קטגוריה: דיני מושבים

משרד עוה"ד גבי מיכאלי , נירה אשכנזי ושות' מתמחה בייצוג לקוחות מהמגזר החקלאי בכלל ובנושא נחלות בפרט.

במושב בדרום הארץ נרשם משק חקלאי על שם הסבתא של התובעים (אותם משרדנו מייצג).

לטענת התובעים המשק היה שייך להוריהם וכי הרישום על שם הסבתא אינו משקף מצב אמת, אלא נועד לאפשר להורי התובעים לרכוש משק נוסף במושב. שהרי, על פי כללי רשות מקרקעי ישראל, אדם לא יכול להיות רשום כבעל זכויות (בר רשות או אחרות) ביותר ממשק חקלאי אחד.

לימים, לאחר פטירת הסבתא והוריהם, ביקשו התובעים לרשום את המשק החקלאי על שמם.

התובעים פנו ליורשי הסבתא ובקשו את הסכמתם לרישום, אולם אלו סירבו בטנעה שלהם זכויות במשק לאור היותם יורשי הסבתא המנוחה. .

בלית ברירה, התובעים הגישו תביעה, באמצעות משרד עוה"ד גבי מיכאלי ושות', בבית המשפט לענייני משפחה בקריית גת, על מנת שיצהיר כי המשק החקלאי שייך להוריהם המנוחים חרף הרישום על שם הסבתא, וכי בהתאם לכך, ולאור פטירת ההורים, הרי שהמשק שייך לתובעים.

מבחינה עובדתית המשק הוחזק על ידי הורי התובעים ועובד על ידם במשך עשרות שנים. הורי התובעים "הוכרו" על ידי אגודת המושב כבעלי המשק לכל עניין ודבר ואף שילמו חובות המשק "למשקם".

יתר בני המשפחה לא הביעו כל התנגדות או טענו לכל זכות במשק במשק טרם פטירת הסבתא ו\או הורי התובעים.

מבחינה משפטית – התובעים טוענים כי רישום המשק על שם הסבתא היה במסגרת של נאמנות ו\או נאמנות משתמעת, וזאת במסגרת היחסים הפנים משפחתיים.

התובעים ידרשו להוכיח כי הרישום הפורמלי אינו משקף מצב משפטי\קנייני אמיתי, וכי האמת הקניינית – משפטית היא כי נרשמה כבעלת הזכויות במשק לצורך החזקה בו בנאמנות בלבד.

מאמר זה אינו מהווה בשום אופן תחליף לייעוץ משפטי, והוא נועד לשירות הציבור כידע כללי בלבד.

העובדות

נחלה חקלאית במושב במרכז הארץ ששווייה כיום הוא כ – 10 מיליון ₪ היתה רשומה על שם הורי הצדדים.

לבעלי הנחלה נולדו 2 ילדים – בן ובת. הבן הבכור מתגורר בנחלה מזה עשרות שנים. הוא בנה שם ביתו יחד עם משפחתו.

הבת אינה מתגוררת בנחלה מזה עשרות שנים.

הבן התקבל כחבר אגודה ואף מחזיק בכתב התחייבות מאת הוריו המנוחים הנחזה להיות מסמך מינוי "בן ממשיך" במשק.

האם המנוחה הלכה לעולמה לאחר האב, והשאירה אחריה צוואה, על פיה היא מצווה את בית מגוריה בנחלה לביתה ואת מחצית מיתרת הנחלה.

 על פי כללי רשות מקרקעי ישראל שהיא הבעלים של הזכויות בנחלה לא ניתן לחלק באופן פיסי נחלה חקלאית.

נחלה חייבת להישאר כיחידה אחת בבעלות משפחה אחת.

בהתאם לחוזה הדו צדדי בין אגודת המושב לרשות מקרקעי ישראל כאשר אין בן ממשיך יש להחליט מי הוא הבן או בת "המוכן ומסוגל" לקבל את הנחלה ואותו בן או בת יקבלו את מלוא הזכויות במשק.

עד היום במקרה של בחירת אחד הילדים והעדפתו על פני אחרים, נושא הפיצוי קיבל פרשנויות שונות – חלק מבתי המשפט חייבו את הזוכה לפצות את היורשים האחרים וחלק שללו את הפיצוי.

הקביעות העובדתיות והמשפטיות של בית המשפט

בית המשפט המחוזי בתל אביב יפו בהרכב של 3 שופטים דן בסוגיות המשפטיות והעובדתיות של המקרה והגיע למסקנה חדשנית ותקדימית.

בית המשפט קבע פה אחד כי הבן שבנה את ביתו הוא הבן המוכן ומסוגל לקבל את מלוא כל הזכויות בנחלה, אולם עליו לפצות את אחותו בערך אותו חלק של המשק כפי שנקבע בצוואת האם.

בית המשפט נימק את מקור קביעתו לפיצוי האחות ברצון האם כפי שבא לידי ביטוי בצוואתה וכן קבע כי הצוואה מהווה מעין "הסכם משפחתי" פנימי המחייב את ילדיה לנהוג על פי רצונה.

