פינוי דייר מוגן מעסק שהועבר בירושה

חוק הגנת הדייר מכיר באפשרות להורשת הזכות לדיירות מוגנת רק במקרים מסוימים ורק בהתקיים התנאים המפורטים בחוק. לא פעם מתעוררות סוגיות בעניין העברת זכות הדיירות המוגנת בעסק. פסק-דין שניתן לאחרונה שופך אור נוסף בעניין, וקבוע כי בהורשה שניה ילדי הדייר המוגן אינם צריכים להוכיח כי העסק "דרוש לקיומם", מה שהיה אחד התנאים העיקריים להעברת הזכות.

כיום אף בעל בית אינו מעוניין להשכיר דירתו לדייר מוגן בתנאים של דיירות מוגנת. אך תופעה זו הייתה נפוצה מאד בעבר כאשר בעל הבית גבה סכום חד פעמי התחלתי המכונה "דמי מפתח",  ולאחריו המשיך לקבל דמי שכירות מופחתים ביותר. במהלך השנים כמות הנכסים המוגנים הלכה והתמעטה. אחת הסיבות להתמעטות זו הינה הליך נוקשה של מנגנון "ההורשה" בחוק הגנת הדייר והתנאים שבהם הדייר אמור להמשיך ולהשתמש במושכר.

חוק הגנת הדייר [נוסח משולב], תשל"ב-1972 קובע מנגנון ירושה השונה מחוק הירושה הרגיל. בעוד שעל פי חוק הירושה, כאשר מדובר בנכסים רגילים, עם מות האדם הנכס עובר ליורשיו, בנכס מוגן הירושה עוברת באופן שונה, ורק לידי יורשים מסוימים בלבד הממלאים תנאים מיוחדים.

יתר על כן, כאשר מדובר בבית עסק,  היורש נדרש למלא אחר תנאים נוספים. העיקרי שבהם הינו כי היורש ימשיך לנהל את העסק שניהל המוריש, ושאם לא כן,  היורש מאבד את ההגנה הניתנת לו במסגרת חוק הגנת הדייר.

הורשת זכות דייר מוגן בעסק

היורשים של הדייר המוגן מקבלים בירושה את הזכות רק על פי תנאים הקבועים בפרק א' לחוק הגנת הדייר (סעיפים 19-40) , ובלבד שהיורשים יעמדו בתנאים אלה.

הדייר המוגן המקורי נפטר – יהיה בן-זוגו לדייר מוגן, ובלבד שהשניים היו בני-זוג לפחות שישה חודשים סמוך לפטירת הדייר והיו עובדים יחד בתקופה זו.

באין בן-זוג כאמור לעיל – יהיו ילדי הדייר לדיירים מוגנים, ובאין ילדים – קרוביו האחרים, כל אלה בתנאי שהיו עובדים יחד אתו לפחות שישה חודשים סמוך לפטירתו.

סעיף 26 קובע, שאדם לא יהא לדייר מכוח סעיף 23, אלא אם הוסיף לנהל במושכר, בין בעצמו ובין על ידי אחרים, את העסק שהדייר שלפניו ניהל בו, ולא השכירו, כולו או מקצתו.

הורשה ב"סבב השני"

חשוב להפריד את סוגי ההורשה, ולהגדיר את מונחי החוק.

דייר אשר ירש בפעם הראשונה את זכות הדיירות המוגנת מהדייר המקורי (מי שחתם על הסכם הדיירות המוגנת) נקרא "דייר נגזר". דייר אשר ניכנס בנעליו של "הדייר הנגזר", לאחר מותו או לאחר שזה חדל מלהחזיק במושכר, נקרא "דייר נדחה".

סעיפים 20-26 לחוק עוסקים בדיירות נגזרת, היינו בסבב השני, ואילו סעיף 27 עוסק בדייר נדחה, כלומר בהעברה שלישית של הזכויות המוגנות.

