תביעת היזם נגד דייר "סרבן" התקבלה ! לא בכל מקרה יש לספק דיור חלופי לדייר.

דיירת סירבה לחתום על הסכם ביצוע פרויקט התמ"א 38/1 מן הטעם שבדירה מתגוררים עימה אביה, דודה וסבה, שלטענתה הם אנשים מבוגרים וחולים ושלא ניתן בידיה ובידי בני משפחתה הגרים עימה דיור חלופי לתקופת ביצוע עבודות הבנייה.

הדיירת הסרבנית טענה גם כי ביצוע הפרויקט יגרום לתופעות של רעש, לכלוך והכבדה עליה ועל בני משפחתה וכי יש להגדיל את דירתה ולהוסיף לה חדר רחצה ושירותים.

בגין זאת החברה היזמית, המיוצגת על ידי משרדנו, הגישה תביעה למפקחת על המקרקעין לצורך חיוב הסרבנית לחתום על הסכם ביצוע התמ"א.

המפקחת על המקרקעין מצאה שיש לקבל את התביעה במלואה. לכתבה המלאה לחצו כאן.

המפקחת על המקרקעין הדגישה כי ההסדר הקבוע בחוק אכן מתנה ביצועו של פרויקט מסוג תמ"א 38/1 במתן דיור חלופי לתקופת העבודות לבעלים של דירה שהוא "קשיש" או "אדם המרותק לביתו דרך קבע".

אולם, במקרה הנדון, נקבע כי בעלת הדירה "הסרבנית" איננה קשישה ואינה מרותקת לדירתה דרך קבע ואין לה מוגבלות.

טענתה כי סבה הקשיש מתגורר עימה נדחתה כאשר התברר במהלך הדיון כי הסב מתגורר בכתובת אחרת.

לגבי אביה נקבע בפסק הדין כי הגם שהוא מתגורר בדירה הרי שלא הוכח לגביו כי הוא "אדם עם מוגבלות".

הבטחת לי את המשק החקלאי – הבת תבעה את אמא – מה פסק בית המשפט ?

הקדמה

הבת מתגוררת בנחלה (להלן: "התובעת" או "הבת התובעת") של ההורים מזה 42 שנים – מה מעמדה? האם יש לה זכויות בנחלה? או האם עליה לפנות את הנחלה כדרישת אמה?

בית המשפט לענייני משפחה בנצרת, כבוד השופט אסף זגורי, נתן פסק דין מפורט ותקדימי בנושא הבטחה בעל פה של ההורים לבתם ובעלה לקבלת הזכויות בנחלה החקלאית.

רקע עובדתי

בשנת 1980 ההורים הזמינו את הבת ובעלה לגור עימם בנחלה החקלאית שנמצאת במושב מוכר בצפון הארץ. ההורים ביקשו מהבת לעבור לגור בצמוד אליהם, ולטפל בהם בעת זקנה, והתחייבו כי לאחר פטירתם הבת ובעלה יקבלו את הזכויות בנחלה.

בני הזוג נענו לבקשת ההורים, עזבו את מקום מגוריהם ועברו לגור בבית צמוד לבית ההורים בנחלה. ההסדר והסיכום בין הצדדים, ההסדר המשפחתי, היה בעל פה וללא מסמך מסודר בכתב. בני המשפחה האחרים ידעו על ההסדר. לימים בני הזוג נפרדו ורק הבת התובעת נשארה לגור במשק, האבא נפטר, והאם החליטה להעביר את הזכויות במשק לבת אחרת שגרה במושב אחר.

האמא הכחישה לחלוטין את ההבטחה להעביר הנחלה לבת התובעת ודרשה מהתובעת לסלק את ידה מהבית, ולהתפנות מהמשק ללא כל פיצוי. הבת התובעת דרשה בתביעתה בבית המשפט לענייני משפחה את הזכויות במשק ולחילופין את הזכויות בבית המגורים בו היא מתגוררת מעל 40 שנים ברשות מלאה.

הבת התובעת התקבלה גם כחברה באגודת המושב והיא ובעלה דאז ניהלו את ענייני הנחלה במשק במשך מספר שנים. עת הבת התובעת ובעלה התגרשו הפעילות החקלאית בנחלה הופסקה.

הבת התובעת שיפצה את בית המגורים ואף עזרה במימון בניית חממה במשק ובמימון חייהם של ההורים באותה התקופה. הבת התובעת ובעלה דאז גם עסקו בעגלים ובמשק חלב ולימים הסתבכו כלכלית והגיעו לפש"ר.

האם העבירה את הזכויות במשק לבת אחרת מאחורי גבה של הבת התובעת וכאשר נודע הדבר לבת התובעת היא הגישה תביעה כאמור למימוש הבטחת האם בנוגע להעברת הזכויות בנחלה אליה, ולחילופין דרשה כי הזכויות בבית המגורים יועברו אליה.

