נושלתם מהצוואה של הדודה – מה לעשות ?

פעמים רבות מגיעים למשרדנו לקוחות מוכי תדהמה לאחר שהתברר להם, כי בני משפחה קרובים (או פחות קרובים) נישלו אותם מהירושה, וכתבו צוואה במסגרתה הורישו את רכושם לבני משפחה אחרים ובמקרים מסוימים אף לאנשים זרים.

לרוב מדובר לקוחות אשר היו בקשר רציף עם המנוח, דאגו לו, טיפלו בו שנים רבות ואף סעדו אותו טרם פטירתו ולכן חשים תחושה עזה של אכזבה, עלבון ותדהמה.

נשאלת השאלה- האם מדובר בסוף פסוק? האם לאור הוראות הצוואה אותם יורשים /קרובים לא יזכו לקבל מאום מהעיזבון של קרוביהם?

במקרים רבים, כאשר קרוב המשפחה משאיר צוואה אשר על פניו נוגדת את הלך רוחו במשך השנים, ו/או חורגת מההיגיון ו/או מעניקה רכוש משמעותי לאנשים זרים ו/או מנשלת חלק מקרובי המשפחה שהיו עימו בקשר, מומלץ לפנות לייעוץ אצל עו"ד העוסק ומתמחה בנושא, שיבחן את נסיבות החתימה על הצוואה ואת אופן עריכתה. שכן, במקרים רבים מגלים כי אותו מנוח היה נתון ללחץ ו\או השפעה מצד מי שטיפל בו (זר או משפחה) ואף כי המנוח לא היה כשיר כלל לערוך את הצוואה המנשלת.

העילות העיקריות לפסילת צוואה קבועות בחוק הירושה, תשכ"ה-1965 והינן כדלקמן:

הצוואה כלל לא נחתמה על ידי המצווה.

בעת עריכת הצוואה המצווה לא היה כשיר לחתום על הצוואה ו/או לא ידע ו/או לא הבין כי המסמך עליו הוא חותם הינו צוואה.

הצוואה נערכה תחת איום, השפעה בלתי הוגנת, תחבולה או תרמית.

הצוואה נעשתה מחמת טעות, קרי בעת החתימה על הצוואה היה קיים פער בין המציאות האובייקטיבית לבין המציאות הסובייקטיבית של המצווה.

הצוואה מזכה את מי שערך אותה ו/או נטל חלק בעריכתה לרבות עדים לצוואה ו/או בן זוג של אחד העדים.

צוואה בלתי חוקית, קרי צוואה שביצועה הינו בלתי חוקי/בלתי מוסרי ו/או בלתי אפשרי לקיימה.

ישנה פסיקה ענפה בקשר עם כל אחת מעילות הביטול הנ"ל, במסגרתה נדונו המבחנים הרלוונטים לכל עילה ומה נדרש להוכיח על מנת ליהנות מעילת הביטול הנטענת.

הליך ההתנגדות לצוואה הינו הליך ארוך ומורכב, במסגרתו, לרוב, מוגשות חוות דעת בקשר עם כשירות המצווה, אותנטיות חתימה וכיו"ב. מדובר בהליכים ארוכים וסבוכים. אנו ממליצים להסתייע בשירותיו של משרד בעל ידע ונסיון בתחום, אשר יוכל לסייע בהשגת תוצאה טובה בזמן קצר יחסית.

למשרדנו קיים ניסיון רב שנים בטיפול בהתנגדויות לצוואות. עורכי הדין במשרדנו מייצגים באופן שוטף בתיקים מסוג זה בבתי המשפט לענייני משפחה. הנכם מוזמנים לפנות למשרדנו, בכל שאלה בנושא זה.

מאמר זה אינו מהווה בשום אופן תחליף לייעוץ משפטי, והוא נועד לשירות הציבור כידע כללי בלבד.

יפוי כח מתמשך – מאפשר לך לתכנן את העתיד

תיקון מספר 18 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות הכניס, לראשונה, את השימוש ביפוי כח מתמשך. המדובר בכלי חשוב ומשמעותי לתכנון עתידו של כל אדם.

החוק קובע את הכללים באשר לאופן מינויו של מיופה כח, את דרך עריכתו של יפוי כח, כמו כן את הסמכויות והמגבלות החלות על מיופה הכח. ברשימה הבאה נענה על מספר שאלות בסיסיות ונפוצות בנושא.

  • מהו יפוי כח מתמשך?

אדם ממנה, באמצעות יפוי הכח המתמשך, אדם אחר, אשר ינהל עבורו את ענייניו כשלא יהיה מסוגל לעשות זאת בעצמו. למעשה, אדם קובע היום, כאשר הינו במצב קוגניטיבי טוב, את האופן והדרך בהם ינוהלו ענייניו, כאשר לא יוכל לעשות זאת.

יפוי הכח המתמשך מהווה כלי הסכמי בין הממנה לבין מיופה הכח, שאינו מערב את בית המשפט, והוא יכול להוות חלופה פשוטה והרבה פחות מסורבלת מאפוטרופסות.

  • איך עושים את זה?

קיימת רשימה של עורכי דין אשר הוכשרו במיוחד על ידי משרד המשפטים (האפוטרופוס הכללי), בשיתוף עם לשכת עורכי הדין לערוך יפוי כח מתמשך על פי חוק.רק עורך דין אשר עבר הכשרה מיחודת לצורך עריכת יפוי כח מתמשך, ובידיו תעודה מתאימה, יוכל לערוך יפוי כח מתמשך.

יש לפנות אך ורק לאחד מעורכי הדין המצוינים ברשימה, על מנת שיערוך עבורך יפוי כח מתמשך. * חריג – לעורך יפוי הכח אסור שיהיה עניין אישי ביפוי הכח, והוא אינו יכול להיות מיופה כח באותו המסמך.

  • האם כל אחד יכול למנות מיופה כח במסגרת יפוי כח מתמשך?

הממנה חייב להיות בגיר, ובעל כשירות, כלומר, במצב בו הוא מסוגל להבין את משמעות מתן יפוי הכח המתמשך, את המטרות שלו, ואת התוצאות שלו.מומלץ כי במקרים בהם קיים ספק, תינתן חוות דעת רפואית באשר למצבו של הממנה.

  • מה כולל יפוי הכח?

יפוי הכח המתמשך יכלול את הפרטים הבאים:

  • פרטיהם של  מייפה הכח, ומיופה הכח.
  • אופן פעולתם של מספר של מיופי כח – למשל האם עליהם לפעול ביחד או ביחד ולחוד.
  • רשימת הנושאים, העניינים והסמכויות של מיופה הכח.
  • מינוי מיופה כח מחליף (מומלץ בעיקר למיופה כח יחיד).
  • המועד בו יכנס יפוי הכח לתוקף.
  • מי רשאי להתמנות כמיופה כח?

בגיר (אחד או יותר), שלא מונה לו אפוטרופוס ואין יפוי כח מתמשך תקף בענייניו.

  • האם יש מגבלות נוספות בקשר עם מינויו של אדם כמיופה כח?

החוק אינו מאפשר לכל אדם להיות מיופה כח בעניינים רכושיים, וזאת לאור האחריות הרבה הרובצת על מיופה הכח, והחשש שמיופה הכח יהיה מונע ממניעים אישיים שאינם לטובת הממנה. לאור זאת, לא ימונה כמיופה כח בעניינים רכושיים אדם שהינו:

 פושט רגל, שלא ניתן לו הפטר;

חייב מוגבל חמור;

מי שנותן לממנה טיפול רפואי תמורת תשלום במישרין או בעקיפין;

מי שמספק לממנה מגורים תמורת תשלום במישרין או בעקיפין;

מי שהינו עוה"ד או בעל המקצוע שערך את יפוי הכח המתמשך;

מי שכבר מונה כמיופה כח של 3 אנשים (קיימים חריגים במקרה שמדובר בקרוב של הממנה).

  • מה הסמכויות שמקבל מיופה הכח?

ראשית, מה שיקבע ביפוי הכח על ידי הממנה, כאשר הכלל הוא שכל פעולה המצויה בסמכותו של הממנה, ניתן להעביר לסמכותו של מיופה הכח.

ניתן לקבוע ביפוי הכח מיופה כח אחד או יותר, שיפעלו ביחד או לחוד, כאשר ניתן למנותם לפי נושאים:

עניינים רכושיים; עניינים אישיים (לרבות רפואיים), וכל עניין אחר.

יחד עם זאת, החוק קבע מגבלות וחריגים לסמכויותיו של מיופה הכח, למשל:

מיופה הכח לא יוכל לבצע פעולה שעל פי מהותה וטיבה על הממנה לבצעה באופן אישי, כמו למשל המרת דת, אימוץ השתתפות בבחירות, פעולות שהממנה היה מוסמך לעשותן במסגרת היותו אפוטרופוס, עריכת צוואה, קביעת מוטבים לגבי סכומים שיש לשלם עקב מותו של אדם ועוד.

מיופה הכח לא יוכל לבצע פעולה המצריכה הסמכה מפורשת או אישור בית משפט מראש כגון, עסקאות נדל"ן, מתן תרומות או הלוואות או מתנות מעל גובה של 100,000 ₪, פעולות במוצר פנסיוני, טיפול ואשפוז בבית חולים פסיכיאטרי (קיימים חריגים בחוק), פעולות משפטיות ששווין הכולל בין  100,000 ₪ ל- 500,000 ₪, ועוד.