כל זאת למרות שזכויות המנוחה היו זכויות בר רשות ולמרות שאין בהסכם הדו צדדי בין בימ"ש לאגודה כל אזכור לנושא הפיצוי.

עוד קבע בית המשפט כי סכום הפיצוי יהיה "נטו", דהיינו לאחר הפחתת המיסוי על מכירת אותו חלק בנחלה שאמור היה לעבור לאחותו.

בנוסף קבע בית המשפט כי הסנקציה על אי תשלום הפיצוי יהיה מכירת המשק לצד ג' וחלוקת התמורה בין הצדדים.

הבעיות המשפטיות בקביעות כאמור – לפי דעת הח"מ

בית המשפט הנכבד למעשה נתן לצוואת האם תוקף של הסכם בין ילדיה וגם ראה בעקרונותיו מקור משפטי לחיוב הבן המוכן ומסוגל לקיים את המשק החקלאי לשלם סכום פיצוי משמעותי מאוד לאחותו, תוך התעלמות ממסכים והתחייבויות כתובות קודמות שניתנו לבן על ידי ההורים המנוחים.

בית המשפט בפועל מוסיף להסכם בין האגודה לרשות מקרקעי ישראל סעיף פיצוי שלא קיים בהסכם עצמו וך התעלמות מהתחייבויות קודמות, בכתב או אחרת.

בנוסף מתעלם בית המשפט הנכבד מהעובדה הבסיסית כי בית המגורים שנבנה על ידי הבן הוא רכושו הבלעדי, כאשר ברור לכל הצדדים כי בית מגורים זה הינו קניינו הבלעדי וקניין בני משפחתו וכי לא ניתן לפנותו מהבית ולאלצו למכור אותו. זכות המגורים של הבן בבית הוכרה על ידי הפסיקה כזכות בלתי הדירה.

קביעה זו של פסק הדין גם מתעלמת מהעובדה הבסיסית כי הצפייה הלגיטימית והברורה של הבן בעת בניית הבית לפני עשרות שנים כי הוא יהיה הבעלים הבלעדי של הבית בכל מקרה.

בכוונת הבן להגיש ב.ר.ע. לבית המשפט העליון לאור הקביעה התקדימית כמתואר לעיל.

הקדמה

הבת מתגוררת בנחלה (להלן: "התובעת" או "הבת התובעת") של ההורים מזה 42 שנים – מה מעמדה? האם יש לה זכויות בנחלה? או האם עליה לפנות את הנחלה כדרישת אמה?

בית המשפט לענייני משפחה בנצרת, כבוד השופט אסף זגורי, נתן פסק דין מפורט ותקדימי בנושא הבטחה בעל פה של ההורים לבתם ובעלה לקבלת הזכויות בנחלה החקלאית.

רקע עובדתי

בשנת 1980 ההורים הזמינו את הבת ובעלה לגור עימם בנחלה החקלאית שנמצאת במושב מוכר בצפון הארץ. ההורים ביקשו מהבת לעבור לגור בצמוד אליהם, ולטפל בהם בעת זקנה, והתחייבו כי לאחר פטירתם הבת ובעלה יקבלו את הזכויות בנחלה.

בני הזוג נענו לבקשת ההורים, עזבו את מקום מגוריהם ועברו לגור בבית צמוד לבית ההורים בנחלה. ההסדר והסיכום בין הצדדים, ההסדר המשפחתי, היה בעל פה וללא מסמך מסודר בכתב. בני המשפחה האחרים ידעו על ההסדר. לימים בני הזוג נפרדו ורק הבת התובעת נשארה לגור במשק, האבא נפטר, והאם החליטה להעביר את הזכויות במשק לבת אחרת שגרה במושב אחר.

האמא הכחישה לחלוטין את ההבטחה להעביר הנחלה לבת התובעת ודרשה מהתובעת לסלק את ידה מהבית, ולהתפנות מהמשק ללא כל פיצוי. הבת התובעת דרשה בתביעתה בבית המשפט לענייני משפחה את הזכויות במשק ולחילופין את הזכויות בבית המגורים בו היא מתגוררת מעל 40 שנים ברשות מלאה.

הבת התובעת התקבלה גם כחברה באגודת המושב והיא ובעלה דאז ניהלו את ענייני הנחלה במשק במשך מספר שנים. עת הבת התובעת ובעלה התגרשו הפעילות החקלאית בנחלה הופסקה.

הבת התובעת שיפצה את בית המגורים ואף עזרה במימון בניית חממה במשק ובמימון חייהם של ההורים באותה התקופה. הבת התובעת ובעלה דאז גם עסקו בעגלים ובמשק חלב ולימים הסתבכו כלכלית והגיעו לפש"ר.

האם העבירה את הזכויות במשק לבת אחרת מאחורי גבה של הבת התובעת וכאשר נודע הדבר לבת התובעת היא הגישה תביעה כאמור למימוש הבטחת האם בנוגע להעברת הזכויות בנחלה אליה, ולחילופין דרשה כי הזכויות בבית המגורים יועברו אליה.

