.מבוא
ביום 30.5.13 ניתן פסק דין בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים בעניינים מנהליים, עע"מ 388/12 כראדי נ' מדינת ישראל (להלן: "פסק הדין"). עוה"ד גבי מיכאלי ועודד זאוברמן ייצגו את המערער בתביעה.
במסגרת פסק הדין נקבעו הקריטריונים הרלוונטיים לגביהם יש לתת את הדעת כאשר משרד החקלאות נדרש על פי חוק לתת המלצתו (או לא לתת המלצתו) לבניית מבנה חקלאי במשק.
בפסק הדין גם נקבע כי משרד החקלאות אינו רשאי להחליף את תפקידה של הוועדה המקומית לתכנון ובניה וכי הוא מהווה גורם ממליץ בלבד, ולא גורם מאשר.
2.קצת רקע – הסיפור החל כאשר חקלאי ותיק מאיזור הדרום ביקש לשקם את המבנים החקלאים במשק שלו לאחר שרובו נהרס בעקבות שריפה שפרצה בו. בין היתר כילתה האש גם מבנים חקלאיים שהיו בנויים במשק משנות ה- 70 של המאה הקודמת. המבנים נבנו בהיתר כדין.
החקלאי פנה אל הוועדה המקומית לתו"ב וביקש חידוש להיתר למבנים שנשרפו ונהרסו. הוועדה המקומית לתו"ב סירבה לחדש את היתר הבניה.
החקלאי לא אמר נואש והגיש ערעור על החלטה זו לוועדת הערר. וועדת הערר קבעה שיש לחדש את ההיתר המבוקש בכפוף להמלצת משרד החקלאות שיבחן את המבנה שחידוש ההיתר שלו מתבקש וזאת מבחינה תכנונית- האם הוא מבנה חקלאי או לאו והאם הוא מתאים לסוג החקלאות שמבקשים לקיים.
ועדת הערר גם הפנתה אל ההוראה הרלוונטית למקרים מסוג זה היא תקנה 20א לתקנות התכנון והבניה (בקשה להיתר, תנאיו ואגרות), התש"ל-1970(להלן: "התקנות") אשר קובעת כדלקמן:
"20א.
(א)מוסד התכנון יחדש את תוקפו של היתר, לבקשת בעל ההיתר או בעל זכות בנכס, במקרים אלה:
…..
(ה) גרמו שריפה, הרס או אירוע אחר נזק לבנין, והבנין ניתן לשיקום בהתאם להיתר שעל פיו הוקם, תחדש הועדה המקומית את ההיתר בהתאם לבקשת בעל ההיתר אם אין מניעה תכנונית לכך, ובלבד שתנאי ההיתר אינם סותרים את החוק או תקנות לפיו, לרבות הוראותיה של תכנית החלה על המקום; חל שינוי בבעלות או בזכויות בנכס, יוצא ההיתר המחודש על שם הבעל או בעל הזכויות החדש בנכס."
3.ההחלטה השגויה של משרד החקלאות
חרף, ההגדרה הספציפית לתפקיד משרד החקלאות בבואו לבחון בקשה לחידוש ההיתר, משרד החלקאות חרג מסמכותו ולמעשה בחן נושא של שימושים חורגים בעבר, בהווה ואף התייחס (כאילו שהיה נביא) לסיכוי שהחקלאי יעשה גם שימוש חורג בעתיד. על סמך כל אלו מצה משרד החקלאות שאין לתת המלצה לחידוש ההיתר.
4.העתירה המנהלית
על החלטה שרירותית ופסולה זו הגיש החקלאי, אשר יוצג על ידי עוה"ד גבי מיכאלי ועוה"ד עודד זאוברמן, עתירה מנהלית.העתירה נדחתה על ידי בית המשפט המחוזי – מרכז.החקלאי לא אמר נואש והגישבאמצעות עוה"ד גבי מיכאלי ועוה"ד עודד זאוברמן, ערעור לבית המשפט העליון.
5.הערעור בבית המשפט העליון
הערעור התקבל במלואו, פסק הדין של בית המשפט המחוזי בוטל והמדינה חוייבה בבהוצאות משפט בסך 20,000 ₪.בית המשפט העליון קבע כדלקמן:
השיקול של חשש סביר מפני שימוש חורג עתידי אינו שיקול ענייני ויחיד.
קיום של שימוש חורג אינו שולל את מתן חידוש היתר הבניה.
על משרד החקלאות יבחן האם מדובר מבחינה תכנונית מדובר במבנה חקלאי. דהיינו, האם המבנה המבוקש מתאים לפעילות החקלאית המבוקשת (קשר בין סוג מבנה לשימוש חקלאי).
כן, קבע בית המשפט העליון כי הרשות המוסמכת (הוועדה המקוימת לתכנון ובניה) דנה בבקשתו של החקלאי וראתה את המבנה שבנייתו מתבקשת כמבנה שיש ליתן היתר להקמתו.
על פי הוראות החוק ועל פי הוראות פסק הדין הספציפי שניתן בעניין שבנדון, משרד החקלאות מוגבל לבדיקה מאוד ספציפית ומוגבלת של המבנים שבנייתם מתבקשת.משרד החקלאות נדרש למעשה לבחון אך ורק האם המבנה הוא מבנה המתאים לשימוש חקלאי (לא תחנת כוח לצורך העניין) והאם המבנה המבוקש מתאים מבחינה תכנונית לצורך החקלאי.
6.פסק הדין מהווה הלכה מחייבת
פסק דין זה הוא הלכה מחייבת, ולפיכך משרד החקלאות, כמו גם בתי המשפט, מחויבים לפעול על פיו.
פסד הדין למעשה צייר גבול ברור המגדיר את מתחם סמכותו של משרד החקלאות ואת השיקולים שהוא מוכרח ומוסמך לשקול בעת בחינת בקשה לבניה של מבנים חקלאיים במשק.
כל חריגה ממתחם זה מהווה חריגה מסמכות ומזכה את מבקש ההיתר בסעד נגד משרד החקלאות או נגד הוועדה המקומית לתו"ב, תלוי בנסיבות המקרה.
7.סיכום
המסקנה מהמסכת העובדתית וההלכה המשפטית היא ככלל מבנה חקלאי שנבנה כדין ונשרף רשאים להקים אותו מחדש כפוף להתאמתו התכנונית לצרכים חקלאיים.