  • האם מיופה הכח יכול להיעזר בעורך דין לצורך ניהול ענייניו של הממנה?

מיופה כח יהיה מוסמך למנות שלוח לצורך ייצוגו של הממנה בהליכים משפטיים, ובכל הנוגע לענייני רכוש, והכל בכפוף להוראות שקבע הממנה ביפוי הכח. שימו לב –  מיופה הכח לא יוכל למנות מיופה כח אחר!

  • איזה חובות מטיל החוק על מיופה הכח?

החוק מטיל אחריות משמעותית על מיופה הכח, וזוהי לשון החוק: "מיופה כח חייב לפעול בשקידה, במיומנות, במסירות ובלא התרשלות ולנהוג בתום לב לשמירת ענייניו של הממנה ולא לטובת ענייניו שלו". (סעיף 32 ז' לחוק)

על מיופה כח לשמור על כבודו ופרטיותו של הממנה, ולפעול בדרך שתאפשר לממנה את מרב עצמאותו האפשרית בהתאם ליכולותיו. על מיופה הכח להגביל באופן מינימלי את זכויותיו וחירותו של הממנה, תוך עידוד הממנה לקבל החלטות ככל שהוא יכול.

על מיופה הכח לשמור על ערכיו התרבותיים והדתיים של הממנה, תוך שיתוף בחיי הקהילה, ושמירה על קשר עם בני המשפחה. על מיופה הכח להתייעץ עם גורמים מקצועיים, בני משפחה וקרובים לצורך קידום ענייניו של הממנה.

  • ערכתי יפוי כח מתמשך. מתי ואיך נכנס יפוי הכח לתוקף?

יפוי הכח המתמשך ייכנס לתוקפו במועד שבו חדל הממנה להיות מסוגל להבין בדבר (דהיינו חדל להיות מסוגל לקבל החלטות בעניין שלשמו ניתן יפוי הכח). תנאי לכניסת יפוי הכח לתוקף – מיופה הכח מסר לאפוטרופוס הכללי הצהרה כי התקיימו התנאים לכניסת יפוי הכח לתוקף.

ככל שביפוי הכח קיימת חובת קבלת חוות דעת מומחה, אשר תהווה תנאי לכניסת יפוי הכח לתוקף, תצורף להצהרה חוות הדעת.שימו לב – הממנה רשאי לקבוע את הדרך בה יקבע שהוא אינו מבין בדבר, ובלבד שהחלטה כאמור לא תינתן על ידי מיופה הכח בלבד!! בכל מקרה – אין בכניסתו לתוקף של יפוי הכח כדי לשלול את כשרותו המשפטית של אדם.

  • התמניתי כמיופה כח, ויפוי הכח נכנס לתוקף, מה עלי לעשות?

על מיופה הכח ליידע את הגורמים הבאים על כניסתו לתוקף של יפוי הכח:

הממנה; קרוב שהממנה מתגורר אצלו, או מנהל המעון, אדם נוסף – אם נקבע על ידי הממנה. מיופה הכח ימסור הצהרה לאפוטרופוס הכללי, ועותק ממוחשב של יפוי הכח עם אישור האפוטרופוס הכללי, הכולל תאריך ההפקדה והכניסה לתוקף, יישלח למיופה הכח ויוכל לשמש אותו לצור מימוש סמכויותיו.

  • התמניתי כמיופה כח, כיצד עלי לקבל החלטות בקשר לענייני הממנה?

ככלל, החוק מחייב את מיופה הכח לשמוע את דעת הממנה, ולשתפו בכל החלטה. לשם כך על הממנה למסור ולפרוש בידי הממנה מידע וחלופות (כולל יתרונות וחסרונות).

החוק קובע מדרג באשר לאופן העדפת רצונו של הממנה:

  1. אם נתן הממנה הנחיות מקדימות, ביפוי הכח יש לפעול על פיהן (קיימים חריגים).
  2. בהיעדר הנחיות – בהתאם לרצונו העכשווי של הממנה.
  3. אם לא ניתן לברר את דעתו – יש להתחקות אחר רצונו בעבר.
  4. אם לא ניתן לעמוד על רצונו של הממנה, בהתאם לטובתו, בהתאם למכלול הזכויות, האינטרסים והצרכים של אדם.
  • הממנה מסר הנחיות מקדימות ביפוי הכח אשר אינן ניתנות לביצוע – מה עושים?

הכלל הוא, כי על מיופה הכח לפעול בהתאם להנחיות המקדימות, או בקירוב. יחד עם זאת, מיופה הכח יהיה פטור מלפעול בהתאם להנחיה מקדימה בהתקיים אחד מאלה:

בלתי אפשרי לקיים או לבצע את ההנחיה;

ביצוע ההחלטה כרוכים בהוצאה כספית שאין בידי הממנה להוציאה;

המדובר במעשה בלתי חוקי, או שעשוי לפגוע פגיעה חמורה בממנה;

כאשר הממנה מבין ורוצה לסטות מההנחיה;

מיופה יהיה פטור בהתאם להחלטת בית משפט.

  • האם הממנה יכול "לכבול את רצונו ביפוי הכח" ולהגביל את עצמו באמצעות הנחיות מקדימות?

החוק קובע כי הממנה רשאי לקבוע שהמיופה יעדיף את רצונו הקודם (הכתוב בהנחיות המקדימות) על פני רצונו העכשווי, דהיינו הממנה רשאי לכבול את רצונו ביפוי הכח.

יחד עם זאת, החוק קובע כי בעניין רפואי מהותי, או בעניין אישי מהותי, לא יפעל מיופה הכח בניגוד לרצון הממנה אם הוא מתנגד לכך בשעת המעשה או בסמוך לכך (למרות ההנחיות המקדימות). בנסיבות שכאלה, קיימת אפשרות לפנות לבית המשפט, לצורך מתן הוראות.

  • התמניתי כמיופה כח – האם אני זכאי לשכר עבור פועלי כמיופה כח?

מיופה כח זכאי לקבל שכר בעבור ביצוע תפקידו מנכסי הממנה, אם קבע זאת הממנה ביפוי הכח, בגובה השכר שנקבע ביפוי הכח. מיופה כח רשאי לנכות מנכסי הממנה את ההוצאות הסבירות שהוציא לשם הפעלת סמכויותיו לפי יפוי הכח.

  • התמניתי כמיופה כח, האם אני צריך לשמור תיעוד בקשר לפעולותיי?

מיופה הכח ישמור תיעוד לגבי החלטות מהותיות שקיבל בשם הממנה, ולגבי פעולות שפעל בענייניו, כמו כן מומלץ לשמור אסמכתאות בקשר להוצאות.

  • מיניתי את בני וביתי כמיפויי כח, אך אני מעוניין למנות אדם נוסף שיהיה מיודע בקשר להחלטות שלהם. האם זה אפשרי?

החוק מאפשר לממנה לקבוע זהות של אדם אחד או יותר, שיהיה על מיופה הכח לדווח להם על החלטות או פעולות בנושאים המפורטים ביפוי הכח ("אדם מיודע"). תכלית המינוי הנ"ל היא לקבוע מנגנון פרטי או ציבורי של בקה ופיקוח על פעולות מיופה הכח.יחד עם זאת, אין חובה למנות "אדם מיודע".

האדם המיודע לא יהיה קרוב של מיופה הכח, אלא אם מיופה הכח הינו קרוב של הממנה.         האדם המיודע יקבל הודעה על כך שיפוי הכח נכנס לתוקף.

האדם המיודע רשאי לקבל מידע מאת האפוטרופוס הכללי על ההפקדה של יפוי הכח, על מהות מיופה הכח, ועל היקף המינוי, אלא אם כן, הממנה הגבילו ביפוי הכח.יוער כי על פי החוק, הממנה רשאי לקבוע שמיופה הכח ידווח על פעולותיו לאפוטרופוס הכללי.

  • מתי פוקע יפוי כח?

יפוי הכח המתמשך יפקע בהתקיים אחד מהאירועים הבאים:

  1. תנאי שהממנה קבע ביפוי הכח.
  2. פטירת הממנה או מיופה הכח.
  3. התקיימו התנאים שאינם מאפשרים למיופה הכח לשמש כמיופה כח (למשל הפך לפושט רגל).
  4. מיופה הכח מונה בשל היותו בעל מקצוע ורישיונו נשלל.
  5. מיופה הכח הודיע כי הוא אינו מעוניין לשמש כמיופה כח.
  6. מיופה הכח הוא בן זוג של הממנה, וקשר הנישואין פקע לאחר מתן יפוי הכח (אלא אם כן צויין אחרת ביפוי הכח).
  7. מיופה הכח הוא ידוע בציבור של הממנה וחדל לנהל עימו משק בית משותף מתוך כוונה לפפרק את חיי המשפחה באופן קבוע.
  • מתי מסתיים התפקיד של מיופה הכח?

תפקידו של מיופה הכח מסתיים בעת שבוטל יפוי הכח או לחילופין בפקיעתו של יפוי הכח (מן הסיבות שפורטו להלן). בסיום התפקיד, חובה למסור לממנה או למי שקבע בית המשפט את נכסי הממנה והמסמכים הנוגעים להם.