המסקנות העובדתיות והניתוח המשפטי של בית המשפט

בית המשפט אימץ לחלוטין את גרסת הבת התובעת, אשר טענה כי נכרת חוזה מחייב בין הצדדים, וכי ההורים התחייבו להעביר לה את הזכויות בנחלה, לא קיבל את גרסת האם ואף קבע עובדתית כי הבת שקיבלה את הזכויות במשק מהאם הנתבעת ידעה על ההסכם המשפחתי להעביר הזכויות לבת התובעת.

יחד עם הקביעה העובדתית כאמור לעיל, קבע בית המשפט כי בעוד ההסכם המשפחתי חל בין בני המשפחה מהפן הקנייני וכלפי רשות מקרקעי ישראל, לא מונתה הבת התובעת כבת ממשיכה, אין לה זכויות קנייניות במשק ולכן אינה זכאית לקבל בו את הזכויות.

עוד קבע בית המשפט מהפן המשפטי, כי האם היתה רשאית לחזור בה מהתחייבותה להעביר הנחלה לבת התובעת.

בניתוח משפטי תקדימי קבע בית המשפט כי מצד אחד הסכם בעל פה בין ההורים לבת הוא הסכם מחייב.

לאור המסקנה המשפטית כי מצד אחד ההסכם נכרת, בין ההורים לבת, אולם לא היתה העברת זכויות בפועל, דחה בית המשפט את התביעה לסילוק יד ופינוי, וקבע כי הבת זכאית לקבל את הזכויות הקנייניות (זכויות חכירה) בבית המגורים והמגרש הצמוד כמעין פיצוי על הפרת ההסכם על ידי האם, אולם הבת תאלץ לשלם עבור פיצול הבית והמגרש הצמוד מהנחלה.

סיכום

אנו למדים כי להתחייבות בעל פה יש תוקף משפטי מחייב, ובמיוחד עת הצד המסתמך שינה חייו בעקבות ההתחייבות. 

הבת התובעת שוקלת לערער על המסקנות המשפטיות של בית המשפט.

כידוע השימושים בקרקע ומבנים המותרים בנחלה חקלאית מוגבלים לשימוש חקלאי בלבד.

הגדרת רשות מקרקעי ישראל לשימוש חקלאי היא הגדרה צרה ביותר ואינה מאפשרת שימושים שאינם חקלאיים "טהורים" או כאלה הקשורים באופן ישיר לחקלאות.

למשל חוות סוסים לצורך רכיבה אינה מהווה שימוש חקלאי לפי הפרשנות הנ"ל.

כמו כן מכירת תוצרת חקלאית בשטח או תיירות חקלאית– גם הן מפורשת כשימוש חורג על ידי רשות מקרקעי ישראל.

אפילו אחסון של תוצרת חקלאית שאינה גדלה באופן ישיר במשק החקלאי מהווה שימוש חורג.

כתוצאה מהאמור לעיל חלק גדול מבעלי הנחלות החקלאיות חוטאים בעבירת השימוש החורג.

הסנקציה על שימוש חורג

רשות מקרקעי ישראל גובה סכומי כסף גבוהים מאוד עבור שימוש חורג וזאת בנוסף להעמדה לדין פלילי.

מבצע הסדרת שימושים חורגים

לאחרונה התקבלה החלטה ברשות מקרקעי ישראל המקלה באופן משמעותי על הסדרת נושא השימושים החורגים בחלקה א' של הנחלה.

הזכאים להסדר – הם אזרחים ותיקים בגיל הפנסיה, ומדובר על הסדרת שימושים חורגים הניתנים להסדרה.

ההקלות

בין ההקלות שאושרו: דמי שימוש מופחתים עבור השימוש בעבר בבנייה החורגת.

כמו כן עזרה בהסדרת השימושים החורגים במסלול מזורז.

כיצד פועלים

יש לפעול בנושא הסדרת השימושים עם אנשי מקצוע לרבות עו"ד, מודד ואדריכל.

משרדנו מתמחה בנושא נחלות חקלאיות, בנים ממשיכים, ירושת הנחלה וכל הקשור לחקלאי, נחלה, מושב ורשות מקרקעי ישראל.

מתיישב הגיש תביעה כנגד המושב בו התגורר בטענה כי המושב התחייב לרשום אותו כבעל זכויות החכירה במגרש (בית מקצועי) ברשות מקרקעי ישראל. רישום כזה הינו למעשה מתן זכות קניינית במקרקעין למתיישב.

כמו כן, המתיישב טען כי המושב התחייב לשלם את דמי ההיוון שנדרשו עבור הרישום שהסתכמו כדי כ- 1 מיליון ש"ח. ללא תשלום דמי ההיוון לא ניתן לרשום את המגרש על שם המתיישב ולא ניתן להקנות לו בהם זכות קניינית.

במסגרת התביעה ביקש המתיישב את אכיפת זכויותיו על פי ההסכם שנערך בינו לבין המושב.