המסקנות העובדתיות והניתוח המשפטי של בית המשפט

בית המשפט אימץ לחלוטין את גרסת הבת התובעת, אשר טענה כי נכרת חוזה מחייב בין הצדדים, וכי ההורים התחייבו להעביר לה את הזכויות בנחלה, לא קיבל את גרסת האם ואף קבע עובדתית כי הבת שקיבלה את הזכויות במשק מהאם הנתבעת ידעה על ההסכם המשפחתי להעביר הזכויות לבת התובעת.

יחד עם הקביעה העובדתית כאמור לעיל, קבע בית המשפט כי בעוד ההסכם המשפחתי חל בין בני המשפחה מהפן הקנייני וכלפי רשות מקרקעי ישראל, לא מונתה הבת התובעת כבת ממשיכה, אין לה זכויות קנייניות במשק ולכן אינה זכאית לקבל בו את הזכויות.

עוד קבע בית המשפט מהפן המשפטי, כי האם היתה רשאית לחזור בה מהתחייבותה להעביר הנחלה לבת התובעת.

בניתוח משפטי תקדימי קבע בית המשפט כי מצד אחד הסכם בעל פה בין ההורים לבת הוא הסכם מחייב.

לאור המסקנה המשפטית כי מצד אחד ההסכם נכרת, בין ההורים לבת, אולם לא היתה העברת זכויות בפועל, דחה בית המשפט את התביעה לסילוק יד ופינוי, וקבע כי הבת זכאית לקבל את הזכויות הקנייניות (זכויות חכירה) בבית המגורים והמגרש הצמוד כמעין פיצוי על הפרת ההסכם על ידי האם, אולם הבת תאלץ לשלם עבור פיצול הבית והמגרש הצמוד מהנחלה.

סיכום

אנו למדים כי להתחייבות בעל פה יש תוקף משפטי מחייב, ובמיוחד עת הצד המסתמך שינה חייו בעקבות ההתחייבות. 

הבת התובעת שוקלת לערער על המסקנות המשפטיות של בית המשפט.

זמן קורונה – הבראת חברה

במציאות העסקית הקשוחה חברות רבות נקלעות לקשיים ולמשברים כלכליים. קל וחומר בעת משבר כלל עולמי כגון זה שאנו חווים כעת עם "נגיף הקורונה". אז כיצד שורדים את המשבר?  

חרף הקשיים והמכשולים, ישנה אופציה בעלת עדיפות חברתית וכלכלית (ואולי אף משפטית) על אפשרות הפירוק וסיום פעילות החברה.

האופציה האמורה היא – "הבראת החברה". כלומר, שיקום העסק במקום פירוקו.

מה זה הבראת חברה?

חברה תגיע למצב של חדלות פירעון עת אינה מסוגלת לעמוד בהתחייבויותיה הכלכליות.  במצב של חדלות פרעון עומדות בפני החברה שתי אפשרויות – פירוק או הבראה ושיקום.

הבראה כשמה היא – הליך של קיצוץ וייעול באופן שיאפשר שיקום החברה והמשך הפעלת החברה –  ממשיכים להעסיק עובדים, תשלום לספקים, שכירויות וכיו"ב.

זאת להבדיל מהליך פירוק במסגרתו תופסק פעילות החברה וכלל נסיכה (המוחשיים והאחרים) ימכרו לצורך כיסוי חובותיה.

הבראה ושיקום הוא הליך עדיף לרוב מאחר שהמשך פעילות החברה יכול לשרת אינטרסים של הנושים אשר יזכו (במצב האידיאלי) לפרעון כל או שיעור גדול יותר מחוב החברה כלפיהם.  

מה השלבים להבראה?

שלב ראשון הוא הוא הגשת בקשה להקפאת הליכים, כך שלא ניתן יהיה להמשיך או לפתוח בשום הליך משפטי ו\או הליכי גביה נגד החברה אלא באישור ובתנאים שיקבע בית המשפט.

לאחר מכן, בית המשפט ממנה נאמן בעל סמכויות דומות לאלו של  מפרק או נאמן בהליך פשיטת רגל. הנאמן הוא "ידו הארוכה של בית המשפט" והוא פועל על פי ובהתאם להנחיות בית המשפט.

הנאמן יפעל לצורך מיפוי החברה וזיהוי הנקודות החלשות והחזקות בה. בהתאם לכך הנאמן יכין תוכנית עסקית (תוכנית הבראה) לאופן המשך הפעלת החברה בצורה רווחית.  

תוכנית ההבראה תובא לאישור הנושים. החלטת הנושים צריכה להתקבל  ברוב הנדרש על פי דין. לבית המשפט הסמכות לאכוף את תוכנית ההבראה על הנושים אף אם לא אישור אותה.

לסיכום:

מטרת הבראת החברה היא מניעת פירוק החברה והפיכת החברה ליציבה ורווחית, באופן שיאפשר המשך פעילותה ופרעון חובותיה כולם או חלקם במקרה של מחיקת חובות. היתרון בכך הוא ברור הן לנושים והן למערכת הכלכלית הכללית – שהרי החברה תמשיך להעסיק עובדים, לשלם לספקים, לשכור משרדים וכיו"ב. היתרון הכלכלי והאישי הוא ברור.  

