ניהול עזבונות מורכבים ומכתב תודה מלקוח

אחד מתחומי ההתמחות של משרדנו הוא ניהול עזבונות מורכבים עם נכסים רבים ויורשים רבים הפזורים ברחבי הגלובוס.

במסגרת זו אנו פועלים בצורה יסודית ומקיפה לאיתור כלל היורשים קבלת מידע ומסמכים נדרשים לצורך קבלת צו ירושה א וקיום צוואה.

אנו גם פועלים בצורה מקצועית לאיתור וריכוז נכסי העיזבון, ניהולם לצורך שמירה על ערך העיזבון.

כן אנו פועלים לקבלת צו ירושה \ קיו צוואה לצורך חלוקת העיזבון ליורשים.

כך למשל היום אנו מנהלים עיזבון בשיעור של 14,000,000 ש"ח לו מעל 200 יורשים בארץ ובחול (מרוקו, צרפת, קנדה, ארה"ב, ברזיל וישראל).

אחד העזבונות המורכבים בו משרדנו טיפל בעת האחרונה הוא עיזבון של אדם (עיזבון במליוני שקלים) שהוריש רכושו בצוואה ליורשים שאינם בני משפחתו אלא למטפלת, לעו"ס ולעוד צד ג'.

במסגרת הבקשה למתן צו קיום צוואת המנוח ביקש האפוטרופוס הכללי כי ימונה מומחה לאיתור קרובי משפחתו של המנוח על מנת שאלו ידעו בדבר הצוואה וימסרו עמדתם.

אותו מומחה איתר יורשים על פי דין (דהיינו – בני משפחה) בגרמניה, ארה"ב ואוסטרליה.

היורשים על פי דין שכרו את שירותי משרדנו על מנת שייצגם במסגרת התנגדות לצוואת המנוח בטענות של חוסר כשרות והשפעה בלתי הוגנת.

לאחר עבודה רבה שכללה הגשת חוות דעת בנושא כשירות, חקירות אודות היורשים על פי הצוואה (אשר לטענתנו ניצלו את היות המנוח לבדו ותלוי בהם) ההגענו להסכם פשרה לפיו היורשים על פי דין יהיו זכאים לשיעור משמעותי מעיזבון המנוח בסך 3,000,000 ש"ח.

לאור הטיפול המסור, השקוף והמדוייק, שלחו היורשים מכתב תודה בנוסח הבא:

"Hi Gabi & Eli

I confirm receipt of your Financial Report Summary.

On behalf of my sisters, R and H, and myself, I wish to thank you and your staff most sincerely for your services in relation to this extremely complex and drawn out matter, which has resulted in a very satisfactory outcome to us.

Best wishes to you and your families for a wonderful Pesach and good luck for the future.

Regards

Z"

נושלתם מהצוואה של הדודה – מה לעשות ?

פעמים רבות מגיעים למשרדנו לקוחות מוכי תדהמה לאחר שהתברר להם, כי בני משפחה קרובים (או פחות קרובים) נישלו אותם מהירושה, וכתבו צוואה במסגרתה הורישו את רכושם לבני משפחה אחרים ובמקרים מסוימים אף לאנשים זרים.

לרוב מדובר לקוחות אשר היו בקשר רציף עם המנוח, דאגו לו, טיפלו בו שנים רבות ואף סעדו אותו טרם פטירתו ולכן חשים תחושה עזה של אכזבה, עלבון ותדהמה.

נשאלת השאלה- האם מדובר בסוף פסוק? האם לאור הוראות הצוואה אותם יורשים /קרובים לא יזכו לקבל מאום מהעיזבון של קרוביהם?

במקרים רבים, כאשר קרוב המשפחה משאיר צוואה אשר על פניו נוגדת את הלך רוחו במשך השנים, ו/או חורגת מההיגיון ו/או מעניקה רכוש משמעותי לאנשים זרים ו/או מנשלת חלק מקרובי המשפחה שהיו עימו בקשר, מומלץ לפנות לייעוץ אצל עו"ד העוסק ומתמחה בנושא, שיבחן את נסיבות החתימה על הצוואה ואת אופן עריכתה. שכן, במקרים רבים מגלים כי אותו מנוח היה נתון ללחץ ו\או השפעה מצד מי שטיפל בו (זר או משפחה) ואף כי המנוח לא היה כשיר כלל לערוך את הצוואה המנשלת.

העילות העיקריות לפסילת צוואה קבועות בחוק הירושה, תשכ"ה-1965 והינן כדלקמן:

הצוואה כלל לא נחתמה על ידי המצווה.

בעת עריכת הצוואה המצווה לא היה כשיר לחתום על הצוואה ו/או לא ידע ו/או לא הבין כי המסמך עליו הוא חותם הינו צוואה.

הצוואה נערכה תחת איום, השפעה בלתי הוגנת, תחבולה או תרמית.

הצוואה נעשתה מחמת טעות, קרי בעת החתימה על הצוואה היה קיים פער בין המציאות האובייקטיבית לבין המציאות הסובייקטיבית של המצווה.

הצוואה מזכה את מי שערך אותה ו/או נטל חלק בעריכתה לרבות עדים לצוואה ו/או בן זוג של אחד העדים.

צוואה בלתי חוקית, קרי צוואה שביצועה הינו בלתי חוקי/בלתי מוסרי ו/או בלתי אפשרי לקיימה.

ישנה פסיקה ענפה בקשר עם כל אחת מעילות הביטול הנ"ל, במסגרתה נדונו המבחנים הרלוונטים לכל עילה ומה נדרש להוכיח על מנת ליהנות מעילת הביטול הנטענת.

הליך ההתנגדות לצוואה הינו הליך ארוך ומורכב, במסגרתו, לרוב, מוגשות חוות דעת בקשר עם כשירות המצווה, אותנטיות חתימה וכיו"ב. מדובר בהליכים ארוכים וסבוכים. אנו ממליצים להסתייע בשירותיו של משרד בעל ידע ונסיון בתחום, אשר יוכל לסייע בהשגת תוצאה טובה בזמן קצר יחסית.

למשרדנו קיים ניסיון רב שנים בטיפול בהתנגדויות לצוואות. עורכי הדין במשרדנו מייצגים באופן שוטף בתיקים מסוג זה בבתי המשפט לענייני משפחה. הנכם מוזמנים לפנות למשרדנו, בכל שאלה בנושא זה.

מאמר זה אינו מהווה בשום אופן תחליף לייעוץ משפטי, והוא נועד לשירות הציבור כידע כללי בלבד.

תקדים של המחוזי – נחלה חקלאית – צוואת האם מחייבת

העובדות

נחלה חקלאית במושב במרכז הארץ ששווייה כיום הוא כ – 10 מיליון ₪ היתה רשומה על שם הורי הצדדים.

לבעלי הנחלה נולדו 2 ילדים – בן ובת. הבן הבכור מתגורר בנחלה מזה עשרות שנים. הוא בנה שם ביתו יחד עם משפחתו.

