זכויות בן (בת) שאינו בן ממשיך במשק חקלאי ואשר בנה את ביתו בנחלה

1.2 במאמר יוזכרו מקרים ופסקי דין מתיקים רלוונטים שהתבררו בבית המשפט ולפחות אחד הצדדים יוצג על ידי משרדנו.
1.3 ההסדר המשפטי של זכויות חברי האגודות החקלאיות במדינה וההסדרים לגבי בנים ממשיכים אינו אחיד, ויש לבדוק באופן ספציפי את ההסדר לגבי כל אגודה ומושב.
1.4 המגמה היום בבתי המשפט היא לנסות ולאזן בין הזכויות הקנייניות של כל יורשי בעלי המשק. הפער בין המצב המשפטי אשר לפיו זוכה רק אחד מבני המשפחה להיות "בן ממשיך" לבין הקושי האנושי שנוצר בעקבות מינוי בן ממשיך אחד במשפחה ומצד שני האיסור לפצל נחלה בין בנים אחדים מוביל לעיתים לתוצאה שנראית בלתי צודקת מצד אחד ומצד שני היא בעלת תוקף משפטי מחייב ו"מפלה" לטובה רק את אחד מהילדים של בעלי המשק.
1.5 הקביעה כי רק בן או בת אחד/אחת יקבלו את כל הזכויות בנחלה השווה מיליונים רבים גורמת לעיתים תוצאות אנושיות קשות וסכסוך משפטי רב שנים ולכן לדעתנו על המחוקק להסדיר את הנושא באופן ברור ואחיד.
1.6 כאשר אחד הילדים בונה בית במשק הוריו וחי עם משפחתו עשרות שנים בבית המגורים ללא זכויות לקבל את כל המשק לאחר פטירת הוריו מתעוררת דילמה קשה לפתרון.
2. זכויות בני המשפחה במשק – לאחר פטירת ההורים
2.1 יחידי המשפחה (היורשים) שאינם מוגדרים  כ"בן ממשיך" יכולים לעיתים ליהנות ממגוון זכויות בנחלה אשר ניתנות למימוש. המגמה כיום בבית המשפט היא לחלק את "הנתח" המתקבל מהמשק בין כל המשפחה, בכפוף לזכויות הנובעות מן החוזה הדו צדדי (להלן:"הסכם המשבצת"), אשר נחתם בין מינהל מקרקעי ישראל לבין האגודה השיתופית שהיא המושב, ולעיתים מעורבת בו גם הסוכנות היהודית לא"י.
2.2 נושא זה שב ומעלה את הקושי האמיתי שנוצר, הלכה למעשה, על-ידי גזירת הבלעדיות של מוסד ה "בן הממשיך'". גזרה זו נועדה לפקח על זהותו והתאמתו של המבקש לקבל זכויות במשק ולמנוע פיצול נחלה, אלא שככל שהיא נוגעת ליחסים בין בני משפחה, היא מתנגשת עם רצונותיהם הטבעיים של הורים, בעלי זכויות במשק, להוריש לילדיהם ולמשפחתם את חלקם – קרקע ומבנים, לאחר שיגיעו לאריכות ימיהם, בלי ליצור חיכוכים ומדונים בין בני המשפחה שיש חשש כי ילוו בסערת רגשות ובשימוש בכלים משפטיים, שלא לצורך.
2.3 אחת האפשרויות לאיזון בין בני המשפחה היא לקבל פיצוי כספי שווה ערך לחלקו היחסי של הבן שאינו בן ממשיך, כאשר גובה הפיצוי נקבע בהתאם לנסיבות המקרה.
2.4 פתרון אחר הוא פיצול בית המגורים של הבת/בן שבנו בנחלה כאשר נושא עלות הפיצול הגבוהה נשארת פתוחה לדיון ומחולקת.
3. המצב המשפטי
3.1 זכות משפטית הקיימת לבן שאינו בן ממשיך ואשר בנה בנחלה את ביתו הינה הזכות החוזית-כספית בגין ההשקעה שהשקיע זה, בבית המגורים או במשק. כמו כן יכולה לקום לבן הממשיך גם זכות מגורים בלתי הדירה ו/או זכות לפיצול ייחוד הבית שבנה מהמשק.
3.2 במקרה אשר נדון בבית המשפט, חזרו ההורים מן הסכם המתנה אשר העניקו לבנם, בית המשפט חייבם לשלם את מלוא השקעת הבן בבית המגורים אותו בנה, אף שלא התגורר בו בחלק מן הזמן.
