תקדים של המחוזי – נחלה חקלאית – צוואת האם מחייבת

העובדות

נחלה חקלאית במושב במרכז הארץ ששווייה כיום הוא כ – 10 מיליון ₪ היתה רשומה על שם הורי הצדדים.

לבעלי הנחלה נולדו 2 ילדים – בן ובת. הבן הבכור מתגורר בנחלה מזה עשרות שנים. הוא בנה שם ביתו יחד עם משפחתו.

הבת אינה מתגוררת בנחלה מזה עשרות שנים.

הבן התקבל כחבר אגודה ואף מחזיק בכתב התחייבות מאת הוריו המנוחים הנחזה להיות מסמך מינוי "בן ממשיך" במשק.

האם המנוחה הלכה לעולמה לאחר האב, והשאירה אחריה צוואה, על פיה היא מצווה את בית מגוריה בנחלה לביתה ואת מחצית מיתרת הנחלה.

 על פי כללי רשות מקרקעי ישראל שהיא הבעלים של הזכויות בנחלה לא ניתן לחלק באופן פיסי נחלה חקלאית.

נחלה חייבת להישאר כיחידה אחת בבעלות משפחה אחת.

בהתאם לחוזה הדו צדדי בין אגודת המושב לרשות מקרקעי ישראל כאשר אין בן ממשיך יש להחליט מי הוא הבן או בת "המוכן ומסוגל" לקבל את הנחלה ואותו בן או בת יקבלו את מלוא הזכויות במשק.

עד היום במקרה של בחירת אחד הילדים והעדפתו על פני אחרים, נושא הפיצוי קיבל פרשנויות שונות – חלק מבתי המשפט חייבו את הזוכה לפצות את היורשים האחרים וחלק שללו את הפיצוי.

הקביעות העובדתיות והמשפטיות של בית המשפט

בית המשפט המחוזי בתל אביב יפו בהרכב של 3 שופטים דן בסוגיות המשפטיות והעובדתיות של המקרה והגיע למסקנה חדשנית ותקדימית.

בית המשפט קבע פה אחד כי הבן שבנה את ביתו הוא הבן המוכן ומסוגל לקבל את מלוא כל הזכויות בנחלה, אולם עליו לפצות את אחותו בערך אותו חלק של המשק כפי שנקבע בצוואת האם.

בית המשפט נימק את מקור קביעתו לפיצוי האחות ברצון האם כפי שבא לידי ביטוי בצוואתה וכן קבע כי הצוואה מהווה מעין "הסכם משפחתי" פנימי המחייב את ילדיה לנהוג על פי רצונה.

כל זאת למרות שזכויות המנוחה היו זכויות בר רשות ולמרות שאין בהסכם הדו צדדי בין בימ"ש לאגודה כל אזכור לנושא הפיצוי.

עוד קבע בית המשפט כי סכום הפיצוי יהיה "נטו", דהיינו לאחר הפחתת המיסוי על מכירת אותו חלק בנחלה שאמור היה לעבור לאחותו.

בנוסף קבע בית המשפט כי הסנקציה על אי תשלום הפיצוי יהיה מכירת המשק לצד ג' וחלוקת התמורה בין הצדדים.

הבעיות המשפטיות בקביעות כאמור – לפי דעת הח"מ

בית המשפט הנכבד למעשה נתן לצוואת האם תוקף של הסכם בין ילדיה וגם ראה בעקרונותיו מקור משפטי לחיוב הבן המוכן ומסוגל לקיים את המשק החקלאי לשלם סכום פיצוי משמעותי מאוד לאחותו, תוך התעלמות ממסכים והתחייבויות כתובות קודמות שניתנו לבן על ידי ההורים המנוחים.

בית המשפט בפועל מוסיף להסכם בין האגודה לרשות מקרקעי ישראל סעיף פיצוי שלא קיים בהסכם עצמו וך התעלמות מהתחייבויות קודמות, בכתב או אחרת.

בנוסף מתעלם בית המשפט הנכבד מהעובדה הבסיסית כי בית המגורים שנבנה על ידי הבן הוא רכושו הבלעדי, כאשר ברור לכל הצדדים כי בית מגורים זה הינו קניינו הבלעדי וקניין בני משפחתו וכי לא ניתן לפנותו מהבית ולאלצו למכור אותו. זכות המגורים של הבן בבית הוכרה על ידי הפסיקה כזכות בלתי הדירה.