הבראת חברה הינו הליך מורכב מבחינות רבות ויש להיעזר באנשי מקצוע בעלי ידע ונסיון בתחום . למשרדנו נסיון רב שנים בייצוג חברות ועסקים , ובין היתר בתחום שיקום והבראת החברה.

אין באמור לעיל משום תחליף לייעוץ משפטי.

ביטול חוזה – "כוח עליון"

מגפת הקורונה התפשטה במהירות "והציפה את השוק" בסוגיות משפטיות שונות, ובכלל זה בקשר עם תוקפם של חוזים בעת משבר כגון זה שאנו חווים.

כידוע, עסקים רבים נדרשו (על ידי הממשלה) להפסיק פעילות ואחרים פשוט נאלצו (כורח הנסיבות) להפסיק פעילות כלכלית נוכח המצב.

אותם עסקים עמדו ועומדים בפני מצב בו הם לא מסוגלים לעמוד בהתחייבויותיהם החוזיות שלא באשמתם. מה גורלם?

בחוק החוזים (תרופות) קיים מנגנון למקרים מסוג זה, המאפשר לצד לחוזה להפר את החוזה ואותו צד מפר ייהנה מהגנה מתביעות אכיפה ו\או פיצויים.

הסעיף הוא סעיף 18 לחוק החוזים – המקנה לצד להסכם פטור מהפרת חוזה, במצבים שהפרת החוזה היא תוצאה של נסיבות שהמפר לא צפה ולא יכול היה לצפות, ושהפכו את קיום החוזה באותן נסיבות לבלתי אפשרי.

אין הדבר אומר כי כל הפרה של חוזה (נניח אי תשלום שכירות, איחור במסירת דירה, איחור בביצוע משלוחים, איחור בייצור מוצרים וכיו"ב) תהנה מהגנת הסעיף, אלא יש לבחון כל מקרה לגופו.

חשוב להבהיר שבתי המשפט לא מעניקים פטור אוטומטי מקיום חובות חוזיות ובפרקטיקה היכולת לעשות שימוש בסעיף זה היא מוגבלת. שכן, הפסיקה בארץ אינה מחילה הוראות סעיף זה בקלות אלא לאחר שהוכח כי אותו אירוע שהביא להפרת החוזה הוא "אירוע שלא ניתן היה לצפות" וכי במערכת הנסיבות הפרטנית אכן יש מקום לקבל את טענת "הסיכול".

לאורך השנים בתי המשפט לא ראו באירועים קיצוניים (כגון מלחמה, נזקי טבע וכיו"ב) כאירועים המסכלים חוזה באופן בו הצד המפר נהנה מהגנה כאמור.

עם זאת, עתה אנו חווים סוג אחר של "כוח עליון" שסביר שבתי המשפט ימצאו אותו כאירוע מסכל בקנה מידה זה או אחר.

מבחינה פרקטית אנו מציעים וממליצים לבחון את החוזה הרלוונטי לגופו וכן לבחון את המערכת הנסיבתית של כל מקרה לגופו.

למשרדנו ניסיון רב בייצוג עסקים ו- "פרטיים" בהליכים משפטיים בקשר עם דיני החוזים בכלל, ובפרט בקשר עם ביטול חוזים בגין הפרות וסיכול.

האמור לעיל אינו מהווה תחליף לייעוץ משפטי!

מעשה בהשפעה בלתי הוגנת והורשה של דירות בתל אביב למטפלים באמצעות צוואה

בשנת 2013 הלך לעולמו מנוח ערירי בגיל 98. בסמוך למועד פטירתו, וכאשר ישנו ספק אם היה כשיר לעשות כן, ערך המנוח צוואה במסגרתה הוריש את מלוא רכושו (דירת 4 חדרים במרכז תל אביב וכן כספים רבים) לעובד הסוציאלי, למטפלת הסיעודית שטיפלו בו בסמוך לפטירתו וכן לעובדת סיעודית מטעם לשכת הרווחה המקומית.

בסמוך מאוד לאחר פטירתו, הגישו הנ"ל – הזוכים עפ"י הצוואה בקשה לקיום צוואת המנוח. את הבקשה הגישו לרשם הירושה בתל אביב.

ב"כ האפוטרופוס הכללי סירב לאשר את הבקשה והגיש הודעה כי בכוונתו להתערב בהליך. ב"כ האפו' הכללי "הריח" כי יש ניחוח של רמיה. בשל כך התיק עבר לדיון בבית המשפט לענייני משפחה בתל אביב.

בית המשפט לענייני משפחה קבע כי טרם תאושר הצוואה או תינקט כל פעולה אחרת, יש לנסות לאתר את יורשי המנוח על פי דין (בהתאם לחוק הירושה). לפיכך מינה בית המשפט מומחה בתחום הגנאלוגיה לצורך איתור בני משפחת המנוח.

לאחר עבודה מאומצת של המומחה במשך למעלה משנתיים, איתר המומחה למעלה מ-30 יורשים מהפרנטלה השלישית של המנוח, קרי צאצאיהם של דודיו של המנוח, משני צידי הוריו.

