בשנת 2013 הלך לעולמו מנוח ערירי בגיל 98. בסמוך למועד פטירתו, וכאשר ישנו ספק אם היה כשיר לעשות כן, ערך המנוח צוואה במסגרתה הוריש את מלוא רכושו (דירת 4 חדרים במרכז תל אביב וכן כספים רבים) לעובד הסוציאלי, למטפלת הסיעודית שטיפלו בו בסמוך לפטירתו וכן לעובדת סיעודית מטעם לשכת הרווחה המקומית.
בסמוך מאוד לאחר פטירתו, הגישו הנ"ל – הזוכים עפ"י הצוואה בקשה לקיום צוואת המנוח. את הבקשה הגישו לרשם הירושה בתל אביב.
ב"כ האפוטרופוס הכללי סירב לאשר את הבקשה והגיש הודעה כי בכוונתו להתערב בהליך. ב"כ האפו' הכללי "הריח" כי יש ניחוח של רמיה. בשל כך התיק עבר לדיון בבית המשפט לענייני משפחה בתל אביב.
בית המשפט לענייני משפחה קבע כי טרם תאושר הצוואה או תינקט כל פעולה אחרת, יש לנסות לאתר את יורשי המנוח על פי דין (בהתאם לחוק הירושה). לפיכך מינה בית המשפט מומחה בתחום הגנאלוגיה לצורך איתור בני משפחת המנוח.
לאחר עבודה מאומצת של המומחה במשך למעלה משנתיים, איתר המומחה למעלה מ-30 יורשים מהפרנטלה השלישית של המנוח, קרי צאצאיהם של דודיו של המנוח, משני צידי הוריו.
חלק מן היורשים אותם איתר המומחה התאגדו ופנו למשרדנו, לצורך הגשת התנגדות לצוואה הנ"ל.
במסגרת הטיפול והייצוג, משרדנו הגיש התנגדות לקיום צוואת המנוח ממספר נימוקים:
השפעה בלתי הוגנת של הזוכים עפ"י הצוואה על המנוח. שכן המנוח היה תלוי בהם טרם פטירתו וטעם מרכזי נוסף הוא כי המנוח לא היה כשיר לחתום על צוואה בגילו המופלג ולאור מצבו הרפואי. בד בבד הגיש משרדנו גם בקשה למתן צו ירושה במסגרתו יירשו את המנוח יורשיו על פי דין.
לצורך הוכחת הטענות הנ"ל פעל משרדנו אל מול כל המוסדות הרפואיים בישראל, לקבלת התיעוד הרפואי של המנוח, בשנים האחרונות לחייו. על פניו, עולה כי המנוח לא היה כשיר לצוות במועד עריכת הצוואה. אך הדבר עוד טעון הוכחה והכרעה של בית המשפט לענייני משפחה בתל אביב.
המלצת משרדנו הינה, כי במידה ויש לכם קרוב משפחה ערירי ו/או קרוב משפחה המטופל ע"י מטפלת סיעודית זרה במשך 24 שעות ביממה, יש להסדיר ענייניו הממוניים והגופניים עוד בהיותו כשיר ולהיות ערים לאפשרות שצד ג' ואף בן משפחה עלול לנסות לנצל את חולשתו לצורך זכיה ברכושו.