קביעה זו של פסק הדין גם מתעלמת מהעובדה הבסיסית כי הצפייה הלגיטימית והברורה של הבן בעת בניית הבית לפני עשרות שנים כי הוא יהיה הבעלים הבלעדי של הבית בכל מקרה.

בכוונת הבן להגיש ב.ר.ע. לבית המשפט העליון לאור הקביעה התקדימית כמתואר לעיל.

הבטחת לי את המשק החקלאי – הבת תבעה את אמא – מה פסק בית המשפט ?

הקדמה

הבת מתגוררת בנחלה (להלן: "התובעת" או "הבת התובעת") של ההורים מזה 42 שנים – מה מעמדה? האם יש לה זכויות בנחלה? או האם עליה לפנות את הנחלה כדרישת אמה?

בית המשפט לענייני משפחה בנצרת, כבוד השופט אסף זגורי, נתן פסק דין מפורט ותקדימי בנושא הבטחה בעל פה של ההורים לבתם ובעלה לקבלת הזכויות בנחלה החקלאית.

רקע עובדתי

בשנת 1980 ההורים הזמינו את הבת ובעלה לגור עימם בנחלה החקלאית שנמצאת במושב מוכר בצפון הארץ. ההורים ביקשו מהבת לעבור לגור בצמוד אליהם, ולטפל בהם בעת זקנה, והתחייבו כי לאחר פטירתם הבת ובעלה יקבלו את הזכויות בנחלה.

בני הזוג נענו לבקשת ההורים, עזבו את מקום מגוריהם ועברו לגור בבית צמוד לבית ההורים בנחלה. ההסדר והסיכום בין הצדדים, ההסדר המשפחתי, היה בעל פה וללא מסמך מסודר בכתב. בני המשפחה האחרים ידעו על ההסדר. לימים בני הזוג נפרדו ורק הבת התובעת נשארה לגור במשק, האבא נפטר, והאם החליטה להעביר את הזכויות במשק לבת אחרת שגרה במושב אחר.

האמא הכחישה לחלוטין את ההבטחה להעביר הנחלה לבת התובעת ודרשה מהתובעת לסלק את ידה מהבית, ולהתפנות מהמשק ללא כל פיצוי. הבת התובעת דרשה בתביעתה בבית המשפט לענייני משפחה את הזכויות במשק ולחילופין את הזכויות בבית המגורים בו היא מתגוררת מעל 40 שנים ברשות מלאה.

הבת התובעת התקבלה גם כחברה באגודת המושב והיא ובעלה דאז ניהלו את ענייני הנחלה במשק במשך מספר שנים. עת הבת התובעת ובעלה התגרשו הפעילות החקלאית בנחלה הופסקה.

הבת התובעת שיפצה את בית המגורים ואף עזרה במימון בניית חממה במשק ובמימון חייהם של ההורים באותה התקופה. הבת התובעת ובעלה דאז גם עסקו בעגלים ובמשק חלב ולימים הסתבכו כלכלית והגיעו לפש"ר.

האם העבירה את הזכויות במשק לבת אחרת מאחורי גבה של הבת התובעת וכאשר נודע הדבר לבת התובעת היא הגישה תביעה כאמור למימוש הבטחת האם בנוגע להעברת הזכויות בנחלה אליה, ולחילופין דרשה כי הזכויות בבית המגורים יועברו אליה.

המסקנות העובדתיות והניתוח המשפטי של בית המשפט

בית המשפט אימץ לחלוטין את גרסת הבת התובעת, אשר טענה כי נכרת חוזה מחייב בין הצדדים, וכי ההורים התחייבו להעביר לה את הזכויות בנחלה, לא קיבל את גרסת האם ואף קבע עובדתית כי הבת שקיבלה את הזכויות במשק מהאם הנתבעת ידעה על ההסכם המשפחתי להעביר הזכויות לבת התובעת.

יחד עם הקביעה העובדתית כאמור לעיל, קבע בית המשפט כי בעוד ההסכם המשפחתי חל בין בני המשפחה מהפן הקנייני וכלפי רשות מקרקעי ישראל, לא מונתה הבת התובעת כבת ממשיכה, אין לה זכויות קנייניות במשק ולכן אינה זכאית לקבל בו את הזכויות.