חלק מן היורשים אותם איתר המומחה התאגדו ופנו למשרדנו, לצורך הגשת התנגדות לצוואה הנ"ל.

במסגרת הטיפול והייצוג, משרדנו הגיש התנגדות לקיום צוואת המנוח ממספר נימוקים:
השפעה בלתי הוגנת של הזוכים עפ"י הצוואה על המנוח. שכן המנוח היה תלוי בהם טרם פטירתו וטעם מרכזי נוסף הוא כי המנוח לא היה כשיר לחתום על צוואה בגילו המופלג ולאור מצבו הרפואי. בד בבד הגיש משרדנו גם בקשה למתן צו ירושה במסגרתו יירשו את המנוח יורשיו על פי דין.

לצורך הוכחת הטענות הנ"ל פעל משרדנו אל מול כל המוסדות הרפואיים בישראל, לקבלת התיעוד הרפואי של המנוח, בשנים האחרונות לחייו. על פניו, עולה כי המנוח לא היה כשיר לצוות במועד עריכת הצוואה. אך הדבר עוד טעון הוכחה והכרעה של בית המשפט לענייני משפחה בתל אביב.

המלצת משרדנו הינה, כי במידה ויש לכם קרוב משפחה ערירי ו/או קרוב משפחה המטופל ע"י מטפלת סיעודית זרה במשך 24 שעות ביממה, יש להסדיר ענייניו הממוניים והגופניים עוד בהיותו כשיר ולהיות ערים לאפשרות שצד ג' ואף בן משפחה עלול לנסות לנצל את חולשתו לצורך זכיה ברכושו.

התיישנות תביעה כספית בקשר לעסקת מקרקעין – מתי וכמה?

מתיישב הגיש תביעה כנגד המושב בו התגורר בטענה כי המושב התחייב לרשום אותו כבעל זכויות החכירה במגרש (בית מקצועי) ברשות מקרקעי ישראל. רישום כזה הינו למעשה מתן זכות קניינית במקרקעין למתיישב.

כמו כן, המתיישב טען כי המושב התחייב לשלם את דמי ההיוון שנדרשו עבור הרישום שהסתכמו כדי כ- 1 מיליון ש"ח. ללא תשלום דמי ההיוון לא ניתן לרשום את המגרש על שם המתיישב ולא ניתן להקנות לו בהם זכות קניינית.

במסגרת התביעה ביקש המתיישב את אכיפת זכויותיו על פי ההסכם שנערך בינו לבין המושב.

המושב טען כי תביעת המתיישב לאכיפת תשלום דמי ההיוון על ידי המושב התיישנה מאחר ומדובר בתביעה חוזית המתיישנת לאחר 7 שנים.

בית המשפט דחה את טענת ההתיישנות וקבע כי התביעה לא התיישנה מאחר ומדובר בתביעה במקרקעין המתיישנת לאחר 25 שנים (במקרקעין מוסדרים) ואין המדובר בתביעה חוזית.

בית המשפט ביסס את החלטתו בכך שתביעה לאכיפת חיוב חוזי להענקת זכות במקרקעין מהווה תביעה במקרקעין.

כמו כן, כמדובר בטענת התיישנות ניתנת משמעות רחבה למונח "תביעה במקרקעין" והיא כוללת גם כל "זכות או טובת הנאה".

על כן, נקבע, כי במקרה שלא ניתן מאיזו סיבה לאכוף הסכם להקניית זכות במקרקעין, גם תביעה לפיצוי חלף האכיפה תיחשב כתביעה במקרקעין.

מה קורה כאשר הוראות צוואה אינן ברורות?

1.רקע

מעשה שהיה בעניין צוואה לא ברורה, כך היה.
אישה, ילידת ארה"ב, בגיל כ – 55, ד"ר בחינוך, הצליחה למכור רעיון ושיטה בחינוך בהרבה מיליוני $.
אותה אישה יזמית היתה גם חולה בסכרת והיא הביאה מארה"ב את אמה המבוגרת והחולה על מנת שתוכל לתמוך בה ולטפל בה בישראל. האישה לא היתה נשואה מעולם וגם ילדים לא היו לה.
לימים אכן הגיעה האם לישראל והיזמית בענייני חינוך לקחה מטפלת פיליפינית אשר טיפלה באם וגם ביזמית לפי הצורך.

2.ניסוח רשלני של צוואה

כמו כן ניסחה האשה-היזמית צוואה עדכנית קודם עם חברות ואח"כ בעזרת עורך דין.
לאשה עתירת ההון היה חשוב כי במקרה של פטירתה, ראשית הונה ישמש להמשך תמיכה באמה, אולם היא הקפידה כי נכסיה לא יעברו לרשות אמה.
כמו כן היה חשוב לה כי הונה יועבר להקמת גן ציבורי וכן יועברו סכומים קצובים לחברים וקרובי משפחה.
נוסחה צוואה ארוכה ומורכבת על ידי עורך הדין אולם מתוך טעות לא צוין באופן מפורש מה יקרה על רכושה של המצווה במקרה ואמה תחיה בפטירתה ולאחר פטירת אמה.