אדם המבקש להחזיק בבית עסק כדיירות מוגנת במעמד של דייר נדחה, לאחר פטירתו של הדייר הנגזר, חייב לעמוד בתנאי הסעיף:

א. בהתאם לרישא של סעיף 27(2) לחוק, יש להראות כי קיים קשר ישיר לדייר המקורי כבן זוגו, ילדו או יורשו על פי דין, במפורט בסעיף 23 לחוק, וכן לקיים את תנאי סעיף 26 לחוק, לפיו הוא המשיך לנהל בעצמו או על-ידי אחרים, את העסק שהדייר המקורי ניהל במושכר.

ב. הסיפא של סעיף 27(2), מוסיף תנאי נוסף לשם הכרה בזכותו של דייר נדחה להחזיק בבית עסק בדיירות מוגנת, והוא כי "היורשים" של הדייר מקורי (הדייר הנגזר) הוסיף לעבוד באותו עסק, וכי העסק היה "דרוש לקיומם".

בית המשפט העליון: גם ילדיו של הדייר המוגן מוגנים

בית המשפט העליון קבע כי יורשיו של דייר מוגן שהפעיל עסק אשר נהנה משכירות מוגנת, אינם צריכים להוכיח כי העסק דרוש לקיומם על מנת להמשיך וליהנות מהשכירות המוגנת

בפסק דין רע"א 7411/12 אילן הוניג נ' אורלי גונן קבע השופט אורי שהם כי המחוקק נקט הבחנה ברורה בין המונח "ילדיו של הדייר המקורי" לבין "יורשיו של הדייר המקורי", ומכאן עולה גישתו המקלה כלפי ילדי הדייר המקורי, מבחינת התנאים שעליהם לקיים כדי לזכות בשכירות המוגנת.

בית המשפט קבע כי במקרה בו הדייר הנדחה הוא ילדו של הדייר המקורי, די בכך שהמבקש עמד בתנאי סעיף 27(2) רישא לחוק, על מנת להכיר במעמדו כדייר נדחה במושכר, ואין צורך להוכיח את התנאי כי העסק היה דרוש לקיומם.

מכאן כי יכולת העברת זכות הדיירות המוגנת בעסק לילדיו של הדייר המוגן נהפכו קלות יותר.

ללא ספק פסק דין זה מעורר אצל בעלי נכסים ודיירים מוגנים רבים שאלות רבות לעניין יכולת הדיירים המוגנים להישאר בעסק בדיירות מוגנת וביחס ליכולת בעלי הנכסים להחזיר את הנכס לידיהם.

אכן זכות דיירות מוגנת אט אט עוברת מן העולם וזאת בשל העובדה שמדי יום נכסים מוגנים מפסיקים להיות מוגנים, אך חשוב להכיר את כלל הוראות הדין והפסיקה, כדי לא לאבד זכויות להן אתם זכאים.

הסכמי נאמנות במקרקעין – האם כדאי? ומה חושב על כך מנהל מס שבח?

הקדמה

סעיף 74 לחוק מיסוי מקרקעין מחייב כל אדם הרוכש על שמו זכות במקרקעין, עבור אדם (או גוף משפטי) אחר,  להודיע על כך למנהל מס שבח תוך 30 ימים מיום הרכישה, כי למעשה רכש את הזכות בשמו עבור אחר – דהיינו רכש הזכות בנאמנות.

שעה שאדם הודיע למנהל מס שבח כי רכש את הזכות בנאמנות, יראה אותו מנהל מס שבח כנאמן – ואזי בכל מצב שהזכות תועבר מן הנאמן לנהנה,  תהיה העברה כאמור פטורה ממס (סעיף 69 לחוק מיסוי מקרקעין- פטור ממס העברת זכות בין נאמן לנהנה).

זאת ועוד, חבות מס הרכישה (בעת רכישת הזכות) או מס השבח (בעת מכירת הזכות), תהיה בהתאם לזכאותו של הנהנה, ולא של הנאמן.

מה קורה במקרה בו אדם טוען כי רכש את הזכות בנאמנות או כי הוא הבעלים "האמיתי" (הנהנה) אולם לא הודיע על כך (בהצהרה כדין) למנהל מס שבח?

האם בבוא היום בו ירצה הנהנה להעביר על שמו את הזכות שנרכשה עבורו בנאמנות – יוכל הוא לקבל פטור? מה תהיה עמדת רשויות המס בקשר עם העברת זכויות בין נאמן לנהנה שלא  הוצהרה כדין?