עוד קבע בית המשפט מהפן המשפטי, כי האם היתה רשאית לחזור בה מהתחייבותה להעביר הנחלה לבת התובעת.

בניתוח משפטי תקדימי קבע בית המשפט כי מצד אחד הסכם בעל פה בין ההורים לבת הוא הסכם מחייב.

לאור המסקנה המשפטית כי מצד אחד ההסכם נכרת, בין ההורים לבת, אולם לא היתה העברת זכויות בפועל, דחה בית המשפט את התביעה לסילוק יד ופינוי, וקבע כי הבת זכאית לקבל את הזכויות הקנייניות (זכויות חכירה) בבית המגורים והמגרש הצמוד כמעין פיצוי על הפרת ההסכם על ידי האם, אולם הבת תאלץ לשלם עבור פיצול הבית והמגרש הצמוד מהנחלה.

סיכום

אנו למדים כי להתחייבות בעל פה יש תוקף משפטי מחייב, ובמיוחד עת הצד המסתמך שינה חייו בעקבות ההתחייבות. 

הבת התובעת שוקלת לערער על המסקנות המשפטיות של בית המשפט.

מתי בן ממשיך יפצה את אחיו ואחיותיו?

1.מתי בן/בת ממשיך/ה יקבל את הזכויות במשק

מינוי בן או בת ממשיכים מבטיח את העברת הזכויות במשק החקלאי (נחלה) של ההורים לאחר פטירת ההורה. יש לציין שהמינוי צריך להיות על פי מסמכי וכללי רשות מקרקעי ישראל.
העברת הזכויות נעשית במינהל מקרקעי ישראל כפוף לכך, כי הבת או הבן הממשיך רשומים כדין בספרי רשות מקרקעי ישראל או בספרי הסוכנות היהודית לארץ ישראל.
יש כמובן להוכיח את עובדת פטירת ההורים באמצעות תעודת פטירה ואין צורך בצו ירושה או צו קיום צוואה.

2.מתי אם בכלל צריך לפצות את האחים

בדרך כלל אין כל הוראה בחוזים בין רשות מקרקעי ישראל לבין האגודה (המושב) המחייבת את הבן הממשיך לפצות את האחים במקרה של קבלת זכויות כבן/בת ממשיכים.
נושא פיצוי האחים טרם קיבל ביטוי בבית המשפט העליון ולמרות שקיימים מספר פסקי דין בבתי המשפט לענייני משפחה, עדיין אין הלכה מחייבת. – בחלק מהמקרים פסקו שעל הבן הממשיך לפצות את אחיו והאחרים לא.

על פני הדברים וללא הוראה ספציפית נראה כי הבת או הבן הממשיך לא צריכים לפצות את האחים גם כאשר הם מקבלים לבד ובשלמות משק חקלאי (ללא תמורה מצידם) ששוויו מיליוני שקלים.

3.מתי בכל זאת צריך לפצות את האחים/אחיות
קיימים מספר מקרים בהם יהיה צורך לפצות את האחים חלקם ברורים מאוד וחלקם פחות וכולם תלויים מאוד במערכת החוזים ונסיבות של כל מקרה ומקרה.

3.1.חוזה משולש החלת סעיף 114 לחוק הירושה

בחוזים מסוימים בהם עדיין הסוכנות היא צד שלישי לחוזה בנוסף לרשות מקרקעי ישראל ולאגודה קיים סעיף הקובע כי כאשר שני בעלי המשק הולכים לעולמם ואין בן ממשיך יעברו הזכויות במשק על פי סעיף 114 לחוק הירושה.
סעיף 114 קובע מנגנון לבחירת אותה בת או בן שיקבלו את משק ההורים וכן מנגנון פיצוי יתר האחים.
האם הכוונה להחיל את מבחן סעיף 114 דהיינו הבת/הבן המתאימים ביותר – או האם הכוונה היא להחיל גם את מנגנון הפיצוי כאמור בסעיף.
נושא זה טרם הוכרע על ידי בתי המשפט ויתכן כי יהיו מקרים מסוימים בהם הבת או בן המתאימים יאלצו לפצות את אחיהם.

