המדריך לניהול עיזבון

מתי ממנים מנהל עיזבון? מה ההבדל בין מנהל עיזבון זמני לקבוע? מה סמכויותיו של מנהל העיזבון? על שאלות אלה ואחרות ניתן למצוא מענה ברשימה זו.

מנהל עיזבון הינו אדם, תאגיד או האפוטרופוס הכללי, אשר ממונה על ידי בית משפט לצורך כינוס נכסי עיזבון, ניהולם, סילוק חובות העיזבון ולבסוף חלוקת נכסי העיזבון ליורשים.

מנהל העיזבון ממונה על ידי בית המשפט או על-ידי הרשם לענייני ירושה, על פי בקשת יורש או נושה של עיזבון, או על פי בקשה של אפוטרופוס כללי או היועץ המשפטי לממשלה. מנהל העיזבון כפוף להוראות בית המשפט, לפיהן הוא צריך לבצע פעולות לצורך כינוס נכסי העיזבון, ניהולם, שמירתם וביטוחם, סילוק החובות וחלוקת יתרת נכסי העיזבון בין היורשים לפי צו ירושה או לפי צוואה. לצורך מילוי תפקידו מבצע מנהל העיזבון פעולות משפטיות, כגון הגשת בקשות לבית המשפט, ופעולות מנהליות כגון כינוס הנכסים ותשלום חובות.
להלן הסברים הנוגעים להליכי המינוי, ניהול וחלוקת העיזבון .

1.מבוא

1.1.מתי ימנה בית המשפט מנהל עיזבון?

מנהל עיזבון נידרש בהתקיים לפחות אחד מהמקרים הבאים:

1.1.1.קיים רכוש לחלוקה שהוא משמעותי ליורשים.

1.1.2.ידועה רגישות במערכות יחסים בין היורשים.

1.1.3.המוריש היה דמות דומיננטית בחיי היורשים וצפוי שיתקשו לקבל החלטות בהעדרו – במצב זה מנהל העיזבון משמש כתחליף לנפטר וכמגשר המרגיע ומפשר.

1.1.4.קיימת מורכבות ברכוש.

1.1.5.מערכות היחסים בין המוריש וקרוביו הושתתו על אמון באופן שקיים פער בין הרישום הפורמאלי והבעלות האמתית.

1.2.מנהל עיזבון

מנהל העיזבון יהיה האדם שאותו מינה המוריש או שעליו הסכימו היורשים או שנקבע על-ידי בית המשפט לענייני משפחה.חוק הירושה מסדיר את הכללים הנוגעים להסדרת עיזבון של אדם שניפטר וניהול עיזבונו. החוק מורה על חובת הדיווח של מנהל העיזבון שמונה על ידי בית המשפט ומסמיך את האפוטרופוס הכללי לפקח על מנהל העיזבון ועל פעולותיו בנוגע לניהול העיזבון.

מנהל עיזבון זמני בקשה למינוי מנהל עיזבון זמני מוגשת בכל מקרה בו קיים צורך לבצע פעולות בעיזבון. למשל ביצוע תשלומים, שמירה על הכספים, השכרת נכס, כינוס נכסי העיזבון, תשלום חובות או ניהול הליכים משפטיים בשם או כנגד העיזבון.

אם יש סיבה כלשהיא הדוחה את מתן צו קיום הצוואה כתוצאה מהתנגדות לקיום צוואה אזי ממנים מנהל עיזבון זמני.

מינוי מנהל עיזבון קבוע תפקידו של מנהל עיזבון זמני, מסתיים עם הכרזת היורשים כתוצאה ממתן צו קיום צוואה. במסגרת מתן צו קיום הצוואה, ניתן למנות מנהל עיזבון קבוע לעיזבון. מינוי שכזה יעשה כאשר בצוואת הנפטר קיים אינטרס ציבורי, כאשר אחד מהזוכים הוא קטין, קיימות הוראות לנאמנויות או כאשר ישנן הוראות בצוואה המצריכות פיקוח מיוחד.
כאשר לא צוינה בצו תקופת המינוי של מנהל העיזבון, תהא תקופת המינוי של מנהל עיזבון קבוע שנתיים ושל מנהל עיזבון זמני – 6 חודשים.


1.3.הוראות בית המשפט למנהל העיזבון

מנהל העיזבון משמש כפקיד של בית המשפט, הוא מקבל הוראות מבית המשפט ונמצא תחת פיקוחו. בית המשפט רשאי, בכל עת, לפי בקשת מעוניין בדבר או מיוזמתו, לתת למנהל העיזבון הוראות בכל דבר הנוגע למילוי תפקידיו. כמו כן, רשאי מנהל העיזבון לפנות בעצמו לבית המשפט בבקשה למתן הוראות.

2.הגשת בקשה למינוי מנהל עיזבון

2.1.המסמכים שיש לצרף לבקשה למינוי מנהל העיזבון

כאשר הבקשה למינוי מנהל עיזבון מוגשת בהסכמת כל היורשים, וללא כל התנגדות, יש להגישה לרשם לענייני ירושה שבאזור פעולתו היה מושבו של המוריש במותו, בצירוף המסמכים הבאים:

2.1.1.טופס בקשה על פי התוספת לתקנות הירושה.

2.1.2.הסכמה בכתב של אדם המוצע להיות מנהל עיזבון בחתימתו.

2.1.3.הסכמה בכתב של היורשים על פי דין או של הנהנים על פי צוואה בחתימתם.

2.1.4.תצהיר תומך לבקשה ובו נימוקים לבקשה למנות מנהל עיזבון.

2.1.5.שובר תשלום על אגרת בקשה למינוי מנהל עיזבון.

2.1.6.שובר תשלום אגרת פיקוח. (*במחוז ת"א – רק אם הרשם הורה על מינוי).

 

את כל המסמכים והטפסים הגישו בשלושה עותקים: לאחד צרפו את כל המסמכים המקוריים, ולשניים האחרים – העתקים מכל המסמכים.

כאשר הבקשה למינוי מנהל עיזבון איננה בהסכמתם של כל היורשים למינוי – יש להגיש את הבקשה בבית משפט לענייני משפחה, לפי מקום מושבו של המוריש.

3.

הפעולות הנדרשות ממנהל העזיבון

מנהל העיזבון נדרש לכנס את נכסי העיזבון, לנהל את העיזבון, לסלק את חובות העיזבון ולחלק את יתרת העיזבון בין היורשים.

3.1.רישום הערות בפנקסים בדבר מינוי מנהל העיזבון

משנודע למנהל העיזבון שיש בעיזבון מקרקעין או נכסים אחרים המתנהלים לגביהם פנקסים על-פי דין, המשמשים לרישום זכויות בעלות, ידאג כונס הנכסים שתירשם בפנקסים הערה על מינויו.

3.2.הגשת פרטת העיזבון

בהקדם האפשרי, ולא יאוחר מ-60 יום לאחר המינוי, יגיש מנהל העיזבון לאפוטרופוס הכללי פרטה של נכסי העיזבון ושל חובותיו ויאמתה בתצהיר.

3.3.פרסום הודעה לנושים

מנהל העיזבון חייב להזמין את נושי המוריש להודיע לו בכתב על תביעותיהם. ההזמנה תפורסם ברבים (לרוב בעיתון יומי) ולמתן ההודעה תיקבע תקופה של שלושה חדשים לפחות מיום הפרסום.בית המשפט רשאי לפטור את מנהל העיזבון מן החובה להזמין את הנושים, אם ראה שבנסיבות העניין אין הצדקה להזמינם.אין בהוראה זו כדי לגרוע מחובת מנהל העיזבון לסלק חובות שעליהם נודע לו בדרך כל שהיא.

 

3.4.השקעת כספי העיזבון

כספי העיזבון שאינם דרושים לצורכי התנהלותו השוטפת של העיזבון, חייב מנהל העיזבון להחזיקם או להשקיעם כדרוש לשם שמירת הקרן והבטחת הפירות.

3.5.דוחות מנהל העיזבון

מנהל העיזבון נדרש, בכל ענייני העיזבון, לנהל חשבונות ולהגיש לאפוטרופוס הכללי דין וחשבונות לפחות אחת לשנה ועם שחרורו מהתפקיד.