שאלות מסוג זה עולות פעמים רבות במסגרת עסקאות שבוצעו באמצעות בני משפחה (ובתוך הסדרים פנים משפחתיים).

אנו נתקלים פעמים רבות בהורים אשר בחרו לרשום את הדירה שרכשו לצורכי השקעה, "בנאמנות" על שם בנם/ בתם, ובשלב מסוים, הם מעוניינים למכור את הדירה ולקבל את התמורה, אלא שבמועד ביצוע עסקת הרכישה הם לא הצהירו על נאמנות, ודווקא כאשר הם רוצים למכור הזכות – לבנם "לא נח למכור את הדירה מבחינת מס שבח".

כיצד יתייחסו רשויות המס למצב?

סעיף 107 לחוק מיסוי מקרקעין, מאפשר למנהל מיסוי מקרקעין להאריך כל מועד הקבוע בחוק, אם ראה סיבה מספקת לכך.

נוכח האמור לעיל, לכאורה, שעה שהצדדים (הנאמן והנהנה) לא הצהירו לרשויות המס על קיומה של נאמנות, רשאים הם לבקש אורכה להגשת ההודעה על הנאמנות. הארכה – צריך שתהיה סבירה, ושתכלול הנימוקים וההוכחות המצביעים על קיום הנאמנות בין הצדדים  (למשל הסכם נאמנות, אסמכתאות על כך כי התשלום עבור הזכות בוצע כולו מחשבון הנהנה, הוכחות לכך שהזכות משמשת את הנהנה ולא את הנאמן).

מה עמדת רשות המס לאיחור בדיווח הנאמנות?

לרוב, מנהלי מיסוי מקרקעין לא הכירו בדיעבד במוסד הנאמנות, אלא דרשו כי הנהנה והנאמן יוכיחו קיומה של הנאמנות בהודעה מפורשת כחוק (טופס 7067), במועד הצהרתם על העסקה. מבחינת רשויות המס, לא קיימת גמישות בנושא הנאמנות, ונקבע לא אחת כי נאמנות אינה יכולה להיטען בדיעבד, אלא יש להוכיח את קיומה של הנאמנות הן באופן מוצהר והן באופן מעשי, כך שעל הצדדים להוכיח יחסי נאמן – נהנה.

מאחר שחבות המס הינה בהתאם לזכאותו של הנהנה, הרי שפעמים רבות, גם אם מנהל מס שבח יקבל בדיעבד את הקביעה כי קיימים יחסי נאמן נהנה, ויאפשר העברת הזכות מן הנאמן לנהנה, תהיה חבות גבוהה במס רכישה.

כך למשל ארע כאשר, לאחר מאבק משפטי בין אב לבן, הוכיח האב כי דירה הרשומה על שם הבן, נרכשה על ידי האב, אולם נרשמה על שם הבן בנאמנות, כאשר במשך כל השנים האב הוא שקיבל את דמי השכירות מן הדירה, ודאג לתיקון ושיפוץ הדירה בעת הצורך.

מה קורה כאשר יש פסק דין בנושא הנאמנות?

סביר להניח כי מנהל מס שבח, יקבל את קביעת בית המשפט (המהווה פסק דין הצהרתי), באשר לעצם קיומה של הנאמנות, אולם יחייב את האב בתשלום מס רכישה, כולל קנסות ואף קנס מנהלי, שכן בעת רכישת הזכות, הוצהר כי היא נרכשת על ידי הבן, אשר לא היה בעלים של דירה נוספת, ושילם מס רכישה מופחת בהרבה מן המס שהיה על האב לשלם, אילו הנאמנות היתה מוצהרת מראש.