יוער כי במקרה של פטירת הממנה, כל עוד לא הוסמך גורם אחר כדין, מוסמך מיופה הכח לענייני רכוש, להמשיך לטפל בתשלומים השוטפים לרבות להמשיך לנהל ניהול שוטף של נכס או עסק וכן לשלם את הוצאות האבלות והקבורה.טיפול זה מוגבל ל- 90 ימים.

  • ולסיכום:

יפוי הכח המתמשך, הוא כלי מצוין לתכנון העתיד של כל אחד ואחת מאתנו, בשעה שאנו כשירים, צלולים ומצויים במצב המיטבי כדי, לשקול היטב את צרכינו, וטובתנו האישית  בעת שלא נהיה כשירים לעשות זאת.

יפוי הכח המתמשך מונע את המסלול המידי למינוי אפוטרופוס, ומאפשר לנו לקבוע הנחיות מקדימות, ומנגנונים יעילים  בקשר עם ניהול העניינים הרכושיים והבריאותיים, במגבלות הקבועות בחוק (יפוי הכח המתמשך אינו חל על מתן הנחיות מקדימות למיופה כח בקשר לטיפול רופאי בחולה הנוטה למות).

אנו ממליצים בחום, להיעזר ולהתייעץ עם עורך דין, אשר הוכשר על ידי משרד המשפטים (האפוטרופוס הכללי), לפני שמקבלים החלטה בנושא.

**     הכותבת הינה עורכת דין אשר הוסמכה והוכשרה לערוך יפוי כח מתמשך לפי חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ"ב – 1962 שנערכה על ידי האפוטרופוס הכללי בשיתוף עם לשכת עורכי הדין בישראל.

 **     מאמר זה אינו מהווה בשום אופן תחליף לייעוץ משפטי, והוא נועד לשירות הציבור כידע כללי בלבד.

מעשה בהשפעה בלתי הוגנת והורשה של דירות בתל אביב למטפלים באמצעות צוואה

בשנת 2013 הלך לעולמו מנוח ערירי בגיל 98. בסמוך למועד פטירתו, וכאשר ישנו ספק אם היה כשיר לעשות כן, ערך המנוח צוואה במסגרתה הוריש את מלוא רכושו (דירת 4 חדרים במרכז תל אביב וכן כספים רבים) לעובד הסוציאלי, למטפלת הסיעודית שטיפלו בו בסמוך לפטירתו וכן לעובדת סיעודית מטעם לשכת הרווחה המקומית.

בסמוך מאוד לאחר פטירתו, הגישו הנ"ל – הזוכים עפ"י הצוואה בקשה לקיום צוואת המנוח. את הבקשה הגישו לרשם הירושה בתל אביב.

ב"כ האפוטרופוס הכללי סירב לאשר את הבקשה והגיש הודעה כי בכוונתו להתערב בהליך. ב"כ האפו' הכללי "הריח" כי יש ניחוח של רמיה. בשל כך התיק עבר לדיון בבית המשפט לענייני משפחה בתל אביב.

בית המשפט לענייני משפחה קבע כי טרם תאושר הצוואה או תינקט כל פעולה אחרת, יש לנסות לאתר את יורשי המנוח על פי דין (בהתאם לחוק הירושה). לפיכך מינה בית המשפט מומחה בתחום הגנאלוגיה לצורך איתור בני משפחת המנוח.

לאחר עבודה מאומצת של המומחה במשך למעלה משנתיים, איתר המומחה למעלה מ-30 יורשים מהפרנטלה השלישית של המנוח, קרי צאצאיהם של דודיו של המנוח, משני צידי הוריו.

חלק מן היורשים אותם איתר המומחה התאגדו ופנו למשרדנו, לצורך הגשת התנגדות לצוואה הנ"ל.

במסגרת הטיפול והייצוג, משרדנו הגיש התנגדות לקיום צוואת המנוח ממספר נימוקים:
השפעה בלתי הוגנת של הזוכים עפ"י הצוואה על המנוח. שכן המנוח היה תלוי בהם טרם פטירתו וטעם מרכזי נוסף הוא כי המנוח לא היה כשיר לחתום על צוואה בגילו המופלג ולאור מצבו הרפואי. בד בבד הגיש משרדנו גם בקשה למתן צו ירושה במסגרתו יירשו את המנוח יורשיו על פי דין.

לצורך הוכחת הטענות הנ"ל פעל משרדנו אל מול כל המוסדות הרפואיים בישראל, לקבלת התיעוד הרפואי של המנוח, בשנים האחרונות לחייו. על פניו, עולה כי המנוח לא היה כשיר לצוות במועד עריכת הצוואה. אך הדבר עוד טעון הוכחה והכרעה של בית המשפט לענייני משפחה בתל אביב.

המלצת משרדנו הינה, כי במידה ויש לכם קרוב משפחה ערירי ו/או קרוב משפחה המטופל ע"י מטפלת סיעודית זרה במשך 24 שעות ביממה, יש להסדיר ענייניו הממוניים והגופניים עוד בהיותו כשיר ולהיות ערים לאפשרות שצד ג' ואף בן משפחה עלול לנסות לנצל את חולשתו לצורך זכיה ברכושו.

מה קורה כאשר הוראות צוואה אינן ברורות?

1.רקע

מעשה שהיה בעניין צוואה לא ברורה, כך היה.
אישה, ילידת ארה"ב, בגיל כ – 55, ד"ר בחינוך, הצליחה למכור רעיון ושיטה בחינוך בהרבה מיליוני $.
אותה אישה יזמית היתה גם חולה בסכרת והיא הביאה מארה"ב את אמה המבוגרת והחולה על מנת שתוכל לתמוך בה ולטפל בה בישראל. האישה לא היתה נשואה מעולם וגם ילדים לא היו לה.
לימים אכן הגיעה האם לישראל והיזמית בענייני חינוך לקחה מטפלת פיליפינית אשר טיפלה באם וגם ביזמית לפי הצורך.

2.ניסוח רשלני של צוואה

כמו כן ניסחה האשה-היזמית צוואה עדכנית קודם עם חברות ואח"כ בעזרת עורך דין.
לאשה עתירת ההון היה חשוב כי במקרה של פטירתה, ראשית הונה ישמש להמשך תמיכה באמה, אולם היא הקפידה כי נכסיה לא יעברו לרשות אמה.
כמו כן היה חשוב לה כי הונה יועבר להקמת גן ציבורי וכן יועברו סכומים קצובים לחברים וקרובי משפחה.
נוסחה צוואה ארוכה ומורכבת על ידי עורך הדין אולם מתוך טעות לא צוין באופן מפורש מה יקרה על רכושה של המצווה במקרה ואמה תחיה בפטירתה ולאחר פטירת אמה.

3.רצונה האמיתי של המצווה

מהצוואות הקודמות וגם מרוח הצוואה היה ברור כי רצונה של המצווה היה כי לאחר פטירת האם ומיתרת הכסף (במידה ויהיה) יוקם גן ציבורי ואף חבריה ו – 2 קרובות משפחה יקבלו מנות מוגדרות של סכומי כסף, אולם עניין זה לא נכתב באופן מפורש. למרבה הצער נפטרה המצווה ממחלתה לפני אמה, וצוואתה אושרה וניתן צו קיום צוואה כאשר אי הבהירות בצוואה הפכה להיות קריטית.

4.מה קורה כאשר הצוואה לוקה בחסר? ללא הוראה מפורשת בצוואה

לגבי חלוקת העיזבון לאחר פטירת האם יתחלק העיזבון לפי צו ירושה ובמקרה זה לאחיה של המצווה. המצווה הורתה במפורש כי היא לא רוצה שעיזבונה יעבור לאחיה.
כיצד ניתן להשלים צוואה כאשר המצווה נפטר ולא ניתן לשאול אותו לרצונו. האם אין מה לעשות ותתקבל תוצאה שהמצווה שנפטר לא רצה?

5.מה אם כן הפתרון לסוגיה זו

משרדנו העוסק בנושא צוואות, התנגדויות לצוואה וכו' ומייצג 4 יורשים על פי הצוואה מצא פתרון יצירתי לנושא והגיש בימים אלה תביעה למתן פסק דין הצהרתי ובו בקשה כי בית המשפט יצהיר על הפרשנות הנכונה לצוואה ובכך ימלא את הלקונה שנוצרה כתוצאה מהניסוח החסר.
בתביעה שהוגשה פורטו הנסיבות המיוחדות וכן בולט עורך הדין שערך את הצוואה אשר אמר בבית המשפט כי:

"עשיתי טעות שהכנסתי את הפסקה ולא תיקנתי את הצוואה".

הפתרון של פסק דין הצהרתי ייתן משקל ויכריע ברצונה האמיתי של המצווה ויגרום להעברת רכושה לאותם יורשים ומוסדות שהמצווה רצתה ביקרם.

למעשה התביעה מנסה לפתור את בעיית הרשלנות בניסוח הצוואה ולתת תוקף לרצון האמיתי של המצווה כפי שעולה באופן ברור מצוואות קודמות ואף מגוף הצוואה שניתן לה תוקף.