המושב טען כי תביעת המתיישב לאכיפת תשלום דמי ההיוון על ידי המושב התיישנה מאחר ומדובר בתביעה חוזית המתיישנת לאחר 7 שנים.

בית המשפט דחה את טענת ההתיישנות וקבע כי התביעה לא התיישנה מאחר ומדובר בתביעה במקרקעין המתיישנת לאחר 25 שנים (במקרקעין מוסדרים) ואין המדובר בתביעה חוזית.

בית המשפט ביסס את החלטתו בכך שתביעה לאכיפת חיוב חוזי להענקת זכות במקרקעין מהווה תביעה במקרקעין.

כמו כן, כמדובר בטענת התיישנות ניתנת משמעות רחבה למונח "תביעה במקרקעין" והיא כוללת גם כל "זכות או טובת הנאה".

על כן, נקבע, כי במקרה שלא ניתן מאיזו סיבה לאכוף הסכם להקניית זכות במקרקעין, גם תביעה לפיצוי חלף האכיפה תיחשב כתביעה במקרקעין.

 

1.הקדמה:

כל הורה רוצה לסייע לילדיו במהלך החיים. העזרה המדוברת באה לידי ביטוי בעזרה מנטאלית ותמיכה רגשית, עזרה כספית ועזרה כלכלית ,וכן במגורים.כחלק מהסיוע – הורים שהם בעלי משק חקלאי מעוניינים לפעמים לאפשר לאחד (או אחת) מילדיהם להתגורר על ידם במשק החקלאי, וזאת מבלי לקפח את אחיהם ולהימנע מסכסוך משפחתי בנוגע לירושה עתידית של המשק.ללא הסדר ברור בין ההורה למתגוררים במשק – הילד שמתגורר במשק במשך שנים רבות מתרגל למקום, בעגה המשפטית זה נקרא – עקרון ההסתמכות, ובונה את ביתו ואת חייו בהתאם. ואח"כ עלול לדרוש זכויות שלא מגיעות לו על חשבון אחיו.כאשר אין הסדר משפטי ברור בנושא המגורים, ככל שחולפות השנים, ומבלי שמי מהצדדים התכוון לכך, אותו צאצא משריש שורשים ומעגן חזקה במשק החקלאי, וזוכה ביתרון משפטי מסויים ובלתי הוגן על יתר אחיו ואחיותיו בקשר לזכויות במשק לאחר פטירת ההורים.לאחר פטירת שני ההורים, אותו צאצא שמתגורר במשק עלול לדרוש להמשיך את זכויותיו בנוגע למגוריו במשק למשך כל חייו ולפעמים לדרוש זכויות קנין לגבי המשק עצמו. לחילופין, הוא יכול לדרוש פיצוי בגין ויתור על זכות המגורים.העדר הסדר משפחתי ברור עלול לגרום לסכסוך קשה במסגרת המשפחתית וקיימת דרך משפטית פשוטה למנוע את הסכסוך.

2.הפתרון המשפטי:

על מנת למנוע את כל הבעיות הנ"ל, יש לעגן את זכויות הבן /הבת שמבקש לגור במשק ההורים, בחוזה מסודר בכתב, שיערך על ידי עורך הדין הבקיא בנושא.הסכם משפחתי מסוג זה נקרא "הסכם רשות", במסגרתו נקבעים תנאי הרשות למגורים לאותו בן/בת ובני זוג, לרבות: תקופת הרשות, תנאים לפקיעת הרשות, תשלום מיסים, שיפוץ הבית על ידי מי,  וכו', פינוי הבית במקרה של מכירת המשק , ומה יקרה לזכויות המגורים לאחר פטירת שני ההורים.הסכם הרשות מגדיר בצורה מפורשת את זכות המגורים של הצאצא במשק כזכות מוגבלת בזמן, כזו שאין בה כדי ליתן עדיפות כלשהי לאותו צאצא על יתר אחיו ואחיו בקשר עם הזכויות במשק. הסכם הרשות מגדיר את משך תקופת הרשות ואת המקרים והמועד בהם תפקע הרשות ואותו צאצא ידרש לפנות את המשק, כגון שההורים רוצים למכור את המשק למימון דיור מוגן.באמצעות הסכם זה הורים יכולים מצד אחד לעזור לילדיהם ולאפשר להם מגורים במשק מבלי החשש כי עזרה זו תתפרש בעתיד באופן מוטעה ולמעשה תשמש את אותו צאצא ככלי נשק בידיו כנגד אחיו ואחיותיו.