3.2.כאשר יש חוזה מפורש בין הילדים

יש מקרים בהם כל הילדים של בעלי המשק החקלאי מחליטים לפני או אחרי פטירת ההורים כי הם יתחלקו בזכויות במשק החקלאי, או כי ימכרו אותו ויתחלקו בתמורה.
במקרה של הסכם מפורש עליו חתומה גם הבת/הבן הממשיכים ובתנאי כי תנאי החוזה ברורים בנושא זה – אין ספק כי יהיה צורך לחלק את התמורה או לפצות את האחים.

3.3.ויתור על מינוי בן ממשיך

קיימים מקרים בהם מתוקף הסדר משפחתי או צורך למינוי בן ממשיך על מנת לבנות בית מגורים, מחליטה המשפחה כי המינוי יהיה פורמלי גרידא.
במקרה כזה קיים בדרך כל הסכם בעל פה או בכתב בו מוותרת הבת או הבן הממשיך על זכויותיהם מראש.
במקרה של ויתור מפורש על זכויות הבת/בן ממשיך יתחלק המשק בין כל הילדים באופן שווה.

3.4.הנחלה משק חקלאי קיימים נכסים שאינם "מחוברים"

יש לזכור ולהדגיש כי רק הנחלה וכל המחובר אליה אינם ברי הורשה.
כל רכוש אחר של ההורים המנוחים הוא בר הורשה ויתחלק לפי צו ירושה או צו קיום צוואה.
לדוגמא כאשר במשק חקלאי יש מכונות ו/או כלים חקלאיים (טרקטורים) ו/או במשק יש חברה העוסקת בפיתוח זנים של צמחים ו/או פרחים וכן כל הנכסים שהוזכרו לעיל ודומים להם הם ברי הורשה ולכן הבן/בת הממשיכים יאלצו לפצות את היורשים האחרים בגין רכוש זה.
4.סיכום

כמתואר לעיל על קצה המזלג נושא הבת או בן ממשיך ופיצוי יתר הילדים היורשים מעלה סוגיות משפטיות מורכבות ומעניינות הדורשות התייחסות ספציפית לכל מקרה ומקרה על ידי עורך דין מומחה בנושא. יש לזכור כי גם כאשר לכאורה קיים בן ממשיך לא תמיד הוא רשאי לקבל את המשק ולפעמים הוא חייב לפצות את אחיו בגין זכויותיו.

 

בעל הזכויות במשק חקלאי וזכויות הבן הממשיך

הקדמה

נושא יחסי הזכויות בין בעל משק חקלאי (נחלה) לבין בן או בת אשר בנו את ביתם במשק חקלאי, מהווה סוגיה חמה ובלתי פתורה בבתי המשפט. פסק דין בנושא זה שניתן על יד כבוד השופטת חנה קיציס, מבית המשפט לענייני משפחה בראשון לציון, שופך אור הן על מורכבות הסוגיה, והן על פתרונות יצירתיים אפשריים לאיזון בין האינטרסים הנוגדים של הצדדים.

העובדות בתמצית

זוג הורים, בעלי משק חקלאי במרכז הארץ, אפשרו לבנם וכלתם לבנות את ביתם במשק החקלאי על פי הנהלים שהיו נהוגים באותה עת באגודה ובמוסדות המיישבים. (רשות מקרקעי ישראל והסוכנות היהודית לארץ ישראל).לימים נפטר האב והאם נותרה במשק החקלאי ובבית המגורים שלה. לימים, אימו של הבן שבנה את ביתו במשק החקלאי, נקלעה למצוקה כלכלית קשה, כאשר מצד אחד בבעלותה נכס בעל ערך משמעותי (המשק החקלאי), ומצד שני מחסור חמור בכסף נזיל לצרכיה היומיומיים.

בעלת הזכויות במשק החקלאי הציעה לבנה וכלתה לרכוש ממנה את הזכויות במשק, או לקבל ממנה פיצוי עבור בניית ביתם ולפנות את הנחלה על מנת שתוכל למכור אותה לצד ג'. הבן ואשתו סירבו בכל תוקף, וטענו כי המשק הוא למעשה שלהם, הם "בנים ממשיכים", וזכאים לקבל את כל הזכויות בנחלה ללא תמורה, והאמא כלל אינה רשאית למכור את המשק.

