ייצוג משפטי במסגרת מכרז בבולגריה

משרדנו עוסק בין השאר בייצוג חברות ישראליות בחו"ל.

כתוצאה מהניסיון של המשרד בייצוג חברות ישראליות בתחומים מגוונים בחו"ל, קיבל משרדנו ייצוג חברה ישראלית העוסקת באבטחת מידע לצורך השתתפות במכרז של משרד ממשלתי בבולגריה.

החברה הישראלית בונה פלטפורמות מותאמות לצרכים ספציפיים בנושא אבטחת מידע.

החברה הישראלית גם תדריך את הצוות אשר יפעיל את המערכות לאבטחת מידע וכן מפקחת על הפעלת המערכת לאורך תקופת בדק.

ממשלת בולגריה יצאה במכרז בינלאומי לקבלת הצעות בנושא אבטחת מידע לאחד ממשרדי הממשלה – הלקוחה העוסקת בנושא בישראל היתה זקוקה לייעוץ משפטי, שילווה את הגשת המכרז.

משרדנו נותן ייעוץ משפטי לחברה הישראלית, הן בהתנהלות המשפטית בנושא המכרז בבולגריה והן בהתקשרות עם גורמים מקומיים אשר ישתתפו איתה במכרז.

גורם מקומי עוזר לחברה הישראלית הן בהגשת המכרז וגם יעזור בצד המנהלתי, במקרה שההחברה הישראלית תזכה במכרז. משרדנו ניסח חוזה שיתוף פעולה בין הגורם המקומי לחברה הישראלית.

מאמר זה אינו מהווה בשום אופן תחליף לייעוץ משפטי, והוא נועד לשירות הציבור כידע כללי בלבד.

זמן קורונה – הבראת חברה

במציאות העסקית הקשוחה חברות רבות נקלעות לקשיים ולמשברים כלכליים. קל וחומר בעת משבר כלל עולמי כגון זה שאנו חווים כעת עם "נגיף הקורונה". אז כיצד שורדים את המשבר?  

חרף הקשיים והמכשולים, ישנה אופציה בעלת עדיפות חברתית וכלכלית (ואולי אף משפטית) על אפשרות הפירוק וסיום פעילות החברה.

האופציה האמורה היא – "הבראת החברה". כלומר, שיקום העסק במקום פירוקו.

מה זה הבראת חברה?

חברה תגיע למצב של חדלות פירעון עת אינה מסוגלת לעמוד בהתחייבויותיה הכלכליות.  במצב של חדלות פרעון עומדות בפני החברה שתי אפשרויות – פירוק או הבראה ושיקום.

הבראה כשמה היא – הליך של קיצוץ וייעול באופן שיאפשר שיקום החברה והמשך הפעלת החברה –  ממשיכים להעסיק עובדים, תשלום לספקים, שכירויות וכיו"ב.

זאת להבדיל מהליך פירוק במסגרתו תופסק פעילות החברה וכלל נסיכה (המוחשיים והאחרים) ימכרו לצורך כיסוי חובותיה.

הבראה ושיקום הוא הליך עדיף לרוב מאחר שהמשך פעילות החברה יכול לשרת אינטרסים של הנושים אשר יזכו (במצב האידיאלי) לפרעון כל או שיעור גדול יותר מחוב החברה כלפיהם.  

מה השלבים להבראה?

שלב ראשון הוא הוא הגשת בקשה להקפאת הליכים, כך שלא ניתן יהיה להמשיך או לפתוח בשום הליך משפטי ו\או הליכי גביה נגד החברה אלא באישור ובתנאים שיקבע בית המשפט.

לאחר מכן, בית המשפט ממנה נאמן בעל סמכויות דומות לאלו של  מפרק או נאמן בהליך פשיטת רגל. הנאמן הוא "ידו הארוכה של בית המשפט" והוא פועל על פי ובהתאם להנחיות בית המשפט.

הנאמן יפעל לצורך מיפוי החברה וזיהוי הנקודות החלשות והחזקות בה. בהתאם לכך הנאמן יכין תוכנית עסקית (תוכנית הבראה) לאופן המשך הפעלת החברה בצורה רווחית.  

תוכנית ההבראה תובא לאישור הנושים. החלטת הנושים צריכה להתקבל  ברוב הנדרש על פי דין. לבית המשפט הסמכות לאכוף את תוכנית ההבראה על הנושים אף אם לא אישור אותה.