 המלצות  לנושא הנאמנות –

  • אם אין צורך במוסד הנאמנות – מומלץ  כי הבעלים ה"אמיתי" ירכוש את הזכות במקרקעין, וכי המקרקעין יירשמו על שמו.
  • כאשר קיים צורך בנאמנות, למשל, כאשר הנהנה אינו מסוגל או יכול לטפל בנכסיו, ומעדיף כי נאמן יעשה זאת עבורו, יש להצהיר בהקדם (ולא יאוחר מ- 30 ימים) על קיומה של הנאמנות לרשויות המס, ולוודא כי ההצהרה התקבלה על ידי מנהל מס שבח.
  • אין להסתפק בכתיבה על גבי החוזה כי הזכות נרכשת בנאמנות, יש למלא ההצהרה על הנאמנות באופן מלא ומדויק (טופס 7067), ולספק למנהל מס שבח אסמכתאות על קיומה של הנאמנות.
  • למנהל מס שבח, קיימת הזכות לבדוק האם הנאמנות היא אמיתית, וכי אין מדובר "בפיקציה" לצורך התחמקות מתשלום מס.
  • מבחינת רשויות המס, אין חובה כי בין נאמן לנהנה יהיה הסכם נאמנות, ודי בהודעה ערוכה כדין. יחד עם זאת, ולגופו של עניין מומלץ ביותר לערוך הסכם נאמנות מתאים בין הצדדים, ולדווח עליו.
  •  יש לפנות למשרד המומחה בדבר שיטפל בנושא ההודעה על הנאמנות לרשויות המס.
  •  במאמר זה התייחסנו רק להיבט המיסויי בנושא נאמנות. במאמר נוסף נתייחס לנושא המהותי קניני והוכחת נאמנויות בהסדרים משפחתיים.

הקדימו תרופה לצו ההריסה: אישור לפעילות לא חקלאית בישובים חקלאיים

משנות ה-90 ואילך חלה ירידה ביכולת להתפרנס מענף החקלאות, בעקבותיה החלו חקלאים רבים בחיפוש אחר מקורות פרנסה חלופיים. בתוך כך ניצלו החקלאיים מבנים נטושים להקמת בתי מלאכה ומחסנים.

מצב זה בו קרקע המיועדת למגורים בנחלה נוצלה לפעילות עסקית לא חקלאית מכונה פל"ח. כפי שיפורט בהמשך, שימוש בפל"ח בצורה שאינה מאושרת, מביאה במקרים רבים לפתיחת הליכים אזרחיים ופליליים כנגד האזרח, בהם דורשת התביעה לרוב צו הריסה למבנים שנבנו ללא היתר. זו במקביל לרשות מקרקעי ישראל המגישה תביעות לתשלום מאות אלפי ₪ בגין השימוש המסחרי בקרקע לחקלאות.

בנקיטת צעדים תכנוניים ומשפטיים נכונים ניתן להכשיר את הפעילות הלא חקלאית ולעבוד מבלי פחד מקבלת צווים שיעצרו את פעילות העסק.

מאמר מאת עו"ד גבי מיכאלי ועו"ד דב שרון ממשרד עוה"ד גבי מיכאלי ושות'

רקע

פעילות לא חקלאית, מכונה בשם פל"ח,והיא מתייחסת לפעילויות כגון: השכרת מבנים לעסקים, הקמת ותפעול צימרים, הקמת ותפעול יקבים, בתי בד, מרכזי מבקרים, חוות סוסים לרכיבה או לרכיבה טיפולית ועוד.

עד לפני מספר שנים פעילות לא חקלאית באזורים המיועדים לחקלאות, נעשתה בצורה פיראטית וללא היתר, תוך הפרת חוק התכנון והבניה, חוק רישוי עסקים, הסכם האגודות עם מנהל מקרקעי ישראל, והפיכת ישובים חקלאיים רבים למעין אזורי תעשיה קטנים חרף היעדרותה של תשתית מתאימה ועד פגיעה כלכלית ברשויות המקומיות בכך שתשלום הארנונה, המיסים, המים וכו' נותר נמוך ומסובסד כאילו היה מדובר בפעילות חקלאית לכל דבר ועניין.

וועדת קדמון

בעקבות הפגיעה בתושבי הישובים החקלאיים והפגיעה הכלכלית ברשויות, הקים משרד החקלאות בנובמבר 1993 ועדה שמטרתה להמליץ למשרד החקלאות, רשות מקרקעי ישראל, משרד הפנים והמשרד לאיכות הסביבה על דרכי פעולה בנושא בניה ליעודים לא חקלאיים במושבים.