האמא-בעלת הזכויות במשק החקלאי הגישה תביעת פינוי נגד בנה וכלתה, ולחילופין, תבעה תביעה לפצל את בית המגורים תוך השתת הוצאות הפיצול על הבן ואשתו

בלית ברירה הגישה האם תביעה כאמור לעיל, ובמהלך המשפט אף מכרה את הנחלה לצד ג' יחד עם הבית של הבן וכלתו. לבקשת הבן וכלתו, עיכב בית המשפט את סיום המכירה עד למתן פסק דין בתביעה.

הבן וכלתו הגישו תביעה להכיר בזכויותיהם במשק החקלאי

הבן ואשתו טענו כי הזכויות במשק החקלאי הועברו אליהם במתנה, ולחילופין קיימת התחייבות לתת מתנה והזכויות צריכים לעבור אליהם לאחר פטירת האם, וכי האם אינה רשאית למכור את המשק החקלאי לצד ג'.

תמצית פסק הדין

בית המשפט דחה את תביעת הבן ואשתו להכיר בזכויותיהם במשק החקלאי וניתח את המסמכים והאירועים, וקבע כי לא היתה לאם, בעלת הזכויות במשק ובעלה, כל כוונה ליתן לבן וכלתו זכויות במשק החקלאי למרות בנית הבית במשק החקלאי.

בית המשפט לא קיבל את טענת הבן וכלתו כי הינם "בנים ממשיכים" למרות שהיו מספר מסמכים שנחתמו על ידי האם לאגודה ובהם אזכור נושא "הבן הממשיך". בית המשפט קיבל בעניין זה את טענות האם, כי חתימתה על המסמכים היתה אך ורק על מנת לאפשר את בניית הבית וקבלת משכנתא. בית המשפט גם דחה את טענת הבן ואשתו כי הם קיבלו את הזכויות במשק החקלאי במתנה, או כי ניתנה התחייבות האם ליתן מתנה.

בית המשפט קיבל את תביעת האם להפריד את בית המגורים של הבן ואשתו מהמשק החקלאי, וכן חייב את הבן ואשתו בכל הוצאות ההפרדה הנ"ל.בית המשפט דחה את תביעת האם לפינוי, וקבע כי כוונת האם היתה ליתן להם זכויות בבית ובחלקה עליו נבנה הבית של הבן וכלתו.כתוצאה של פסק הדין תוכל האם לסיים את מכירת המשק ולקבל את מלוא התמורה עבורו ולשפר באופן משמעותי את איכות חייה.

סיכום ומסקנות

פסק הדין של השופטת חנה קיציס מדגים את המתח, המורכבות והקושי במציאת פתרון הולם, נכון וצודק לאיזון בין זכויות בעלי המשק החקלאי, לבין הבן או הבת אשר בונים את ביתם על המשק החקלאי והופכים את הבית במושב למרכז חייהם.

מצד אחדאין זה הגיוני, צודק או נכון משפטית לבטל במחי יד את זכויותיהם של בעלי המשק החקלאי, אשר נתנו לבן או לבת לבנות בית מגורים במשק החקלאי, להגביל את זכויות הקנין שלהם ולא לאפשר להם איכות חיים סבירה לעת זקנה.

מצד שנייש מקום להתחשב בזכויות הילדים אשר העבירו את מרכז חייהם למושב, ולפעמים גרים בבית המגורים שלהם עשרות שנים.

מצד שלישיההורים בעלי הזכויות במשק החקלאי מגיעים לגיל מתקדם, זקוקים לעזרה, ולפעמים חייבים למכור את הנכס היחיד או העיקרי שלהם, על מנת לממן פתרון הולם לעת זקנה-כגון בית אבות, עזרה סיעודית ומימון איכות חיים וטיפול הולם.

שקלול הזכויות והחובות של הצדדים וכן איזון של כל האינטרסים המנוגדים כאמור לעיל, מוטלת על כתפי בית המשפט ומהווים מטלה מורכבת קשה במיוחד וזאת על מנת למצוא את האיזון הנכון והמתאים, על מנת ששני הצדדים יוכלו להמשיך ולחיות את חייהם באופן סביר וללא נזקים כלכליים משמעותיים.לעניות דעתי כבוד השופטת קיציס בפסק דינה מצאה איזון עדין ונכון בין האינטרסים של הצדדים המאפשר לשני הצדדים ליהנות מקנינו באופן סביר.