הבת אינה מתגוררת בנחלה מזה עשרות שנים.

הבן התקבל כחבר אגודה ואף מחזיק בכתב התחייבות מאת הוריו המנוחים הנחזה להיות מסמך מינוי "בן ממשיך" במשק.

האם המנוחה הלכה לעולמה לאחר האב, והשאירה אחריה צוואה, על פיה היא מצווה את בית מגוריה בנחלה לביתה ואת מחצית מיתרת הנחלה.

 על פי כללי רשות מקרקעי ישראל שהיא הבעלים של הזכויות בנחלה לא ניתן לחלק באופן פיסי נחלה חקלאית.

נחלה חייבת להישאר כיחידה אחת בבעלות משפחה אחת.

בהתאם לחוזה הדו צדדי בין אגודת המושב לרשות מקרקעי ישראל כאשר אין בן ממשיך יש להחליט מי הוא הבן או בת "המוכן ומסוגל" לקבל את הנחלה ואותו בן או בת יקבלו את מלוא הזכויות במשק.

עד היום במקרה של בחירת אחד הילדים והעדפתו על פני אחרים, נושא הפיצוי קיבל פרשנויות שונות – חלק מבתי המשפט חייבו את הזוכה לפצות את היורשים האחרים וחלק שללו את הפיצוי.

הקביעות העובדתיות והמשפטיות של בית המשפט

בית המשפט המחוזי בתל אביב יפו בהרכב של 3 שופטים דן בסוגיות המשפטיות והעובדתיות של המקרה והגיע למסקנה חדשנית ותקדימית.

בית המשפט קבע פה אחד כי הבן שבנה את ביתו הוא הבן המוכן ומסוגל לקבל את מלוא כל הזכויות בנחלה, אולם עליו לפצות את אחותו בערך אותו חלק של המשק כפי שנקבע בצוואת האם.

בית המשפט נימק את מקור קביעתו לפיצוי האחות ברצון האם כפי שבא לידי ביטוי בצוואתה וכן קבע כי הצוואה מהווה מעין "הסכם משפחתי" פנימי המחייב את ילדיה לנהוג על פי רצונה.

כל זאת למרות שזכויות המנוחה היו זכויות בר רשות ולמרות שאין בהסכם הדו צדדי בין בימ"ש לאגודה כל אזכור לנושא הפיצוי.

עוד קבע בית המשפט כי סכום הפיצוי יהיה "נטו", דהיינו לאחר הפחתת המיסוי על מכירת אותו חלק בנחלה שאמור היה לעבור לאחותו.

בנוסף קבע בית המשפט כי הסנקציה על אי תשלום הפיצוי יהיה מכירת המשק לצד ג' וחלוקת התמורה בין הצדדים.

הבעיות המשפטיות בקביעות כאמור – לפי דעת הח"מ

בית המשפט הנכבד למעשה נתן לצוואת האם תוקף של הסכם בין ילדיה וגם ראה בעקרונותיו מקור משפטי לחיוב הבן המוכן ומסוגל לקיים את המשק החקלאי לשלם סכום פיצוי משמעותי מאוד לאחותו, תוך התעלמות ממסכים והתחייבויות כתובות קודמות שניתנו לבן על ידי ההורים המנוחים.

בית המשפט בפועל מוסיף להסכם בין האגודה לרשות מקרקעי ישראל סעיף פיצוי שלא קיים בהסכם עצמו וך התעלמות מהתחייבויות קודמות, בכתב או אחרת.

בנוסף מתעלם בית המשפט הנכבד מהעובדה הבסיסית כי בית המגורים שנבנה על ידי הבן הוא רכושו הבלעדי, כאשר ברור לכל הצדדים כי בית מגורים זה הינו קניינו הבלעדי וקניין בני משפחתו וכי לא ניתן לפנותו מהבית ולאלצו למכור אותו. זכות המגורים של הבן בבית הוכרה על ידי הפסיקה כזכות בלתי הדירה.

קביעה זו של פסק הדין גם מתעלמת מהעובדה הבסיסית כי הצפייה הלגיטימית והברורה של הבן בעת בניית הבית לפני עשרות שנים כי הוא יהיה הבעלים הבלעדי של הבית בכל מקרה.

בכוונת הבן להגיש ב.ר.ע. לבית המשפט העליון לאור הקביעה התקדימית כמתואר לעיל.

מעשה בהשפעה בלתי הוגנת והורשה של דירות בתל אביב למטפלים באמצעות צוואה

בשנת 2013 הלך לעולמו מנוח ערירי בגיל 98. בסמוך למועד פטירתו, וכאשר ישנו ספק אם היה כשיר לעשות כן, ערך המנוח צוואה במסגרתה הוריש את מלוא רכושו (דירת 4 חדרים במרכז תל אביב וכן כספים רבים) לעובד הסוציאלי, למטפלת הסיעודית שטיפלו בו בסמוך לפטירתו וכן לעובדת סיעודית מטעם לשכת הרווחה המקומית.

בסמוך מאוד לאחר פטירתו, הגישו הנ"ל – הזוכים עפ"י הצוואה בקשה לקיום צוואת המנוח. את הבקשה הגישו לרשם הירושה בתל אביב.

ב"כ האפוטרופוס הכללי סירב לאשר את הבקשה והגיש הודעה כי בכוונתו להתערב בהליך. ב"כ האפו' הכללי "הריח" כי יש ניחוח של רמיה. בשל כך התיק עבר לדיון בבית המשפט לענייני משפחה בתל אביב.

בית המשפט לענייני משפחה קבע כי טרם תאושר הצוואה או תינקט כל פעולה אחרת, יש לנסות לאתר את יורשי המנוח על פי דין (בהתאם לחוק הירושה). לפיכך מינה בית המשפט מומחה בתחום הגנאלוגיה לצורך איתור בני משפחת המנוח.

לאחר עבודה מאומצת של המומחה במשך למעלה משנתיים, איתר המומחה למעלה מ-30 יורשים מהפרנטלה השלישית של המנוח, קרי צאצאיהם של דודיו של המנוח, משני צידי הוריו.

חלק מן היורשים אותם איתר המומחה התאגדו ופנו למשרדנו, לצורך הגשת התנגדות לצוואה הנ"ל.

במסגרת הטיפול והייצוג, משרדנו הגיש התנגדות לקיום צוואת המנוח ממספר נימוקים:
השפעה בלתי הוגנת של הזוכים עפ"י הצוואה על המנוח. שכן המנוח היה תלוי בהם טרם פטירתו וטעם מרכזי נוסף הוא כי המנוח לא היה כשיר לחתום על צוואה בגילו המופלג ולאור מצבו הרפואי. בד בבד הגיש משרדנו גם בקשה למתן צו ירושה במסגרתו יירשו את המנוח יורשיו על פי דין.