3.סיכום:

להסכם מסודר בקשר עם מגורי אחד הילדים יש גם השלכה משפחתית חשובה וחיובית. הסדרה של החובות והזכויות של הבן/בת שמבקש לגור במשק מונעת  סכסוכים משפחתיים עתידיים בקשר להיקף,  מהות ותוכן ההסכמות שבין ההורים לאותו בן/בת,  וכן מפרשת באופן ברור וחד משמעי מהי ההסכמה האמורה בעתיד בקשר לזכויות במשק.מכל האמור ברור כי, כמו דברים רבים בחיינו, גם עזרה לילדים כדאי לעשות בצורה מובנית ומסודרת.  הענקת זכות מגורים כאמור יש להסדיר באופן משפטי בהסכם ברור ומפורט, מאחר ולבהירות ההסכמות ולמשמעותן יש חשיבות רבה, הן בפן המשפטי והן ובפן המשפחתי.אנו ממליצים לערוך חוזה משפחתי מפורט ומקיף כאמור לעיל, וזאת בכל מקרה בו מבקשים בעלי זכויות במשק לאפשר למי מילדיהם להתגורר במשק ולשמור על זכויות ההורים בהווה וזכויות יתר האחים והאחיות לאחר פטירת ההורים.

 

.מבוא

ביום 30.5.13 ניתן פסק דין בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים בעניינים מנהליים, עע"מ 388/12 כראדי נ' מדינת ישראל (להלן: "פסק הדין"). עוה"ד גבי מיכאלי ועודד זאוברמן ייצגו את המערער בתביעה.

במסגרת פסק הדין נקבעו הקריטריונים הרלוונטיים לגביהם יש לתת את הדעת כאשר משרד החקלאות נדרש על פי חוק לתת המלצתו (או לא לתת המלצתו) לבניית מבנה חקלאי במשק.

בפסק הדין גם נקבע כי משרד החקלאות אינו רשאי להחליף את תפקידה של הוועדה המקומית לתכנון ובניה וכי הוא מהווה גורם ממליץ בלבד, ולא גורם מאשר.

2.קצת רקע – הסיפור החל כאשר חקלאי ותיק מאיזור הדרום ביקש לשקם את המבנים החקלאים במשק שלו לאחר שרובו נהרס בעקבות שריפה שפרצה בו. בין היתר כילתה האש גם מבנים חקלאיים שהיו בנויים במשק משנות ה- 70 של המאה הקודמת. המבנים נבנו בהיתר כדין.

החקלאי פנה אל הוועדה המקומית לתו"ב וביקש חידוש להיתר למבנים שנשרפו ונהרסו. הוועדה המקומית לתו"ב סירבה לחדש את היתר הבניה.

החקלאי לא אמר נואש והגיש ערעור על החלטה זו לוועדת הערר. וועדת הערר קבעה שיש לחדש את ההיתר המבוקש בכפוף להמלצת משרד החקלאות שיבחן את המבנה שחידוש ההיתר שלו מתבקש וזאת מבחינה תכנונית- האם הוא מבנה חקלאי או לאו והאם הוא מתאים לסוג החקלאות שמבקשים לקיים.

ועדת הערר גם הפנתה אל  ההוראה הרלוונטית למקרים מסוג זה היא תקנה 20א לתקנות התכנון והבניה (בקשה להיתר, תנאיו ואגרות), התש"ל-1970(להלן: "התקנות") אשר קובעת כדלקמן:

    "20א.    
    (א)מוסד התכנון יחדש את תוקפו של היתר, לבקשת בעל ההיתר או בעל זכות     בנכס, במקרים אלה:
    …..
    (ה)  גרמו שריפה, הרס או אירוע אחר נזק לבנין, והבנין ניתן לשיקום בהתאם     להיתר שעל פיו הוקם, תחדש הועדה המקומית את ההיתר בהתאם לבקשת בעל     ההיתר אם אין מניעה תכנונית לכך, ובלבד שתנאי ההיתר אינם סותרים את החוק     או תקנות לפיו, לרבות הוראותיה של תכנית החלה על המקום; חל שינוי בבעלות     או בזכויות בנכס, יוצא ההיתר המחודש על שם הבעל או בעל הזכויות החדש    בנכס."

3.ההחלטה השגויה של משרד החקלאות

חרף, ההגדרה הספציפית לתפקיד משרד החקלאות בבואו לבחון בקשה לחידוש ההיתר, משרד החלקאות חרג מסמכותו ולמעשה בחן נושא של שימושים חורגים בעבר, בהווה ואף התייחס (כאילו שהיה נביא) לסיכוי שהחקלאי יעשה גם שימוש חורג בעתיד. על סמך כל אלו מצה משרד החקלאות שאין לתת המלצה לחידוש ההיתר.

4.העתירה המנהלית

על החלטה שרירותית ופסולה זו הגיש החקלאי, אשר יוצג על ידי עוה"ד גבי מיכאלי ועוה"ד עודד זאוברמן, עתירה מנהלית.העתירה נדחתה על ידי בית המשפט המחוזי – מרכז.החקלאי לא אמר נואש והגישבאמצעות עוה"ד גבי מיכאלי ועוה"ד עודד זאוברמן,  ערעור לבית המשפט העליון.

5.הערעור בבית המשפט העליון

הערעור התקבל במלואו, פסק הדין של בית המשפט המחוזי בוטל והמדינה חוייבה בבהוצאות משפט בסך 20,000 ₪.בית המשפט העליון קבע כדלקמן:

השיקול של חשש סביר מפני שימוש חורג עתידי אינו שיקול ענייני ויחיד.