3.רצונה האמיתי של המצווה

מהצוואות הקודמות וגם מרוח הצוואה היה ברור כי רצונה של המצווה היה כי לאחר פטירת האם ומיתרת הכסף (במידה ויהיה) יוקם גן ציבורי ואף חבריה ו – 2 קרובות משפחה יקבלו מנות מוגדרות של סכומי כסף, אולם עניין זה לא נכתב באופן מפורש. למרבה הצער נפטרה המצווה ממחלתה לפני אמה, וצוואתה אושרה וניתן צו קיום צוואה כאשר אי הבהירות בצוואה הפכה להיות קריטית.

4.מה קורה כאשר הצוואה לוקה בחסר? ללא הוראה מפורשת בצוואה

לגבי חלוקת העיזבון לאחר פטירת האם יתחלק העיזבון לפי צו ירושה ובמקרה זה לאחיה של המצווה. המצווה הורתה במפורש כי היא לא רוצה שעיזבונה יעבור לאחיה.
כיצד ניתן להשלים צוואה כאשר המצווה נפטר ולא ניתן לשאול אותו לרצונו. האם אין מה לעשות ותתקבל תוצאה שהמצווה שנפטר לא רצה?

5.מה אם כן הפתרון לסוגיה זו

משרדנו העוסק בנושא צוואות, התנגדויות לצוואה וכו' ומייצג 4 יורשים על פי הצוואה מצא פתרון יצירתי לנושא והגיש בימים אלה תביעה למתן פסק דין הצהרתי ובו בקשה כי בית המשפט יצהיר על הפרשנות הנכונה לצוואה ובכך ימלא את הלקונה שנוצרה כתוצאה מהניסוח החסר.
בתביעה שהוגשה פורטו הנסיבות המיוחדות וכן בולט עורך הדין שערך את הצוואה אשר אמר בבית המשפט כי:

"עשיתי טעות שהכנסתי את הפסקה ולא תיקנתי את הצוואה".

הפתרון של פסק דין הצהרתי ייתן משקל ויכריע ברצונה האמיתי של המצווה ויגרום להעברת רכושה לאותם יורשים ומוסדות שהמצווה רצתה ביקרם.

למעשה התביעה מנסה לפתור את בעיית הרשלנות בניסוח הצוואה ולתת תוקף לרצון האמיתי של המצווה כפי שעולה באופן ברור מצוואות קודמות ואף מגוף הצוואה שניתן לה תוקף.

מעסיק שים לב – חוק חובת מתן הודעה לעובד

1. נסתר מעיני מעסיקים ועובדים רביםבשנת 2002 חוקק לו חוק הודעה לעובד (תנאי עבודה) התשס"ב –  2002(להלן – החוק), אשר רו בתי הדין לעבודה אוכפים אותו הן במישור האזרחי והן במישור הפלילי.

2.על מהותו של החוק ניתן ללמוד ישירות מסעיף 1 לחוק, לפיו חובת המעביד למסור לעובד, לא יאוחר משלושים ימים מהיום שהעובד התחיל לעבוד אצלו, הודעה בכתב שבה יפרט את תנאי העבודה של העובד.במידה שהעובד  הינו נער כהגדרתו בחוק עבודת הנוער, התשי"ג-1953 לא יאוחר משבעה ימים,  וזאת כמפורט בהוראותיו של חוק זה.

3.בהתאם לסעיף 2 לחוק על תוכן ההודעה לכלול פירוט תנאי העבודה כדלקמן:

3.1זהות המעביד וזהות העובד.

3.2תאריך תחילת העבודה או תקופת העבודה.

3.3תיאור עיקרי התפקיד.

3.4ציון שמו או תואר תפקידו של ממונה ישיר על העובד.

3.5סך כל התשלומים המשתלמים לעובד כשכר עבודה ומועדי תשלום השכר.

3.6אורכו של יום העבודה הרגיל או שבוע העבודה הרגיל של העובד.

3.7יום המנוחה השבועי של העובד.

3.8סוגי תשלומים של המעביד ושל העובד בעבור תנאים סוציאליים של העובד, וכן פירוט הגופים שאליהם המעביד מעביר בפועל את התשלומים האמורים.

3.9לגבי מעביד שהוא או שארגון מעבידים שהוא חבר בו שם ארגון העובדים שהוא צד לאותו הסכם והמען לפניה אליו.

3.10לגבי מעביד שהוא צד לחוזה לביצוע עבודה או למתן שירותים או לגבי מעביד שהוא קבלן כוח אדם שהוא צד לחוזה עם מעסיק בפועל, והחוזה האמור כולל הוראות לעניין תנאי עבודה של עובדו של המעביד תנאי העבודה כאמור, וכן תנאים הנוגעים לסיום יחסי עובד ומעביד.