הפתרון הנכון לבעית ההורים מול הבן הממשיך

לסוגיה שתיארנו קיים פתרון מעולה, הדורש מחשבה תחילה, ומאמץ משותף של כל הצדדים, טרם מתן רשות לבן או לבת לבנות את ביתם במשק החקלאי.

משרדנו טיפל בעשרות רבות של בעיות בין בנים /בנות להוריהם, בנוגע למשק החקלאי.

הפתרון הנכון וההולם לפתרון בעיות אלה הוא עריכת חוזה מפורט בין הצדדים, אשר יקח בחשבון בתנאיו את כל האפשרויות הגלומות בעתיד-דהיינו, מקרה של פטירה, חס וחלילה, מקרה של מכירת המשק על ידי ההורים ו/או מכירת הבית על ידי הילדים.בחוזה מפורט בין ההורים והבנים, (מומלץ גם לערב את יתר הילדים במשפחה), ניתן לפתור מראש את הסוגיות המורכבות שהועלו בפסק הדין.בנוסף לתנאי החוזה הספציפיים בין הצדדים.

עריכת החוזה תגרום לשני הצדדים להבין ולשקול באופן מפורט את התנהלותם בעתיד, ולתאם את הציפיות, הן של ההורים בעלי הזכויות במשק, והן של הילדים אשר בונים בו את ביתם, וכן את ציפיות יתר בני המשפחה בנוגע לירושה העתידית של המשק החקלאי.לא פחות חשוב חוזה מתאים אשר יבהיר את ציפיות הצדדים לעיתים גם יאפשר למשפחה להמשיך ולהתקיים בשלום ובאחדות לאורך שנים רבות.

 

זכויות בן ממשיך גוברות על הוראות צוואה

פסק דין חשוב ששניתן על ידי כבוד השופט דוד גדול בענין זכויותיו של הבן הממשיך (אותו יצג משרדנו) כנגד הוראות צוואה מאוחרת של האם בעלת המשק, המבטלת לכאורה את מינוי וזכויות הבן הממשיך והמעבירה הזכויות במשק החקלאי לילדים אחרים.
ראה תמ"ש 8630/03 בבית משפט השלום בכפר סבא – פס"ד מיום 22.6.05.

פסק הדין מדגים שוב כמה חשוב לבן הממשיך ולהוריו להתייעץ עם עו"ד הבקיא בנושא ולחתום על חוזה מפורט בין ההורים לבן הממשיך כל זאת לפני כניסת הבן ואשתו להשקעה בבנית בית במשק ההורים.

העובדות
מדובר במשק חקלאי הנמצא במושב ירחיב בו מנוהלים מקרקעי המושב על ידי רשות מקרקעי ישראל והסוכנות היהודית לארץ ישראל בחוזים תלת שנתיים מתחדשים (להלן: "החוזה המשולש").

חברי האגודה השיתופית המרכיבים את המושב מחזיקים במשקים מכח זכויותיהם כברי רשות. בעל המשק המקורי (במקרה שלנו) חתם על חוזה בר רשות ואחרי פטירתו קיבלה את כל הזכויות במשק אשתו, אשר חתמה על מסמכי התקשרות חדשים בשנת 1987 עם המוסדות המיישבים.

סמוך למועד החתימה חתמה בעלת המשק על התחייבות בלתי חוזרת לפיו היא ממנה את בנה ואשתו "כבן ממשיך" (להלן: "הנתבעים").
האגודה, רשות מקרקעי ישראל והסוכנות היהודית לארץ ישראל אישרו את ההצהרה ואף איפשרו לבן הממשיך לבנות את ביתו במשק החקלאי.

יש להוסיף ולציין כי גם אחיו של הבן הממשיך חתמו על הסכמתם להסדר הנ"ל על פיו יקבל הבן הממשיך ואשתו את הזכויות במשק לאחר פטירת האם.