3.6.סדר עדיפות בין חובות העיזבון

חובות העיזבון יסולקו לפי סדר עדיפות זה:

3.6.1.ההוצאות הכרוכות בהלוויית המוריש, בקבורתו ובהצבת מצבה על קברו, לפי הנהוג באותן נסיבות.

3.6.2.ההוצאות של צו ירושה, של צו קיום ושל ניהול העיזבון במידה שהן חלות על העיזבון.

3.6.3.החובות שהמוריש היה חייב ערב מותו ולא התבטלו במותו, לרבות המגיע לאשתו על פי כתובה במידה שסכום הכתובה אינו עולה על סכום סביר.

3.6.4.המגיע לבן-זוגו של המוריש על פי עילה הנובעת מקשר האישות, פרט לכתובה כאמור, והמגיע לבן זוג לפי חוק יחסי ממון בין בני זוג, או לפי הסכם ממון כמשמעותו באותו חוק.

 

חובות העיזבון בעלי עדיפות שווה יסולקו לפי יחס הסכומים שלהם.
עדיפותם של מסים ותשלומי חובה אחרים תהיה בהתאם להוראות החוקים הדנים בהם.
חובות העיזבון עדיפים על מזונות מן העיזבון.
היה מקום להניח שיהיה בעיזבון כדי סילוק כל חובות העיזבון, רשאי מנהל העיזבון לסלק חובות גם לפני גמר בירורם של שאר החובות.
התברר שאין בעיזבון כדי סילוקם של כל חובות העיזבון, חייב מנהל העיזבון להגיש בקשה למתן צו ניהול העיזבון בפשיטת רגל לפי דיני פשיטת רגל, אם לא ציווה בית המשפט על דרך אחרת של חיסול העיזבון.

4.בקשה לצו ירושה או לצו קיום צוואה

4.1.הגשת הבקשה

בקשה לצו ירושה או לצו קיום צוואה תוגש בליווי תצהיר ויצורפו לה המסמכים הבאים:

4.1.1.תעודת פטירה או הצהרת מוות.

4.1.2.הצוואה המקורית (בבקשה לצו קיום צוואה).

4.1.3.אישור על משלוח ההודעה בדואר רשום ליורשים על-פי דין או לזוכים על-פי הצוואה.

4.1.4.ייפוי כוח לעורך דין אם המבקש מיוצג.

4.1.5.אישור על תשלום אגרה.

4.1.6.אישור כי במרשם הארצי אין רישום בדבר בקשה קודמת לצו ירושה או לצו קיום צוואה.

4.2.הודעת הסתלקות של יורש מזכותו בעיזבון

יורש המעוניין להסתלק מחלקו בעיזבון יגיש הודעת הסתלקות בליווי תצהיר.הסתלקות של קטין או פסול דין טעונה אישור של בית המשפט.

4.3.פרסום הודעה על הגשת בקשה והגשת התנגדויות

הוגשה בקשה לצו ירושה או לצו קיום צוואה, יפרסם על כך הרשם הודעה בעיתון יומי וב"רשומות", ויקבע זמן מתאים שלא יפחת משבועיים להגשת התנגדויות.

4.4.העברת הבקשה לצו יורשה או לצו קיום צוואה לבית המשפט לענייני משפחה

במקרים המפורטים להלן יעביר הרשם לענייני ירושה את הבקשה לבית משפט לענייני משפחה, ויראו את הבקשה כתובענה שהוגשה לבית המשפט, כאשר מגיש הבקשה יירשם כתובע, ומגיש ההתנגדות או היועץ המשפטי לממשלה יירשמו כנתבעים:

4.4.1.הוגשה התנגדות לבקשה.

4.4.2.המדינה או מוסד ממוסדותיה הם צד לבקשה.

4.4.3.היועץ המשפטי לממשלה ראה לנכון ליזום הליך הבקשה או להצטרף להליך.

4.4.4.האפוטרופוס הכללי מייצג בבקשה חסוי, קטין או נעדר.

4.4.5.הצוואה היא צוואה בעל-פה.

4.4.6.בצוואה קיים פגם או חסר.

4.4.7.על הירושה חלים כללי המשפט הבינלאומי הפרטי, למשל יהודי תושב ואזרח חו"ל.

4.4.8.הרשם לענייני ירושה ראה לנכון להעביר את הבקשה לבית המשפט.

לאחר העברת הדיון לבית משפט לענייני משפחה, רשאי הוא להצהיר על זכויות היורשים. עשה כן – יועבר העתק הצו לרשם לענייני ירושה לשם רישום במרשם הארצי של צווי ירושה וצווי קיום צוואה.

4.5.ערעור על החלטת הרשם לענייני ירושה

הרואה עצמו נפגע מהחלטת הרשם לענייני ירושה, רשאי לערער עליה בפני בית המשפט לענייני משפחה בתוך 15 יום מהמצאת ההחלטה.הרשם לענייני ירושה שנתן החלטה רשאי להורות על עיכוב ביצוע החלטתו עד להכרעה בערעור, אם הוגשה לו בקשה שכזו.

 

קוסטה ריקה – סחר חופשי והטבות מס

קוסטה ריקה מדינה מיוחדת במינה במרכז אמריקה הזדמנות עסקים ליזמים בעלי מעוף ודמיון.
מדינה הנותנת ביטחון בהשקעות הן מהבחינה החוקית משפטית והן לאור יציבותה הפוליטית לאורך שנים.
המדינה שוכנת במרכז אמריקה כ -3 –
5  שעות טיסה בלבד ממספר יעדים בארה"ב.
במדינה 4 מיליון תושבים –
95% מאזרחי המדינה הם ממוצא אירופי, ספרדי, איטלקי, גרמני ואירי.
במדינה מדברים ספרדית אבל בקהילה העסקית ניתן להסתדר גם עם אנגלית.
המצב הפוליטי היציב לאורך שנים מאפשר סביבה פוליטית שקטה ויציבה.

קוסטה ריקה מדינה ללא צבא דמוקרטיה לאורך 60 השנים האחרונות
ב – 60 השנים האחרונות, לאחר ביטול הצבא בשנת 1948, קוסטה ריקה היא מופת של דמוקרטיה ושלטון החוק והיחידה ביבשת אשר בשנת 1948 הודיעה על ביטול הצבא.

החוקה מעגנת את חשיבות החינוך במדינה
חוקת המדינה קובעת כל כל התקציר שיועד למימון הצבא מועבר באופן קבוע למערכת החינוך במדינה.

קוסטה ריקה מופת לאיכות סביבה
חוקי המדינה הופכים את המדינה למתקדמת ביותר בנושא ה"אקו תיירות" המשלבת עקרונות של טבע ושמירת איכות הסביבה.
35% משטח המדינה מוכרז בחוק כשמורת טבע לאומית –
אוצר של יערות גשם, חיות בר, צמחים נדירים ועוד.

חוקים המעודדים משקיעים זרים בתחומי הנדל"ן, חקלאות ואנרגיה
הממשלות בשנים האחרונות יצרו סביבת חוקים בתחומי הכלכלה והמסחר המאפשר לעסקים זרים מכל העולם סביבה עסקית אטרקטיבית להשקעות בתחומי הנדל"ן, חקלאות, תיירות אנרגיה וכו'.
להלן מספר דוגמאות לחוקים בתחום המיסוי ההומניטאר
י ההופכות את ההשקעות הזרות בקוסטה ריקה לאטרקטיביות במיוחד.

Attractive tax and other incentives offered by the Costa Rican government:

100% exemption on import duties on raw materials, components and capital goods.
100% exemption on taxes on profits for 8 years, and 50% for the following 4 years.
100% exemption on export taxes, local sales and excise taxes, and taxes on profit repatriation.
No restrictions on capital repatriation or foreign currency management.
Fully expedited on-site customs clearance.
Can sell to exporters within Costa Rica.
Can also sell up to 40% in the local market.

 

ירושה על פי דין

1.ראשית דבר

אדם יכול לרשת כספים של נפטר בשתי דרכים: על דרך צוואה ו – ירושה על פי דין.

2.מבוא

בחוק הירושה, תשכ"ה – 1965 (להלן:"חוק הירושה"), מנויים שני אופנים לרשת עיזבון מנוח: "ירושה על פי דין ו "ירושה על פי צוואה". במאמר זה נבצע הבחנה בין שתי הדרכים המוזכרות לעיל ו. כפי שידוע, עריכת צוואה הינה רשות ולא חובה על פי דין.