קיום של שימוש חורג אינו שולל את מתן חידוש היתר הבניה.

על משרד החקלאות יבחן האם מדובר מבחינה תכנונית מדובר במבנה חקלאי. דהיינו, האם המבנה המבוקש מתאים לפעילות החקלאית המבוקשת (קשר בין סוג מבנה לשימוש חקלאי).

כן, קבע בית המשפט העליון כי הרשות המוסמכת (הוועדה המקוימת לתכנון ובניה) דנה בבקשתו של החקלאי וראתה את המבנה שבנייתו מתבקשת כמבנה שיש ליתן היתר להקמתו.

על פי הוראות החוק ועל פי הוראות פסק הדין הספציפי שניתן בעניין שבנדון, משרד החקלאות מוגבל לבדיקה מאוד ספציפית ומוגבלת של המבנים שבנייתם מתבקשת.משרד החקלאות נדרש למעשה לבחון אך ורק האם המבנה הוא מבנה המתאים לשימוש חקלאי (לא תחנת כוח לצורך העניין) והאם המבנה המבוקש מתאים מבחינה תכנונית לצורך החקלאי.

6.פסק הדין מהווה הלכה מחייבת

    פסק דין זה הוא הלכה מחייבת, ולפיכך משרד החקלאות, כמו גם בתי המשפט, מחויבים לפעול     על פיו.
    פסד הדין למעשה צייר גבול ברור המגדיר את מתחם סמכותו של משרד החקלאות ואת     השיקולים שהוא מוכרח ומוסמך לשקול בעת בחינת בקשה לבניה של מבנים חקלאיים במשק.
    כל חריגה ממתחם זה מהווה חריגה מסמכות ומזכה את מבקש ההיתר בסעד נגד משרד     החקלאות או נגד הוועדה המקומית לתו"ב, תלוי בנסיבות המקרה.

7.סיכום

המסקנה מהמסכת העובדתית וההלכה המשפטית היא ככלל מבנה חקלאי שנבנה כדין ונשרף רשאים להקים אותו מחדש כפוף להתאמתו התכנונית לצרכים חקלאיים.

קיימים מקרים בהם בנים של חברי מושב (חברים באגודה השיתופית החקלאית של המושב) מקבלים משק חקלאי וזכות להתקבל לחברות באגודה, שלא על דרך מינוי "בן ממשיך".
במקרים כמוזכר לעיל לפעמים אותם בנים מתקבלים לחברות באגודה כחברים "מסוג ב'" – כאשר החברים הוותיקים (ההורים) מנסים לתת לילדים זכויות מופחתות באגודה.

האגודה מקבלת את אותם בנים לחברות, אך בתנאים שאינם שווים לחברים הוותיקים.למעשה, האגודה יוצרת מעמדות של חברים בתוך האגודה.

לדוגמא, במושב בערבה התקבלו שני זוגות לחברות באגודה החקלאית במושב וגם קיבלו משקים חקלאיים אולם האגודה העבירה החלטה באסיפה הכללית על פיה הם יהיו  חברי אגודה שאינם שווי זכויות ולמעשה חברי אגודה מסוג ב'.

הזוגות קיבלו זכויות במשק חקלאי והתקבלו לחברות מלאה, שעל פניה הייתה אמורה להיות שיוויונית לחלוטין, הן לעניין החובות והן לעניין הזכויות באגודה, לכלל חברי האגודה.

אותם זוגות התנהלו במשך שנים כחברים באגודה על כל המשתמע מכך: בחרו ונבחרו לתפקידים באגודה, השתמשו בשירותי האגודה, קיבלו מכסות מים מן האגודה ושכרו שטחים חקלאיים ועיבדו אותם, שיווקו תוצרת חקלאית וכו'.

להפתעתם, לאחר מספר שנות חברות, גילו אותם זוגות, כי בעבר האגודה קיבלה החלטה לפיה חברים חדשים ייהנו מכלל הזכויות של חברי האגודה, למעט הזכויות לפירות מן השטחים המשותפים של האגודה וכן קיפוח בזכויות לקבלת שטחים חקלאיים, זכויות למים וקרקע ומבני ציבור שהופרטו.

החלטה זו של האגודה התקבלה במסגרת אסיפה כללית, ולא נעשה שינוי של הוראות התקנון. חרף פניות רבות מצד החברים "סוג ב'", האגודה סירבה לנהוג בהם חברים שווי זכויות וטענה כי לאור החלטתה המחייבת שהתקבלה במסגרת אסיפה כללית, הזוגות אמנם חברים באגודה, אך אינם זכאים לכלל הזכויות כחבריה "הוותיקים".

משרדנו ייצג את אותם בנים "סוג ב'" בתביעה נגד האגודה אשר התבררה בהליך של בוררות  שהתנהל אצל בורר שמונה על ידי רשם האגודות השיתופיות.