לסיכום:

מטרת הבראת החברה היא מניעת פירוק החברה והפיכת החברה ליציבה ורווחית, באופן שיאפשר המשך פעילותה ופרעון חובותיה כולם או חלקם במקרה של מחיקת חובות. היתרון בכך הוא ברור הן לנושים והן למערכת הכלכלית הכללית – שהרי החברה תמשיך להעסיק עובדים, לשלם לספקים, לשכור משרדים וכיו"ב. היתרון הכלכלי והאישי הוא ברור.  

הבראת חברה הינו הליך מורכב מבחינות רבות ויש להיעזר באנשי מקצוע בעלי ידע ונסיון בתחום . למשרדנו נסיון רב שנים בייצוג חברות ועסקים , ובין היתר בתחום שיקום והבראת החברה.

אין באמור לעיל משום תחליף לייעוץ משפטי.

זמן קורונה – פשיטת רגל וחדלות פרעון

מגפת הקורונה התפשטה במהירות "והציפה את השוק" בסוגיות משפטיות ייחודיות, ובכלל זה גם מקרים של עסקים ופרטיים שנקלעו לקשיים כלכליים עד כדי "חדלות פרעון".

עסקים רבים, עם או בלי קשר לנגיף הקורונה, מגיעים למצב בו יש חובות רבים שהולכים ותופחים מבלי שביכולתם לפרוע אותם וזאת כתוצאה ישירה של המגיפה.

במצב דברים זה, הנושים של אותה חברה או פרט, יחלו לנקוט בהליכי גביה כגון:  הגשת תביעות, שטרות למימוש, הטלת עיקולים וכיו"ב.

במקרים כאלו, על החייב (הפרט או החברה) לצעוד לכיוון של עיכוב הליכים ובמקרים קיצוניים לפשיטת רגל (פרט) או פירוק (חברה). נושאים אלו מוסדרים בחוק החדש:  "חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי".

בהנחה שהחייב עומד בכל התנאים והדרישות של החוק ושל בית המשפט, הוא יכול למצוא עצמו בסוף התהליך שכל חובותיו נמחקים – מה שבמוכר בשם המשפטי "הפטר". במצב זה החייב יחל דרך חדשה ונקיה ללא חובות.

כיצד מתנהל ההליך ?

בתחילה עורכים חישוב ובדיקה לגבי היקף החובות שיש לחייב, מה מקורם והאם הם נוצרו בתום לב או בהתנהלות חסרת אחריות, פזיזות או אף בכוונה ובידיעה מלאה.

מצבת החובות (במסגרת בקשה ערוכה כדין בליווי תצהיר ואסמכתאות) מוגשת לממונה על הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי.

לאחר הגשת פירוט החובות והגשת בקשה להקפאת הליכים, מורה הממונה, באמצעות צו רשמי ומחייב, על הקפאת כל ההליכים נגד החייב. ההקפאה היא מוחלטת – היא חלה על חובות החייב בין אם הם לאנשים פרטיים, לחברות, למוסדות פיננסיים, לעיריות וכיו"ב. הקפאת ההליכים מעניקה לחייב "שקט" מעיקולים והליכי גביה.

מצד שני החייב מחוייב לפעול על פי הנחיות ודרישות הממונה ובין היתר: לשלם סכום חודשי על חשבון סה"כ החובות שלו ולעבור הליך שנקרא "חקירת יכולת" לגבי הכנסות והוצאות החייב, שיעורן ומידת סבירותן.

ככל שהחייב ממלא אחר הנדרש ממנו, תתגבש תוכנית לפרעון החוב בהתחשב במצבו של החייב, נכסיו ויכולתו לעמוד בתשלום החובות במסגרת זמן סביר.  בסוף התהליך יקבל החייב "הפטר" מלא מכל חובותיו ויצא לדרך חדשה נקי מכל חוב.

פשיטת הרגל היא צעד דרסטי ולא נעים, אך במקרים בהם אין כל ברירה אנו ממליצים לנקוט בהליך זה באופן מיידי. נקיטת הליך מהיר מונע "התעללות" בחייב ובני ביתו.

כמובן שיש לפנות לעו"ד שמתמחה ועוסק בתחום – כגון משרדנו.

אין באמור לעיל משום תחליף לייעוץ משפטי פרטני.

