חופש הביטוי קיים גם בקיבוץ

חבר קיבוץ בחר להתנגד למינוי של חבר קיבוץ אחר למשרה ציבורית וזאת בניגוד לדעת מזכירות הקיבוץ והמלצותיו. חבר הקיבוץ נקט בלשון בוטה ואף הפיץ עלונים בנושא התנגדותו לתאי הדואר של החברים.
הקיבוץ בתגובה כינס את האסיפה הכללית והוחלט להוציא את החבר, (לאחר יותר מ-40 שנות חברות), מחברותו בקיבוץ.
החבר בחר לא לנסות ולבטל את ההחלטה להוציאו מהקיבוץ אלא לתבוע פיצוי כספי בגין הפרת החוזה בינו לבין הקיבוץ והוצאתו שלא כדין מהקיבוץ.

דבר ידוע הוא כי חופש הביטוי הוא מערכיה היסודיים ביותר של מדינת ישראל כמדינה דמוקרטית.

מידת ההגנה הניתנת לחופש הביטוי היא פרי האיזונים שבין חופש הביטוי לבין האינטרס של הכלל. איזון זה קובע את מידת ההגנה על הזכות ואת החופש הניתן למוסדות הקיבוץ לפגוע בה.
בבג"צ 6126/94 סנש נ' יו"ר רשות השידור תקדין עליון כרך 99 (2) 806 נקבע כי:
"ראוי הוא שלא לתת הגנה לחופש הביטוי והיצירה במקום שאלה פוגעים באינטרס הציבור. עם זאת, לא כל פגיעה באינטרס הציבור שוללת הגנה על חופש הביטוי והיצירה. פגיעה בחופש הביטוי והיציאה נתפסת כמוצדקת רק אם היא תואמת את ערכיה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית. אם היא לתכלית ראויה ואם הפגיעה בחופש הביטוי והיצירה אינה עולה על הנדרש".

משכך, סבירות ההחלטה של אסיפת הקיבוץ נבחנת כפונקציה של איזון ראוי בין הערכים המתנגשים שהם חופש הביטוי מחד ופגיעה ביסודות הקיבוץ ובמטרותיו או באורחות חייו ושמירת האופי החברתי המיוחד של הקיבוץ מאידך.

למסגרת חיי הקיבוץ יש ייחוד משלה. אך אין בה להצדיק סטיה מהאיזון הראוי בין חופש הביטוי לאינטרס הציבורי. האסיפה הכללית בפס"ד סלומון, לא נתנה משקל ראוי לעיקרון חופש הביטוי, בהתחשב בצרכיה הדמוקרטים של חברה דמוקרטית נאורה, והקיבוץ אינו יוצא מכלל זה. האסיפה הכללית נתנה משקל יתר לפגיעה ביסודות הקיבוץ, במטרותיו או באורחות חייו ובאופן זה חרגה ממתחם הסבירות.

כמו כן, נקבע כי החלטת האסיפה אינה עומדת במבחן המידתיות. קרי החלטתה להרחיק את התובע מהקיבוץ הינו גמול חמור שאינו עומד ביחס מידתי לחומרת מעשיו במידה שהביאה לקביעה שהחלטת האסיפה הכללית ניתנה שלא כדין.

משקיימת חובה של הקיבוץ כלפי חבריו, וחובות בין חברי הקיבוץ לבין עצמם כפי שהוצג לעיל, החלטת הקיבוץ במקרה דנן, להרחיק את התובע נתקבלה שלא כדין ומשכך, מהווה הפרה של החוזה בין הקיבוץ לחבר הקיבוץ.

הקיבוץ חויב לשלם לחבר פיצוי של יותר מ-500,000 ₪.


רשימה זו הינה למידע כללי וראשוני בלבד ואינה נועדה בשום מקרה לשמש כיעוץ משפטי ו/או כתחליף ליעוץ משפטי לכל מקרה ונסיבותיו.
הדברים נכונים למועד כתיבתם בלבד, ונכונותם עלולה להשתנות מעת לעת.