במסגרת "התביעה" עתרו הבנים המקופחים (אשר כאמור התקבלו לחברות לפני מספר שנים) ודרשו כי האגודה תנהג בהם  באופן שווה וזהה לחלוטין ליתר חברי האגודה. בתביעה האגודה נדרשה לספק להם את אדמות חקלאיות, מכסות מים באופן שיויוני לחברים הוותיקים וכמובן את הדיווידנדים שחולקו מרווחי האגודה מהמטעים המשותפים.

בפסק הדין של הבורר חייב הבורר את האגודה להעניק לבנים את מלוא הזכויות מהן נהנים יתר חברי האגודה, לרבות שטחי עיבוד שווים, מכסות מים שוות וכיו"ב. הבורר קבע כי כעקרון כל חברי האגודה צריכים לקבל זכויות שוות.

המסקנה היא כדלקמן:
חברי אגודה מקופחים – אל תרימו ידיים אל מול התנהלות מפלה ולא שוויונית של האגודה כלפיכם. האגודה השיתופית כפופה לנורמות משפטיות ואין בכוחה לפעול ככל העולה על רוחה תוך רמיסת זכויותיכם.

את החברים (הבנים) המקופחים יצגו עוה"ד גבי מיכאלי ועודד זאוברמן ממשרד גבי מיכאלי ושות', משרד עורכי דין.

1.מתי בן/בת ממשיך/ה יקבל את הזכויות במשק

מינוי בן או בת ממשיכים מבטיח את העברת הזכויות במשק החקלאי (נחלה) של ההורים לאחר פטירת ההורה. יש לציין שהמינוי צריך להיות על פי מסמכי וכללי רשות מקרקעי ישראל.
העברת הזכויות נעשית במינהל מקרקעי ישראל כפוף לכך, כי הבת או הבן הממשיך רשומים כדין בספרי רשות מקרקעי ישראל או בספרי הסוכנות היהודית לארץ ישראל.
יש כמובן להוכיח את עובדת פטירת ההורים באמצעות תעודת פטירה ואין צורך בצו ירושה או צו קיום צוואה.

2.מתי אם בכלל צריך לפצות את האחים

בדרך כלל אין כל הוראה בחוזים בין רשות מקרקעי ישראל לבין האגודה (המושב) המחייבת את הבן הממשיך לפצות את האחים במקרה של קבלת זכויות כבן/בת ממשיכים.
נושא פיצוי האחים טרם קיבל ביטוי בבית המשפט העליון ולמרות שקיימים מספר פסקי דין בבתי המשפט לענייני משפחה, עדיין אין הלכה מחייבת. – בחלק מהמקרים פסקו שעל הבן הממשיך לפצות את אחיו והאחרים לא.

3.1.חוזה משולש – החלת סעיף 114 לחוק הירושה

בחוזים מסוימים בהם עדיין הסוכנות היא צד שלישי לחוזה בנוסף לרשות מקרקעי ישראל ולאגודה קיים סעיף הקובע כי כאשר שני בעלי המשק הולכים לעולמם ואין בן ממשיך יעברו הזכויות במשק על פי סעיף 114 לחוק הירושה.
סעיף 114 קובע מנגנון לבחירת אותה בת או בן שיקבלו את משק ההורים וכן מנגנון פיצוי יתר האחים.
האם הכוונה להחיל את מבחן סעיף 114 דהיינו הבת/הבן המתאימים ביותר – או האם הכוונה היא להחיל גם את מנגנון הפיצוי כאמור בסעיף.
נושא זה טרם הוכרע על ידי בתי המשפט ויתכן כי יהיו מקרים מסוימים בהם הבת או בן המתאימים יאלצו לפצות את אחיהם.

3.2.כאשר יש חוזה מפורש בין הילדים

יש מקרים בהם כל הילדים של בעלי המשק החקלאי מחליטים לפני או אחרי פטירת ההורים כי הם יתחלקו בזכויות במשק החקלאי, או כי ימכרו אותו ויתחלקו בתמורה.
במקרה של הסכם מפורש עליו חתומה גם הבת/הבן הממשיכים ובתנאי כי תנאי החוזה ברורים בנושא זה – אין ספק כי יהיה צורך לחלק את התמורה או לפצות את האחים.

3.3.ויתור על מינוי בן ממשיך

קיימים מקרים בהם מתוקף הסדר משפחתי או צורך למינוי בן ממשיך על מנת לבנות בית מגורים, מחליטה המשפחה כי המינוי יהיה פורמלי גרידא.
במקרה כזה קיים בדרך כל הסכם בעל פה או בכתב בו מוותרת הבת או הבן הממשיך על זכויותיהם מראש.
במקרה של ויתור מפורש על זכויות הבת/בן ממשיך יתחלק המשק בין כל הילדים באופן שווה.