ממסעדה לרשת – הסכמי זיכיון

    1. .הקדמה:

כמעט כל יזם (יזמים) של  מסעדה מצליחה, רוצים לנצל את הצלחתן וצמיחתן ולהפוך לרשת מסעדות דומות משגשגת, כזו שתשאיר חותמה בדפי ההיסטוריה הקולינרית (מסעדת פסטות מפורסמת למשל…) וגם תשאיר סכום יפה בידי היזמים.המעבר ממסעדה מצליחה אך בודדת לרשת מסעדות, הוא מהלך כלכלי ומשפטי מורכב ביותר,  המצריך עבודה משפטית יסודית,  ידיעה והתמחות בנושאים הכלכליים והמשפטיים הרלוונטים.

    1. 2.מה זו זכיינות במסעדות וכיצד ניתן ליצור אותה מהבחינה המשפטית?:

זכיינות היא הענקת זכות השימוש ברעיון, קונספט, עיצוב ייחודי, תפריט ייחודי, במוניטין וסימני מסחר של מסעדה לצד ג'. באמצעות כלי זה – הזיכיון, ניתן להקים רשת מסעדות באופן מהיר ויעיל ועם סיכון מינימלי ליזמים המקוריים.  הסדרי הזכיינות הם הסדרים משפטיים מורכבים המשלבים את הפן העסקי והמשפטי.זכיינות יכולה לכלול גם אספקה אחידה של מוצרים לכל מסעדות הרשת,  ותמיד תכלול חלוקה של ידע, מומחיות, עיצוב ואימון העובדים לתפעל את כל מסעדות הרשת באופן הנכון והמוצלח ביותר. הלקוח חייב להרגיש שבכל סניף ברשת הוא מקבל את אותה איכות, הן במזון והן בשירות – ענין זה ניתן וצריך להבטיח גם באופן משפטי.

    1. 3.מטרות הזכיין וכיצד שומרים על זכויותיו?

כבכל עסק או שותפות של זכיינים, יש להקים קודם את "חברת האם". חברת האם היא חברה בע"מ הכוללת את כל היזמים על פי חלקיהם היחסי בעסק, ומהווה למעשה שותפות של  בעלי הרשת העתידית, אלו שהקימו את הסניף הראשון ויצרו למעשה את הקונספט היחודי. במסגרת חברת האם המייסדים מעגנים את ההסכמות בינם לבין עצמם לרבות בנושא שינוי בעלות בחברה, כספים, מי ינהל את החברה, מה יקרה במקרה של דילול או פירוק החברה, תנאים להכנסת שותף חדש וכו'.חברת האם היא זו שתהיה בעלת מלוא הזכויות של "קניין הרוחני" של הרשת. היא זו שתהיה בעלת כל הזכויות במוניטין, "בקונספט", בעיצוב ובאלמנטים המאפיינים את "הרשת" או את "המוצר" (להלן: "הקניין הרוחני"). "חברת האם" היא זו שתעניק ותמכור זכויות זיכיון לבעלי המסעדות של הרשת, אשר יפתחו סניפים של אותה הרשת, ותהיה שותפה בכל סניף וסניף באופן וצורה בה יחליטו היזמים, על פי עקרונות, כפי שיוסבר בהמשך מאמר זה (להלן: "חברת האם").חברת האם תתקשר בחוזה מחייב עם משקיע או משקיעים, כדי להקים סניף חדש של הרשת (להלן: "השותף"). חברת האם ובעל הזכיון יקימו ביחד חברה חדשה ומשותפת לצורך הקמת הסניף, יסדירו ביניהם את המערכת הכספית והניהולית לצורך התקשרות עם ספקים שונים, וכיו"ב (להלן: "חברת הבת").חברת האם ובעל הזכיון יקבעו ביחד ביניהם את אופן ניהול הסניף החדש, וכן יובטח לבעלים וליזמים המקוריים כי הזכיין עצמו ישמור על רמה גבוהה במסעדת הרשת,  ויפעל על פי הוראותיהם בתפעול המסעדה.מחד, ישנן חברות המעניקות זכיינות ואין להן כל רצון ליטול חלק בניהול השוטף של הסניף החדש.אותן "חברות אם" קובעות סטנדרט פעילות ועיצוב, ונותנות לבעל הזכיון, אשר לרוב משקיע את רוב הכסף בהקמת הסניף, ואף משלם דמי זכיינות,  לנהל את הפעילות השוטפת כראות עיניו, ובלבד שיקיים אחר דרישות היסוד של חברת האם.מנגד, ישנן חברות אם אשר האינטרס שלהן הוא ניהול אקטיבי, בעצמם או באמצעות מנהלים מטעמם,  של כל סניף ברשת, וזאת כדי להבטיח את אחידות המוצר והשירות, או מכל סיבה אחרת. מבחינה משפטית, חברת האם מעניקה לחברת הבת זכות שימוש במותג שלה באמצעות מנגנון שנקרא: "זיכיון".הזכות תיהיה מוגדרת הן בהיקפה והן בזמן ואיכויות נוספות לפי בחירת היזמים.בין חברת הבת לחברת האם ייחתם חוזה זיכיון, במסגרתו חברת האם תעניק לחברת הבת את הזכות להשתמש בקניינה הרוחני באופן כללי בתנאים קבועים, ובכפוף לתשלום עבור זכות השימוש האמורה.בגין רכישת "הזיכיון", חברת הבת תשלם לחברת האם תשלום חד פעמי ותשלום שוטף ממחזורה של חברת הבת, "כדמי שימוש".