בשנת 1992 אחת מאחיותיו של הבן הממשיך נכנסה לגור עם האם ולאחר הלכים משפטיים בין הבן הממשיך לבת הוסכם כי הבת ובני ביתה יוכלו לגור בבית האם עד שנה לאחר פטירת האם.
בשנת 1993 חתמה האם על צוואה ובה הוראה להעברת המשק החקלאי לבת הנ"ל.
לאחר פטירת האם הגישה הבת תביעה לביטול מעמדו של הבן ואשתו כבן ממשיך.

הטענות המשפטיות

הבת טענה כי הקניית הזכויות מהאם עומדת בסתירה לסעיף 8 לחוק הירושה.

כמו כן טענה הבת כי העובדה שהזכויות במשק הן זכויות אישיות אינה מחייבת מסקנה כי הן אינן ניתנות להורשה והפנתם בענין זה את בית המשפט לפסק הדין בפרשת אזולאי נ' אזולאי ובפרשת ברמלי נ' ברמלי.


כמו כן טענה הבת באמצעות עוה"ד שלה כי תנאי החוזה המשולש שצריכים לחול הן החוזה במעמד הקנית הזכות של בן ממשיך ולא במועד פטירת האם.
בחוזה האחרון קיימת הוראה מפורשת כי זכויות הבן הממשיך גוברות על כל זכות אחרת ואילו בחוזה משנת 1987 (השנה בה התמנה הבן הממשיך) הענין פחות ברור.


הנתבעים (הבן הממשיך) הרשות והסוכנות היהודית ארץ ישראל טענו כי זכויות בר רשות אינן ברות הורשה וכי חוזה המשולש (אישיות) גובר על חוק הירושה וכי ההענקה היא מתנה שהסתיימה ולא ניתן לחזור ממנה.

הכרעת בית המשפט
בית המשפט הנכבד קיבל את טענות הנתבעים וקבע חד משמעית כי כאשר זכות המתיישב היא זכות בר רשות חוק הירושה לא חל אלא אם הותר באופן מפורש בהסכם בין הצדדים.
כמו כן קבע בית המשפט כי על פי החוזה שחתמה האם וכן לאור סעיף 20(ה) לחוזה המשולש, המשק החקלאי אינו חלק מעזבון האם.
כן קבע בית המשפט כי תנאי החוזה המשולש שהיה בתוקף בעת פטירת האם יחולו.
לסיכום קבע בית המשפט הנכבד כי לנתבעים מלוא הזכויות במשק החקלאי כבן ממשיך ואין לילדים האחרים כל זכות במשק.
כמו כן חייב בית המשפט את התובעים בהוצאות משמעותיות של כ- 25,000 ₪ כולל מע"מ.

סיכום ומסקנות

כאשר בן ממשיך והוריו חותמים על חוזה מפורט שנעשה על ידי עו"ד מומחה בנושא וכן משלימים כראוי את הפרוצדורה במוסדות המשקים, מבטיח הבן את עתידו הכלכלי במשק גם כנגד התנגדות חריפה של אחיו לאחר פטירת ההורים והחוזה וכן המינוי של בן ממשיך גוברים על חוק הירושה וצוואה נוגדת.

כיצד מבטלים זכות של בן ממשיך ?

הקדמה
נושא הבן הממשיך מהווה אבן שואבת לבעיות וסוגיות משפטיות שחלקם עדיין לא קיבל ביטוי בפסקי דין ולהלן מאמר בנושא האקטואלי ביותר כיום במושבים דהיינו כיצד מבטלים את זכות הבן הממשיך.
ביטול מעמדו של "בן ממשיך" תלוי קודם כל בדרך מינויו – המינוי ודרכו קובעים את דרך הביטול.

צורות שונות למינוי בן ממשיך
בן ממשיך יכול שימונה לצורך פורמלי בלבד כגון לקבלת אישור לבנות בית שני בנחלה ויכול שימונה באופן ענייני ומתוך מטרה שיקבל את כל זכויות המשק-הנחלה-לאחר פטירת ההורים ויכול שימונה כנגד התחייבותו לתמוך בהורים הן כלכלית והן בכל דרך אחרת נדרשת לעת זיקנתם ויש גם מינויים מגוונים אחרים.