על מנת לממש את רצונם בהגיעם למאה ועשרים, מרבית האנשים עורכים צוואה ובה מפורטות בקשותיהם \ דרישותיהם מהיורשים ו/או הגופים שהוגדרו על ידם בצוואה. הצוואה היא הדרך הכמעט ודאית שבה יכול המנוח לממש את רצונו לאחר פטירתו. אולם, ישנם מקרים שבהם המנוח לא ערך צוואה ועל כן, במקרה כזה, חוק הירושה נותן מענה לאופן חלוקת הרכוש ("העיזבון") בין היורשים וזהותם.

בחוק הירושה קבועים שני מסלולים. המסלול הראשון עוסק בסיטואציה שבה האדם הותיר אחריו צוואה. מסלול זה מטרתו לכבד ולהגשים, למעט סייגים מועטים, את רצונו של המצווה. זהו המסלול הנקרא "ירושה על פי צוואה".

המסלול השני, בו נתמקד, נקרא "ירושה על פי דין" שבו המחוקק קובע כללים החלים על עזבונו של אדם שנפטר ולא הותיר אחריו צוואה, או במקרה שבו המנוח הותיר צוואה כה פגומה עד כי אין אפשרות לקיימה. במקרים אלו המחוקק קובע את זהות היורשים ואופן חלוקת העיזבון ביניהם.


3. "ירושה על פי דין" פרק שני בחוק הירושה

כפי שנכתב לעיל, במידה ואדם ערך צוואה, היורשים הם אלו אשר קבע בצוואתו, שנאמר: "רצונו של אדם – כבודו". אך במידה ואדם לא הותיר אחריו צוואה, היורשים יורשים את המנוח על פי דין קבועים בחוק הירושה דהיינו המחוקק מחליט מי יהיה היורש ולא הנפטר.בהתאם לכך, בחוק הירושה נקבעו זהות היורשים ואופן חלוקת הרכוש ביניהם. יש לציין שהמחוקק ביצע הבחנה מהותית בין הנכסים אשר יועברו ל"בן הזוג" של המנוח (ונתן לו עדיפות) ולהיקף הנכסים אשר יועברו לקרוביו האחרים.

4. יורש מי שהיה במות המוריש בן זוג סעיף 11 לחוק הירושה

בן או בת הזוג הם היורשים המועדפים, אבל בניגוד לציפיה של בני זוג רבים, הם לא היורשים הבלעדיים. כאמור, על פי חוק הירושה, מי שהיה במות המוריש בן זוגו – יורש את המנוח. המונח "בן זוג" מתייחס לאדם אשר היה נשוי למוריש ערב מותו, כאשר כיום הפסיקה מכירה גם בזכויותיהם של "ידועים בציבור" אשר הוכיחו כי חיו יחדיו במשך שנות חייהם המשותפים. סעיף 11 לחוק הירושה מגדיר כי בן הזוג יורש אתה המיטלטלין, כולל מכונית נוסעים, השייכים למשק הבית המשותף. זכות הירושה של בן הזוג לגבי נכסים אלו היא עצמאית, ואינה מושפעת מאופן חלוקת העיזבון. דהיינו, נכסים אלו עוברים לבן הזוג בלי כל קשר לשאלה אילו קרובי משפחה אחרים יש למנוח ומה ירשו.

הגדרת ה"מיטלטלין" בחוק הירושה הינה – המיטלטלין השייכים למשק הבית המשותף של בני הזוג, כגון: כלי בית, ריהוט, מכשירי חשמל, מכונית הנוסעים וכדומה. יש לשים לב כי אותם חפצים צריכים להיות כאלה ששימשו את בני הזוג בניהול משק הבית, ולא חפצים לשימוש אישי של אחד מהם, (כגון, תכשיטים). מטרת הוראת חוק זו היא שמירה על רמת חייו של בן הזוג לאחר פטירת המנוח.

צריך לשים לב שבן הזוג לא מקבל את מלוא חלקו של הנפטר אפילו בדירה ומגורים.
בנוסף לזכות זו (ירושת המיטלטלין המשותפים) המחוקק קבע כי בן הזוג ייטול חלק נוסף משאר העיזבון. חלקו הנוסף בעיזבון של בן הזוג אינו מוחלט, בניגוד לחלקו במיטלטלין, ותלוי בקיומם של בני משפחה נוספים ובקרבתם למנוח, כפי שיפורט:

*הניח המוריש ילדים ולהם צאצאים, או הניח הורים – מקבל בן הזוג חצי מהעיזבון. למשל, ילדי המוריש ואשתו יתחלקו ביניהם חצי בחצי בעיזבון, במידה וישנם למוריש שני ילדים ובת זוג – בת הזוג תקבל חצי מהעיזבון, וכל אחד מהילדים יקבל רבע מהעיזבון.

*הניח המוריש אחים או צאצאיהם או הורי הורים – מקבל בן הזוג שני שלישים מהעיזבון.
כפי שראינו לעיל, המחוקק קבע כי בן זוגו של המוריש יירש, באופן מוחלט, את המיטלטלין שהיו שייכים למשק הבית המשותף. בעוד, שאר העיזבון יחולק בין קרובי המוריש ובן זוגו והכל בהתאם לזהות היורשים (ילדים, הורים, הורי הורים וכו').

ירושה על פי דין המוקנית לקרובי המוריש סעיף 12 לחוק הירושה
סעיף 12 לחוק הירושה מגדיר את סדר העדיפות בין קרובי המוריש וכל זאת בכפוף ל"עקרון הפרנטלות – מעגלי קרבת אדם למנוח". (ראוי לציין, כי מדובר רק בקרבת דם):
מעגל ראשון – ילדי המוריש וצאצאיהם. (לאו דווקא ילדיו, אלא כל צאצאיו).
מעגל שני – הוריו של המוריש וצאצאיהם.
מעגל שלישי – הורי הוריו של המוריש וצאצאיהם.

על פי "עקרון הפרנטלות" המוזכר לעיל – ילדי המוריש וצאצאיהם קודמים בסדר העדיפויות להורי המוריש וצאצאיהם, הורי המוריש וצאצאיהם קודמים בסדר העדיפויות להורי הוריו וצאצאיהם. כך, בן-משפחה המשתייך לראש אב הקרוב יותר למוריש דוחה בן-משפחה המשתייך לראש אב רחוק יותר.

כך, קודם יחולקו הנכסים לילדי המוריש וצאצאיהם (דהיינו, נכדי המוריש וניניו), אם אין למוריש ילדים וצאצאיהם, הנכסים יחולקו להורי המוריש וצאצאיהם (כלומר, אחי המוריש ואחייני המוריש), במידה ואין למוריש ילדים או הורים וצאצאיהם, יחולקו נכסיו להורי הוריו וצאצאיהם, כלומר לסביו וסבתותיו ולדודי המוריש וצאצאיהם. (במידה ואין קרובים למוריש גם במעגל השלישי הרכוש עובר למדינה.)

5.סיכום:

עד עתה עסקנו בירושה על פי דין. מכיוון שעסקינן במקרה שבו המנוח לא הותיר צוואה המפרטת את רצונו, המחוקק קבע כיצד תבוצע חלוקה זו. כמו – כן, עסקנו בזכויותיה של בת הזוג של המנוח מול זכויותיהם של קרוביו, כאשר פירטנו את אופן החלוקה שהמחוקק "העניק" לכל יורש ויורש.

 

רפורמת הקנאביס הרפואי – תמצית הדברים

ביום 26.6.16 אישרה ממשלת ישראל את "רפורמת הקנאביס הרפואי" אשר הסדירה את ענף הקנביס הרפואי בישראל.

כדי להבין מה נשתנה יש להבין את מה שהיה טרם "המפץ הרפואי הגדול".

בעבר המגדל שזכה ברישיון גידול קנביס רפואי מאת היחידה לקנביס רפואי (להלן: "היק"ר") היה אחראי על כל שלבי הגידול ועד הפקת המוצרים שמחלקים למטופלים.

לאחר שתיושם הרפורמה,הליך גידול הקנביס הרפואי בישראל יופרד ויחולק ל-5 חוליות נפרדות. כאשר יש דרישה שכל חוליה (למעט חריגים) תהיה יחידה משפטית נפרדת.

כך, סבור  המחוקק, יהיה פיקוח אדוק ואיכותי על כל חוליה בשרשרת וניתן יהיה להבטיח את המוצר הטוב ביותר לכל מטופל.