    1. 4.היבטים נוספים למחשבה על הקמת רשת מסעדות

חשוב להבהיר שהשותף בחברת הבת אינו רוכש כל זכות קבועה בקניינה הרוחני של חברת האם, אלא זכות שימוש בלבד בהתאם לתנאי הזיכיון.בתום תקופת הזיכיון, או בהפרה יסודית של תנאי הזיכיון על ידי מקבל הזיכיון, תסתיים תקופת הרשות ולא ניתן יהיה לעשות בה כל שימוש.באמצעות הזיכיון, "חברת האם" יכולה להתקשר עם שותפים רבים, להקים "חברות בת" רבות ולהקים סניפים רבים בעלות נמוכה יחסית, שכן לרוב השותף הוא שמשקיע את סכומי הכסף הנדרשים לצורך הקמת הסניף החדש. משרדנו מתמחה בהכנת הסכמי זכיינות, הן מצד "חברת האם" והן מצד "חברת הבת". משרדנו בעל נסיון רב בנושאים המשפטיים והכלכליים הכרוכים בהסכם מסוג זה ומלווה עסקים רבים בישראל ומחוצה לה.

 

מעסיק שים לב – חוק חובת מתן הודעה לעובד

1. נסתר מעיני מעסיקים ועובדים רביםבשנת 2002 חוקק לו חוק הודעה לעובד (תנאי עבודה) התשס"ב –  2002(להלן – החוק), אשר רו בתי הדין לעבודה אוכפים אותו הן במישור האזרחי והן במישור הפלילי.

2.על מהותו של החוק ניתן ללמוד ישירות מסעיף 1 לחוק, לפיו חובת המעביד למסור לעובד, לא יאוחר משלושים ימים מהיום שהעובד התחיל לעבוד אצלו, הודעה בכתב שבה יפרט את תנאי העבודה של העובד.במידה שהעובד  הינו נער כהגדרתו בחוק עבודת הנוער, התשי"ג-1953 לא יאוחר משבעה ימים,  וזאת כמפורט בהוראותיו של חוק זה.

3.בהתאם לסעיף 2 לחוק על תוכן ההודעה לכלול פירוט תנאי העבודה כדלקמן:

3.1זהות המעביד וזהות העובד.

3.2תאריך תחילת העבודה או תקופת העבודה.

3.3תיאור עיקרי התפקיד.

3.4ציון שמו או תואר תפקידו של ממונה ישיר על העובד.

3.5סך כל התשלומים המשתלמים לעובד כשכר עבודה ומועדי תשלום השכר.

3.6אורכו של יום העבודה הרגיל או שבוע העבודה הרגיל של העובד.

3.7יום המנוחה השבועי של העובד.

3.8סוגי תשלומים של המעביד ושל העובד בעבור תנאים סוציאליים של העובד, וכן פירוט הגופים שאליהם המעביד מעביר בפועל את התשלומים האמורים.

3.9לגבי מעביד שהוא או שארגון מעבידים שהוא חבר בו שם ארגון העובדים שהוא צד לאותו הסכם והמען לפניה אליו.

3.10לגבי מעביד שהוא צד לחוזה לביצוע עבודה או למתן שירותים או לגבי מעביד שהוא קבלן כוח אדם שהוא צד לחוזה עם מעסיק בפועל, והחוזה האמור כולל הוראות לעניין תנאי עבודה של עובדו של המעביד תנאי העבודה כאמור, וכן תנאים הנוגעים לסיום יחסי עובד ומעביד.