3.4.הנחלה – משק חקלאי קיימים נכסים שאינם "מחוברים"

יש לזכור ולהדגיש כי רק הנחלה וכל המחובר אליה אינם ברי הורשה.
כל רכוש אחר של ההורים המנוחים הוא בר הורשה ויתחלק לפי צו ירושה או צו קיום צוואה.
לדוגמא כאשר במשק חקלאי יש מכונות ו/או כלים חקלאיים (טרקטורים) ו/או במשק יש חברה העוסקת בפיתוח זנים של צמחים ו/או פרחים וכן כל הנכסים שהוזכרו לעיל ודומים להם הם ברי הורשה ולכן הבן/בת הממשיכים יאלצו לפצות את היורשים האחרים בגין רכוש זה.
4.סיכום

 

הקדמה

הזכויות במשק חקלאי עוברות פעמים רבות מההורים לאחד הילדים וממנו לנכד.
רצון המשפחה לשמור על משק חקלאי כנכס משפחתי מהווה שיקול מרכזי בתכנון  הירושה המשפחתית.

כיצד עוברות הזכויות בנחלה בעת פטירת בעל/בעלת הזכויות בנחלה

על פי כללי רשותמקרקעי ישראל (בעל הקרקע) והסכם המשבצת הדו צדדי עם האגודה או חוזה המשבצת התלת צדדי עם האגודה והסוכנות היהודית לארץ ישראל, כאשר בעלים של משק חקלאי נפטר עוברות כל הזכויות לבת/בן הזוג הנותרים בחיים וזאת גם כאשר לבעל המשק החקלאי ילדים ואףכאשר בעל הזכויות משאיר צוואה ובה הוא מבקש להעניק את הזכויות לאחד מילדיו או לחלק את הזכויות בין יורשיו.

כאשר נפטרים שני בני הזוג עוברות הזכויות לבן ממשיך הרשום בסוכנות היהודית לארץ ישראל או ברשות מקרקעי ישראל או לאחד מילדי הזוג לפי הקריטריונים של רשות מקרקעי ישראל וההסכמים הרלוונטיים.

על פי הפסיקה והחוק הידוע/ידועה בציבור הם בני זוג לכל דבר וענין

עם פטירת בעלי המשק החקלאי ובהנחה שהוא לא נשוי אבל יש לו בת/בן זוג, יועברו על פי הפסיקה והדין כל הזכויות לידועה בציבור.

הידועה/ידוע בציבור הינו בן זוג לכל דבר ועניין מבחינת החוק והדין וזכאי לקבל את הזכויות במשק החקלאי.

בעוד שרוב בעלי הזכויות במשק חקלאי יודעים כי במקרה של פטירה יועברו זכויותיהם לאשה או הבעל גם כאשר הבעל או האשה אינם רשומים כלל כבעלי זכויות במשק חקלאי, כאשר יש ידוע בציבור, הזכויות יועברו ב – 100% אליו.

הנושא חשוב במיוחד, לאור העובדה כי היווצרות יחסים משפטיים של ידוע או ידועה בציבור הוא אירוע משפטי שאינו מקבל גושפנקא רשמית, אלא במקרה של מחלוקת בין הצדדים. יתכנו מקרים שבהם בעל הזכויות במשק החקלאי כלל לא מודע כי התהוו יחסים עם בת זוג המחייבים משפטית וקשורים לזכויותיו המשק החקלאי.

כיום ברור לבני זוג הגרים ביחד ומנהלים משק בית משותף ויחסי אישות לאורך שנים כי הם בני זוג לכל דבר ועניין גם מבחינת הדין, אולם יש מקרים גבוליים כגון מגורים משותפים ללא שיתוף רכושי מלא, או אפילו מגורים נפרדים באופן חלקי – ובכל זאת יווצרו יחסים משפטיים של בני זוג לכל עניין ודבר, גם מגורים קצרים יחסית של מעל 6 חודשים יכולים במקרים מסוימים להיות מוגדרים כיחסים של ידוע/ידועה בציבור על מכלול הזכויות המשפטיות הנלוות למעמד זה.

כיצד ניתן למסד את נושא העברת הזכויות כאשר יש בן/בת זוג או במקרה של "ספק בני זוג"

יש מספר דרכים למנוע העבר תהזכויות במשק החקלאי אל הידוע\ה בציבור.

אחת הדרכים הוא הכנת הסכם יחסי ממון שיקבל אישור בית המשפט ובו יצוין כי לבן/בת הזוג יש או אין זכויות במשק החקלאי. אולם, אין הדבר ימנע זכויות הידוע\ה בציבור כיורש של המנוח\ה.

הסכם כזה צריך להיות מנוסח על ידי עורך דין הבקיא בדיני המושבים וזכויות במשק חקלאי על על היבטיו.

דרך נוספת היא עריכת כתב ויתור של בן/בת הזוג הידוע בציבור ובו יצוין כי בן הזוג מוותר על כל זכות במשק החקלאי.

גם מסמך זה יש להכין באופן יסודי על ידי עורך דין הבקיא היטב בנושא ותוך התחשבות בזכויות עליהן מוותר בן הזוג שאינו נשוי פורמאלית לבעל הזכויות במשק החקלאי.