צוואה הדדית

זוגות רבים שהחליטו כי הגיע המועד לערוך צוואה נתקלים במחשבה: "מה יהיה אם לאחר שאעצום את עיני בת\בן הזוג ימצאו בן\בת זוג חדשים? מה יעלה ברכוש שצברנו? מה יקרה אם לבן\בת הזוג החדשים ילדים משלהם?" ועוד.

חששות ומחשבות אלו אינם תלושים מן המציאות, "וכבר היו דברים מעולם" עת בן\בת הזגו הנותר בחיים פתח את "סבב ב' " מבחינה רומנטית.

חששות ומחשבות אלו גם "מתורגמים" לא אחת לתביעות משפטיות בקשר עם תוקף צוואה, רצון המצווה, הבטחות שנעשו בחיים, חלוקה לא שוייונית, ועוד.

ל- "כשל שוק" זה ישנו פתרון הקרוי "צוואה הדדית".

צוואה הדדית היא צוואה אשר בבסיסה הסכם בין בני הזוג בקשר עם אופן הורשת הרכוש בפטירת אחד או שני בני הזוג – הוראות הצוואה מחייבות את הצדדים בדיוק כמו הסכם.

הסכמה זו ניתנת לביטול בעוד שני בני הזוג בחיים, באמצעות מתן הודעה בכתב.

לעומת זאת, אם בן הזוג הנותר בחיים יבקש לבטל את הוראות הצוואה ההדדית או לסטות מהוראותיה, הרי שידרש להשיב את החלק שירש מאת בן\בת הזוג שהלך לעולמו ליורשיו או לפצותם (את יורשי הצד שהלך לעולמו) בסכום שווה ערך (אם נניח הייתה זו דירה שמכר).

סיפור:

בני זוג עם שני ילדים ובבעלותם דירה בתל אביב. בני הזוג עורכים צוואה הדדית במסגרתה מורים כי בפטירת אחד מהם חלקו יעבור לבן הזוג הנותר בחיים ולאחר מכן לילדיהם המשותפים בחלקים שווים.

דוגמא 1:

לאחר שנה אחד מהם מתחרט ומבקש לערוך צוואה חדשה בנוסח אחר, הרי שהוא רשאי לעשות באמצעות מתן הודעה בכתב לצד השני על ביטול \ חזרה מהוראות הצוואה ההדדית.

דוגמא 2:

לאחר שנה אחד מהם הולך לעולמו. השני, שנותר בחיים, מבקש כעת לשנות את אופן העברת הרכוש לאחר פטירתם.

בן הזוג הנותר בחיים רשאי לעשות כן אך ורק בקשר עם חלקו ברכוש (חצי מהדירה המשותפת לצורך הדוגמא).

אם טרם חולק העיזבון – עליו לוותר ויתור כללי לגבי המחצית שירש מבן\בת הזוג (החצי השני של הדירה) אשר תעבור ליורשים שנקבעו בצוואה ההדדית (במקרה זה לילדים).

לאור מורכבות העניין, חשוב לערוך צוואה אצל עורך דין המתמצא בנושא, וכך למנוע סכסוכים עתידיים וכדי לוודא שהרכוש שצברנו בזיעת אפנו יעבור ליורשים על פי בחירתנו.

המדריך לניהול עיזבון

מתי ממנים מנהל עיזבון? מה ההבדל בין מנהל עיזבון זמני לקבוע? מה סמכויותיו של מנהל העיזבון? על שאלות אלה ואחרות ניתן למצוא מענה ברשימה זו.

מנהל עיזבון הינו אדם, תאגיד או האפוטרופוס הכללי, אשר ממונה על ידי בית משפט לצורך כינוס נכסי עיזבון, ניהולם, סילוק חובות העיזבון ולבסוף חלוקת נכסי העיזבון ליורשים.

מנהל העיזבון ממונה על ידי בית המשפט או על-ידי הרשם לענייני ירושה, על פי בקשת יורש או נושה של עיזבון, או על פי בקשה של אפוטרופוס כללי או היועץ המשפטי לממשלה. מנהל העיזבון כפוף להוראות בית המשפט, לפיהן הוא צריך לבצע פעולות לצורך כינוס נכסי העיזבון, ניהולם, שמירתם וביטוחם, סילוק החובות וחלוקת יתרת נכסי העיזבון בין היורשים לפי צו ירושה או לפי צוואה. לצורך מילוי תפקידו מבצע מנהל העיזבון פעולות משפטיות, כגון הגשת בקשות לבית המשפט, ופעולות מנהליות כגון כינוס הנכסים ותשלום חובות.
להלן הסברים הנוגעים להליכי המינוי, ניהול וחלוקת העיזבון .

1.מבוא

1.1.מתי ימנה בית המשפט מנהל עיזבון?

מנהל עיזבון נידרש בהתקיים לפחות אחד מהמקרים הבאים:

1.1.1.קיים רכוש לחלוקה שהוא משמעותי ליורשים.

1.1.2.ידועה רגישות במערכות יחסים בין היורשים.

1.1.3.המוריש היה דמות דומיננטית בחיי היורשים וצפוי שיתקשו לקבל החלטות בהעדרו – במצב זה מנהל העיזבון משמש כתחליף לנפטר וכמגשר המרגיע ומפשר.

1.1.4.קיימת מורכבות ברכוש.

1.1.5.מערכות היחסים בין המוריש וקרוביו הושתתו על אמון באופן שקיים פער בין הרישום הפורמאלי והבעלות האמתית.

1.2.מנהל עיזבון

מנהל העיזבון יהיה האדם שאותו מינה המוריש או שעליו הסכימו היורשים או שנקבע על-ידי בית המשפט לענייני משפחה.חוק הירושה מסדיר את הכללים הנוגעים להסדרת עיזבון של אדם שניפטר וניהול עיזבונו. החוק מורה על חובת הדיווח של מנהל העיזבון שמונה על ידי בית המשפט ומסמיך את האפוטרופוס הכללי לפקח על מנהל העיזבון ועל פעולותיו בנוגע לניהול העיזבון.

מנהל עיזבון זמני בקשה למינוי מנהל עיזבון זמני מוגשת בכל מקרה בו קיים צורך לבצע פעולות בעיזבון. למשל ביצוע תשלומים, שמירה על הכספים, השכרת נכס, כינוס נכסי העיזבון, תשלום חובות או ניהול הליכים משפטיים בשם או כנגד העיזבון.

אם יש סיבה כלשהיא הדוחה את מתן צו קיום הצוואה כתוצאה מהתנגדות לקיום צוואה אזי ממנים מנהל עיזבון זמני.

מינוי מנהל עיזבון קבוע תפקידו של מנהל עיזבון זמני, מסתיים עם הכרזת היורשים כתוצאה ממתן צו קיום צוואה. במסגרת מתן צו קיום הצוואה, ניתן למנות מנהל עיזבון קבוע לעיזבון. מינוי שכזה יעשה כאשר בצוואת הנפטר קיים אינטרס ציבורי, כאשר אחד מהזוכים הוא קטין, קיימות הוראות לנאמנויות או כאשר ישנן הוראות בצוואה המצריכות פיקוח מיוחד.
כאשר לא צוינה בצו תקופת המינוי של מנהל העיזבון, תהא תקופת המינוי של מנהל עיזבון קבוע שנתיים ושל מנהל עיזבון זמני – 6 חודשים.


1.3.הוראות בית המשפט למנהל העיזבון

מנהל העיזבון משמש כפקיד של בית המשפט, הוא מקבל הוראות מבית המשפט ונמצא תחת פיקוחו. בית המשפט רשאי, בכל עת, לפי בקשת מעוניין בדבר או מיוזמתו, לתת למנהל העיזבון הוראות בכל דבר הנוגע למילוי תפקידיו. כמו כן, רשאי מנהל העיזבון לפנות בעצמו לבית המשפט בבקשה למתן הוראות.

2.הגשת בקשה למינוי מנהל עיזבון

2.1.המסמכים שיש לצרף לבקשה למינוי מנהל העיזבון

כאשר הבקשה למינוי מנהל עיזבון מוגשת בהסכמת כל היורשים, וללא כל התנגדות, יש להגישה לרשם לענייני ירושה שבאזור פעולתו היה מושבו של המוריש במותו, בצירוף המסמכים הבאים:

2.1.1.טופס בקשה על פי התוספת לתקנות הירושה.

2.1.2.הסכמה בכתב של אדם המוצע להיות מנהל עיזבון בחתימתו.

2.1.3.הסכמה בכתב של היורשים על פי דין או של הנהנים על פי צוואה בחתימתם.

2.1.4.תצהיר תומך לבקשה ובו נימוקים לבקשה למנות מנהל עיזבון.

2.1.5.שובר תשלום על אגרת בקשה למינוי מנהל עיזבון.

2.1.6.שובר תשלום אגרת פיקוח. (*במחוז ת"א – רק אם הרשם הורה על מינוי).

 

את כל המסמכים והטפסים הגישו בשלושה עותקים: לאחד צרפו את כל המסמכים המקוריים, ולשניים האחרים – העתקים מכל המסמכים.

כאשר הבקשה למינוי מנהל עיזבון איננה בהסכמתם של כל היורשים למינוי – יש להגיש את הבקשה בבית משפט לענייני משפחה, לפי מקום מושבו של המוריש.

3.