לצורך הוכחת הטענות הנ"ל פעל משרדנו אל מול כל המוסדות הרפואיים בישראל, לקבלת התיעוד הרפואי של המנוח, בשנים האחרונות לחייו. על פניו, עולה כי המנוח לא היה כשיר לצוות במועד עריכת הצוואה. אך הדבר עוד טעון הוכחה והכרעה של בית המשפט לענייני משפחה בתל אביב.

המלצת משרדנו הינה, כי במידה ויש לכם קרוב משפחה ערירי ו/או קרוב משפחה המטופל ע"י מטפלת סיעודית זרה במשך 24 שעות ביממה, יש להסדיר ענייניו הממוניים והגופניים עוד בהיותו כשיר ולהיות ערים לאפשרות שצד ג' ואף בן משפחה עלול לנסות לנצל את חולשתו לצורך זכיה ברכושו.

מה קורה כאשר הוראות צוואה אינן ברורות?

1.רקע

מעשה שהיה בעניין צוואה לא ברורה, כך היה.
אישה, ילידת ארה"ב, בגיל כ – 55, ד"ר בחינוך, הצליחה למכור רעיון ושיטה בחינוך בהרבה מיליוני $.
אותה אישה יזמית היתה גם חולה בסכרת והיא הביאה מארה"ב את אמה המבוגרת והחולה על מנת שתוכל לתמוך בה ולטפל בה בישראל. האישה לא היתה נשואה מעולם וגם ילדים לא היו לה.
לימים אכן הגיעה האם לישראל והיזמית בענייני חינוך לקחה מטפלת פיליפינית אשר טיפלה באם וגם ביזמית לפי הצורך.

2.ניסוח רשלני של צוואה

כמו כן ניסחה האשה-היזמית צוואה עדכנית קודם עם חברות ואח"כ בעזרת עורך דין.
לאשה עתירת ההון היה חשוב כי במקרה של פטירתה, ראשית הונה ישמש להמשך תמיכה באמה, אולם היא הקפידה כי נכסיה לא יעברו לרשות אמה.
כמו כן היה חשוב לה כי הונה יועבר להקמת גן ציבורי וכן יועברו סכומים קצובים לחברים וקרובי משפחה.
נוסחה צוואה ארוכה ומורכבת על ידי עורך הדין אולם מתוך טעות לא צוין באופן מפורש מה יקרה על רכושה של המצווה במקרה ואמה תחיה בפטירתה ולאחר פטירת אמה.

3.רצונה האמיתי של המצווה

מהצוואות הקודמות וגם מרוח הצוואה היה ברור כי רצונה של המצווה היה כי לאחר פטירת האם ומיתרת הכסף (במידה ויהיה) יוקם גן ציבורי ואף חבריה ו – 2 קרובות משפחה יקבלו מנות מוגדרות של סכומי כסף, אולם עניין זה לא נכתב באופן מפורש. למרבה הצער נפטרה המצווה ממחלתה לפני אמה, וצוואתה אושרה וניתן צו קיום צוואה כאשר אי הבהירות בצוואה הפכה להיות קריטית.

4.מה קורה כאשר הצוואה לוקה בחסר? ללא הוראה מפורשת בצוואה

לגבי חלוקת העיזבון לאחר פטירת האם יתחלק העיזבון לפי צו ירושה ובמקרה זה לאחיה של המצווה. המצווה הורתה במפורש כי היא לא רוצה שעיזבונה יעבור לאחיה.
כיצד ניתן להשלים צוואה כאשר המצווה נפטר ולא ניתן לשאול אותו לרצונו. האם אין מה לעשות ותתקבל תוצאה שהמצווה שנפטר לא רצה?

5.מה אם כן הפתרון לסוגיה זו

משרדנו העוסק בנושא צוואות, התנגדויות לצוואה וכו' ומייצג 4 יורשים על פי הצוואה מצא פתרון יצירתי לנושא והגיש בימים אלה תביעה למתן פסק דין הצהרתי ובו בקשה כי בית המשפט יצהיר על הפרשנות הנכונה לצוואה ובכך ימלא את הלקונה שנוצרה כתוצאה מהניסוח החסר.
בתביעה שהוגשה פורטו הנסיבות המיוחדות וכן בולט עורך הדין שערך את הצוואה אשר אמר בבית המשפט כי:

"עשיתי טעות שהכנסתי את הפסקה ולא תיקנתי את הצוואה".

הפתרון של פסק דין הצהרתי ייתן משקל ויכריע ברצונה האמיתי של המצווה ויגרום להעברת רכושה לאותם יורשים ומוסדות שהמצווה רצתה ביקרם.

למעשה התביעה מנסה לפתור את בעיית הרשלנות בניסוח הצוואה ולתת תוקף לרצון האמיתי של המצווה כפי שעולה באופן ברור מצוואות קודמות ואף מגוף הצוואה שניתן לה תוקף.

צוואה הדדית

זוגות רבים שהחליטו כי הגיע המועד לערוך צוואה נתקלים במחשבה: "מה יהיה אם לאחר שאעצום את עיני בת\בן הזוג ימצאו בן\בת זוג חדשים? מה יעלה ברכוש שצברנו? מה יקרה אם לבן\בת הזוג החדשים ילדים משלהם?" ועוד.

חששות ומחשבות אלו אינם תלושים מן המציאות, "וכבר היו דברים מעולם" עת בן\בת הזגו הנותר בחיים פתח את "סבב ב' " מבחינה רומנטית.

חששות ומחשבות אלו גם "מתורגמים" לא אחת לתביעות משפטיות בקשר עם תוקף צוואה, רצון המצווה, הבטחות שנעשו בחיים, חלוקה לא שוייונית, ועוד.

ל- "כשל שוק" זה ישנו פתרון הקרוי "צוואה הדדית".

צוואה הדדית היא צוואה אשר בבסיסה הסכם בין בני הזוג בקשר עם אופן הורשת הרכוש בפטירת אחד או שני בני הזוג – הוראות הצוואה מחייבות את הצדדים בדיוק כמו הסכם.

הסכמה זו ניתנת לביטול בעוד שני בני הזוג בחיים, באמצעות מתן הודעה בכתב.

לעומת זאת, אם בן הזוג הנותר בחיים יבקש לבטל את הוראות הצוואה ההדדית או לסטות מהוראותיה, הרי שידרש להשיב את החלק שירש מאת בן\בת הזוג שהלך לעולמו ליורשיו או לפצותם (את יורשי הצד שהלך לעולמו) בסכום שווה ערך (אם נניח הייתה זו דירה שמכר).

סיפור:

בני זוג עם שני ילדים ובבעלותם דירה בתל אביב. בני הזוג עורכים צוואה הדדית במסגרתה מורים כי בפטירת אחד מהם חלקו יעבור לבן הזוג הנותר בחיים ולאחר מכן לילדיהם המשותפים בחלקים שווים.