חלוקת שרשרת הגידול והייצור ל- 5 חוליות נפרדות למעשה "פותח" את שוק הקנביס הרפואי בארץ ומאפשר כניסתן של חברות שונות לשוק הקנביס הרפואי, שעד היום לא יכולות לקחת חלק בתחום הזה מפאת מגבלות חוקיות.

לאחר יישום הרפואה כל חברה (או התאגדות אחרת)תהיה רשאית וחופשיה לבחור איזו חוליה ברצונה להפעיל ולקיים, כמובן שבכפוף לתנאים ודרישות היק"ר וגופי הממשלה השונים.

באופן די מתבקש לאור רגישות ואופי הענף,הליך קבלת הרישיון להפעלת כל חוליה בשרשרת אינו פשוט כלל וכלל, והמבקש לקבל רישיון היק"ר להפעלת החוליה הרלוונטית יאלץ לקיים אחר דרישות נוקשות ולהציג אישורים נדרשים הרלוונטיים לכל אחת מהחוליות.

אפרט בקצרה מה הדרישות על המבקש רישיון להפעיל "חוליה בשרשרת"

בראש פירמידת הייצור יעמוד גוף ממשלתי בשם:"המרכז הלאומי למחקר קנאביס". גוף זה יהיה אחראי על פיקוח ואספקת "הגנטיקה" למשתלות.
השאיפה היא ליצור אחידות במינונים החומרים הפעילים בכל הזנים ובכך למעשה לבטל את החלוקה לזנים ולפעול על פי מינונים בלבד.

גידול הייחורים לשתילים:
הגוף הבא, הוא משתלת הייחורים. המשתלה תהיה אחראית על גידול הייחורים לשתילים ואספקתם לחוות הגידול כשהם נושאים תווית סימון של הצמח ופרטים נוספים.
לצורך קבלת רישיון להקמת וניהול משתלה כאמור על המועמד לעמוד במספר תנאים, לרבות:

  • להיות אזרח ישראל \ חברה המאוגדת כדין בישראל.
  • בעלות בקרקע החקלאית עליה תוקם המשתלה וכמובן מכסת מים.
  • אישור ועד האגודה להקמת המשתלה.
  • אישור משטרת ישראל.
  • עמידה בתקני ייצור ואבטחה.
  • הסכם שריר וקיים עם "החוליה הבאה בשרשרת".


גידול השתילים לצמחים בוגרים בעלי תפרחת:
חוות הגידול אחראית אך ורק על גידול שתילי הקנביס הרפואי שהתקבלו מהמשתלה, עד לצמח בוגר עם תפרחת. התפרחת מהשתילים הבוגרים תיאסף ותשלח אל החוליה הבאה בשרשרת לצורך עיבודם למוצרים שונים.

המבקש רישיון להפעלת חוות גידול יידרש לקיים אחר התנאים הנ"ל עם שוני אחד – על המועמד להציג הסכם שריר וקיים עם החוליה הקודמת בשרשרת ועם החוליה הבאה.

השלב הבא – ייצור המוצרים השונים מהתפרחת:

הגוף הבא הוא מפעל הייצור של המוצרים השונים מהתפרחת. המפעל יהיה אחראי על איסוף התפרחת מחוות הגידול והעיבוד שלו למוצרים שיחולקו בסופו של תהליך למטופלים, כגון: שמן קנביס רפואי, משחות, מיצויים, תפרחת לאידוי ועוד ועוד ועוד.
המבקש רישיון להפעלת חוות גידול יידרש לקיים אחר תנאים רבים ודרישות נוקשות, על פי דרישת משרד הבריאות.

בנוסף – על המועמד להציג הסכם שריר וקיים עם החוליה הבאה בשרשרת.

השלב הבא –מרכז לוגיסטי לאחסון וחלוקה:
זה הגוף שיקבל את כל התוצרת שייצרו המפעלים השונים, ירכזם ויאחסנם באופן תקין ומאובטח.
קבלת אישור להקמת המרכז הלוגיסטי כרוכה בדרישות שונות, בדומה לדרישות של המשתה וחוות הגידול וכן המועמד נדרש להציג הסכם שריר וקיים עם החוליה הבאה בשרשרת – בתי המרקחת.

השלב האחרון בשרשרתבתי המרקחת:

בית המרקחת יהיה האחראי על חלוקת המוצרים השונים מהקנביס הרפואי למטופלים אשר מחזיקים רישיון כדין מאת היק"ר.

לצורך קבלת רישיון להקמת וניהול של בית מרקחת ידרש המועמד להציג, בין היתר:

  • רישיון עסק להפעלת בית מרקחת
  • אישור של משטרת ישראל.
  • אישור היק"ר לזהות הרוקח האחראי.


משרדנו ליווה במשך שנים את אחד המגדלים המורשים של הקנביס הרפואי בישראל על פי רישיון כדין מאת משרד היק"ר, וכן הוא מעורב בעולם זה במספר מישורים. 

משרדנו מתמצה היטב ברגולציה הרלוונטית לענף וכן במתן פתרונות משפטיים לצרכים השונים ולסוגיות השונות הקיימים והמתעוררים בענף החל מהסכמי העסקה ספציפיים, הסכמי מתן שירותים, עבודה מול היק"ר ועוד.

ייצוג מחוץ לישראל – עסקאות בקוסטה ריקה

קוסטה ריקה היא יעד להשקעה של ישראלים רבים. המדינה במרכז אמריקה שרכשה לעצמה תדמית של גן עדן עלי אדמות, במידה רבה של צדק.
תיירים ששבו מביקור מספרים על נפלאות הטבע שלה, חופי האוקיינוסים, האטלנטי והשקט, יערות הגשם, ש
מורות הטבע, חוות הקפה, הרי הגעש, כפרי הנופש, ועוד ועוד, שלא לדבר על העם המסביר פנים הידוע בטבעו החביב והאופטימי.

סקר בינלאומי שפורסם בעיתונות בתחילת יולי 2009
הציב את קוסטה ריקה במקום הראשון ברשימת "המדינות המאושרות בתבל".

מי שהתעמק, יודע כי מעבר לכך, זאת המדינה  הלטינו-אמריקאית היציבה ביותר, 60 שנות דמוקרטיה אמיתית, ללא צבא, עם מוסדות שלטון מודרניים, מערכת חינוך משובחת, מערכת בריאו
ת בסטנדרטים גבוהים-וחשוב מאוד-כלכלה יציבה ומערכת בנקאות מפותחת.

הצעות ההשקעה המגיעות לישראלים, הן בעיקר בתחום רכישת הקרקעות והנדל"ן, וכן בתחום התיירות.

השנים האחרונות הראו כי יזמים ומשקיעים מישראל עשו חיל בקוסטה ריקה, מחירי קרקעות עלו בצורה משמעותית והביאו
רווחים יפים לרוכשים, אתרי נדל"ן משכו קונים רבים שחיפשו בית שני לפרישה לגמלאות, או בית נופש, מארה"ב, מקנדה וממקומות אחרים. התיירות, ענף ההכנסה מספר אחד במדינה, מושך יותר ויותר תיירים, כאשר התיירות ה"אקולוגית", המבוססת על מסורת שמירת הטבע, מתפתחת במהירות.

ייעוץ משפטי צמוד ובדיקה משפטית יסודית היא אכן יסוד לכל עסקה בריאה.
אולם, הפעילות בקוסטה ריקה מחייבת גם זהירות. מעבר לעובדה כי קיימים הבדלים תרבותיים עסקיים העלולים להביא לחוסר הבנה, מעבר לכך שמחירי השוק נזילים וקשה לקבל תמונת אמת ממרחק, אורבות למשקיעים הפוט
נציאליים גם סכנות מסוגים אחרים. בשנים האחרונות נחשפו למשל, מעשי מרמה של מכירת קרקעות שלא על ידי הבעלים האמיתיים, והשקעות ירדו לטמיון. או מקרים שקרקעות נרכשו ללא בדיקה לגבי הגבלת הפעילות הנדל"נית באיזור כתוצאה מחוקי שמירת הטבע הנוקשים (שליש משטח המדינה מוגדר בשמורת טבע!). וכך גם לגבי סלילת דרכים למקום, שימוש במים ועוד.