הפעולות הנדרשות ממנהל העזיבון

מנהל העיזבון נדרש לכנס את נכסי העיזבון, לנהל את העיזבון, לסלק את חובות העיזבון ולחלק את יתרת העיזבון בין היורשים.

3.1.רישום הערות בפנקסים בדבר מינוי מנהל העיזבון

משנודע למנהל העיזבון שיש בעיזבון מקרקעין או נכסים אחרים המתנהלים לגביהם פנקסים על-פי דין, המשמשים לרישום זכויות בעלות, ידאג כונס הנכסים שתירשם בפנקסים הערה על מינויו.

3.2.הגשת פרטת העיזבון

בהקדם האפשרי, ולא יאוחר מ-60 יום לאחר המינוי, יגיש מנהל העיזבון לאפוטרופוס הכללי פרטה של נכסי העיזבון ושל חובותיו ויאמתה בתצהיר.

3.3.פרסום הודעה לנושים

מנהל העיזבון חייב להזמין את נושי המוריש להודיע לו בכתב על תביעותיהם. ההזמנה תפורסם ברבים (לרוב בעיתון יומי) ולמתן ההודעה תיקבע תקופה של שלושה חדשים לפחות מיום הפרסום.בית המשפט רשאי לפטור את מנהל העיזבון מן החובה להזמין את הנושים, אם ראה שבנסיבות העניין אין הצדקה להזמינם.אין בהוראה זו כדי לגרוע מחובת מנהל העיזבון לסלק חובות שעליהם נודע לו בדרך כל שהיא.

 

3.4.השקעת כספי העיזבון

כספי העיזבון שאינם דרושים לצורכי התנהלותו השוטפת של העיזבון, חייב מנהל העיזבון להחזיקם או להשקיעם כדרוש לשם שמירת הקרן והבטחת הפירות.

3.5.דוחות מנהל העיזבון

מנהל העיזבון נדרש, בכל ענייני העיזבון, לנהל חשבונות ולהגיש לאפוטרופוס הכללי דין וחשבונות לפחות אחת לשנה ועם שחרורו מהתפקיד.

3.6.סדר עדיפות בין חובות העיזבון

חובות העיזבון יסולקו לפי סדר עדיפות זה:

3.6.1.ההוצאות הכרוכות בהלוויית המוריש, בקבורתו ובהצבת מצבה על קברו, לפי הנהוג באותן נסיבות.

3.6.2.ההוצאות של צו ירושה, של צו קיום ושל ניהול העיזבון במידה שהן חלות על העיזבון.

3.6.3.החובות שהמוריש היה חייב ערב מותו ולא התבטלו במותו, לרבות המגיע לאשתו על פי כתובה במידה שסכום הכתובה אינו עולה על סכום סביר.

3.6.4.המגיע לבן-זוגו של המוריש על פי עילה הנובעת מקשר האישות, פרט לכתובה כאמור, והמגיע לבן זוג לפי חוק יחסי ממון בין בני זוג, או לפי הסכם ממון כמשמעותו באותו חוק.

 

חובות העיזבון בעלי עדיפות שווה יסולקו לפי יחס הסכומים שלהם.
עדיפותם של מסים ותשלומי חובה אחרים תהיה בהתאם להוראות החוקים הדנים בהם.
חובות העיזבון עדיפים על מזונות מן העיזבון.
היה מקום להניח שיהיה בעיזבון כדי סילוק כל חובות העיזבון, רשאי מנהל העיזבון לסלק חובות גם לפני גמר בירורם של שאר החובות.
התברר שאין בעיזבון כדי סילוקם של כל חובות העיזבון, חייב מנהל העיזבון להגיש בקשה למתן צו ניהול העיזבון בפשיטת רגל לפי דיני פשיטת רגל, אם לא ציווה בית המשפט על דרך אחרת של חיסול העיזבון.

4.בקשה לצו ירושה או לצו קיום צוואה

4.1.הגשת הבקשה

בקשה לצו ירושה או לצו קיום צוואה תוגש בליווי תצהיר ויצורפו לה המסמכים הבאים:

4.1.1.תעודת פטירה או הצהרת מוות.

4.1.2.הצוואה המקורית (בבקשה לצו קיום צוואה).

4.1.3.אישור על משלוח ההודעה בדואר רשום ליורשים על-פי דין או לזוכים על-פי הצוואה.

4.1.4.ייפוי כוח לעורך דין אם המבקש מיוצג.

4.1.5.אישור על תשלום אגרה.

4.1.6.אישור כי במרשם הארצי אין רישום בדבר בקשה קודמת לצו ירושה או לצו קיום צוואה.

4.2.הודעת הסתלקות של יורש מזכותו בעיזבון

יורש המעוניין להסתלק מחלקו בעיזבון יגיש הודעת הסתלקות בליווי תצהיר.הסתלקות של קטין או פסול דין טעונה אישור של בית המשפט.

4.3.פרסום הודעה על הגשת בקשה והגשת התנגדויות

הוגשה בקשה לצו ירושה או לצו קיום צוואה, יפרסם על כך הרשם הודעה בעיתון יומי וב"רשומות", ויקבע זמן מתאים שלא יפחת משבועיים להגשת התנגדויות.

4.4.העברת הבקשה לצו יורשה או לצו קיום צוואה לבית המשפט לענייני משפחה

במקרים המפורטים להלן יעביר הרשם לענייני ירושה את הבקשה לבית משפט לענייני משפחה, ויראו את הבקשה כתובענה שהוגשה לבית המשפט, כאשר מגיש הבקשה יירשם כתובע, ומגיש ההתנגדות או היועץ המשפטי לממשלה יירשמו כנתבעים:

4.4.1.הוגשה התנגדות לבקשה.

4.4.2.המדינה או מוסד ממוסדותיה הם צד לבקשה.

4.4.3.היועץ המשפטי לממשלה ראה לנכון ליזום הליך הבקשה או להצטרף להליך.

4.4.4.האפוטרופוס הכללי מייצג בבקשה חסוי, קטין או נעדר.

4.4.5.הצוואה היא צוואה בעל-פה.

4.4.6.בצוואה קיים פגם או חסר.

4.4.7.על הירושה חלים כללי המשפט הבינלאומי הפרטי, למשל יהודי תושב ואזרח חו"ל.

4.4.8.הרשם לענייני ירושה ראה לנכון להעביר את הבקשה לבית המשפט.

לאחר העברת הדיון לבית משפט לענייני משפחה, רשאי הוא להצהיר על זכויות היורשים. עשה כן – יועבר העתק הצו לרשם לענייני ירושה לשם רישום במרשם הארצי של צווי ירושה וצווי קיום צוואה.

4.5.ערעור על החלטת הרשם לענייני ירושה

הרואה עצמו נפגע מהחלטת הרשם לענייני ירושה, רשאי לערער עליה בפני בית המשפט לענייני משפחה בתוך 15 יום מהמצאת ההחלטה.הרשם לענייני ירושה שנתן החלטה רשאי להורות על עיכוב ביצוע החלטתו עד להכרעה בערעור, אם הוגשה לו בקשה שכזו.

 

התנגדות לצוואה – מתי ואיך

1.ראשית דבר

במקרים רבים לאחר פטירת הקרוב לנו, מתגלה כי תוכן צוואה שהשאיר אינו תואם את הבטחת המנוח לנו במשך חייו ו/או את העתק צוואה שאנו אוחזים בידינו,  וכי הרכוש ש"הובטח" לנו על ידי המנוח עבר לידי קרובים אחרים ו/או גורמים שונים ואנו נותרנו ללא כלום.  האינסטינקט הראשוני מורה לרבים מאיתנו "להניח" ולכבד את "רצון המנוח". מרבית מהאנשים אינם מודעים כי ביכולתם להתנגד לקיום תוכן הצוואה ואף להביא לפסילתה בהתקיים העילות המנויות בחוק הירושה, תשכ"ה -1965.(להלן:"חוק הירושה")

2.מבוא

במאמר הקודם בסדרה," גם ברגעים האחרונים אפשר להכין צוואה צוואת  "שכיב מרע"  צוואה בעל פה", הוסבר כי המחוקק תומך בעקרון כי "רצונו של האדם כבודו" ועל כן, כאשר הוכח כי צוואתו של האדם אכן מביעה את  רצונו האמיתי – יש לכבדה ולתת לה תוקף משפטי.               במאמר זה נעסוק במקרים שבהם המחוקק בחוק הירושה, איפשר ליורשים פוטנציאליים אשר מרגישים כי קופחו מתוכן הצוואה ו/או נושלו מהצוואה שלא כדין להגיש התנגדות מנומקת, ולמנוע קיום צוואה אשר אינה עונה לדרישות החוק.

3.באיזה עילות ניתן לבטל צוואה

חתימת המצווה האם המצווה חתום על הצוואה – במקרה של ספק רצוי לבדוק היטב האם חתימת המצווה על הצוואה היא באמת חתימתו.כשרות לצוות העילה השכיחה ביותר המאפשרת התנגדות לקיום צוואה ומופיעה בסעיף 26 לחוק הירושה– היא כאשר המצווה לא היה במצב בו ידע להבחין בטיבה של צוואה. דהיינו- מקרה של חולה נפש לדוגמא, או מקרים בהם המצווה כלל לא ידע שהוא חתום על צוואה.בחוק הירושה לא הוגדר המושג: "טיב הצוואה" ומהם המבחנים לבחינת צלילות דעתו של המצווה, על כן בפסיקה הוגדרו מספר מבחנים לכך:

א.מודעותו של עורך הצואה כי הינו עורך צוואה.