דוגמא 1:

לאחר שנה אחד מהם מתחרט ומבקש לערוך צוואה חדשה בנוסח אחר, הרי שהוא רשאי לעשות באמצעות מתן הודעה בכתב לצד השני על ביטול \ חזרה מהוראות הצוואה ההדדית.

דוגמא 2:

לאחר שנה אחד מהם הולך לעולמו. השני, שנותר בחיים, מבקש כעת לשנות את אופן העברת הרכוש לאחר פטירתם.

בן הזוג הנותר בחיים רשאי לעשות כן אך ורק בקשר עם חלקו ברכוש (חצי מהדירה המשותפת לצורך הדוגמא).

אם טרם חולק העיזבון – עליו לוותר ויתור כללי לגבי המחצית שירש מבן\בת הזוג (החצי השני של הדירה) אשר תעבור ליורשים שנקבעו בצוואה ההדדית (במקרה זה לילדים).

לאור מורכבות העניין, חשוב לערוך צוואה אצל עורך דין המתמצא בנושא, וכך למנוע סכסוכים עתידיים וכדי לוודא שהרכוש שצברנו בזיעת אפנו יעבור ליורשים על פי בחירתנו.

המדריך לניהול עיזבון

מתי ממנים מנהל עיזבון? מה ההבדל בין מנהל עיזבון זמני לקבוע? מה סמכויותיו של מנהל העיזבון? על שאלות אלה ואחרות ניתן למצוא מענה ברשימה זו.

מנהל עיזבון הינו אדם, תאגיד או האפוטרופוס הכללי, אשר ממונה על ידי בית משפט לצורך כינוס נכסי עיזבון, ניהולם, סילוק חובות העיזבון ולבסוף חלוקת נכסי העיזבון ליורשים.

מנהל העיזבון ממונה על ידי בית המשפט או על-ידי הרשם לענייני ירושה, על פי בקשת יורש או נושה של עיזבון, או על פי בקשה של אפוטרופוס כללי או היועץ המשפטי לממשלה. מנהל העיזבון כפוף להוראות בית המשפט, לפיהן הוא צריך לבצע פעולות לצורך כינוס נכסי העיזבון, ניהולם, שמירתם וביטוחם, סילוק החובות וחלוקת יתרת נכסי העיזבון בין היורשים לפי צו ירושה או לפי צוואה. לצורך מילוי תפקידו מבצע מנהל העיזבון פעולות משפטיות, כגון הגשת בקשות לבית המשפט, ופעולות מנהליות כגון כינוס הנכסים ותשלום חובות.
להלן הסברים הנוגעים להליכי המינוי, ניהול וחלוקת העיזבון .

1.מבוא

1.1.מתי ימנה בית המשפט מנהל עיזבון?

מנהל עיזבון נידרש בהתקיים לפחות אחד מהמקרים הבאים:

1.1.1.קיים רכוש לחלוקה שהוא משמעותי ליורשים.

1.1.2.ידועה רגישות במערכות יחסים בין היורשים.

1.1.3.המוריש היה דמות דומיננטית בחיי היורשים וצפוי שיתקשו לקבל החלטות בהעדרו – במצב זה מנהל העיזבון משמש כתחליף לנפטר וכמגשר המרגיע ומפשר.

1.1.4.קיימת מורכבות ברכוש.

1.1.5.מערכות היחסים בין המוריש וקרוביו הושתתו על אמון באופן שקיים פער בין הרישום הפורמאלי והבעלות האמתית.

1.2.מנהל עיזבון

מנהל העיזבון יהיה האדם שאותו מינה המוריש או שעליו הסכימו היורשים או שנקבע על-ידי בית המשפט לענייני משפחה.חוק הירושה מסדיר את הכללים הנוגעים להסדרת עיזבון של אדם שניפטר וניהול עיזבונו. החוק מורה על חובת הדיווח של מנהל העיזבון שמונה על ידי בית המשפט ומסמיך את האפוטרופוס הכללי לפקח על מנהל העיזבון ועל פעולותיו בנוגע לניהול העיזבון.

מנהל עיזבון זמני בקשה למינוי מנהל עיזבון זמני מוגשת בכל מקרה בו קיים צורך לבצע פעולות בעיזבון. למשל ביצוע תשלומים, שמירה על הכספים, השכרת נכס, כינוס נכסי העיזבון, תשלום חובות או ניהול הליכים משפטיים בשם או כנגד העיזבון.

אם יש סיבה כלשהיא הדוחה את מתן צו קיום הצוואה כתוצאה מהתנגדות לקיום צוואה אזי ממנים מנהל עיזבון זמני.

מינוי מנהל עיזבון קבוע תפקידו של מנהל עיזבון זמני, מסתיים עם הכרזת היורשים כתוצאה ממתן צו קיום צוואה. במסגרת מתן צו קיום הצוואה, ניתן למנות מנהל עיזבון קבוע לעיזבון. מינוי שכזה יעשה כאשר בצוואת הנפטר קיים אינטרס ציבורי, כאשר אחד מהזוכים הוא קטין, קיימות הוראות לנאמנויות או כאשר ישנן הוראות בצוואה המצריכות פיקוח מיוחד.
כאשר לא צוינה בצו תקופת המינוי של מנהל העיזבון, תהא תקופת המינוי של מנהל עיזבון קבוע שנתיים ושל מנהל עיזבון זמני – 6 חודשים.


1.3.הוראות בית המשפט למנהל העיזבון

מנהל העיזבון משמש כפקיד של בית המשפט, הוא מקבל הוראות מבית המשפט ונמצא תחת פיקוחו. בית המשפט רשאי, בכל עת, לפי בקשת מעוניין בדבר או מיוזמתו, לתת למנהל העיזבון הוראות בכל דבר הנוגע למילוי תפקידיו. כמו כן, רשאי מנהל העיזבון לפנות בעצמו לבית המשפט בבקשה למתן הוראות.

2.הגשת בקשה למינוי מנהל עיזבון

2.1.המסמכים שיש לצרף לבקשה למינוי מנהל העיזבון

כאשר הבקשה למינוי מנהל עיזבון מוגשת בהסכמת כל היורשים, וללא כל התנגדות, יש להגישה לרשם לענייני ירושה שבאזור פעולתו היה מושבו של המוריש במותו, בצירוף המסמכים הבאים:

2.1.1.טופס בקשה על פי התוספת לתקנות הירושה.

2.1.2.הסכמה בכתב של אדם המוצע להיות מנהל עיזבון בחתימתו.

2.1.3.הסכמה בכתב של היורשים על פי דין או של הנהנים על פי צוואה בחתימתם.

2.1.4.תצהיר תומך לבקשה ובו נימוקים לבקשה למנות מנהל עיזבון.

2.1.5.שובר תשלום על אגרת בקשה למינוי מנהל עיזבון.

2.1.6.שובר תשלום אגרת פיקוח. (*במחוז ת"א – רק אם הרשם הורה על מינוי).