3.11בנוסח ההודעה יצוין כי אין באמור בה כדי לגרוע מכל זכות המוקנית לעובד מכוח כל דין, צו הרחבה, הסכם קיבוצי, חוזה עבודה או חוזה אחר הנוגע לתנאי עבודתו.

4.במידה וחל שינוי בתנאי העבודה של העובד כפי שפורטו בהודעה, על המעביד למסור הודעה על כך לעובד בתוך שלושים ימים, ואם היה העובד נער בתוך שבעה ימים, מהיום שנודע לו על השינוי.

5.הסנקציות אשר ניתן להטיל על מעביד המפר הוראות חוק זה, באמצעות בית הדין לעבודה הינן כדלקמן:

5.1פיצוי כספי עד לסך של 15,000 ₪, ללא צורך בהוכחת נזק.

5.2פיצויים בגין נזקים.

6.בנוסף לסנקציות האזרחיות ניתן להרשיע מעביד המפר הוראות  חוק זה בהליך פלילי לכל דבר ועניין, כאשר בצידן של הרשעות אלו יכול בית המשפט או לחילופין בית הדין לעבודה להטיל על המעביד קנס כספי נוסף בך העולה על כ– 15,000 .

7.יודגש כי בתי המשפט אינן מטילים בנקל פיצויים או קנסות אך לאחרונה מתרבים הליכים בגין הפרת חוק זה כאשר משרד התמ"ת מוביל מהלך זה בכדי למנוע מקרים שיש בהם פגיעה קשה בעובד.

8.בעניין ע"ע 154-10 קלרה שניידר נ' ניצנים אבטחה בע"מ, נקבע כי הדרישה למסור לעובד הודעה בכתב על תנאי עבודתו אינה עניין טכני, אלא מהווה חלק מהחובה לנהוג בתום לב ובדרך מקובלת ביחסי העבודה. בין תכליותיה – ליידע את העובד באופן שקוף ומלא על כל תנאי עבודתו, לייתר אי הבנות או סימני שאלה ביחס לתנאי העבודה ולמנוע מחלוקות משפטיות לגבי תנאי העבודה המוסכמים.

9.זאת ועוד נקבע כי הפרתו של חוק הודעה לעובד מהווה עבירה פלילית, אך יש לה גם השלכות במערכת היחסים המשפטית שבין העובד למעסיק. כך, וכדוגמא, הפרת החוק עשויה להעביר את הנטל למעסיק, ככל שקיימת מחלוקת על תנאי העבודה. בנוסף, עצם הפרת החוק אפשר שתגרום לנזק לא ממוני שהעובד זכאי לפיצוי בגינו – מבלי שמוטלת עליו חובה להוכיח נזק ממוני או קונקרטי לצורך כך.

10.זאת ועוד נקבע מסירת הודעה בעל פה על תנאי העבודה, אין בה כדי לייתר את החובה הכלולה בחוק להודעה מפורטת בכתב, ואין בה משום טענת הגנה המצדיקה אי פסיקת פיצוי כספי בגין הפרת החוק.

11.במישור הפרקטי הודעה לעובד בכתב אם בצורת הסכם ואם בהתאם לאמור בחוק, מצמצמת באופן וודאי את לא מעט מחלוקות אשר יכול והיו עולות ללא הודעה זו. כמו כן הודעה כאמור יכולה למונע הליכים פלילים כנגד המעביד ואף להסיר מן המעביר את הנטל שהיה יכול להישמר לו ביום הדין.

 

קוסטה ריקה – סחר חופשי והטבות מס

קוסטה ריקה מדינה מיוחדת במינה במרכז אמריקה הזדמנות עסקים ליזמים בעלי מעוף ודמיון.
מדינה הנותנת ביטחון בהשקעות הן מהבחינה החוקית משפטית והן לאור יציבותה הפוליטית לאורך שנים.
המדינה שוכנת במרכז אמריקה כ -3 –
5  שעות טיסה בלבד ממספר יעדים בארה"ב.
במדינה 4 מיליון תושבים –
95% מאזרחי המדינה הם ממוצא אירופי, ספרדי, איטלקי, גרמני ואירי.
במדינה מדברים ספרדית אבל בקהילה העסקית ניתן להסתדר גם עם אנגלית.
המצב הפוליטי היציב לאורך שנים מאפשר סביבה פוליטית שקטה ויציבה.