3.11בנוסח ההודעה יצוין כי אין באמור בה כדי לגרוע מכל זכות המוקנית לעובד מכוח כל דין, צו הרחבה, הסכם קיבוצי, חוזה עבודה או חוזה אחר הנוגע לתנאי עבודתו.

4.במידה וחל שינוי בתנאי העבודה של העובד כפי שפורטו בהודעה, על המעביד למסור הודעה על כך לעובד בתוך שלושים ימים, ואם היה העובד נער בתוך שבעה ימים, מהיום שנודע לו על השינוי.

5.הסנקציות אשר ניתן להטיל על מעביד המפר הוראות חוק זה, באמצעות בית הדין לעבודה הינן כדלקמן:

5.1פיצוי כספי עד לסך של 15,000 ₪, ללא צורך בהוכחת נזק.

5.2פיצויים בגין נזקים.

6.בנוסף לסנקציות האזרחיות ניתן להרשיע מעביד המפר הוראות  חוק זה בהליך פלילי לכל דבר ועניין, כאשר בצידן של הרשעות אלו יכול בית המשפט או לחילופין בית הדין לעבודה להטיל על המעביד קנס כספי נוסף בך העולה על כ– 15,000 .

7.יודגש כי בתי המשפט אינן מטילים בנקל פיצויים או קנסות אך לאחרונה מתרבים הליכים בגין הפרת חוק זה כאשר משרד התמ"ת מוביל מהלך זה בכדי למנוע מקרים שיש בהם פגיעה קשה בעובד.

8.בעניין ע"ע 154-10 קלרה שניידר נ' ניצנים אבטחה בע"מ, נקבע כי הדרישה למסור לעובד הודעה בכתב על תנאי עבודתו אינה עניין טכני, אלא מהווה חלק מהחובה לנהוג בתום לב ובדרך מקובלת ביחסי העבודה. בין תכליותיה – ליידע את העובד באופן שקוף ומלא על כל תנאי עבודתו, לייתר אי הבנות או סימני שאלה ביחס לתנאי העבודה ולמנוע מחלוקות משפטיות לגבי תנאי העבודה המוסכמים.

9.זאת ועוד נקבע כי הפרתו של חוק הודעה לעובד מהווה עבירה פלילית, אך יש לה גם השלכות במערכת היחסים המשפטית שבין העובד למעסיק. כך, וכדוגמא, הפרת החוק עשויה להעביר את הנטל למעסיק, ככל שקיימת מחלוקת על תנאי העבודה. בנוסף, עצם הפרת החוק אפשר שתגרום לנזק לא ממוני שהעובד זכאי לפיצוי בגינו – מבלי שמוטלת עליו חובה להוכיח נזק ממוני או קונקרטי לצורך כך.

10.זאת ועוד נקבע מסירת הודעה בעל פה על תנאי העבודה, אין בה כדי לייתר את החובה הכלולה בחוק להודעה מפורטת בכתב, ואין בה משום טענת הגנה המצדיקה אי פסיקת פיצוי כספי בגין הפרת החוק.

11.במישור הפרקטי הודעה לעובד בכתב אם בצורת הסכם ואם בהתאם לאמור בחוק, מצמצמת באופן וודאי את לא מעט מחלוקות אשר יכול והיו עולות ללא הודעה זו. כמו כן הודעה כאמור יכולה למונע הליכים פלילים כנגד המעביד ואף להסיר מן המעביר את הנטל שהיה יכול להישמר לו ביום הדין.

 

ייצוג מחוץ לישראל – עסקאות בקוסטה ריקה

קוסטה ריקה היא יעד להשקעה של ישראלים רבים. המדינה במרכז אמריקה שרכשה לעצמה תדמית של גן עדן עלי אדמות, במידה רבה של צדק.
תיירים ששבו מביקור מספרים על נפלאות הטבע שלה, חופי האוקיינוסים, האטלנטי והשקט, יערות הגשם, ש
מורות הטבע, חוות הקפה, הרי הגעש, כפרי הנופש, ועוד ועוד, שלא לדבר על העם המסביר פנים הידוע בטבעו החביב והאופטימי.

סקר בינלאומי שפורסם בעיתונות בתחילת יולי 2009
הציב את קוסטה ריקה במקום הראשון ברשימת "המדינות המאושרות בתבל".

מי שהתעמק, יודע כי מעבר לכך, זאת המדינה  הלטינו-אמריקאית היציבה ביותר, 60 שנות דמוקרטיה אמיתית, ללא צבא, עם מוסדות שלטון מודרניים, מערכת חינוך משובחת, מערכת בריאו
ת בסטנדרטים גבוהים-וחשוב מאוד-כלכלה יציבה ומערכת בנקאות מפותחת.

הצעות ההשקעה המגיעות לישראלים, הן בעיקר בתחום רכישת הקרקעות והנדל"ן, וכן בתחום התיירות.