הדרך הפורמלית למנות בן ממשיך
על מנת שמינוי הבן הממשיך יהיה תקין ושלם יש לבצע מהלכים פרוצדורליים מסודרים וממוסדים באגודת המושב, בסוכנות היהודית לארץ ישראל ובמינהל מקרקעי ישראל.
מינהל מקרקעי ישראל יכיר בזכויות הבן הממשיך אך ורק אם כל הצדדים הרלוונטים יחתמו על כל המסמכים והתחייבויות הן של בעלי המשק, הן מטעם אגודת המושב, הסוכנות היהודית לארץ ישראל מקבלי הזכות (הבן הממשיך) וכמובן מינהל מקרקעי ישראל.
מינהל מקרקעי ישראל מקפיד על הפרוצדורה וללא רישום פורמלי של הבן הממשיך במינהל מקרקעי ישראל המינהל לא יתן כל תמיכה או הכרה למעמד זה.

הדרכים לביטול זכויות הבן הממשיך
כאמור הדרכים לביטול המינוי תלויות קודם כל בדרך המינוי כמתואר בכתבה זו והן גורם נוסף וחשוב לא פחות הוא האם הבן הממשיך (ולפעמים בן/בת זוגו וילדיו) בנו את ביתם במשק וגרים בו או לאו ?

פגמים במינוי עצמו
כאשר יש פגמים במינוי הבן הממשיך כגון שרק חלק מהמוסדות חתומים על הטפסים וההסכמים, או כאשר אחד ההורים או יותר אינם חתומים על המסמכים הנדרשים-יסתמך הביטול קודם כל על טענות בנוגע לחוסר מינוי מלכתחילה.
הביטול במקרה זה יהיה קל יחסית – אולם עדיין יש צורך לעשותו שכן אחרת הבן הממשיך עלול לדרוש מהוריו ואחיו זכויות בנוגע למשק החקלאי.

כאשר יש חוזה בין ההורים לבן הממשיך
יש לזכור כי חוזה כאמור יכול להיות מפורש, בעל פה, או על פי התנהגות הצדדים.
במקרה כאמור לעיל תהיה עילת הביטול תלויה קודם כל בתנאי החוזה-קיומם או הפרתם.
לדוגמא כאשר הבן הממשיך ובן/בת זוגו חייבים לדאוג (כלכלית ופיסית) להורים בעלי המשק ולכבדם והם אינם עושים בן כראוי-מקנה ההפרה זכות ביטול.
לדוגמא כאשר מתחייב הבן הממשיך לעבור ולגור במשק והוא לא עושה כן – מקנה ההפרה האמורה זכות ביטול.
לסיכום עניין זה יש לבדוק היטב את כל תנאי החוזה וקיומם על ידי הצדדים ולפעול ראשית בהתאם לתנאי החוזה.

כאשר אין חוזה מפורט בנוגע למינוי ותנאיו
במקרה כאמור לעיל תהיה ההסתמכות בעיקר על חוק המתנה ותנאיו.
לדוגמא, על פי חוק המתנה כאשר מצבו הכלכלי של נותן המתנה (ההורים במקרה שלנו) משתנה לרע באופן מהותי, רשאי נותן המתנה (בתנאים מסויימים) לחזור בו. דהיינו ההורים שמצבם הכלכלי הורע רשאים לחזור בהם ממינוי הבן הממשיך.
דוגמא נוספת היא, כאשר מקבל המתנה מתנהג באופן מחפיר כלפי נותן המתנה, רשאי נותן המתנה לבטל את המתנה.
דוגמא: במידה וההורים רוצים למכור את המשק ולעבור לבית אבות יתכן ותקנה להם הזכות לביטול הבן הממשיך כפוף לפיצויי בגין השקעותיו בבית המגורים.

קיימים כמובן מקרים רבים נוספים בהם ניתן ולפעמים רצוי לבטל מעמד הבן הממשיך ויש לבדוק כל מקרה לגופו – כגון האם שינה מקבל המתנה את מצבו לאור מתן המתנה וגורמים נוספים הקשורים לכל מקרה לגופו.

סיכום
מינוי בן ממשיך הוא צעד בר משמעות רבה הן לנותן הזכות והן למקבל הזכות ורצוי מאוד לחקור את כל היבטיו טרם ההתקשרות. רצוי שההתקשרות תהיה ברורה ובכתב ותאפשר במקרים מסוימים לצדדים לחזור בהם.