קוסטה ריקה מדינה ללא צבא דמוקרטיה לאורך 60 השנים האחרונות
ב – 60 השנים האחרונות, לאחר ביטול הצבא בשנת 1948, קוסטה ריקה היא מופת של דמוקרטיה ושלטון החוק והיחידה ביבשת אשר בשנת 1948 הודיעה על ביטול הצבא.

החוקה מעגנת את חשיבות החינוך במדינה
חוקת המדינה קובעת כל כל התקציר שיועד למימון הצבא מועבר באופן קבוע למערכת החינוך במדינה.

קוסטה ריקה מופת לאיכות סביבה
חוקי המדינה הופכים את המדינה למתקדמת ביותר בנושא ה"אקו תיירות" המשלבת עקרונות של טבע ושמירת איכות הסביבה.
35% משטח המדינה מוכרז בחוק כשמורת טבע לאומית –
אוצר של יערות גשם, חיות בר, צמחים נדירים ועוד.

חוקים המעודדים משקיעים זרים בתחומי הנדל"ן, חקלאות ואנרגיה
הממשלות בשנים האחרונות יצרו סביבת חוקים בתחומי הכלכלה והמסחר המאפשר לעסקים זרים מכל העולם סביבה עסקית אטרקטיבית להשקעות בתחומי הנדל"ן, חקלאות, תיירות אנרגיה וכו'.
להלן מספר דוגמאות לחוקים בתחום המיסוי ההומניטאר
י ההופכות את ההשקעות הזרות בקוסטה ריקה לאטרקטיביות במיוחד.

Attractive tax and other incentives offered by the Costa Rican government:

100% exemption on import duties on raw materials, components and capital goods.
100% exemption on taxes on profits for 8 years, and 50% for the following 4 years.
100% exemption on export taxes, local sales and excise taxes, and taxes on profit repatriation.
No restrictions on capital repatriation or foreign currency management.
Fully expedited on-site customs clearance.
Can sell to exporters within Costa Rica.
Can also sell up to 40% in the local market.

 

רפורמת הקנאביס הרפואי – תמצית הדברים

ביום 26.6.16 אישרה ממשלת ישראל את "רפורמת הקנאביס הרפואי" אשר הסדירה את ענף הקנביס הרפואי בישראל.

כדי להבין מה נשתנה יש להבין את מה שהיה טרם "המפץ הרפואי הגדול".

בעבר המגדל שזכה ברישיון גידול קנביס רפואי מאת היחידה לקנביס רפואי (להלן: "היק"ר") היה אחראי על כל שלבי הגידול ועד הפקת המוצרים שמחלקים למטופלים.

לאחר שתיושם הרפורמה,הליך גידול הקנביס הרפואי בישראל יופרד ויחולק ל-5 חוליות נפרדות. כאשר יש דרישה שכל חוליה (למעט חריגים) תהיה יחידה משפטית נפרדת.

כך, סבור  המחוקק, יהיה פיקוח אדוק ואיכותי על כל חוליה בשרשרת וניתן יהיה להבטיח את המוצר הטוב ביותר לכל מטופל.

חלוקת שרשרת הגידול והייצור ל- 5 חוליות נפרדות למעשה "פותח" את שוק הקנביס הרפואי בארץ ומאפשר כניסתן של חברות שונות לשוק הקנביס הרפואי, שעד היום לא יכולות לקחת חלק בתחום הזה מפאת מגבלות חוקיות.

לאחר יישום הרפואה כל חברה (או התאגדות אחרת)תהיה רשאית וחופשיה לבחור איזו חוליה ברצונה להפעיל ולקיים, כמובן שבכפוף לתנאים ודרישות היק"ר וגופי הממשלה השונים.

באופן די מתבקש לאור רגישות ואופי הענף,הליך קבלת הרישיון להפעלת כל חוליה בשרשרת אינו פשוט כלל וכלל, והמבקש לקבל רישיון היק"ר להפעלת החוליה הרלוונטית יאלץ לקיים אחר דרישות נוקשות ולהציג אישורים נדרשים הרלוונטיים לכל אחת מהחוליות.

אפרט בקצרה מה הדרישות על המבקש רישיון להפעיל "חוליה בשרשרת"

בראש פירמידת הייצור יעמוד גוף ממשלתי בשם:"המרכז הלאומי למחקר קנאביס". גוף זה יהיה אחראי על פיקוח ואספקת "הגנטיקה" למשתלות.
השאיפה היא ליצור אחידות במינונים החומרים הפעילים בכל הזנים ובכך למעשה לבטל את החלוקה לזנים ולפעול על פי מינונים בלבד.