 

את כל המסמכים והטפסים הגישו בשלושה עותקים: לאחד צרפו את כל המסמכים המקוריים, ולשניים האחרים – העתקים מכל המסמכים.

כאשר הבקשה למינוי מנהל עיזבון איננה בהסכמתם של כל היורשים למינוי – יש להגיש את הבקשה בבית משפט לענייני משפחה, לפי מקום מושבו של המוריש.

3.

הפעולות הנדרשות ממנהל העזיבון

מנהל העיזבון נדרש לכנס את נכסי העיזבון, לנהל את העיזבון, לסלק את חובות העיזבון ולחלק את יתרת העיזבון בין היורשים.

3.1.רישום הערות בפנקסים בדבר מינוי מנהל העיזבון

משנודע למנהל העיזבון שיש בעיזבון מקרקעין או נכסים אחרים המתנהלים לגביהם פנקסים על-פי דין, המשמשים לרישום זכויות בעלות, ידאג כונס הנכסים שתירשם בפנקסים הערה על מינויו.

3.2.הגשת פרטת העיזבון

בהקדם האפשרי, ולא יאוחר מ-60 יום לאחר המינוי, יגיש מנהל העיזבון לאפוטרופוס הכללי פרטה של נכסי העיזבון ושל חובותיו ויאמתה בתצהיר.

3.3.פרסום הודעה לנושים

מנהל העיזבון חייב להזמין את נושי המוריש להודיע לו בכתב על תביעותיהם. ההזמנה תפורסם ברבים (לרוב בעיתון יומי) ולמתן ההודעה תיקבע תקופה של שלושה חדשים לפחות מיום הפרסום.בית המשפט רשאי לפטור את מנהל העיזבון מן החובה להזמין את הנושים, אם ראה שבנסיבות העניין אין הצדקה להזמינם.אין בהוראה זו כדי לגרוע מחובת מנהל העיזבון לסלק חובות שעליהם נודע לו בדרך כל שהיא.

 

3.4.השקעת כספי העיזבון

כספי העיזבון שאינם דרושים לצורכי התנהלותו השוטפת של העיזבון, חייב מנהל העיזבון להחזיקם או להשקיעם כדרוש לשם שמירת הקרן והבטחת הפירות.

3.5.דוחות מנהל העיזבון

מנהל העיזבון נדרש, בכל ענייני העיזבון, לנהל חשבונות ולהגיש לאפוטרופוס הכללי דין וחשבונות לפחות אחת לשנה ועם שחרורו מהתפקיד.

3.6.סדר עדיפות בין חובות העיזבון

חובות העיזבון יסולקו לפי סדר עדיפות זה:

3.6.1.ההוצאות הכרוכות בהלוויית המוריש, בקבורתו ובהצבת מצבה על קברו, לפי הנהוג באותן נסיבות.

3.6.2.ההוצאות של צו ירושה, של צו קיום ושל ניהול העיזבון במידה שהן חלות על העיזבון.

3.6.3.החובות שהמוריש היה חייב ערב מותו ולא התבטלו במותו, לרבות המגיע לאשתו על פי כתובה במידה שסכום הכתובה אינו עולה על סכום סביר.

3.6.4.המגיע לבן-זוגו של המוריש על פי עילה הנובעת מקשר האישות, פרט לכתובה כאמור, והמגיע לבן זוג לפי חוק יחסי ממון בין בני זוג, או לפי הסכם ממון כמשמעותו באותו חוק.

 

חובות העיזבון בעלי עדיפות שווה יסולקו לפי יחס הסכומים שלהם.
עדיפותם של מסים ותשלומי חובה אחרים תהיה בהתאם להוראות החוקים הדנים בהם.
חובות העיזבון עדיפים על מזונות מן העיזבון.
היה מקום להניח שיהיה בעיזבון כדי סילוק כל חובות העיזבון, רשאי מנהל העיזבון לסלק חובות גם לפני גמר בירורם של שאר החובות.
התברר שאין בעיזבון כדי סילוקם של כל חובות העיזבון, חייב מנהל העיזבון להגיש בקשה למתן צו ניהול העיזבון בפשיטת רגל לפי דיני פשיטת רגל, אם לא ציווה בית המשפט על דרך אחרת של חיסול העיזבון.

4.בקשה לצו ירושה או לצו קיום צוואה

4.1.הגשת הבקשה

בקשה לצו ירושה או לצו קיום צוואה תוגש בליווי תצהיר ויצורפו לה המסמכים הבאים:

4.1.1.תעודת פטירה או הצהרת מוות.

4.1.2.הצוואה המקורית (בבקשה לצו קיום צוואה).

4.1.3.אישור על משלוח ההודעה בדואר רשום ליורשים על-פי דין או לזוכים על-פי הצוואה.

4.1.4.ייפוי כוח לעורך דין אם המבקש מיוצג.

4.1.5.אישור על תשלום אגרה.

4.1.6.אישור כי במרשם הארצי אין רישום בדבר בקשה קודמת לצו ירושה או לצו קיום צוואה.

4.2.הודעת הסתלקות של יורש מזכותו בעיזבון

יורש המעוניין להסתלק מחלקו בעיזבון יגיש הודעת הסתלקות בליווי תצהיר.הסתלקות של קטין או פסול דין טעונה אישור של בית המשפט.

4.3.פרסום הודעה על הגשת בקשה והגשת התנגדויות

הוגשה בקשה לצו ירושה או לצו קיום צוואה, יפרסם על כך הרשם הודעה בעיתון יומי וב"רשומות", ויקבע זמן מתאים שלא יפחת משבועיים להגשת התנגדויות.

4.4.העברת הבקשה לצו יורשה או לצו קיום צוואה לבית המשפט לענייני משפחה

במקרים המפורטים להלן יעביר הרשם לענייני ירושה את הבקשה לבית משפט לענייני משפחה, ויראו את הבקשה כתובענה שהוגשה לבית המשפט, כאשר מגיש הבקשה יירשם כתובע, ומגיש ההתנגדות או היועץ המשפטי לממשלה יירשמו כנתבעים:

4.4.1.הוגשה התנגדות לבקשה.

4.4.2.המדינה או מוסד ממוסדותיה הם צד לבקשה.

4.4.3.היועץ המשפטי לממשלה ראה לנכון ליזום הליך הבקשה או להצטרף להליך.

4.4.4.האפוטרופוס הכללי מייצג בבקשה חסוי, קטין או נעדר.

4.4.5.הצוואה היא צוואה בעל-פה.

4.4.6.בצוואה קיים פגם או חסר.

4.4.7.על הירושה חלים כללי המשפט הבינלאומי הפרטי, למשל יהודי תושב ואזרח חו"ל.

4.4.8.הרשם לענייני ירושה ראה לנכון להעביר את הבקשה לבית המשפט.

