קבלה לחברות באגודת המושב

אגודה שיתופית זכאית לברור חבריה. לא כל אדם המעוניין להתקבל כחבר יצליח לעבור את מבחני הקבלה, המזכירים לעיתים מיונים ליחידה מובחרת, הנקרים בדרכו. זכותה של אגודה שיתופית לברור את חבריה נובעת מאופייה של האגודה והישוב, דוגמא לכך הינה יישוב דתי המעוניין לשמור על הצביון הדתי בכך שלא יקבל חברים חילוניים. אמנם היום אין מדובר (לרוב) ביישובים קהילתיים – שיתופיים, אך עדיין ניתנת משמעות עצומה למעמדו של המבקש להתקבל כחבר, מצבו המשפחתי, עברו (הפלילי), מצבו הכלכלי וכיו"ב.

אולם, שיקול דעתה של האגודה בקבלה לחברות, מוגבל במקרה של בן ממשיך, על פני מקרה של אדם הבא מן החוץ ומבקש להתקבל כחבר.

להלן תיאור מקרה, בו סירבה אגודה שיתופית לקבל בן ממשיך כחבר:
תיק מספר 703/362/07 בית הגדי אגודה שיתופית בע"מ נ' דמרי שמעון:

עיקרי העובדות:
המשיב ואביו(המנוח) חתמו על תצהירים, לפיהם, זכויותיו של המנוח במשק מועברות למשיב ללא תמורה. למעשה, נעשתה עסקת מתנה בין אב לבנו, על פיה לבן הזכויות במשק לאחר מות אביו.

כשנה לאחר שאביו נפטר פנה המשיב לאגודה בבקשה לקבלו כבן ממשיך וכחבר באגודה.
לאחר פניות רבות ותכתובת רבת שנים בין המשיב לאגודה, נתמנה חוקר לבדוק את סוגיית החברות, כאשר במסקנתו מצא החוקר שיש לקבל את המשיב כחבר. על כך משיגה האגודה בפסק דין הנדון.

טענות המשיגה (האגודה):
טענה האגודה כי עקב התנתקותו של המשיב מן האגודה, והעובדה כי אינו גר במשק, הרי שדי בכך כדי לא לקבלו לחברות, חרף היותו בן ממשיך.
המשיגה נשענה על פס"ד יפה ואח' נ' נטעים, שבו, לטענתה, קבע בית המשפט העליון כי רק מי שהינו תושב קבוע או מתכוון להתיישב דרך קבע באגודה, הוא אשר יכול להתקבל כחבר.

כמו כן, טענה האגודה כי העברת תמלוגים לידיו של הבן אינם מהווים קבלתו כחבר על דרך ההתנהגות.

טענות המשיב:
מכוח תקנה 3א' לתקנות האגודות השיתופיות, על האגודה לקבלו כחבר מן המניין, שעה ואינה קיימה הליך בוררות תוך 45 ימים מיום שסירבה לקבלו כחבר.

דיון והחלטה:
מכוח תקנה 3א' לתקנות האגודות השיתופיות על העונה להגדרת "בן ממשיך" המעוניין להתקבל כחבר באגודה, עליו להגיש בקשה בכתב. במידה ומתנגדת האגודה לבקשה הנדונה, על האגודה לפנות להליך בוררות תוך 45 ימים .
האגודה שלא עמדה בתנאים של התקנה לעיל מחוייבת, כסנקציה, לקבל את המשיב לחברות באופן אוטומאטי.
מעיון בתקנות עולה כי המחוקק לא הותיר בידי האגודה אפשרויות רבות לסיכול קבלתו של הבן הממשיך כחבר באגודה. נעשתה התקנה כאומרת שזכותו של הבן הממשיך להתקבל כחבר הינה הנורמה התקינה והמועדפת, אך במקרים חריגים ובמידה שלאגודה עילה מיוחדת למנוע מן הבן הממשיך להתקבל כחבר, אזי מוטלת עליה החובה לפנות להליך בוררות מיד וללא עיכוב.
העובדה שההצטרפות לאגודה הינה וולונטרית והאגודה רשאית לקבוע בתקנון את מי היא רואה לנכון לקבל כחבר. כל זאת, לא לעניין בן ממשיך שבו האגודה מוגבלת בסירוב שלה.  

