מגפת הקורונה התפשטה במהירות "והציפה את השוק" בסוגיות משפטיות שונות, ובכלל זה בקשר עם תוקפם של חוזים בעת משבר כגון זה שאנו חווים.
כידוע, עסקים רבים נדרשו (על ידי הממשלה) להפסיק פעילות ואחרים פשוט נאלצו (כורח הנסיבות) להפסיק פעילות כלכלית נוכח המצב.
אותם עסקים עמדו ועומדים בפני מצב בו הם לא מסוגלים לעמוד בהתחייבויותיהם החוזיות שלא באשמתם. מה גורלם?
בחוק החוזים (תרופות) קיים מנגנון למקרים מסוג זה, המאפשר לצד לחוזה להפר את החוזה ואותו צד מפר ייהנה מהגנה מתביעות אכיפה ו\או פיצויים.
הסעיף הוא סעיף 18 לחוק החוזים – המקנה לצד להסכם פטור מהפרת חוזה, במצבים שהפרת החוזה היא תוצאה של נסיבות שהמפר לא צפה ולא יכול היה לצפות, ושהפכו את קיום החוזה באותן נסיבות לבלתי אפשרי.
אין הדבר אומר כי כל הפרה של חוזה (נניח אי תשלום שכירות, איחור במסירת דירה, איחור בביצוע משלוחים, איחור בייצור מוצרים וכיו"ב) תהנה מהגנת הסעיף, אלא יש לבחון כל מקרה לגופו.
חשוב להבהיר שבתי המשפט לא מעניקים פטור אוטומטי מקיום חובות חוזיות ובפרקטיקה היכולת לעשות שימוש בסעיף זה היא מוגבלת. שכן, הפסיקה בארץ אינה מחילה הוראות סעיף זה בקלות אלא לאחר שהוכח כי אותו אירוע שהביא להפרת החוזה הוא "אירוע שלא ניתן היה לצפות" וכי במערכת הנסיבות הפרטנית אכן יש מקום לקבל את טענת "הסיכול".
לאורך השנים בתי המשפט לא ראו באירועים קיצוניים (כגון מלחמה, נזקי טבע וכיו"ב) כאירועים המסכלים חוזה באופן בו הצד המפר נהנה מהגנה כאמור.
עם זאת, עתה אנו חווים סוג אחר של "כוח עליון" שסביר שבתי המשפט ימצאו אותו כאירוע מסכל בקנה מידה זה או אחר.
מבחינה פרקטית אנו מציעים וממליצים לבחון את החוזה הרלוונטי לגופו וכן לבחון את המערכת הנסיבתית של כל מקרה לגופו.
למשרדנו ניסיון רב בייצוג עסקים ו- "פרטיים" בהליכים משפטיים בקשר עם דיני החוזים בכלל, ובפרט בקשר עם ביטול חוזים בגין הפרות וסיכול.
האמור לעיל אינו מהווה תחליף לייעוץ משפטי!