המלצות ועדת קדמון מתמקדות בשני נושאים מרכזיים: מה מותר ומה אסור לבצע בתחום הנחלה והקמת מתחמי תעסוקה בסמיכות למושבים.

בשנת 1996 המלצות הועדה אושרו על ידי ממשלת ישראל, מועצת מקרקעי ישראל והמועצה הארצית לתכנון ובניה. בעקבות החלטת הממשלה לאמץ את המלצות הועדה, הוטל על משרדיה הנוגעים בדבר לפעול ליישומן. צעד זה בהסדרת הפעילות הלא חקלאית הביא ליצירת שורת החלטות בנושא הקובעות את אופן הסדרתה ואישורה של פעילות לא חקלאית בישובים לא חקלאיים.

החלטה 1101

כך לדוגמא לצד החלטה 979 (שעודכנה על ידי החלטה 1155) של מועצת מקרקעי ישראל שהסדירה את זכויות המגורים בחלקת המגורים ביישובים החקלאיים, קיבלה המועצה את החלטה 1101 (בוטלה על ידי החלטה 1265) הקובעת תנאים לקיומה של תעסוקה לא חקלאית במושבים. החלטה 1101 התקבלה על מנת להתחשב במציאות שנוצרה אך יחד עם זאת לשלוט במצב ולצמצם את ממדי התופעה.

יישום החלטה 1101

המועצה האזורית עמק חפר הייתה חלוצה בתחום, היא הכינה תוכנית פל"ח (200/21) שאפשרה לבעלי משק חקלאי לבצע פעילות לא חקלאית בכפוף לסייגים.

הדין קובע תנאים לאישור מבני הפל"ח, ועל בעל המבנה לעמוד בתנאים לקיום הפל"ח (אשר יפורטו בהמשך) ולבצע את ההליך בהתאם להחלטות. להרחבה על דרך היישום עבור למאמר

לאור האמור לעיל, במידה והנכם מבצעים פעילות שאינה חקלאית בנחלתכם ללא היתר או רישיון, חשוב מאוד שתסדירו את הנושא וזאת כדי שתוכלו להתפרנס בכבוד ולהתנהל ללא כל חשש מהגשת תביעות וכתבי אישום נגדכם.

סיכום:

חשוב לציין כי סוגי הפל"ח שיאושרו יקבעו על ידי ועדות התכנון המקומיות ועל כן לפני שאתם מתחילים בהליך אישור הפל"ח, עליכם לבדוק האם סוג הפל"ח שברצונכם לקיים בחלקת המגורים יאושר על ידי ועדות התכנון המקומיות. שכן לדוגמא, בוועדת התכנון המקומית של עמק חפר נקבע כי לא תותר פעילות לא חקלאית לצורכי בידור ואירועים היוצרים ריכוז ו/או התקהלות אדם.

במאמר נוסף נפרט את התנאים לקיום פל"ח.

רשימה זו היא רשימה כללית ולבטח אינה סוף פסוק, שכן אליה מצטרפים תנאים רבים נוספים שהציבו המועצות השונות, החלטות נוספות של מנהל מקרקעי ישראל ועוד.

לאור זאת, עמידה בתנאים להסדרתה של פעילות לא חקלאית (פל"ח) מצריכה ידע רב, בקיאות, ניסיון בתחום ועבודה מרובה אל מול הגופים השונים לרבות מועצות, ועדות, מנהל מקרקעי ישראל וכיוצ"ב.

למשרד עוה"ד גבי מיכאלי ושות' ניסיון בקבלת אישורים לפעילות לא חקלאית, וישמח לעמוד לשירותכם ולסייע לכם בכל הקשור להסדרת הפל"ח בשטחכם.