מכל אלה עולה, כי בדיקה משפטית מוקדמת לגבי הסיכונים והסיכויים של השקעה בקוסטה ריקה היא דבר שחשיבותו אינה מוטלת בספק – לכל מי שאינו מעוניין לשים את כספו על קרן הצבי.

למשרד עורכי הדין גבי מיכאלי
ושות', המעניק בין השאר שירותי ייעוץ משפטי לשגרירות קוסטה ריקה בישראל, יש קשרי עבודה עם קוסטה ריקה, יחסי שיתוף פעולה עם משרד עורכי דין במדינה, וכן קשרים עם דמויות מפתח בכלכלה ובחברה בקוסטה ריקה. באמצעות כל אלה, תוכל לקבל תמונה מהימנה ומקטינת סיכונים של עתיד השקעתך במדינה, וכן טיפול משפטי בהמשך הדרך.

התנגדות לצוואה – מתי ואיך

1.ראשית דבר

במקרים רבים לאחר פטירת הקרוב לנו, מתגלה כי תוכן צוואה שהשאיר אינו תואם את הבטחת המנוח לנו במשך חייו ו/או את העתק צוואה שאנו אוחזים בידינו,  וכי הרכוש ש"הובטח" לנו על ידי המנוח עבר לידי קרובים אחרים ו/או גורמים שונים ואנו נותרנו ללא כלום.  האינסטינקט הראשוני מורה לרבים מאיתנו "להניח" ולכבד את "רצון המנוח". מרבית מהאנשים אינם מודעים כי ביכולתם להתנגד לקיום תוכן הצוואה ואף להביא לפסילתה בהתקיים העילות המנויות בחוק הירושה, תשכ"ה -1965.(להלן:"חוק הירושה")

2.מבוא

במאמר הקודם בסדרה," גם ברגעים האחרונים אפשר להכין צוואה צוואת  "שכיב מרע"  צוואה בעל פה", הוסבר כי המחוקק תומך בעקרון כי "רצונו של האדם כבודו" ועל כן, כאשר הוכח כי צוואתו של האדם אכן מביעה את  רצונו האמיתי – יש לכבדה ולתת לה תוקף משפטי.               במאמר זה נעסוק במקרים שבהם המחוקק בחוק הירושה, איפשר ליורשים פוטנציאליים אשר מרגישים כי קופחו מתוכן הצוואה ו/או נושלו מהצוואה שלא כדין להגיש התנגדות מנומקת, ולמנוע קיום צוואה אשר אינה עונה לדרישות החוק.

3.באיזה עילות ניתן לבטל צוואה

חתימת המצווה האם המצווה חתום על הצוואה – במקרה של ספק רצוי לבדוק היטב האם חתימת המצווה על הצוואה היא באמת חתימתו.כשרות לצוות העילה השכיחה ביותר המאפשרת התנגדות לקיום צוואה ומופיעה בסעיף 26 לחוק הירושה– היא כאשר המצווה לא היה במצב בו ידע להבחין בטיבה של צוואה. דהיינו- מקרה של חולה נפש לדוגמא, או מקרים בהם המצווה כלל לא ידע שהוא חתום על צוואה.בחוק הירושה לא הוגדר המושג: "טיב הצוואה" ומהם המבחנים לבחינת צלילות דעתו של המצווה, על כן בפסיקה הוגדרו מספר מבחנים לכך:

א.מודעותו של עורך הצואה כי הינו עורך צוואה.

ב.מודעותו של עורך הצוואה להיקף רכושו וזהות יורשיו.

ג.מודעותו של עורך הצוואה לתוצאות צוואתו.

ד.מצבו הנפשי של עורך הצוואה תקין, כך שהינו יכול לפרש את המציאות הסובבת אותו ללא כל חזיונות שווא ו/או לחצים נפשיים אחרים.

4.איום, אונס

סעיף 30 לחוק הירושה מפרט מקרים בהם דין הצוואה להתבטל. כאשר מופעל על המצווה לחץ חיצוני בלתי הוגן לעריכת הצוואה לטובת נהנים מסוימים והמצווה היה נתון תחת איום ו/או אונס בעת עריכת הצוואה,  הרי שדין הצוואה להתבטל.

5.השפעה בלתי הוגנת

במקרים רבים המגיעים למשרדנו בנושא הצוואה הם בני משפחה שיש להם סכסוך משפחתי עם "היורשים",  כאשר בד"כ טוענים לקוחותינו כי המצווה שינה את הוראות צוואתו בעקבות השפעת  של אחד מבני המשפחה אשר דאג לעצמו וקיפח את יתר בני המשפחה.כאשר טוענים טענה של השפעה בלתי הוגנת צריך להוכיח השפעה חריגה, בלתי רגילה ובלתי הוגנת. החוק לא מפרט הגדרה מדויקת ל"השפעה בלתי הוגנת", ולכן בפסיקה נקבעו מספר מבחנים לקביעת מהי השפעה בלתי הוגנת:

א.עצמאות – עד כמה היה המצווה עצמאי בתקופת עריכת הצוואה בפעולותיו היומיומיות ? בית המשפט בוחן האם המצווה היה עצמאי הן מהבחינה השכלית והן מהבחינה הפיזית בתקופה הרלוונטית.

ב.סיועבמידה והוכח כי המצווה לא היה עצמאי והיה תלוי בסיועו של האחר, בית המשפט יבחן מה עוצמת התלות של המצווה ב"אחר"? כמו-כן יבחן בית המשפט מה טיב הסיוע והיקפו על המצווה.

ג.קשרים חברתיים נוספים במבחן הנ"ל בית המשפט יבחן האם היו למצווה קשרים חברתיים נוספים היכולים להעיד על מידת התלות של המצווה ב"אחר". במידה ויוכח כי היו למצווה קשרים אחרים, הרי ניתן להסיק כי רמת התלות של המצווה ב"אחר" פחותה מאשר לא היו לו קשרים חברתיים נוספים.  

ד.מעורבות ה"אחר" – בית המשפט יבחן עד כמה היה מעורב ה"אחר" בעריכת הצוואה ועד כמה שותף הוא בהוראותיה, מדובר במבחן המרכזי לבחינת ההשפעה הבלתי הוגנת.  

6.טעות

במקרים מסוימים ניתן לטעון כי המצווה עשה טעות בעריכת הוראות הצוואה. "טעות" כזו, לעיתים, מהווה "הפסד" של מיליוני שקלים ליורשים. על-כן,  במקרה ובו בטענה כי יש טעות עובדתית בצוואה עליכם לפנות לעו"ד המתמחה בתחום בכדי להגיש את תגובתכם. סעיף 30 (ב) לחוק הירושה מתייחס לטעות שנערכה בצוואה ומחלק זאת לשני סוגי טעויות (עובדתיות):

א.אם ניתן לדעת מה היה מצווה עורך הצוואה אילולא הטעות – יתקן זאת בית המשפט, נטל ההוכחה הינו על המבקש להורות כי הייתה טעות בעריכת הצוואה.

ב.אם לא ניתן לדעת מה מצווה עורך הצוואה – דין ההוראה להתבטל.

על המבקש לתקן צוואה עקב טעות שנפלה בה להוכיח כי נפלה אכן טעות בצוואה, כי קיים קשר סיבתי בין הטעות לבין ההוראה בצוואה, וכי ניתן לקבוע בוודאות מה היה רצונו של המצווה לו לא נפלה הטעות.

7.סיכום

המלצתנו היא כי כדאי להגיש התנגדות לצוואה בכל מקרה בו יש ספק לגבי אמיתות הצוואה או ספק לגבי פרשנות רצונו של המצווה או כאשר הצוואה נוגדת את ההגיון והצהרות המצווה בחייו.

8.סוף דבר

לאור הסקירה דלעיל ברור כי קיימים מקרים בהם יורה בית המשפט על בטלות הוראת המצווה. במאמר זה התמקדנו בעילות להגשת התנגדות למתן צו קיום צוואה. במקרים שבהם אתם אמורים לרשת ובהגיע הימים מתברר כי חלקכם בצוואה "התאדה" עליכם להיוועץ בעורך דין על מנת לבחון האם קיימות העילות המתירות לבית המשפט  להורות על ביטול הצוואה או חלקה.כאשר הצוואה מנוגדת להלך הנורמטיבי של המנוח והיא יוצאת דופן ומקפחת צד או נוגדת את הצהרות המצווה בחייו בנוגע לירושתו, רצוי לפנות לעורך דין מומחה בנושא ולבדוק ב- 7 עיניים את הצוואה הבלתי צפויה.