לאחר העברת הדיון לבית משפט לענייני משפחה, רשאי הוא להצהיר על זכויות היורשים. עשה כן – יועבר העתק הצו לרשם לענייני ירושה לשם רישום במרשם הארצי של צווי ירושה וצווי קיום צוואה.

4.5.ערעור על החלטת הרשם לענייני ירושה

הרואה עצמו נפגע מהחלטת הרשם לענייני ירושה, רשאי לערער עליה בפני בית המשפט לענייני משפחה בתוך 15 יום מהמצאת ההחלטה.הרשם לענייני ירושה שנתן החלטה רשאי להורות על עיכוב ביצוע החלטתו עד להכרעה בערעור, אם הוגשה לו בקשה שכזו.

 

התנגדות לצוואה – מתי ואיך

1.ראשית דבר

במקרים רבים לאחר פטירת הקרוב לנו, מתגלה כי תוכן צוואה שהשאיר אינו תואם את הבטחת המנוח לנו במשך חייו ו/או את העתק צוואה שאנו אוחזים בידינו,  וכי הרכוש ש"הובטח" לנו על ידי המנוח עבר לידי קרובים אחרים ו/או גורמים שונים ואנו נותרנו ללא כלום.  האינסטינקט הראשוני מורה לרבים מאיתנו "להניח" ולכבד את "רצון המנוח". מרבית מהאנשים אינם מודעים כי ביכולתם להתנגד לקיום תוכן הצוואה ואף להביא לפסילתה בהתקיים העילות המנויות בחוק הירושה, תשכ"ה -1965.(להלן:"חוק הירושה")

2.מבוא

במאמר הקודם בסדרה," גם ברגעים האחרונים אפשר להכין צוואה צוואת  "שכיב מרע"  צוואה בעל פה", הוסבר כי המחוקק תומך בעקרון כי "רצונו של האדם כבודו" ועל כן, כאשר הוכח כי צוואתו של האדם אכן מביעה את  רצונו האמיתי – יש לכבדה ולתת לה תוקף משפטי.               במאמר זה נעסוק במקרים שבהם המחוקק בחוק הירושה, איפשר ליורשים פוטנציאליים אשר מרגישים כי קופחו מתוכן הצוואה ו/או נושלו מהצוואה שלא כדין להגיש התנגדות מנומקת, ולמנוע קיום צוואה אשר אינה עונה לדרישות החוק.

3.באיזה עילות ניתן לבטל צוואה

חתימת המצווה האם המצווה חתום על הצוואה – במקרה של ספק רצוי לבדוק היטב האם חתימת המצווה על הצוואה היא באמת חתימתו.כשרות לצוות העילה השכיחה ביותר המאפשרת התנגדות לקיום צוואה ומופיעה בסעיף 26 לחוק הירושה– היא כאשר המצווה לא היה במצב בו ידע להבחין בטיבה של צוואה. דהיינו- מקרה של חולה נפש לדוגמא, או מקרים בהם המצווה כלל לא ידע שהוא חתום על צוואה.בחוק הירושה לא הוגדר המושג: "טיב הצוואה" ומהם המבחנים לבחינת צלילות דעתו של המצווה, על כן בפסיקה הוגדרו מספר מבחנים לכך:

א.מודעותו של עורך הצואה כי הינו עורך צוואה.

ב.מודעותו של עורך הצוואה להיקף רכושו וזהות יורשיו.

ג.מודעותו של עורך הצוואה לתוצאות צוואתו.

ד.מצבו הנפשי של עורך הצוואה תקין, כך שהינו יכול לפרש את המציאות הסובבת אותו ללא כל חזיונות שווא ו/או לחצים נפשיים אחרים.

4.איום, אונס

סעיף 30 לחוק הירושה מפרט מקרים בהם דין הצוואה להתבטל. כאשר מופעל על המצווה לחץ חיצוני בלתי הוגן לעריכת הצוואה לטובת נהנים מסוימים והמצווה היה נתון תחת איום ו/או אונס בעת עריכת הצוואה,  הרי שדין הצוואה להתבטל.

5.השפעה בלתי הוגנת

במקרים רבים המגיעים למשרדנו בנושא הצוואה הם בני משפחה שיש להם סכסוך משפחתי עם "היורשים",  כאשר בד"כ טוענים לקוחותינו כי המצווה שינה את הוראות צוואתו בעקבות השפעת  של אחד מבני המשפחה אשר דאג לעצמו וקיפח את יתר בני המשפחה.כאשר טוענים טענה של השפעה בלתי הוגנת צריך להוכיח השפעה חריגה, בלתי רגילה ובלתי הוגנת. החוק לא מפרט הגדרה מדויקת ל"השפעה בלתי הוגנת", ולכן בפסיקה נקבעו מספר מבחנים לקביעת מהי השפעה בלתי הוגנת:

א.עצמאות – עד כמה היה המצווה עצמאי בתקופת עריכת הצוואה בפעולותיו היומיומיות ? בית המשפט בוחן האם המצווה היה עצמאי הן מהבחינה השכלית והן מהבחינה הפיזית בתקופה הרלוונטית.

ב.סיועבמידה והוכח כי המצווה לא היה עצמאי והיה תלוי בסיועו של האחר, בית המשפט יבחן מה עוצמת התלות של המצווה ב"אחר"? כמו-כן יבחן בית המשפט מה טיב הסיוע והיקפו על המצווה.

ג.קשרים חברתיים נוספים במבחן הנ"ל בית המשפט יבחן האם היו למצווה קשרים חברתיים נוספים היכולים להעיד על מידת התלות של המצווה ב"אחר". במידה ויוכח כי היו למצווה קשרים אחרים, הרי ניתן להסיק כי רמת התלות של המצווה ב"אחר" פחותה מאשר לא היו לו קשרים חברתיים נוספים.  

ד.מעורבות ה"אחר" – בית המשפט יבחן עד כמה היה מעורב ה"אחר" בעריכת הצוואה ועד כמה שותף הוא בהוראותיה, מדובר במבחן המרכזי לבחינת ההשפעה הבלתי הוגנת.  

6.טעות

במקרים מסוימים ניתן לטעון כי המצווה עשה טעות בעריכת הוראות הצוואה. "טעות" כזו, לעיתים, מהווה "הפסד" של מיליוני שקלים ליורשים. על-כן,  במקרה ובו בטענה כי יש טעות עובדתית בצוואה עליכם לפנות לעו"ד המתמחה בתחום בכדי להגיש את תגובתכם. סעיף 30 (ב) לחוק הירושה מתייחס לטעות שנערכה בצוואה ומחלק זאת לשני סוגי טעויות (עובדתיות):

א.אם ניתן לדעת מה היה מצווה עורך הצוואה אילולא הטעות – יתקן זאת בית המשפט, נטל ההוכחה הינו על המבקש להורות כי הייתה טעות בעריכת הצוואה.

ב.אם לא ניתן לדעת מה מצווה עורך הצוואה – דין ההוראה להתבטל.