חבר קיבוץ תבע את הקיבוץ בגין הפרת תקנון הקיבוץ

תביעתו  של חבר קיבוץ ותיק בן 60 כנגד הקיבוץ בו הוא חבר בעילה של הפרות חוזרות ונשנות של תקנון הקיבוץ ושל תקנון אורחות עבודה ופרנסה, המהווים חוזים מחייבים בין הקיבוץ לחבריו.
התביעה הוגשה לאחרונה ומתבררת בבית המשפט .

תקנון הקיבוץ הינו חוזה סטטוטורי ,(
חוזה שנוצר ע"י חוק ומוגבל ע"י חוק. יצור כלאיים בין חוזה לחיוב). על פי התקנון  ישנה חובה דו צדדית על חבר הקיבוץ להעמיד לרשות הקיבוץ את מלוא כוח עבודתו ולקיים את הוראת רשויותיו המוסמכות של הקיבוץ בכל הנוגע לעבודתו ולסדרי עבודתו. מנגד על הקיבוץ לספק את הצרכים החומריים, החברתיים והתרבותיים של חבריו בהתאם ליכולתו, תוך שמירה על הערבות ההדדית והענקת זכויות שוות בתנאים שווים לכל חברי הקיבוץ.

בנוסף לכך, בעקבות שינוי סיווגו של הקיבוץ לקיבוץ מתחדש, נוספו  לתקנון הרגיל גם תקנון אורחן עבודה ופרנסה וכן תקנון מכרזים, הם תקנונים המסדירים את יחסי העבודה  של חברי הקיבוץ תוך מתן עדיפות בהעסקת חברי הקיבוץ בענפי הקיבוץ השונים.

התובע נמנה על צוות מקימי אחד  ממפעל הקיבוץ ועבד בו  בתפקידים שונים ברציפות כ – 28 שנים. הישות המשפטית של המפעל, לפי הנטען בכתב התביעה,  היא שותפות רשומה השייכת במלואה לקיבוץ .

במחצית השנייה של שנת 2006 התחלפה השדרה הניהולית במפעל, וזו החלה לקצץ בסמכויותיו של התובע. מדיניות ההנהלה החדשה היתה להעמיד בחזית המכירות של המפעל צוות צעיר ודינמי .
במהלך חודש מרץ 2007 נמסרה לתובע  בהפתעה הודעת  פיטורין, אשר נעשתה בניגוד לתקנוני  הקיבוץ ובניגוד לדין הנהוג במדינת ישראל.

בסעיפי התקנון  הנוגעים להפסקת עבודה שלא ביוזמתו של החבר מחויבים מנהלי הענפים להתריע בפני חבר הקיבוץ על תפקודו הלקוי אם היה כזה. כמו כן ניתן לחבר הקיבוץ  פרק זמן לתקן את דרכיו. במקביל מנהל משאבי אנוש , מנהל הקהילה , ויו"ר וועדת הביקורת אמורים לבדוק את התנהלותם של הנוגעים בדבר, לקרוא לסדר את מפר התקנון אם היה כזה, וכן לבחון ולהביע דעה לגבי תקינות המהלך וסבירות השיקולים שהופעלו בו.

למרות כל פניותיו של חבר הקיבוץ לגופי ההנהלה והביקורת שתפקידם למנוע פיטורים חד צדדים החליט מי מהנהלת הקיבוץ לא להתערב בסוגיה ולקבל את מהלך הפיטורין החד צדדי שנקטה הנהלת המפעל.

במקרה זה בו, מחד  חבר קיבוץ ממלא את כל התחייבויותיו כלפי הקיבוץ ומאידך הקיבוץ לא מקיים אחר חובותיו והתחייבויותיו החוזיות, הרי שאין מנוס מפניה לערכאות משפטיות.

אחריות הקיבוץ היא גדולה במיוחד לאור הסיבה האמיתית לפיטורין היא גילו של התובע. פיטורין בשל גיל הינה פעולה המנוגדת לדין, אשר מהווה אפליה אסורה
ופגיעה בכבוד האדם  על פי חוק כבוד האדם וחירותו-התשנ"ב -1992.

בגין התנהגות ו/או מעשי ו/או מחדלי הקיבוץ, כולם ביחד או לחוד, המהווים הפרה יסודית של החוזה בין הקיבוץ לחבר הקיבוץ  הוגשה תביעה  חוזית  ונזיקית לבית המשפט .