 

פרשנות פסק דין על ידי ראש ההוצאה לפועל

ראשית דבר

לאחר מתן פסק דין וכאשר הצד שהפסיד לא מקיים את פסק הדין, יפנה הזוכה ללשכת הוצאה לפועל על מנת למשש את פסק הדין, לקבל את הכסף שחייבים לו או לקבל סעד אחר.

לפעמים פסקי הדין כשלעצמם אינם ברורים או שפסקי הדין מפנים למסמך נוסף הקיים בתיק בית המשפט.

במקרים כאמור יהיה על ראש ההוצאה לפועל להפעיל שיקול דעת ולנסות להבין את פסק הדין. – ובמקרה הצורך לתת לו פרשנות.

במאמר זה נדון בגבולות שיקול הדעת של ראש ההוצאה לפועל כאשר נדרשת פרשנות לפסק הדין.

טענת פרעתי

תפקידו של ראש ההוצאה לפועל בפרשנויות פסקי דין באה לידי ביטוי במקרים מסוימים כאשר מדובר בפסק דין אשר מטיל חיוב כספי על החייב אשר אינו מקיימו לטענת הזוכה ופסק הדין מומש לביצוע בלשכת הוצאה לפועל.

במקרה כאמור יכול החייב לטעון כי, בניגוד לטענת הזוכה, הוא מילא אחר הוראות פסק הדין ופרע את החוב במלואו ("טענת פרעתי").

במרבית המקרים ייקבע על ידי ראש הוצאה לפועל דיון במעמד שני הצדדים ואשר במסגרתו יבחן ראש ההוצאה לפועל את האמור בפסק הדין והאם אכן מילא החייב אחר חיוביו כקבוע בפסק הדין?

שאלת גבול סמכויותיו של ראש ההוצאה לפועל בנוגע לפרשנות האמור בפסק הדין נבחנת במקרים מסוג זה.

דוגמא להבהרה

לדוגמא: עובד תבע ממעבידו בבית משפט לענייני עבודה תשלום פיצויי פיטורים אשר לא שולמו לו ע"י המעביד בעת פיטוריו ממקום עבודתו.

בפסק הדין בבית המשפט לענייני עבודה נפסק כי על המעביד לשלם לעובד 100,000 ₪ בעבור פיצויי הפיטורים. השאלה שבמחלוקת האם על המעביד לשלם לעובד 100,000 ₪ לאחר חישוב ניכוי מס או 100,000 ₪ ברוטו (ואזי יקבל העובד פחות מסך 100,000 ₪ שנפסקו לטובתו, אבל המס ישולם על ידי המעביד).

במקרה אחד המעביד שילם לעובד סכום הנמוך מ -100,000 ₪ וטען כי את היתרה שילם כמס. במקרה זה הגיש העובד את פסק הדין לביצוע בלשכת הוצאה לפועל. מנגד, טען המעביד כי הוא פרע את מלוא חובו לעובד כנקבע בפסק הדין. לצורך הכרעה בעניין, קבע ראש ההוצאה לפועל דיון במעמד הצדדים.

השאלה בענייננו היא: האם יהא רשאי ראש ההוצאה לפועל להסתמך על ההחלטה ולקבוע כי בפסק הדין התכוון בית המשפט ל -100,000 ₪ לאחר ניכוי מס הכנסה (וזאת לאור ההחלטה), או לחילופין, יישם את פסק הדין ככתבו וכלשונו ולקבוע כי מאחר ולא אוזכר כי הסכום הנ"ל לאחר ניכוי מס יש לקבוע כי על המעביד לשלם 100,000 ₪ ברוטו ?

מסגרת סמכויותיו של ראש ההוצאה לפועל בפרשנות פסקי דין

עניין סמכויות ראש ההוצאה לפועל נבחן ונדרש רבות בפסקי דין אשר קבעו את מסגרת סמכויותיו של ראש ההוצאה לפועל. כידוע, מטרת הליכי ההוצאה לפועל היא אכיפת החיובים הטמונים בפסק הדין. ההוצאה לפועל אינה ערכאת ערעור. חובת ההוצאה לפועל לאכוף פסק-דין, בין שהוא נכון ומדויק ובין שהוא שגוי. נפסק כי תפקידו של ראש ההוצאה לפועל הוא להוציא לפועל את האמור בפסקי דין. אין ראש הוצאה לפועל מוסמך להחסיר או להוסיף לפסק הדין, או לקרוא לתוכו את מה שלא נאמר בו (ראו: עא 1557/06 עו"ד בן ציון שיפטן נ' עו"ד דוד קירשנבום).

בנוסף, בהתאם לסעיף 12 לחוק ההוצאה לפועל התשכ"ז -1967 (להלן:"חוק ההוצל"פ") במצב בו סבור ראש ההוצאה לפועל שפסק הדין או חלק ממנו טעון הבהרה לשם ביצועו הוא רשאי לפנות לבית המשפט לקבלת הבהרה.

לאור האמור לעיל, ניתן להסיק כי, לכאורה, לראש ההוצאה לפועל אין כל סמכות בפירוש פסק הדין ועליו לבצע אחר האמור בו וזאת מבלי להפעיל שיקול דעת ו/או אפשרות להסתמך על האמור בהחלטות שניתנו בתיק וזאת על מנת להבין את פסק הדין באופן ברור ונהיר יותר.

חרף העובדה כי רשות ההוצאה לפועל הינה בעיקרה רשות מינהלתית המבצעת את פסקי הדין ולא רשות שיפוטית, במשך השנים ולצורך ייעול ההליך המשפטי נקבע בפסיקה כי בבוא ראש הוצאה לפועל לבחון פסק דין, הרי ברור כי לצורך מימושו של פסק דין מחויב רשם ההוצאה לפועל, בהליך פרשני של פסק הדין ברמה כלשהי. עקרון היסוד בשאלת פרשנותם של פסקי דין והחלטות, הינו, כי תמיד ובכל עניין, יהא על ראש ההוצאה לפועל להיזקק לפרשנות, כזו או אחרת, לטקסט המובא בפניו, לשם ביצועו. פרשנותו של טקסט, היא חלק אינטגראלי מתהליך ביצועו, שכן לשם ביצועה של הוראה מסוימת יש לבחון ולהבין תחילה את תוכנה.  

כמו כן נקבע, כי בסמכות ראש ההוצאה לפועל להסתמך, בהחלטותיו, על החלטות שניתנו במסגרת ההליך השיפוטי וזאת בכדי לבאר ולהבהיר את האמור בפסק הדין. נקבע לא אחת כי אכיפת החיוב מחייבת את הבנת מהותו ומשמעותו של פסק הדין. השלב הראשון באכיפת החיוב הינו שלב ההבנה והפרשנות. כל הפעלה של פסק-דין גוררת אחריה את פרשנותו. ובסמכות ההוצאה לפועל להסתמך מתוך פסק הדין ונסיבותיו ובסמכותו של ראש ההוצאה לפועל להיזקק ולהסתמך על החלטות שניתנו בהליך המשפטי בכדי לבאר את האמור בפסק הדין באופן הברור והנהיר ביותר (ראו: רעא 6856/93 בנימין חוטר נ' גבריאל מוקד)

כמו-כן, למרות האמור בסעיף 12 לחוק ההוצל"פ כי כאשר פסק דין טעון הבהרה על ראש ההוצאה לפועל לפנות בשאלת הבהרה אין בכך בכדי לצמצם את סמכויותיו של ההוצאה לפועל לפרש ו/או להבהיר פסק דין.

במילים אחרות, אין הדבר אומר שלעולם לא יעסוק ראש ההוצאה לפועל בפרשנות של פסק- דין. לו זה היה המצב, כמעט תמיד, אם לא תמיד, היה על ראש ההוצאה לפועל להעביר פסק-דין של בית המשפט בחזרה אליו, כאשר מתעוררת מחלוקת כלשהי בין הצדדים בדבר פרשנות פסק-הדין. יש הגורסים שכל קריאה של טקסט טמונה בה פעולה פרשנית. תוצאה מרחיקת לכת לפיה על ראש ההוצאה לפועל להעביר כל מחלוקת פרשנית לבית המשפט, אינה יעילה ואף אינה צודקת. אי לכך, יש לשאול מתי יחויב ראש ההוצאה לפועל להעביר פסק-דין לבית המשפט שנתן אותו. התשובה היארק כאשר ראש ההוצאה לפועל יגיע למסקנה שללא הסיוע של בית המשפט, פסק-הדין אינו ברור, ולא ניתן ליישמו כלל (ראו: עא (באר שבע) 1053/05 שרעבי אריה נ' פדידה (כהן) אורלי).