על המבקש לתקן צוואה עקב טעות שנפלה בה להוכיח כי נפלה אכן טעות בצוואה, כי קיים קשר סיבתי בין הטעות לבין ההוראה בצוואה, וכי ניתן לקבוע בוודאות מה היה רצונו של המצווה לו לא נפלה הטעות.

7.סיכום

המלצתנו היא כי כדאי להגיש התנגדות לצוואה בכל מקרה בו יש ספק לגבי אמיתות הצוואה או ספק לגבי פרשנות רצונו של המצווה או כאשר הצוואה נוגדת את ההגיון והצהרות המצווה בחייו.

8.סוף דבר

לאור הסקירה דלעיל ברור כי קיימים מקרים בהם יורה בית המשפט על בטלות הוראת המצווה. במאמר זה התמקדנו בעילות להגשת התנגדות למתן צו קיום צוואה. במקרים שבהם אתם אמורים לרשת ובהגיע הימים מתברר כי חלקכם בצוואה "התאדה" עליכם להיוועץ בעורך דין על מנת לבחון האם קיימות העילות המתירות לבית המשפט  להורות על ביטול הצוואה או חלקה.כאשר הצוואה מנוגדת להלך הנורמטיבי של המנוח והיא יוצאת דופן ומקפחת צד או נוגדת את הצהרות המצווה בחייו בנוגע לירושתו, רצוי לפנות לעורך דין מומחה בנושא ולבדוק ב- 7 עיניים את הצוואה הבלתי צפויה.

 

משק חקלאי וזכויות ידועה בציבור

הקדמה

הזכויות במשק חקלאי עוברות פעמים רבות מההורים לאחד הילדים וממנו לנכד.
רצון המשפחה לשמור על משק חקלאי כנכס משפחתי מהווה שיקול מרכזי בתכנון  הירושה המשפחתית.

כיצד עוברות הזכויות בנחלה בעת פטירת בעל/בעלת הזכויות בנחלה

על פי כללי רשותמקרקעי ישראל (בעל הקרקע) והסכם המשבצת הדו צדדי עם האגודה או חוזה המשבצת התלת צדדי עם האגודה והסוכנות היהודית לארץ ישראל, כאשר בעלים של משק חקלאי נפטר עוברות כל הזכויות לבת/בן הזוג הנותרים בחיים וזאת גם כאשר לבעל המשק החקלאי ילדים ואףכאשר בעל הזכויות משאיר צוואה ובה הוא מבקש להעניק את הזכויות לאחד מילדיו או לחלק את הזכויות בין יורשיו.

כאשר נפטרים שני בני הזוג עוברות הזכויות לבן ממשיך הרשום בסוכנות היהודית לארץ ישראל או ברשות מקרקעי ישראל או לאחד מילדי הזוג לפי הקריטריונים של רשות מקרקעי ישראל וההסכמים הרלוונטיים.


על פי הפסיקה והחוק הידוע/ידועה בציבור הם בני זוג לכל דבר וענין

עם פטירת בעלי המשק החקלאי ובהנחה שהוא לא נשוי אבל יש לו בת/בן זוג, יועברו על פי הפסיקה והדין כל הזכויות לידועה בציבור.

הידועה/ידוע בציבור הינו בן זוג לכל דבר ועניין מבחינת החוק והדין וזכאי לקבל את הזכויות במשק החקלאי.

בעוד שרוב בעלי הזכויות במשק חקלאי יודעים כי במקרה של פטירה יועברו זכויותיהם לאשה או הבעל גם כאשר הבעל או האשה אינם רשומים כלל כבעלי זכויות במשק חקלאי, כאשר יש ידוע בציבור, הזכויות יועברו ב – 100% אליו.

הנושא חשוב במיוחד, לאור העובדה כי היווצרות יחסים משפטיים של ידוע או ידועה בציבור הוא אירוע משפטי שאינו מקבל גושפנקא רשמית, אלא במקרה של מחלוקת בין הצדדים. יתכנו מקרים שבהם בעל הזכויות במשק החקלאי כלל לא מודע כי התהוו יחסים עם בת זוג המחייבים משפטית וקשורים לזכויותיו המשק החקלאי.

כיום ברור לבני זוג הגרים ביחד ומנהלים משק בית משותף ויחסי אישות לאורך שנים כי הם בני זוג לכל דבר ועניין גם מבחינת הדין, אולם יש מקרים גבוליים כגון מגורים משותפים ללא שיתוף רכושי מלא, או אפילו מגורים נפרדים באופן חלקי – ובכל זאת יווצרו יחסים משפטיים של בני זוג לכל עניין ודבר, גם מגורים קצרים יחסית של מעל 6 חודשים יכולים במקרים מסוימים להיות מוגדרים כיחסים של ידוע/ידועה בציבור על מכלול הזכויות המשפטיות הנלוות למעמד זה.


כיצד ניתן למסד את נושא העברת הזכויות כאשר יש בן/בת זוג או במקרה של "ספק בני זוג"

יש מספר דרכים למנוע העבר תהזכויות במשק החקלאי אל הידוע\ה בציבור.

אחת הדרכים הוא הכנת הסכם יחסי ממון שיקבל אישור בית המשפט ובו יצוין כי לבן/בת הזוג יש או אין זכויות במשק החקלאי. אולם, אין הדבר ימנע זכויות הידוע\ה בציבור כיורש של המנוח\ה.

הסכם כזה צריך להיות מנוסח על ידי עורך דין הבקיא בדיני המושבים וזכויות במשק חקלאי על על היבטיו.

דרך נוספת היא עריכת כתב ויתור של בן/בת הזוג הידוע בציבור ובו יצוין כי בן הזוג מוותר על כל זכות במשק החקלאי.

גם מסמך זה יש להכין באופן יסודי על ידי עורך דין הבקיא היטב בנושא ותוך התחשבות בזכויות עליהן מוותר בן הזוג שאינו נשוי פורמאלית לבעל הזכויות במשק החקלאי.

בעל הזכויות במשק חקלאי וזכויות הבן הממשיך

הקדמה

נושא יחסי הזכויות בין בעל משק חקלאי (נחלה) לבין בן או בת אשר בנו את ביתם במשק חקלאי, מהווה סוגיה חמה ובלתי פתורה בבתי המשפט. פסק דין בנושא זה שניתן על יד כבוד השופטת חנה קיציס, מבית המשפט לענייני משפחה בראשון לציון, שופך אור הן על מורכבות הסוגיה, והן על פתרונות יצירתיים אפשריים לאיזון בין האינטרסים הנוגדים של הצדדים.

העובדות בתמצית

זוג הורים, בעלי משק חקלאי במרכז הארץ, אפשרו לבנם וכלתם לבנות את ביתם במשק החקלאי על פי הנהלים שהיו נהוגים באותה עת באגודה ובמוסדות המיישבים. (רשות מקרקעי ישראל והסוכנות היהודית לארץ ישראל).לימים נפטר האב והאם נותרה במשק החקלאי ובבית המגורים שלה. לימים, אימו של הבן שבנה את ביתו במשק החקלאי, נקלעה למצוקה כלכלית קשה, כאשר מצד אחד בבעלותה נכס בעל ערך משמעותי (המשק החקלאי), ומצד שני מחסור חמור בכסף נזיל לצרכיה היומיומיים.