ב.מודעותו של עורך הצוואה להיקף רכושו וזהות יורשיו.

ג.מודעותו של עורך הצוואה לתוצאות צוואתו.

ד.מצבו הנפשי של עורך הצוואה תקין, כך שהינו יכול לפרש את המציאות הסובבת אותו ללא כל חזיונות שווא ו/או לחצים נפשיים אחרים.

4.איום, אונס

סעיף 30 לחוק הירושה מפרט מקרים בהם דין הצוואה להתבטל. כאשר מופעל על המצווה לחץ חיצוני בלתי הוגן לעריכת הצוואה לטובת נהנים מסוימים והמצווה היה נתון תחת איום ו/או אונס בעת עריכת הצוואה,  הרי שדין הצוואה להתבטל.

5.השפעה בלתי הוגנת

במקרים רבים המגיעים למשרדנו בנושא הצוואה הם בני משפחה שיש להם סכסוך משפחתי עם "היורשים",  כאשר בד"כ טוענים לקוחותינו כי המצווה שינה את הוראות צוואתו בעקבות השפעת  של אחד מבני המשפחה אשר דאג לעצמו וקיפח את יתר בני המשפחה.כאשר טוענים טענה של השפעה בלתי הוגנת צריך להוכיח השפעה חריגה, בלתי רגילה ובלתי הוגנת. החוק לא מפרט הגדרה מדויקת ל"השפעה בלתי הוגנת", ולכן בפסיקה נקבעו מספר מבחנים לקביעת מהי השפעה בלתי הוגנת:

א.עצמאות – עד כמה היה המצווה עצמאי בתקופת עריכת הצוואה בפעולותיו היומיומיות ? בית המשפט בוחן האם המצווה היה עצמאי הן מהבחינה השכלית והן מהבחינה הפיזית בתקופה הרלוונטית.

ב.סיועבמידה והוכח כי המצווה לא היה עצמאי והיה תלוי בסיועו של האחר, בית המשפט יבחן מה עוצמת התלות של המצווה ב"אחר"? כמו-כן יבחן בית המשפט מה טיב הסיוע והיקפו על המצווה.

ג.קשרים חברתיים נוספים במבחן הנ"ל בית המשפט יבחן האם היו למצווה קשרים חברתיים נוספים היכולים להעיד על מידת התלות של המצווה ב"אחר". במידה ויוכח כי היו למצווה קשרים אחרים, הרי ניתן להסיק כי רמת התלות של המצווה ב"אחר" פחותה מאשר לא היו לו קשרים חברתיים נוספים.  

ד.מעורבות ה"אחר" – בית המשפט יבחן עד כמה היה מעורב ה"אחר" בעריכת הצוואה ועד כמה שותף הוא בהוראותיה, מדובר במבחן המרכזי לבחינת ההשפעה הבלתי הוגנת.  

6.טעות

במקרים מסוימים ניתן לטעון כי המצווה עשה טעות בעריכת הוראות הצוואה. "טעות" כזו, לעיתים, מהווה "הפסד" של מיליוני שקלים ליורשים. על-כן,  במקרה ובו בטענה כי יש טעות עובדתית בצוואה עליכם לפנות לעו"ד המתמחה בתחום בכדי להגיש את תגובתכם. סעיף 30 (ב) לחוק הירושה מתייחס לטעות שנערכה בצוואה ומחלק זאת לשני סוגי טעויות (עובדתיות):

א.אם ניתן לדעת מה היה מצווה עורך הצוואה אילולא הטעות – יתקן זאת בית המשפט, נטל ההוכחה הינו על המבקש להורות כי הייתה טעות בעריכת הצוואה.

ב.אם לא ניתן לדעת מה מצווה עורך הצוואה – דין ההוראה להתבטל.

על המבקש לתקן צוואה עקב טעות שנפלה בה להוכיח כי נפלה אכן טעות בצוואה, כי קיים קשר סיבתי בין הטעות לבין ההוראה בצוואה, וכי ניתן לקבוע בוודאות מה היה רצונו של המצווה לו לא נפלה הטעות.

7.סיכום

המלצתנו היא כי כדאי להגיש התנגדות לצוואה בכל מקרה בו יש ספק לגבי אמיתות הצוואה או ספק לגבי פרשנות רצונו של המצווה או כאשר הצוואה נוגדת את ההגיון והצהרות המצווה בחייו.

8.סוף דבר

לאור הסקירה דלעיל ברור כי קיימים מקרים בהם יורה בית המשפט על בטלות הוראת המצווה. במאמר זה התמקדנו בעילות להגשת התנגדות למתן צו קיום צוואה. במקרים שבהם אתם אמורים לרשת ובהגיע הימים מתברר כי חלקכם בצוואה "התאדה" עליכם להיוועץ בעורך דין על מנת לבחון האם קיימות העילות המתירות לבית המשפט  להורות על ביטול הצוואה או חלקה.כאשר הצוואה מנוגדת להלך הנורמטיבי של המנוח והיא יוצאת דופן ומקפחת צד או נוגדת את הצהרות המצווה בחייו בנוגע לירושתו, רצוי לפנות לעורך דין מומחה בנושא ולבדוק ב- 7 עיניים את הצוואה הבלתי צפויה.

 

משק חקלאי וזכויות ידועה בציבור

הקדמה

הזכויות במשק חקלאי עוברות פעמים רבות מההורים לאחד הילדים וממנו לנכד.
רצון המשפחה לשמור על משק חקלאי כנכס משפחתי מהווה שיקול מרכזי בתכנון  הירושה המשפחתית.

כיצד עוברות הזכויות בנחלה בעת פטירת בעל/בעלת הזכויות בנחלה

על פי כללי רשותמקרקעי ישראל (בעל הקרקע) והסכם המשבצת הדו צדדי עם האגודה או חוזה המשבצת התלת צדדי עם האגודה והסוכנות היהודית לארץ ישראל, כאשר בעלים של משק חקלאי נפטר עוברות כל הזכויות לבת/בן הזוג הנותרים בחיים וזאת גם כאשר לבעל המשק החקלאי ילדים ואףכאשר בעל הזכויות משאיר צוואה ובה הוא מבקש להעניק את הזכויות לאחד מילדיו או לחלק את הזכויות בין יורשיו.

כאשר נפטרים שני בני הזוג עוברות הזכויות לבן ממשיך הרשום בסוכנות היהודית לארץ ישראל או ברשות מקרקעי ישראל או לאחד מילדי הזוג לפי הקריטריונים של רשות מקרקעי ישראל וההסכמים הרלוונטיים.


על פי הפסיקה והחוק הידוע/ידועה בציבור הם בני זוג לכל דבר וענין

עם פטירת בעלי המשק החקלאי ובהנחה שהוא לא נשוי אבל יש לו בת/בן זוג, יועברו על פי הפסיקה והדין כל הזכויות לידועה בציבור.

הידועה/ידוע בציבור הינו בן זוג לכל דבר ועניין מבחינת החוק והדין וזכאי לקבל את הזכויות במשק החקלאי.

בעוד שרוב בעלי הזכויות במשק חקלאי יודעים כי במקרה של פטירה יועברו זכויותיהם לאשה או הבעל גם כאשר הבעל או האשה אינם רשומים כלל כבעלי זכויות במשק חקלאי, כאשר יש ידוע בציבור, הזכויות יועברו ב – 100% אליו.

הנושא חשוב במיוחד, לאור העובדה כי היווצרות יחסים משפטיים של ידוע או ידועה בציבור הוא אירוע משפטי שאינו מקבל גושפנקא רשמית, אלא במקרה של מחלוקת בין הצדדים. יתכנו מקרים שבהם בעל הזכויות במשק החקלאי כלל לא מודע כי התהוו יחסים עם בת זוג המחייבים משפטית וקשורים לזכויותיו המשק החקלאי.

כיום ברור לבני זוג הגרים ביחד ומנהלים משק בית משותף ויחסי אישות לאורך שנים כי הם בני זוג לכל דבר ועניין גם מבחינת הדין, אולם יש מקרים גבוליים כגון מגורים משותפים ללא שיתוף רכושי מלא, או אפילו מגורים נפרדים באופן חלקי – ובכל זאת יווצרו יחסים משפטיים של בני זוג לכל עניין ודבר, גם מגורים קצרים יחסית של מעל 6 חודשים יכולים במקרים מסוימים להיות מוגדרים כיחסים של ידוע/ידועה בציבור על מכלול הזכויות המשפטיות הנלוות למעמד זה.


כיצד ניתן למסד את נושא העברת הזכויות כאשר יש בן/בת זוג או במקרה של "ספק בני זוג"

יש מספר דרכים למנוע העבר תהזכויות במשק החקלאי אל הידוע\ה בציבור.

אחת הדרכים הוא הכנת הסכם יחסי ממון שיקבל אישור בית המשפט ובו יצוין כי לבן/בת הזוג יש או אין זכויות במשק החקלאי. אולם, אין הדבר ימנע זכויות הידוע\ה בציבור כיורש של המנוח\ה.