סיכוםראש ההוצאה לפועל רשאי לברר את פרטי פסק הדין

כאמור לעיל, ההוצאה לפועל הינה גוף מנהלי אשר נועד, בין היתר, לבצע אחר החיובים שנקבעו בפסק הדין.  חרף היותו גוף מנהלי יש בידי ראש ההוצאה לפועל סמכות לפרש , לברר ו/או לבאר את האמור בפסק הדין  וגם לבחון לצורך זה מסמכים שונים הקיימים בתיק המשפט וזאת בכדי לקדם את ביצועו. בדוגמא שלעיל, אילולא היה רשאי ראש ההוצאה לפועל להסתמך על ההחלטה הרי שהיה יוצא העובד מופסד והמעביד נשכר.

 

פרשנות לחוזה ונסיבות החתימה עליו

מבוא

כאשר יושבים צדדים לנסח חוזה, מבקש כל צד לשמור על האינטרסים החשובים לו תוך נכונות להתפשר לטובת הצד השני על אינטרסים הנתפסים בעיניו כברי גמישות. החוזה המסחרי הטוב אמור לגבש את הרצונות המשותפים של הצדדים תוך שמירה על האינטרסים החיוניים של כל צד.

מטרת החוזה היא להעלות על הכתב, באופן בהיר וברור, את כוונת ואומד דעת הצדדים. בהקשר זה נשאלת השאלה – האמנם תמיד ינוסח רצונם של הצדדים לחוזה בדיוק באותו האופן בו כיוונו את רצונותיהם במהלך המשא ומתן ביניהם, או לעתים, מסיבה זו או אחרת, נופלים הצדדים תחת עול המלל, ומציגים מצג השונה, מכוונתם האמיתית בהתקשרות ?

כידוע כלכלה היא נשמת אפה של מדינת מפותחת. בעת האחרונה גם בתי המשפט בארץ אימצו את הרעיון כי יש להשתמש בנושא הכלכלי לצורך פרשנות חוזה עסקי מסחרי.

לא אחת, נתקלים הצדדים בחילוקי דעות הנוגעים לאופן פרשנות כל צד את התחייבויותיו שלו ושל שותפו לחוזה. במקרים שכאלה, מטבע הדברים, פונים הצדדים לבית המשפט ועותרים בפניו כי יפרש את אשר התכוונו הם – עד לאחרונה פירש בית המשפט את החוזים העסקיים על פי קריטריוני פרשנות שלא כללו את ההיבט הכלכלי והסביבה העסקית בה הוכן החוזה.

פרשנות כלכלית של כוונת הצדדים

ההלכה שנקבעה בע"א 4628/93 מדינת ישראל נ' אפרופים שיכון ויזום (1991) בע"מ, פ"ד מט(2) 265 (להלן: "הלכת אפרופים") נותנת "ביטוי" להתחשבות בית המשפט בפרשנות החוזה לנסיבות הכלכליות עסקיות בהן נוסח החוזה.

בעניין זה הניח נשיא בית המשפט העליון, השופט אהרן ברק, את האדנים לבחינה מחודשת וחדשנית לפרשנות חוזה. בהלכה זו קבע הנשיא ברק, כי בבואך לפרש חוזה, נדרש אתה לעמוד על "אומד דעתם" של הצדדים. לפנייה ללשון החוזה, וזהו החידוש בהלכה זו, לנסיבות החיצוניות במסגרתן נעשה החוזה.

בבחינת הנסיבות החיצוניות לחוזה, נדרש מפרש החוזה לבחון את המשא-ומתן שהתנהל בין הצדדים בטרם נכרת החוזה. וכאן נכללים גם ההיבטים הכלכליים מסחריים של החוזה שמקבלים ביטוי מפורש בפרשנותו.

כפי שבואר לעיל, נושא פרשנותו של חוזה התקדם צעד אחד קדימה, ובצדק רב יש להעיר, כי לא די להבין את החוזה מתוך לשונו, אלא יש להבין גם את הסביבה העסקית מסחרית שהיוותה רקע להכנת וניסוח החוזה.

עוד נקבע כי כאשר החוזה הוא בעל מטרה כלכלית או מסחרית, נקבעת התכלית האובייקטיבית על פי ההגיון הכלכלי- מסחרי העומד בבסיס החוזה. לדוגמה ע"א 757/82 חברת החשמל לישראל נ' דוידוביץ, פ"ד לט(3) 220.

יחד עם זאת, יש לזכור, כי מקור ראשון במעלה להבנת אומד דעתם של הצדדים, הוא לשון החוזה ואופן ניסוחו. כדברי הנשיא ברק בפרשת אפרופים : "כמובן, ברוב המקרים, אומד הדעת העולה מתוך לשונו של החוזה הוא "בטוח" יותר ואמין יותר מאומד הדעת הנלמד מתוך הנסיבות…". לפיכך, מוטל נטל הראייה על הטוען לפרשנות החורגת מלשון החוזה מתוך חזקה עובדתית שמקורה בשכל הישר ובניסיון החיים, ובאשר לחוזים מסחריים – מתוך הבנת המטריה המסחרית.

סיכום

לפיכך, קרנם של עורכי הדין המנוסים הבקיאים ברזי הכלכלה והעסקים יחד עם הידע המשפטי והמחזיקים נוסף על השכלתם המשפטית, בניסיון, בהשכלה והבנה כלכלית – מסחרית, עולה לאין שיעור בעת האחרונה, ונראה כי מגמה זו תוסיף ותשתרש במחוזותינו עם התקדמות הכלכלה וענפיה השונים.

משק חקלאי וזכויות ידועה בציבור

הקדמה

הזכויות במשק חקלאי עוברות פעמים רבות מההורים לאחד הילדים וממנו לנכד.
רצון המשפחה לשמור על משק חקלאי כנכס משפחתי מהווה שיקול מרכזי בתכנון  הירושה המשפחתית.

כיצד עוברות הזכויות בנחלה בעת פטירת בעל/בעלת הזכויות בנחלה

על פי כללי רשותמקרקעי ישראל (בעל הקרקע) והסכם המשבצת הדו צדדי עם האגודה או חוזה המשבצת התלת צדדי עם האגודה והסוכנות היהודית לארץ ישראל, כאשר בעלים של משק חקלאי נפטר עוברות כל הזכויות לבת/בן הזוג הנותרים בחיים וזאת גם כאשר לבעל המשק החקלאי ילדים ואףכאשר בעל הזכויות משאיר צוואה ובה הוא מבקש להעניק את הזכויות לאחד מילדיו או לחלק את הזכויות בין יורשיו.

כאשר נפטרים שני בני הזוג עוברות הזכויות לבן ממשיך הרשום בסוכנות היהודית לארץ ישראל או ברשות מקרקעי ישראל או לאחד מילדי הזוג לפי הקריטריונים של רשות מקרקעי ישראל וההסכמים הרלוונטיים.


על פי הפסיקה והחוק הידוע/ידועה בציבור הם בני זוג לכל דבר וענין

עם פטירת בעלי המשק החקלאי ובהנחה שהוא לא נשוי אבל יש לו בת/בן זוג, יועברו על פי הפסיקה והדין כל הזכויות לידועה בציבור.

הידועה/ידוע בציבור הינו בן זוג לכל דבר ועניין מבחינת החוק והדין וזכאי לקבל את הזכויות במשק החקלאי.

בעוד שרוב בעלי הזכויות במשק חקלאי יודעים כי במקרה של פטירה יועברו זכויותיהם לאשה או הבעל גם כאשר הבעל או האשה אינם רשומים כלל כבעלי זכויות במשק חקלאי, כאשר יש ידוע בציבור, הזכויות יועברו ב – 100% אליו.

הנושא חשוב במיוחד, לאור העובדה כי היווצרות יחסים משפטיים של ידוע או ידועה בציבור הוא אירוע משפטי שאינו מקבל גושפנקא רשמית, אלא במקרה של מחלוקת בין הצדדים. יתכנו מקרים שבהם בעל הזכויות במשק החקלאי כלל לא מודע כי התהוו יחסים עם בת זוג המחייבים משפטית וקשורים לזכויותיו המשק החקלאי.