השנים האחרונות הראו כי יזמים ומשקיעים מישראל עשו חיל בקוסטה ריקה, מחירי קרקעות עלו בצורה משמעותית והביאו
רווחים יפים לרוכשים, אתרי נדל"ן משכו קונים רבים שחיפשו בית שני לפרישה לגמלאות, או בית נופש, מארה"ב, מקנדה וממקומות אחרים. התיירות, ענף ההכנסה מספר אחד במדינה, מושך יותר ויותר תיירים, כאשר התיירות ה"אקולוגית", המבוססת על מסורת שמירת הטבע, מתפתחת במהירות.

ייעוץ משפטי צמוד ובדיקה משפטית יסודית היא אכן יסוד לכל עסקה בריאה.
אולם, הפעילות בקוסטה ריקה מחייבת גם זהירות. מעבר לעובדה כי קיימים הבדלים תרבותיים עסקיים העלולים להביא לחוסר הבנה, מעבר לכך שמחירי השוק נזילים וקשה לקבל תמונת אמת ממרחק, אורבות למשקיעים הפוט
נציאליים גם סכנות מסוגים אחרים. בשנים האחרונות נחשפו למשל, מעשי מרמה של מכירת קרקעות שלא על ידי הבעלים האמיתיים, והשקעות ירדו לטמיון. או מקרים שקרקעות נרכשו ללא בדיקה לגבי הגבלת הפעילות הנדל"נית באיזור כתוצאה מחוקי שמירת הטבע הנוקשים (שליש משטח המדינה מוגדר בשמורת טבע!). וכך גם לגבי סלילת דרכים למקום, שימוש במים ועוד.

מכל אלה עולה, כי בדיקה משפטית מוקדמת לגבי הסיכונים והסיכויים של השקעה בקוסטה ריקה היא דבר שחשיבותו אינה מוטלת בספק – לכל מי שאינו מעוניין לשים את כספו על קרן הצבי.

למשרד עורכי הדין גבי מיכאלי
ושות', המעניק בין השאר שירותי ייעוץ משפטי לשגרירות קוסטה ריקה בישראל, יש קשרי עבודה עם קוסטה ריקה, יחסי שיתוף פעולה עם משרד עורכי דין במדינה, וכן קשרים עם דמויות מפתח בכלכלה ובחברה בקוסטה ריקה. באמצעות כל אלה, תוכל לקבל תמונה מהימנה ומקטינת סיכונים של עתיד השקעתך במדינה, וכן טיפול משפטי בהמשך הדרך.

התנגדות לצוואה – מתי ואיך

1.ראשית דבר

במקרים רבים לאחר פטירת הקרוב לנו, מתגלה כי תוכן צוואה שהשאיר אינו תואם את הבטחת המנוח לנו במשך חייו ו/או את העתק צוואה שאנו אוחזים בידינו,  וכי הרכוש ש"הובטח" לנו על ידי המנוח עבר לידי קרובים אחרים ו/או גורמים שונים ואנו נותרנו ללא כלום.  האינסטינקט הראשוני מורה לרבים מאיתנו "להניח" ולכבד את "רצון המנוח". מרבית מהאנשים אינם מודעים כי ביכולתם להתנגד לקיום תוכן הצוואה ואף להביא לפסילתה בהתקיים העילות המנויות בחוק הירושה, תשכ"ה -1965.(להלן:"חוק הירושה")

2.מבוא

במאמר הקודם בסדרה," גם ברגעים האחרונים אפשר להכין צוואה צוואת  "שכיב מרע"  צוואה בעל פה", הוסבר כי המחוקק תומך בעקרון כי "רצונו של האדם כבודו" ועל כן, כאשר הוכח כי צוואתו של האדם אכן מביעה את  רצונו האמיתי – יש לכבדה ולתת לה תוקף משפטי.               במאמר זה נעסוק במקרים שבהם המחוקק בחוק הירושה, איפשר ליורשים פוטנציאליים אשר מרגישים כי קופחו מתוכן הצוואה ו/או נושלו מהצוואה שלא כדין להגיש התנגדות מנומקת, ולמנוע קיום צוואה אשר אינה עונה לדרישות החוק.

3.באיזה עילות ניתן לבטל צוואה

חתימת המצווה האם המצווה חתום על הצוואה – במקרה של ספק רצוי לבדוק היטב האם חתימת המצווה על הצוואה היא באמת חתימתו.כשרות לצוות העילה השכיחה ביותר המאפשרת התנגדות לקיום צוואה ומופיעה בסעיף 26 לחוק הירושה– היא כאשר המצווה לא היה במצב בו ידע להבחין בטיבה של צוואה. דהיינו- מקרה של חולה נפש לדוגמא, או מקרים בהם המצווה כלל לא ידע שהוא חתום על צוואה.בחוק הירושה לא הוגדר המושג: "טיב הצוואה" ומהם המבחנים לבחינת צלילות דעתו של המצווה, על כן בפסיקה הוגדרו מספר מבחנים לכך:

א.מודעותו של עורך הצואה כי הינו עורך צוואה.

ב.מודעותו של עורך הצוואה להיקף רכושו וזהות יורשיו.

ג.מודעותו של עורך הצוואה לתוצאות צוואתו.