גידול הייחורים לשתילים:
הגוף הבא, הוא משתלת הייחורים. המשתלה תהיה אחראית על גידול הייחורים לשתילים ואספקתם לחוות הגידול כשהם נושאים תווית סימון של הצמח ופרטים נוספים.
לצורך קבלת רישיון להקמת וניהול משתלה כאמור על המועמד לעמוד במספר תנאים, לרבות:

  • להיות אזרח ישראל \ חברה המאוגדת כדין בישראל.
  • בעלות בקרקע החקלאית עליה תוקם המשתלה וכמובן מכסת מים.
  • אישור ועד האגודה להקמת המשתלה.
  • אישור משטרת ישראל.
  • עמידה בתקני ייצור ואבטחה.
  • הסכם שריר וקיים עם "החוליה הבאה בשרשרת".


גידול השתילים לצמחים בוגרים בעלי תפרחת:
חוות הגידול אחראית אך ורק על גידול שתילי הקנביס הרפואי שהתקבלו מהמשתלה, עד לצמח בוגר עם תפרחת. התפרחת מהשתילים הבוגרים תיאסף ותשלח אל החוליה הבאה בשרשרת לצורך עיבודם למוצרים שונים.

המבקש רישיון להפעלת חוות גידול יידרש לקיים אחר התנאים הנ"ל עם שוני אחד – על המועמד להציג הסכם שריר וקיים עם החוליה הקודמת בשרשרת ועם החוליה הבאה.

השלב הבא – ייצור המוצרים השונים מהתפרחת:

הגוף הבא הוא מפעל הייצור של המוצרים השונים מהתפרחת. המפעל יהיה אחראי על איסוף התפרחת מחוות הגידול והעיבוד שלו למוצרים שיחולקו בסופו של תהליך למטופלים, כגון: שמן קנביס רפואי, משחות, מיצויים, תפרחת לאידוי ועוד ועוד ועוד.
המבקש רישיון להפעלת חוות גידול יידרש לקיים אחר תנאים רבים ודרישות נוקשות, על פי דרישת משרד הבריאות.

בנוסף – על המועמד להציג הסכם שריר וקיים עם החוליה הבאה בשרשרת.

השלב הבא –מרכז לוגיסטי לאחסון וחלוקה:
זה הגוף שיקבל את כל התוצרת שייצרו המפעלים השונים, ירכזם ויאחסנם באופן תקין ומאובטח.
קבלת אישור להקמת המרכז הלוגיסטי כרוכה בדרישות שונות, בדומה לדרישות של המשתה וחוות הגידול וכן המועמד נדרש להציג הסכם שריר וקיים עם החוליה הבאה בשרשרת – בתי המרקחת.

השלב האחרון בשרשרתבתי המרקחת:

בית המרקחת יהיה האחראי על חלוקת המוצרים השונים מהקנביס הרפואי למטופלים אשר מחזיקים רישיון כדין מאת היק"ר.

לצורך קבלת רישיון להקמת וניהול של בית מרקחת ידרש המועמד להציג, בין היתר:

  • רישיון עסק להפעלת בית מרקחת
  • אישור של משטרת ישראל.
  • אישור היק"ר לזהות הרוקח האחראי.


משרדנו ליווה במשך שנים את אחד המגדלים המורשים של הקנביס הרפואי בישראל על פי רישיון כדין מאת משרד היק"ר, וכן הוא מעורב בעולם זה במספר מישורים. 

משרדנו מתמצה היטב ברגולציה הרלוונטית לענף וכן במתן פתרונות משפטיים לצרכים השונים ולסוגיות השונות הקיימים והמתעוררים בענף החל מהסכמי העסקה ספציפיים, הסכמי מתן שירותים, עבודה מול היק"ר ועוד.

פרשנות לחוזה ונסיבות החתימה עליו

מבוא

כאשר יושבים צדדים לנסח חוזה, מבקש כל צד לשמור על האינטרסים החשובים לו תוך נכונות להתפשר לטובת הצד השני על אינטרסים הנתפסים בעיניו כברי גמישות. החוזה המסחרי הטוב אמור לגבש את הרצונות המשותפים של הצדדים תוך שמירה על האינטרסים החיוניים של כל צד.