כיום ברור לבני זוג הגרים ביחד ומנהלים משק בית משותף ויחסי אישות לאורך שנים כי הם בני זוג לכל דבר ועניין גם מבחינת הדין, אולם יש מקרים גבוליים כגון מגורים משותפים ללא שיתוף רכושי מלא, או אפילו מגורים נפרדים באופן חלקי – ובכל זאת יווצרו יחסים משפטיים של בני זוג לכל עניין ודבר, גם מגורים קצרים יחסית של מעל 6 חודשים יכולים במקרים מסוימים להיות מוגדרים כיחסים של ידוע/ידועה בציבור על מכלול הזכויות המשפטיות הנלוות למעמד זה.


כיצד ניתן למסד את נושא העברת הזכויות כאשר יש בן/בת זוג או במקרה של "ספק בני זוג"

יש מספר דרכים למנוע העבר תהזכויות במשק החקלאי אל הידוע\ה בציבור.

אחת הדרכים הוא הכנת הסכם יחסי ממון שיקבל אישור בית המשפט ובו יצוין כי לבן/בת הזוג יש או אין זכויות במשק החקלאי. אולם, אין הדבר ימנע זכויות הידוע\ה בציבור כיורש של המנוח\ה.

הסכם כזה צריך להיות מנוסח על ידי עורך דין הבקיא בדיני המושבים וזכויות במשק חקלאי על על היבטיו.

דרך נוספת היא עריכת כתב ויתור של בן/בת הזוג הידוע בציבור ובו יצוין כי בן הזוג מוותר על כל זכות במשק החקלאי.

גם מסמך זה יש להכין באופן יסודי על ידי עורך דין הבקיא היטב בנושא ותוך התחשבות בזכויות עליהן מוותר בן הזוג שאינו נשוי פורמאלית לבעל הזכויות במשק החקלאי.

עו"ד נאמן לא שילם מס שבח – מה עושים?

רכישת דירה בישראל מבעלים השוהים בחו"ל

משרדנו ייצג לקוח ברכישת דירה מבעלים של דירה המתגורר בארץ זרה ושיוצג לצורך המכירה על ידי עורך דין ישראלי. כידוע, מוכר דירה נדרש לשלם מס שבח בעת מכירת זכויותיו בנכס ולחלופין להמציא אישור מלשכת מיסוי מקרקעין כי הוא זכאי לפטור מתשלום מס זה. מוכר הדירה הצהיר בפני הלקוח אותו ייצג משרדנו כי הוא לא מכר דירה אחרת ב-4 השנים שקדמו למכירת הדירה הנ"ל וכי הוא זכאי לפטור כאמור ובהתאם לכך, במסגרת חוזה המכר שנכרת בין הצדדים עמד משרדנו על כך שהצהרות אלו יעוגנו בחוזה.

הבטחת אישור מס השבח ע"י נאמן

כידוע, במקרים רבים קבלת אישור של לשכת מיסוי מקרקעין לצורך השלמת רישום הדירה על שם הקונה אורכת זמן ארוך יותר מהמועד בו מקבל הקונה את החזקה בדירה ומהמועד בו הוא נדרש לשלם את יתרת התמורה.

לאור זאת, נקבע בחוזה המכר כי עד לקבלת האישור הנ"ל יפקיד הקונה  (הלקוח) סכום כסף בשווי של תשלום המס המשוער בידיו הנאמנות של עורך הדין של המוכר וכי עורך הדין של המוכר יהיה חייב לשלם מתוך הסכום שיופקד בנאמנות את שומת מס השבח שתקבע למוכר במקרה שלא יוצג פטור כאמור.

במהלך המשא ומתן דרש משרדנו שעורך הדין של המוכר יתחייב בכתב לעשות שימוש בכספים שיופקדו בידיו הנאמנות על ידי הקונה במקרה בו תיקבע שומת מס שבח לתשלום של המוכר ולא יינתן פטור.

הצדדים נהגו על פי חוזה המכר, הקונה שילם את מלוא התשלומים בהם הוא היה חייב ומאחר שהוא קיבל את החזקה בדירה לפני שהוצאה שומת מס שבח, הופקד הסכום בנאמנות אצל עורך דינו של המוכר.
לתדהמתו של הקונה, התברר כי בניגוד להצהרות המוכר בחוזה המכר, המוכר מכר דירה אחרת בישראל ב-4 השנים שקדמו למכירת הדירה ועל כן המוכר לא קיבל פטור מתשלום מס השבח והוצאה שומת מס שבח בסכום הנמוך אך במעט מהסכום שחושב על ידי משרדנו ושהופקד בנאמנות אצל עורך דינו של המוכר.

התקבלה דרישה לתשלום מס שבח האם הנאמן חייב לשלמה?

מיד עם קבלת הידיעה על כך פנה הקונה באמצעות משרדנו לעו"ד של המוכר ודרש כי זה יפעל בהתאם לחובתו כנאמן ולהתחייבותו בכתב וישחרר את כספי הנאמנות לצורך תשלום שומת מס השבח וקבלת אישור לרישומו כבעל הדירה בטאבו.
עורך הדין של המוכר בחר שלא לשחרר את כספי הנאמנות ונימק זאת בכך שהמוכר פועל על מנת להשיג פטור ממס שבח באמצעות רואה חשבון ועל כן על הקונה להמתין.
כל דרישות הקונה מעורך הדין של המוכר נדחו ובשל הסירוב לשלם את שומת מס השבח לא יכול היה הקונה להשלים את רישום זכויותיו בטאבו.

מדוע על הנאמן לשלם את שומת מס השבח באופן מיידי?

סכום מס השבח שנקבע בשומה ע"י שלטונות האוצר הלך ותפח בשל הקנסות והריבית של רשויות המס ונוצר חשש ממשי שהסכום שהופקד בפיקדון לא יספיק לתשלום המס שהלך ותפח כאמור.
יש לזכור כי מוכר הדירה אינו מתגורר בארץ ובמקרה בו היה עולה סכום השומה על זה שהופקד בנאמנות לא היה לק
ונה ממי להיפרע בגין ההפרש.

הגשת תביעה נגד עוה"ד הנאמן

בעצה אחת עם הלקוח החליט משרדנו להגיש תביעה לצו עשה נגד המוכר ונגד עורך דינו של המוכר שתחייב אותם לעשות שימוש בכספי הפיקדון לצורך תשלום השומה שנקבעה.
גם כאן, הבעיה שהתעוררה היתה שעקב הזמן הממושך שאורך
ניהול ההליך המשפטי היה חשש כבד כי עד להכרעת בית המשפט בתביעה לצו עשה קבוע היה תופח סכום השומה מעבר לסכום שהופקד בנאמנות.

כיצד גורמים לנאמן דרך ביהמ"ש לשלם את החוב במהירות?

בד בבד עם הגשת התובענה לצו עשה קבוע הגיש משרדנו בקשה דחופה לצו עשה זמני שיחייב את עורך הדין של המוכר להשתמש בכספי הפיקדון לצורך הפקדת ערבות לרשויות המס להבטחת הסכום שנפסק בשומת מס השבח של המוכר. הפקדת ערבות בלשכת מיסוי המקרקעין עוצרת את סכום השומה ומאפשרת קבלת אישור לצורך רישום הבעלות על הדירה בטאבו.

סוף טוב הקונה הצליח לרשום את זכויותיו בטאבו

פחות משבועיים לאחר הגשת התובענה והבקשה למתן צו עשה זמני התקיים דיון בבית משפט השלום בתל אביב ובית המשפט הנכבד פסק לטובת הקונה וחייב את עורך הדין לשלם את הסכום שנקבע בשומת מס השבח תוך 3 ימי עסקים.
כמו כן, חויב עורך הדין בתשלום הוצאות הלקוח בגין
הגשת הבקשה למתן צו עשה.

סוף דבר: בהתאם להחלטת בית המשפט הנכבד, שילם עורך הדין את שומת מס השבח של המוכר ורישום  הזכויות של הלקוח בדירה בלשכת רישום המקרקעין הושלם במהירות.

לתאום פגישת היכרות השאירו פרטים ונחזור אליכם בהקדם האפשרי