ד.מצבו הנפשי של עורך הצוואה תקין, כך שהינו יכול לפרש את המציאות הסובבת אותו ללא כל חזיונות שווא ו/או לחצים נפשיים אחרים.

4.איום, אונס

סעיף 30 לחוק הירושה מפרט מקרים בהם דין הצוואה להתבטל. כאשר מופעל על המצווה לחץ חיצוני בלתי הוגן לעריכת הצוואה לטובת נהנים מסוימים והמצווה היה נתון תחת איום ו/או אונס בעת עריכת הצוואה,  הרי שדין הצוואה להתבטל.

5.השפעה בלתי הוגנת

במקרים רבים המגיעים למשרדנו בנושא הצוואה הם בני משפחה שיש להם סכסוך משפחתי עם "היורשים",  כאשר בד"כ טוענים לקוחותינו כי המצווה שינה את הוראות צוואתו בעקבות השפעת  של אחד מבני המשפחה אשר דאג לעצמו וקיפח את יתר בני המשפחה.כאשר טוענים טענה של השפעה בלתי הוגנת צריך להוכיח השפעה חריגה, בלתי רגילה ובלתי הוגנת. החוק לא מפרט הגדרה מדויקת ל"השפעה בלתי הוגנת", ולכן בפסיקה נקבעו מספר מבחנים לקביעת מהי השפעה בלתי הוגנת:

א.עצמאות – עד כמה היה המצווה עצמאי בתקופת עריכת הצוואה בפעולותיו היומיומיות ? בית המשפט בוחן האם המצווה היה עצמאי הן מהבחינה השכלית והן מהבחינה הפיזית בתקופה הרלוונטית.

ב.סיועבמידה והוכח כי המצווה לא היה עצמאי והיה תלוי בסיועו של האחר, בית המשפט יבחן מה עוצמת התלות של המצווה ב"אחר"? כמו-כן יבחן בית המשפט מה טיב הסיוע והיקפו על המצווה.

ג.קשרים חברתיים נוספים במבחן הנ"ל בית המשפט יבחן האם היו למצווה קשרים חברתיים נוספים היכולים להעיד על מידת התלות של המצווה ב"אחר". במידה ויוכח כי היו למצווה קשרים אחרים, הרי ניתן להסיק כי רמת התלות של המצווה ב"אחר" פחותה מאשר לא היו לו קשרים חברתיים נוספים.  

ד.מעורבות ה"אחר" – בית המשפט יבחן עד כמה היה מעורב ה"אחר" בעריכת הצוואה ועד כמה שותף הוא בהוראותיה, מדובר במבחן המרכזי לבחינת ההשפעה הבלתי הוגנת.  

6.טעות

במקרים מסוימים ניתן לטעון כי המצווה עשה טעות בעריכת הוראות הצוואה. "טעות" כזו, לעיתים, מהווה "הפסד" של מיליוני שקלים ליורשים. על-כן,  במקרה ובו בטענה כי יש טעות עובדתית בצוואה עליכם לפנות לעו"ד המתמחה בתחום בכדי להגיש את תגובתכם. סעיף 30 (ב) לחוק הירושה מתייחס לטעות שנערכה בצוואה ומחלק זאת לשני סוגי טעויות (עובדתיות):

א.אם ניתן לדעת מה היה מצווה עורך הצוואה אילולא הטעות – יתקן זאת בית המשפט, נטל ההוכחה הינו על המבקש להורות כי הייתה טעות בעריכת הצוואה.

ב.אם לא ניתן לדעת מה מצווה עורך הצוואה – דין ההוראה להתבטל.

על המבקש לתקן צוואה עקב טעות שנפלה בה להוכיח כי נפלה אכן טעות בצוואה, כי קיים קשר סיבתי בין הטעות לבין ההוראה בצוואה, וכי ניתן לקבוע בוודאות מה היה רצונו של המצווה לו לא נפלה הטעות.

7.סיכום

המלצתנו היא כי כדאי להגיש התנגדות לצוואה בכל מקרה בו יש ספק לגבי אמיתות הצוואה או ספק לגבי פרשנות רצונו של המצווה או כאשר הצוואה נוגדת את ההגיון והצהרות המצווה בחייו.

8.סוף דבר

לאור הסקירה דלעיל ברור כי קיימים מקרים בהם יורה בית המשפט על בטלות הוראת המצווה. במאמר זה התמקדנו בעילות להגשת התנגדות למתן צו קיום צוואה. במקרים שבהם אתם אמורים לרשת ובהגיע הימים מתברר כי חלקכם בצוואה "התאדה" עליכם להיוועץ בעורך דין על מנת לבחון האם קיימות העילות המתירות לבית המשפט  להורות על ביטול הצוואה או חלקה.כאשר הצוואה מנוגדת להלך הנורמטיבי של המנוח והיא יוצאת דופן ומקפחת צד או נוגדת את הצהרות המצווה בחייו בנוגע לירושתו, רצוי לפנות לעורך דין מומחה בנושא ולבדוק ב- 7 עיניים את הצוואה הבלתי צפויה.