סוף דבר:

נושא הקבלה לחברות באגודה שיתופית הינו מורכב וסבוך. על מנת למנוע ולפתור בעיות העלולות לקום, עת מבקש פלוני להתקבל כחבר מן המניין לאגודה זו או אחרת, יש לפנות למשרד עורכי דין אשר מתמחה בנושא זה.

 

חובות וזכויות חבר על פי הוראות תקנון הקיבוץ

מהו תקנון הקיבוץ?
תקנון הקיבוץ הוא הסכם מחייב בין החברים לבין הקיבוץ ובין החברים לבין עצמם. התקנון מסדיר ומעגן את החובות והזכויות של כל אחד מהצדדים.
חלק מהוראות התקנון הן ברורות וחד משמעיות וחלקן הן הוראות "סל", אותן ניתן להחיל על מקרים ומצבים רבים וכך להקים חובה מצד הקיבוץ כלפי החבר.
חשוב לציין שחיוב חבר בתשלום ו\או בכל חובה אחרת אינה אפשרית אלה אם נושא זה עוגן בתקנון בצורה מפורשת וברורה, אולם זה נושא למאמר אחר.

היחס בין החובות והזכויות של חבר הקיבוץ
בין הזכויות והחובות הנובעות מתקנון הקיבוץ, בין אם מדובר בקיבוץ שיתופי או מופרט\מתחדש, קיימת הדדיות מוחלטת.
כלומר, לא ניתן לנתק את חובות החבר מזכויותיו ולהיפך. לאמור, על החבר הרוצה ליהנות מזכויותיו החובה לקיים אחר חובותיו על פי הוראות התקנון.

החובה לנהוג בשוויון
חובתו הבלתי מעורערת של הקיבוץ כלפי החברים בו היא לנהוג בהם בצורה שווה ושוויוניות. לא יתכן שחבר קיבוץ לא יזכה לאותן הטבות ו\או לאותו יחס הניתן לחברים אחרים.
כאמור, החובה לנהוג בחברים באופן שווה וללא משוא פנים היא מאבני היסוד של דיני האגודות השיתופיות והפרתה מהווה הפרה של הוראות התקנון – הפרות שמקימות עילות תביעה רבות לחבר כנגד הקיבוץ.

הפרת חובת הקיבוץ לנהוג בשוויון יכולה לבוא לביטוי בצורות רבות ושונות מכל תחומי החיים.

לאור העובדה שמשרדנו מייצג חברי קיבוץ מזה שלושה עשורים, הרי שנחשפנו למקרים רבים ושונים.
באחד המקרים, פנה אל משרדנו חבר קיבוץ מוכשר אשר ביקש להיבחר לתפקיד מפתח בהנהלת הקיבוץ.
כאמור, אותו חבר קיבוץ היה מוכשר ומתאים לתפקידים השונים אולם הוא לא היה פופולארי בקרב מחזיקי תפקידי המפתח בקיבוץ באותה העת.
לאור זאת, כאשר ביקש החבר להיבחר לתפקיד, אותם נציגי הקיבוץ פעלו בדרכים לא כשרות והקימו מכשולים רבים בדרכו. אחת מפעולותיהן הפסולות (ביחד עם הוצאת דיבתו ופרסומים בזויים בגנותו) הייתה קבלת החלטה לפיה מאותו מועד בחירות, יהיה סף תנאי חדש שמעולם לא היה קיים וכאשר סף זה חל רק לגבי אותו תפקיד אליו ביקש החבר להיבחר.
במצב דברים זה הרי ברור שמטרתם היחידה של נציגי הקיבוץ הייתה לסכל בחירתו של אותו חבר להנהלת הקיבוץ.