זכויות בן (בת) שאינו בן ממשיך במשק חקלאי ואשר בנה את ביתו בנחלה

1.2 במאמר יוזכרו מקרים ופסקי דין מתיקים רלוונטים שהתבררו בבית המשפט ולפחות אחד הצדדים יוצג על ידי משרדנו.
1.3 ההסדר המשפטי של זכויות חברי האגודות החקלאיות במדינה וההסדרים לגבי בנים ממשיכים אינו אחיד, ויש לבדוק באופן ספציפי את ההסדר לגבי כל אגודה ומושב.
1.4 המגמה היום בבתי המשפט היא לנסות ולאזן בין הזכויות הקנייניות של כל יורשי בעלי המשק. הפער בין המצב המשפטי אשר לפיו זוכה רק אחד מבני המשפחה להיות "בן ממשיך" לבין הקושי האנושי שנוצר בעקבות מינוי בן ממשיך אחד במשפחה ומצד שני האיסור לפצל נחלה בין בנים אחדים מוביל לעיתים לתוצאה שנראית בלתי צודקת מצד אחד ומצד שני היא בעלת תוקף משפטי מחייב ו"מפלה" לטובה רק את אחד מהילדים של בעלי המשק.
1.5 הקביעה כי רק בן או בת אחד/אחת יקבלו את כל הזכויות בנחלה השווה מיליונים רבים גורמת לעיתים תוצאות אנושיות קשות וסכסוך משפטי רב שנים ולכן לדעתנו על המחוקק להסדיר את הנושא באופן ברור ואחיד.
1.6 כאשר אחד הילדים בונה בית במשק הוריו וחי עם משפחתו עשרות שנים בבית המגורים ללא זכויות לקבל את כל המשק לאחר פטירת הוריו מתעוררת דילמה קשה לפתרון.
2. זכויות בני המשפחה במשק – לאחר פטירת ההורים
2.1 יחידי המשפחה (היורשים) שאינם מוגדרים  כ"בן ממשיך" יכולים לעיתים ליהנות ממגוון זכויות בנחלה אשר ניתנות למימוש. המגמה כיום בבית המשפט היא לחלק את "הנתח" המתקבל מהמשק בין כל המשפחה, בכפוף לזכויות הנובעות מן החוזה הדו צדדי (להלן:"הסכם המשבצת"), אשר נחתם בין מינהל מקרקעי ישראל לבין האגודה השיתופית שהיא המושב, ולעיתים מעורבת בו גם הסוכנות היהודית לא"י.
2.2 נושא זה שב ומעלה את הקושי האמיתי שנוצר, הלכה למעשה, על-ידי גזירת הבלעדיות של מוסד ה "בן הממשיך'". גזרה זו נועדה לפקח על זהותו והתאמתו של המבקש לקבל זכויות במשק ולמנוע פיצול נחלה, אלא שככל שהיא נוגעת ליחסים בין בני משפחה, היא מתנגשת עם רצונותיהם הטבעיים של הורים, בעלי זכויות במשק, להוריש לילדיהם ולמשפחתם את חלקם – קרקע ומבנים, לאחר שיגיעו לאריכות ימיהם, בלי ליצור חיכוכים ומדונים בין בני המשפחה שיש חשש כי ילוו בסערת רגשות ובשימוש בכלים משפטיים, שלא לצורך.
2.3 אחת האפשרויות לאיזון בין בני המשפחה היא לקבל פיצוי כספי שווה ערך לחלקו היחסי של הבן שאינו בן ממשיך, כאשר גובה הפיצוי נקבע בהתאם לנסיבות המקרה.
2.4 פתרון אחר הוא פיצול בית המגורים של הבת/בן שבנו בנחלה כאשר נושא עלות הפיצול הגבוהה נשארת פתוחה לדיון ומחולקת.
3. המצב המשפטי
3.1 זכות משפטית הקיימת לבן שאינו בן ממשיך ואשר בנה בנחלה את ביתו הינה הזכות החוזית-כספית בגין ההשקעה שהשקיע זה, בבית המגורים או במשק. כמו כן יכולה לקום לבן הממשיך גם זכות מגורים בלתי הדירה ו/או זכות לפיצול ייחוד הבית שבנה מהמשק.