הסכם כזה צריך להיות מנוסח על ידי עורך דין הבקיא בדיני המושבים וזכויות במשק חקלאי על על היבטיו.

דרך נוספת היא עריכת כתב ויתור של בן/בת הזוג הידוע בציבור ובו יצוין כי בן הזוג מוותר על כל זכות במשק החקלאי.

גם מסמך זה יש להכין באופן יסודי על ידי עורך דין הבקיא היטב בנושא ותוך התחשבות בזכויות עליהן מוותר בן הזוג שאינו נשוי פורמאלית לבעל הזכויות במשק החקלאי.

דייר מוגן – סיכום ודגשים

נושא הדיירות המוגנת נמצא עדיין על סדר יומה של החברה בישראל ומתעוררות סוגיות לא מעטות בדרך יישומו. במאמר המובא להלן יינתן הסבר באשר למשמעות המשפטית של דיירות מוגנת, מהו גובה דמי השכירות, מהן העילות לפינוי דייר מוגן וכן אילו טענות הגנה יש לדייר המוגן, מפני בעל הבית המעוניין לפנותו.

1.המשמעות המשפטית של דיירות מוגנת

דייר מוגן הינו שוכר דירה ו/או חנות אשר חוק הגנת הדייר [נוסח משולב], תשל"ב-1972 חל עליו ועל כן הינו בעל זכות צמיתה להתגורר בדירה, יש לו הגנה מהעלאת שכר דירה כל עוד החוק בתוקף.חשוב להבין כי רוכש זכות של דיירות מוגנת בדירה או בעסק לעולם אינו רוכש את הבעלות בנכס, אלא את הזכות החוזית להתגורר בו או לעשות בו שימוש ייחודי, בתמורה לתשלום דמי שכירות, בהתאם לשיעור הקבוע בחוק הגנת הדייר. משכך, בעל הזכות אינו נרשם בפנקסי המקרקעין (טאבו).יחד עם זאת, זכות הדיירות המוגנת הינה לכל החיים ובעליה הופך ל"דייר מוגן". החוק חל הן על נכסי מגורים והן על בתי עסק.

2.כיצד הופכים לדייר מוגן?

2.1.דייר מוגן הופך לכזה בהסכמת הבעלים – וישלם עבור הדיירות דמי מפתח.

עד שנת 1958 אסור היה להעביר דיירות מוגנת. מאוחר יותר ולאור התופעה שנפוצה כבר בקרב הציבור, הוסכם על מכירת הזכות, כאשר שוויה הוערך בסך של כ- 40%-60% משווי הבעלות "הנקייה", כאשר הבעלים מקבל בדרך כלל 1/3 מדמי המפתח.

2.2. הורשת זכות הדיירות המוגנתהיורשים של הדייר המוגן אינם מקבלים בירושה את הזכות אלא על פי תנאים הקבועים בפרק א' לחוק (סעיפים 19-40) ועמידה בתנאים אלו:

א.הדייר המוגן המקורי נפטר

יהיה בן-זוגו לדייר מוגן, ובלבד שהשניים היו בני-זוג לפחות שישה חודשים סמוך לפטירת הדייר והיו מתגוררים יחד תקופה זו.באין בן-זוג כאמור לעיל – יהיו ילדי הדייר לדיירים, ובאין ילדים – קרוביו האחרים, כל אלה בתנאי שהיו מתגוררים בדירה יחד אתו (וכאשר מדובר בחנות – עבדו יחד אתו) לפחות שישה חודשים סמוך לפטירתו, ולא הייתה להם בזמן פטירתו דירה אחרת למגוריהם.

ב.הדייר המוגן נפרד/התגרש מבן/בת הזוגבמקרה של פרידה או גירושין זכויות הדיירות המוגנת ניתנות לחלוקה בהסכם גירושין, ובלבד שבני הזוג המתגרשים חיו בדירה המוגנת לפחות שישה חודשים לפני הגירושין.

ג.הדייר עזב/זנח את משפחתו במצבים בהם דייר מוגן עוזב דירה, וזונח בה את ילדיו או את הוריו, אשר גרו אתו לפחות שישה חודשים בדירה האמורה, ואשר אין להם דירה אחרת לגור בה, הילדים או ההורים זכאים לזכות הדיירות המוגנת בעצמם. בית המשפט פירש את המונח "זנח" כמצב של ניתוק מעשי כולל של הקשר המשפחתי.

2.3. בהתאם לסעיף 33 לחוק, כאשר  פוקעת זכותו של הבעלים על הנכס (הוצאה לפועל, פשיטת רגל וכו'), המחזיק בנכס יהפוך לדייר מוגן של הבעלים החדש.

3.גובה דמי השכירות

3.1המונח "דמי מפתח" מתייחס לסכום החד פעמי אשר משולם עם כניסת הדייר לנכס ועבור קניית זכות הדיירות המוגנת, בניגוד למונח "דמי שכירות" המתייחס לדמי השכירות המשולמים בכל מקרה מדי חודש לבעל הבית. גובה דמי המפתח נע בדרך כלל בין 1/2 ל-1/3 משווי הנכס שהוא חופשי מדיירים מוגנים, ודמי השכירות נמוכים משמעותית מהשוק החופשי, ונקבעים על פי תקנות הקבועות בחוק.

3.2דייר שיראו אותו כאילו שילם דמי מפתח על-ידי השקעותיו בדירה – אם הדייר השקיע רבות במבנה יראו כאילו השקעתו הייתה דמי מפתח ויהפוך לדייר מוגן. לרוב יבקש בית המשפט את הסכמת הבעלים מראש ובטרם ההשקעה לראות את עלות ההשקעה ושיבוח הנכס כדמי מפתח. דהיינו – הסכמת בעל בית לעבודות שיפוץ המבוצעות על-ידי הדייר, אין בה כדי להצביע על הסכמתו להפוך את השכירות של המושכר לדיירות מוגנת.

3.3 כך למשל קבע הנשיא שמגר בר"ע 369/86 מחמד צאלח אבו ליל נ' סאלח חאבס מוצטפא, תקדין עליון 86 (2) 1128: "הסכמה לביצוע תיקון או שיפוץ לפי בקשת הדייר, ללא זיקה ישירה או מרומזת, לדמי המפתח, אינה יכולה להפוך ללא הסכמה ושלא מדעת, להסכמה כביכול לקבלת תמורה שמשמעותה עולה כדי קבלת דמי מפתח".

3.4    בדירת מגורים נקבעים דמי השכירות בהתאם לגודל הדירה (בדר"כ כמה מאות שקלים בלבד) וסכום זה מתעדכן בהתאם לעליית המדד אחת לשנה. יודגש, כי לבעל הבית אסור לדרוש דמי שכירות הגבוהים מהסכום המקסימאלי שנקבע בחוק כאמור.

3.5בעסק המצב מורכב מעט יותר כאשר דמי השכירות המרביים הם הסכום ששולם לפני שנת 1983, בתוספת כמה מאות אחוזים, ואולם החל משנת 2003 נקבע כי ישנם עסקים (כגון בנק, ביטוח, קולנוע, יבוא-יצוא ועוד) שעליהם כלל לא חלה הגבלה של גובה דמי השכירות, כל עוד לא שולמו דמי מפתח בעת רכישת הזכות בנכס.

4.עילות פינוי הדייר המוגן

עם פריחת שוק הנדל"ן, רבו המשקיעים, הקבלנים ויזמי הנדל"ן למיניהם שרכשו בנינים או נכסים התפוסים בחלקם ע"י דיירים מוגנים על פי חוק הגנת הדייר, שהדרך החוקית היחידה לפנותם  הינה באמצעות עילות הפינוי המנויות בסעיף 131 לחוק, בהתאם לפירוט כדלקמן:

1.אי תשלום דמי שכירותלא באופן חד פעמי אלא באופן קבוע.

הרחבה על עילת פינוי זו ראה במאמר "אי תשלום דמי שכירות עילה לפינוי הדייר המוגן?"

2.הפרת חוזה השכירות אשר אי-קיומו מעניק לבעל הבית לפי תנאי השכירות את הזכות לתבוע פינויכאשר קיים בחוזה השכירות תנאי מפורש, והתנאי הופר על-ידי הדייר אזי מתגבשת לבעל הבית הזכות (על פי תנאי השכירות) לתבוע את פינוי הדייר מהדירה.

3.שינוי מטרת השכירותככלל, לא קיימת בין עילות הפינוי שבחוק עילת פינוי בגין עשיית שינויים במושכר, אולם, נקבע בפסיקה, כי היא קמה וניצבת מכוח הוראות סעיף 131 (2) הנ"ל.

נקבע, כי על מנת לתבוע פינוי של שוכר מוגן ממושכר, בעילה של עשיית שינויים במושכר, צריכים להתקיים שלושה תנאים מצטברים:

א.קיומו של תנאי מפורש בחוזה האוסר על עשיית שינויים במושכר.

ב.הפרת תנאי זה על ידי הדייר המוגן.

ג.קביעה בהסכם, כי הפרת התנאי מעניקה לבעל הבית את הזכות לתבוע פינוי.

4.גרימת נזק מהותי בכוונה לעסקשינויים בעסק, שיפוצים.

5.שימוש בנכס למטרה לא חוקית.