משרדנו מייצג את החבר האמור בהליך נגד הקיבוץ. הליך אשר עודנו מתברר במסגרת של גישור.

במקרה אחר, פנה אל משרדנו חבר קיבוץ אשר עבד במשך כארבעה עשורים כמנהל ענף בקיבוץ בצפון הארץ.
בתחילת שנות ה– 2000 אותו קיבוץ עבר הליך של הפרטה שינוי אורחות החיים. באותה העת תומחרה משרתו של אותו חבר בהתאם להיקף עבודתו ומהותה. לאור היקף עבודתו ומהות העבודה שביצע, משרתו של אותו חבר תומחרה באופן גבוה למדי.

מסיבות שונות נציגי הקיבוץ (אשר מייצגים את הקיבוץ ומהווים ידו הארוכה) לא ראו בעין יפה את העובדה שאותו חבר משתכר בשכר כה גבוה.
משך תקופה של שנים אותם גורמים וחליפיהם (למעשה הקיבוץ) פעלו באופן שיטתי כדי לפגוע בענף שניהל החבר עד כדי הפיכתו ללא ריווחי. אותם גורמים הצליחו ולבסוף התקבלה החלטה של מוסדות הנהלת הקיבוץ לסגור את הענף והחבר מצא עצמו ללא עבודה וללא פרנסה, וכל זאת 4 שנים טרם הגיעו לגיל פנסיה.

הקיבוץ נהג בחבר באופן מפלה ופעל בשיטתיות כדי לפגוע בענף. כך למעשה הפר הקיבוץ חובותיו כלפי אותו חבר.

נוהג מחייב
כאשר במשך תקופה נוהג הקיבוץ בחבר בדרך מסוימת, המיטיבה עם החברים, הרי שדרך זו משתרשת והיא מהווה הוראה מחייבת והקיבוץ אינו יכול לסטות ממנה. כך קיבוץ המעניק הטבה מסוימת או מאפשר לחברים בו להשכיר את דירתם לצדדי ג', הלכה למעשה מחויב לכך ואינו יכול לחזור בו מהסכמתו.

כך במקרה בו משרדנו טיפל, חברת קיבוץ תבעה מן הקיבוץ החזר של קצבת השאירים שקיבלה מאחר ובמשך שנים רבות קיבלה את קצבת השאירים והשלמת הכנסה מהקיבוץ. אולם, לפתע, הקיבוץ החליט באופן חד צדדי לקזז את קצבת השאירים מהשלמת ההכנסה, חרף העובדה שבמשך שנים רבות לא עשה כן.
בעקבות פניה להליך בוררות הקיבוץ חויב בהחזר למפרע של קצבת השאירים לחברה בנוסף לפיצוי נוסף בגין עוגמת נפש והוצאות משפט.
בהקשר זה חשוב להבהיר "שנוהג רע", כזה המחיל על חברי הקיבוץ חיובים כספיים למשל, אינו משתרש וכי "נוהג רע" חייב לקבל ביטוי בתקנון האגודה או שמא הוראותיו אינן חלות.

סיכום
כאמור לעיל, הקיבוץ מחויב כלפי החבר במסגרת חוזית היא תקנון הקיבוץ. אותה מסגרת מגדירה את החובות והזכויות ההדדיות של הצדדים (החבר והקיבוץ).
חלק מהחובות הנחות על הקיבוץ ביחס לחבר אינן מוגדרות באופן חד משמעי וניתן להשתמש בהוראות אלו ולפרשן כך שיחולו במקרים רבים ושונים.
חשוב להדגישהבסיס הוא אחד ויחיד: על הקיבוץ לנהוג בצורה שווה בחבריו, ואילו הפר חובה זו הרי שקמה לזכות החבר עילת תביעה נגד הקיבוץ.
בנוסף, אילו הקיבוץ היטיב עם חבריו באופן מסוים הרי שלמעשה מדובר בנוהג מחייב והקיבוץ אינו יכול להתנער ממנו בנקל.