מטרת החוזה היא להעלות על הכתב, באופן בהיר וברור, את כוונת ואומד דעת הצדדים. בהקשר זה נשאלת השאלה – האמנם תמיד ינוסח רצונם של הצדדים לחוזה בדיוק באותו האופן בו כיוונו את רצונותיהם במהלך המשא ומתן ביניהם, או לעתים, מסיבה זו או אחרת, נופלים הצדדים תחת עול המלל, ומציגים מצג השונה, מכוונתם האמיתית בהתקשרות ?

כידוע כלכלה היא נשמת אפה של מדינת מפותחת. בעת האחרונה גם בתי המשפט בארץ אימצו את הרעיון כי יש להשתמש בנושא הכלכלי לצורך פרשנות חוזה עסקי מסחרי.

לא אחת, נתקלים הצדדים בחילוקי דעות הנוגעים לאופן פרשנות כל צד את התחייבויותיו שלו ושל שותפו לחוזה. במקרים שכאלה, מטבע הדברים, פונים הצדדים לבית המשפט ועותרים בפניו כי יפרש את אשר התכוונו הם – עד לאחרונה פירש בית המשפט את החוזים העסקיים על פי קריטריוני פרשנות שלא כללו את ההיבט הכלכלי והסביבה העסקית בה הוכן החוזה.

פרשנות כלכלית של כוונת הצדדים

ההלכה שנקבעה בע"א 4628/93 מדינת ישראל נ' אפרופים שיכון ויזום (1991) בע"מ, פ"ד מט(2) 265 (להלן: "הלכת אפרופים") נותנת "ביטוי" להתחשבות בית המשפט בפרשנות החוזה לנסיבות הכלכליות עסקיות בהן נוסח החוזה.

בעניין זה הניח נשיא בית המשפט העליון, השופט אהרן ברק, את האדנים לבחינה מחודשת וחדשנית לפרשנות חוזה. בהלכה זו קבע הנשיא ברק, כי בבואך לפרש חוזה, נדרש אתה לעמוד על "אומד דעתם" של הצדדים. לפנייה ללשון החוזה, וזהו החידוש בהלכה זו, לנסיבות החיצוניות במסגרתן נעשה החוזה.

בבחינת הנסיבות החיצוניות לחוזה, נדרש מפרש החוזה לבחון את המשא-ומתן שהתנהל בין הצדדים בטרם נכרת החוזה. וכאן נכללים גם ההיבטים הכלכליים מסחריים של החוזה שמקבלים ביטוי מפורש בפרשנותו.

כפי שבואר לעיל, נושא פרשנותו של חוזה התקדם צעד אחד קדימה, ובצדק רב יש להעיר, כי לא די להבין את החוזה מתוך לשונו, אלא יש להבין גם את הסביבה העסקית מסחרית שהיוותה רקע להכנת וניסוח החוזה.

עוד נקבע כי כאשר החוזה הוא בעל מטרה כלכלית או מסחרית, נקבעת התכלית האובייקטיבית על פי ההגיון הכלכלי- מסחרי העומד בבסיס החוזה. לדוגמה ע"א 757/82 חברת החשמל לישראל נ' דוידוביץ, פ"ד לט(3) 220.

יחד עם זאת, יש לזכור, כי מקור ראשון במעלה להבנת אומד דעתם של הצדדים, הוא לשון החוזה ואופן ניסוחו. כדברי הנשיא ברק בפרשת אפרופים : "כמובן, ברוב המקרים, אומד הדעת העולה מתוך לשונו של החוזה הוא "בטוח" יותר ואמין יותר מאומד הדעת הנלמד מתוך הנסיבות…". לפיכך, מוטל נטל הראייה על הטוען לפרשנות החורגת מלשון החוזה מתוך חזקה עובדתית שמקורה בשכל הישר ובניסיון החיים, ובאשר לחוזים מסחריים – מתוך הבנת המטריה המסחרית.

סיכום

לפיכך, קרנם של עורכי הדין המנוסים הבקיאים ברזי הכלכלה והעסקים יחד עם הידע המשפטי והמחזיקים נוסף על השכלתם המשפטית, בניסיון, בהשכלה והבנה כלכלית – מסחרית, עולה לאין שיעור בעת האחרונה, ונראה כי מגמה זו תוסיף ותשתרש במחוזותינו עם התקדמות הכלכלה וענפיה השונים.