בעלת הזכויות במשק החקלאי הציעה לבנה וכלתה לרכוש ממנה את הזכויות במשק, או לקבל ממנה פיצוי עבור בניית ביתם ולפנות את הנחלה על מנת שתוכל למכור אותה לצד ג'. הבן ואשתו סירבו בכל תוקף, וטענו כי המשק הוא למעשה שלהם, הם "בנים ממשיכים", וזכאים לקבל את כל הזכויות בנחלה ללא תמורה, והאמא כלל אינה רשאית למכור את המשק.

האמא-בעלת הזכויות במשק החקלאי הגישה תביעת פינוי נגד בנה וכלתה, ולחילופין, תבעה תביעה לפצל את בית המגורים תוך השתת הוצאות הפיצול על הבן ואשתו

בלית ברירה הגישה האם תביעה כאמור לעיל, ובמהלך המשפט אף מכרה את הנחלה לצד ג' יחד עם הבית של הבן וכלתו. לבקשת הבן וכלתו, עיכב בית המשפט את סיום המכירה עד למתן פסק דין בתביעה.

הבן וכלתו הגישו תביעה להכיר בזכויותיהם במשק החקלאי

הבן ואשתו טענו כי הזכויות במשק החקלאי הועברו אליהם במתנה, ולחילופין קיימת התחייבות לתת מתנה והזכויות צריכים לעבור אליהם לאחר פטירת האם, וכי האם אינה רשאית למכור את המשק החקלאי לצד ג'.

תמצית פסק הדין

בית המשפט דחה את תביעת הבן ואשתו להכיר בזכויותיהם במשק החקלאי וניתח את המסמכים והאירועים, וקבע כי לא היתה לאם, בעלת הזכויות במשק ובעלה, כל כוונה ליתן לבן וכלתו זכויות במשק החקלאי למרות בנית הבית במשק החקלאי.

בית המשפט לא קיבל את טענת הבן וכלתו כי הינם "בנים ממשיכים" למרות שהיו מספר מסמכים שנחתמו על ידי האם לאגודה ובהם אזכור נושא "הבן הממשיך". בית המשפט קיבל בעניין זה את טענות האם, כי חתימתה על המסמכים היתה אך ורק על מנת לאפשר את בניית הבית וקבלת משכנתא. בית המשפט גם דחה את טענת הבן ואשתו כי הם קיבלו את הזכויות במשק החקלאי במתנה, או כי ניתנה התחייבות האם ליתן מתנה.

בית המשפט קיבל את תביעת האם להפריד את בית המגורים של הבן ואשתו מהמשק החקלאי, וכן חייב את הבן ואשתו בכל הוצאות ההפרדה הנ"ל.בית המשפט דחה את תביעת האם לפינוי, וקבע כי כוונת האם היתה ליתן להם זכויות בבית ובחלקה עליו נבנה הבית של הבן וכלתו.כתוצאה של פסק הדין תוכל האם לסיים את מכירת המשק ולקבל את מלוא התמורה עבורו ולשפר באופן משמעותי את איכות חייה.

סיכום ומסקנות

פסק הדין של השופטת חנה קיציס מדגים את המתח, המורכבות והקושי במציאת פתרון הולם, נכון וצודק לאיזון בין זכויות בעלי המשק החקלאי, לבין הבן או הבת אשר בונים את ביתם על המשק החקלאי והופכים את הבית במושב למרכז חייהם.

מצד אחדאין זה הגיוני, צודק או נכון משפטית לבטל במחי יד את זכויותיהם של בעלי המשק החקלאי, אשר נתנו לבן או לבת לבנות בית מגורים במשק החקלאי, להגביל את זכויות הקנין שלהם ולא לאפשר להם איכות חיים סבירה לעת זקנה.

מצד שנייש מקום להתחשב בזכויות הילדים אשר העבירו את מרכז חייהם למושב, ולפעמים גרים בבית המגורים שלהם עשרות שנים.

מצד שלישיההורים בעלי הזכויות במשק החקלאי מגיעים לגיל מתקדם, זקוקים לעזרה, ולפעמים חייבים למכור את הנכס היחיד או העיקרי שלהם, על מנת לממן פתרון הולם לעת זקנה-כגון בית אבות, עזרה סיעודית ומימון איכות חיים וטיפול הולם.

שקלול הזכויות והחובות של הצדדים וכן איזון של כל האינטרסים המנוגדים כאמור לעיל, מוטלת על כתפי בית המשפט ומהווים מטלה מורכבת קשה במיוחד וזאת על מנת למצוא את האיזון הנכון והמתאים, על מנת ששני הצדדים יוכלו להמשיך ולחיות את חייהם באופן סביר וללא נזקים כלכליים משמעותיים.לעניות דעתי כבוד השופטת קיציס בפסק דינה מצאה איזון עדין ונכון בין האינטרסים של הצדדים המאפשר לשני הצדדים ליהנות מקנינו באופן סביר.

הפתרון הנכון לבעית ההורים מול הבן הממשיך

לסוגיה שתיארנו קיים פתרון מעולה, הדורש מחשבה תחילה, ומאמץ משותף של כל הצדדים, טרם מתן רשות לבן או לבת לבנות את ביתם במשק החקלאי.

משרדנו טיפל בעשרות רבות של בעיות בין בנים /בנות להוריהם, בנוגע למשק החקלאי.

הפתרון הנכון וההולם לפתרון בעיות אלה הוא עריכת חוזה מפורט בין הצדדים, אשר יקח בחשבון בתנאיו את כל האפשרויות הגלומות בעתיד-דהיינו, מקרה של פטירה, חס וחלילה, מקרה של מכירת המשק על ידי ההורים ו/או מכירת הבית על ידי הילדים.בחוזה מפורט בין ההורים והבנים, (מומלץ גם לערב את יתר הילדים במשפחה), ניתן לפתור מראש את הסוגיות המורכבות שהועלו בפסק הדין.בנוסף לתנאי החוזה הספציפיים בין הצדדים.

עריכת החוזה תגרום לשני הצדדים להבין ולשקול באופן מפורט את התנהלותם בעתיד, ולתאם את הציפיות, הן של ההורים בעלי הזכויות במשק, והן של הילדים אשר בונים בו את ביתם, וכן את ציפיות יתר בני המשפחה בנוגע לירושה העתידית של המשק החקלאי.לא פחות חשוב חוזה מתאים אשר יבהיר את ציפיות הצדדים לעיתים גם יאפשר למשפחה להמשיך ולהתקיים בשלום ובאחדות לאורך שנים רבות.