6.הטרדת או הרגזת שכניו של הדייר באופן קבועהפסיקה פירשה סעיף זה כעוסק בהטרדה או הרגזה של בעל הבית – המשכיר – רק אם הוא שכן של הדייר – השוכר.

עוד נקבע, שעל בעל בית, המבקש פינויו של דייר מוגן בעילה זו, מוטל הנטל להוכיח התנהגות מטרידה ומרגיזה הנושאת אופי מתמיד וקבוע, המכביד באופן ניכר על קיומם של יחסי שכירות תקינים. אין די במעשה הטרדה בודד.הכוונה בעיקר להטרדה על ידי ריח, זיהום, רעש וכו'.

7.המושכר דרוש לבעליםכאשר יש אלמנט של פיצוי. במידה ומדובר בדירה אזי הפיצוי יהיה דיור חלופי או 100% מדמי המפתח. במידה ומדובר בעסק – עסק חלופי או פיצוי הכולל מוניטין, לבחירת הדייר.

8.הבעלים הינם המדינה או גוף ציבורי, והנכס דרוש להם לצורך חיוניהמקרה מחייב מתן סידור חלופי או תשלום דמי המפתח.

9.השבחת הנכסכאשר יש צורך להרוס את המבנה או לבצע שיפוץ מלא. תנאי זה צריך לעמוד בתנאים הבאים: בדירת מגורים – הנכס עומד למכירה, יש היתר בנייה בתוקף וקיים סידור חלופי. אם מדובר בעסק – רק אם הדייר מסכים. הדייר יכול לכפות על הבעלים למצוא לו דיור חלוף.

10.נטישהמקור עילה זה הנו בפסיקה. צריכים להתקיים 2 תנאים מצטברים: נטישה פיזית של המושכר, וכי לדייר אין כל כוונה לשוב אל הנכס.

5.הגנות הדייר המוגן

תביעות לפינוי דיירים מוגנים מכח חוק הגנת הדייר מוגשות חדשות לבקרים לערכאות, על ידי בעלי נכסים, אשר טוענים כי הדיירים הפרו את הסכם השכירות ועל כן יש להורות על פינויים בהתאם לאחת מן העילות הקבועות בסעיף 131 לחוק הגנת הדייר.לדייר המוגן קיימות מספר הגנות מפינויו. אחת ההגנות הייחודיות לדייר המוגן נמצאת בסעיף 132(א) לחוק הגנת הדייר המאפשר לבית המשפט לסרב ליתן צו פינוי, חרף קיומה של עילה לכך, אם שוכנע שבנסיבות העניין לא יהיה צודק לתיתו. סייג זה נקרא "סעד מן הצדק". להרחבה בנושא זה ראה מאמר "דייר מוגן: יש לך הגנה מפני תביעות פינוי".

 

פינוי דייר מוגן מעסק שהועבר בירושה

חוק הגנת הדייר מכיר באפשרות להורשת הזכות לדיירות מוגנת רק במקרים מסוימים ורק בהתקיים התנאים המפורטים בחוק. לא פעם מתעוררות סוגיות בעניין העברת זכות הדיירות המוגנת בעסק. פסק-דין שניתן לאחרונה שופך אור נוסף בעניין, וקבוע כי בהורשה שניה ילדי הדייר המוגן אינם צריכים להוכיח כי העסק "דרוש לקיומם", מה שהיה אחד התנאים העיקריים להעברת הזכות.

כיום אף בעל בית אינו מעוניין להשכיר דירתו לדייר מוגן בתנאים של דיירות מוגנת. אך תופעה זו הייתה נפוצה מאד בעבר כאשר בעל הבית גבה סכום חד פעמי התחלתי המכונה "דמי מפתח",  ולאחריו המשיך לקבל דמי שכירות מופחתים ביותר. במהלך השנים כמות הנכסים המוגנים הלכה והתמעטה. אחת הסיבות להתמעטות זו הינה הליך נוקשה של מנגנון "ההורשה" בחוק הגנת הדייר והתנאים שבהם הדייר אמור להמשיך ולהשתמש במושכר.

חוק הגנת הדייר [נוסח משולב], תשל"ב-1972 קובע מנגנון ירושה השונה מחוק הירושה הרגיל. בעוד שעל פי חוק הירושה, כאשר מדובר בנכסים רגילים, עם מות האדם הנכס עובר ליורשיו, בנכס מוגן הירושה עוברת באופן שונה, ורק לידי יורשים מסוימים בלבד הממלאים תנאים מיוחדים.

יתר על כן, כאשר מדובר בבית עסק,  היורש נדרש למלא אחר תנאים נוספים. העיקרי שבהם הינו כי היורש ימשיך לנהל את העסק שניהל המוריש, ושאם לא כן,  היורש מאבד את ההגנה הניתנת לו במסגרת חוק הגנת הדייר.

הורשת זכות דייר מוגן בעסק

היורשים של הדייר המוגן מקבלים בירושה את הזכות רק על פי תנאים הקבועים בפרק א' לחוק הגנת הדייר (סעיפים 19-40) , ובלבד שהיורשים יעמדו בתנאים אלה.

הדייר המוגן המקורי נפטר – יהיה בן-זוגו לדייר מוגן, ובלבד שהשניים היו בני-זוג לפחות שישה חודשים סמוך לפטירת הדייר והיו עובדים יחד בתקופה זו.

באין בן-זוג כאמור לעיל – יהיו ילדי הדייר לדיירים מוגנים, ובאין ילדים – קרוביו האחרים, כל אלה בתנאי שהיו עובדים יחד אתו לפחות שישה חודשים סמוך לפטירתו.

סעיף 26 קובע, שאדם לא יהא לדייר מכוח סעיף 23, אלא אם הוסיף לנהל במושכר, בין בעצמו ובין על ידי אחרים, את העסק שהדייר שלפניו ניהל בו, ולא השכירו, כולו או מקצתו.

הורשה ב"סבב השני"

חשוב להפריד את סוגי ההורשה, ולהגדיר את מונחי החוק.

דייר אשר ירש בפעם הראשונה את זכות הדיירות המוגנת מהדייר המקורי (מי שחתם על הסכם הדיירות המוגנת) נקרא "דייר נגזר". דייר אשר ניכנס בנעליו של "הדייר הנגזר", לאחר מותו או לאחר שזה חדל מלהחזיק במושכר, נקרא "דייר נדחה".

סעיפים 20-26 לחוק עוסקים בדיירות נגזרת, היינו בסבב השני, ואילו סעיף 27 עוסק בדייר נדחה, כלומר בהעברה שלישית של הזכויות המוגנות.

אדם המבקש להחזיק בבית עסק כדיירות מוגנת במעמד של דייר נדחה, לאחר פטירתו של הדייר הנגזר, חייב לעמוד בתנאי הסעיף:

א. בהתאם לרישא של סעיף 27(2) לחוק, יש להראות כי קיים קשר ישיר לדייר המקורי כבן זוגו, ילדו או יורשו על פי דין, במפורט בסעיף 23 לחוק, וכן לקיים את תנאי סעיף 26 לחוק, לפיו הוא המשיך לנהל בעצמו או על-ידי אחרים, את העסק שהדייר המקורי ניהל במושכר.

ב. הסיפא של סעיף 27(2), מוסיף תנאי נוסף לשם הכרה בזכותו של דייר נדחה להחזיק בבית עסק בדיירות מוגנת, והוא כי "היורשים" של הדייר מקורי (הדייר הנגזר) הוסיף לעבוד באותו עסק, וכי העסק היה "דרוש לקיומם".

בית המשפט העליון: גם ילדיו של הדייר המוגן מוגנים

בית המשפט העליון קבע כי יורשיו של דייר מוגן שהפעיל עסק אשר נהנה משכירות מוגנת, אינם צריכים להוכיח כי העסק דרוש לקיומם על מנת להמשיך וליהנות מהשכירות המוגנת

בפסק דין רע"א 7411/12 אילן הוניג נ' אורלי גונן קבע השופט אורי שהם כי המחוקק נקט הבחנה ברורה בין המונח "ילדיו של הדייר המקורי" לבין "יורשיו של הדייר המקורי", ומכאן עולה גישתו המקלה כלפי ילדי הדייר המקורי, מבחינת התנאים שעליהם לקיים כדי לזכות בשכירות המוגנת.

בית המשפט קבע כי במקרה בו הדייר הנדחה הוא ילדו של הדייר המקורי, די בכך שהמבקש עמד בתנאי סעיף 27(2) רישא לחוק, על מנת להכיר במעמדו כדייר נדחה במושכר, ואין צורך להוכיח את התנאי כי העסק היה דרוש לקיומם.

מכאן כי יכולת העברת זכות הדיירות המוגנת בעסק לילדיו של הדייר המוגן נהפכו קלות יותר.

ללא ספק פסק דין זה מעורר אצל בעלי נכסים ודיירים מוגנים רבים שאלות רבות לעניין יכולת הדיירים המוגנים להישאר בעסק בדיירות מוגנת וביחס ליכולת בעלי הנכסים להחזיר את הנכס לידיהם.

אכן זכות דיירות מוגנת אט אט עוברת מן העולם וזאת בשל העובדה שמדי יום נכסים מוגנים מפסיקים להיות מוגנים, אך חשוב להכיר את כלל הוראות הדין והפסיקה, כדי לא לאבד זכויות להן אתם זכאים.