3.2 במקרה אשר נדון בבית המשפט, חזרו ההורים מן הסכם המתנה אשר העניקו לבנם, בית המשפט חייבם לשלם את מלוא השקעת הבן בבית המגורים אותו בנה, אף שלא התגורר בו בחלק מן הזמן.
3.3 זכות חוזית נוספת ניתן למצוא בהסכמות פנימיות-משפחתיות אליהן הגיעו הצדדים במהלך השנים הנוגעות לדרך חלוקת זכויות המשק. בפסק הדין שהתנהל בבית המשפט נדון בהרחבה תחולתו של הסכם פנימי שחתמו הצדדים אם לפני העברת הזכות במשק ואם במהלך העברה וזאת לשם הבטחת זכויותיו של בן שאינו בן ממשיך אושר הייתה כוונה לשכן אותו בבית המגורים על המשק.
3.4 נטייה זו להעביר חלקים מן הנחלה לבנים אחרים גם כאשר מונה בן ממשיך האמור לקבל את מלוא הזכויות בנחלה היא טבעית ומובנת במערכות יחסים משפחתיות, ועל-כן עשויה לזכות לעתים קרובות בהסכמה כללית של בני המשפחה. להסכמה זו ניתן לתת לבוש משפטי על דרך התחייבות חוזית מפורשת בכתב של בעל הזכויות  כלפי ילדיו כהתחייבות פנים-משפחתית. – חשוב במקרה כזה שהחוזה ינוסח על ידי עו"ד הבקיא בנושא המשקים החקלאיים.
3.5 השאלה מה תוקפן המשפטי של התחייבויות חוזיות אלה ביחסים הפנים- משפחתיים אינה פשוטה ויש לבחון אם ההתחייבויות החוזיות נוגדות את הוראות ההסכם המשבצת. בכל מקרה גם אם יימצא כי ההתחייבויות החוזיות אינן תקפות מול האגודה, מינהל מקרקעי ישראל או הסוכנות, תעמוד השאלה אם הן תקפות מבחינה משפטית ולכן יש להכין חוזה כזה באופן זהיר ומקצועי.
3.6 במקרה שהתברר בבית המשפט נקבע כי יש לראות בהתחייבויות הפנימיות-משפחתיות כתקפות, כאשר כל מקרה ונסיבותיו.
3.7 במקרים מסוימים כאשר יש השקעות של בעלי הזכויות במשק החקלאי וההשקעות אינן קשורות למקרקעין – כגון מכסת ריבית או חלק והשקעות אחרות יוכלו היורשים לקבל את חלקם בהשקעות אלה ואילו הבת או הבן שבנו את ביתם יכולים לקבל זכויות בבית המגורים והחלקה הצמודה לו.
4 סיכום ומסקנות
4.1 כאמור בכל מקרה יש לבחון לנסיבותיו המיוחדות, לכוונת הצדדים בנית בית המגורים, להסכם המשפחתי שנעשה בכתב או בעל פה ולאיזון הזכויות הבן משפחתיות.
4.2 מאחר ופעמים רבות מדובר על מערכת עובדתית בת עשרות שנים – בירור כוונות הצדדים בעת בנית הבית היא קשה או אפילו כמעט בלתי אפשרית.
4.3 כתוצאה מאי הבהירות של המערכת העובדתית משפטית החלה על יחסי הבת/בן שבנו את ביתם בנחלה ואינם בנים ממשיכים, ולאור חוסר העקביות של פסקי הדין בנושא – נמצאת אי בהירות משפטית בלתי נסבלת הגורמת למאבקים משפחתיים ופיצול קשה במשפחה הן כאשר ההורים מגיעים לגיל מבוגר והן בין האחים לאחר פטירת ההורים.
4.4 הדרך החשובה ביותר לדעתנו היא כי המחוקק יתן דעתו למצב זה ויסדיר אותו בחוק ותקנות ברורים.
4.5 עד להסדר חוקי אנו ממליצים כי מוקדם ככל שניתן יגיעו כל בני המשפחה להסדר משפחתי כתוב מנוסח על ידי עו"ד הבקיא בנושא וחתום הן על ידי ההורים בעלי הזכויות והן על ידי כל האחים ואחיות.

לתאום פגישת היכרות השאירו פרטים ונחזור אליכם בהקדם האפשרי