3.3 זכות חוזית נוספת ניתן למצוא בהסכמות פנימיות-משפחתיות אליהן הגיעו הצדדים במהלך השנים הנוגעות לדרך חלוקת זכויות המשק. בפסק הדין שהתנהל בבית המשפט נדון בהרחבה תחולתו של הסכם פנימי שחתמו הצדדים אם לפני העברת הזכות במשק ואם במהלך העברה וזאת לשם הבטחת זכויותיו של בן שאינו בן ממשיך אושר הייתה כוונה לשכן אותו בבית המגורים על המשק.
3.4 נטייה זו להעביר חלקים מן הנחלה לבנים אחרים גם כאשר מונה בן ממשיך האמור לקבל את מלוא הזכויות בנחלה היא טבעית ומובנת במערכות יחסים משפחתיות, ועל-כן עשויה לזכות לעתים קרובות בהסכמה כללית של בני המשפחה. להסכמה זו ניתן לתת לבוש משפטי על דרך התחייבות חוזית מפורשת בכתב של בעל הזכויות  כלפי ילדיו כהתחייבות פנים-משפחתית. – חשוב במקרה כזה שהחוזה ינוסח על ידי עו"ד הבקיא בנושא המשקים החקלאיים.
3.5 השאלה מה תוקפן המשפטי של התחייבויות חוזיות אלה ביחסים הפנים- משפחתיים אינה פשוטה ויש לבחון אם ההתחייבויות החוזיות נוגדות את הוראות ההסכם המשבצת. בכל מקרה גם אם יימצא כי ההתחייבויות החוזיות אינן תקפות מול האגודה, מינהל מקרקעי ישראל או הסוכנות, תעמוד השאלה אם הן תקפות מבחינה משפטית ולכן יש להכין חוזה כזה באופן זהיר ומקצועי.
3.6 במקרה שהתברר בבית המשפט נקבע כי יש לראות בהתחייבויות הפנימיות-משפחתיות כתקפות, כאשר כל מקרה ונסיבותיו.
3.7 במקרים מסוימים כאשר יש השקעות של בעלי הזכויות במשק החקלאי וההשקעות אינן קשורות למקרקעין – כגון מכסת ריבית או חלק והשקעות אחרות יוכלו היורשים לקבל את חלקם בהשקעות אלה ואילו הבת או הבן שבנו את ביתם יכולים לקבל זכויות בבית המגורים והחלקה הצמודה לו.
4 סיכום ומסקנות
4.1 כאמור בכל מקרה יש לבחון לנסיבותיו המיוחדות, לכוונת הצדדים בנית בית המגורים, להסכם המשפחתי שנעשה בכתב או בעל פה ולאיזון הזכויות הבן משפחתיות.
4.2 מאחר ופעמים רבות מדובר על מערכת עובדתית בת עשרות שנים – בירור כוונות הצדדים בעת בנית הבית היא קשה או אפילו כמעט בלתי אפשרית.
4.3 כתוצאה מאי הבהירות של המערכת העובדתית משפטית החלה על יחסי הבת/בן שבנו את ביתם בנחלה ואינם בנים ממשיכים, ולאור חוסר העקביות של פסקי הדין בנושא – נמצאת אי בהירות משפטית בלתי נסבלת הגורמת למאבקים משפחתיים ופיצול קשה במשפחה הן כאשר ההורים מגיעים לגיל מבוגר והן בין האחים לאחר פטירת ההורים.
4.4 הדרך החשובה ביותר לדעתנו היא כי המחוקק יתן דעתו למצב זה ויסדיר אותו בחוק ותקנות ברורים.
4.5 עד להסדר חוקי אנו ממליצים כי מוקדם ככל שניתן יגיעו כל בני המשפחה להסדר משפחתי כתוב מנוסח על ידי עו"ד הבקיא בנושא וחתום הן על ידי ההורים בעלי הזכויות והן על ידי כל האחים ואחיות.

הצוות שלנו לרשותכם לכל שאלה או ייעוץ מקצועי

כתבו לנו ונחזור אליכם בהקדם

לתאום פגישת היכרות השאירו פרטים ונחזור אליכם בהקדם האפשרי

רח' אנצו סירני 40, גבעתיים
טל' 5714512 03 פקס. 7323163 03