תגית: צוואות

זוגות רבים שהחליטו כי הגיע המועד לערוך צוואה נתקלים במחשבה: "מה יהיה אם לאחר שאעצום את עיני בת\בן הזוג ימצאו בן\בת זוג חדשים? מה יעלה ברכוש שצברנו? מה יקרה אם לבן\בת הזוג החדשים ילדים משלהם?" ועוד.

חששות ומחשבות אלו אינם תלושים מן המציאות, "וכבר היו דברים מעולם" עת בן\בת הזגו הנותר בחיים פתח את "סבב ב' " מבחינה רומנטית.

חששות ומחשבות אלו גם "מתורגמים" לא אחת לתביעות משפטיות בקשר עם תוקף צוואה, רצון המצווה, הבטחות שנעשו בחיים, חלוקה לא שוייונית, ועוד.

ל- "כשל שוק" זה ישנו פתרון הקרוי "צוואה הדדית".

צוואה הדדית היא צוואה אשר בבסיסה הסכם בין בני הזוג בקשר עם אופן הורשת הרכוש בפטירת אחד או שני בני הזוג – הוראות הצוואה מחייבות את הצדדים בדיוק כמו הסכם.

הסכמה זו ניתנת לביטול בעוד שני בני הזוג בחיים, באמצעות מתן הודעה בכתב.

לעומת זאת, אם בן הזוג הנותר בחיים יבקש לבטל את הוראות הצוואה ההדדית או לסטות מהוראותיה, הרי שידרש להשיב את החלק שירש מאת בן\בת הזוג שהלך לעולמו ליורשיו או לפצותם (את יורשי הצד שהלך לעולמו) בסכום שווה ערך (אם נניח הייתה זו דירה שמכר).

סיפור:

בני זוג עם שני ילדים ובבעלותם דירה בתל אביב. בני הזוג עורכים צוואה הדדית במסגרתה מורים כי בפטירת אחד מהם חלקו יעבור לבן הזוג הנותר בחיים ולאחר מכן לילדיהם המשותפים בחלקים שווים.

דוגמא 1:

לאחר שנה אחד מהם מתחרט ומבקש לערוך צוואה חדשה בנוסח אחר, הרי שהוא רשאי לעשות באמצעות מתן הודעה בכתב לצד השני על ביטול \ חזרה מהוראות הצוואה ההדדית.

דוגמא 2:

לאחר שנה אחד מהם הולך לעולמו. השני, שנותר בחיים, מבקש כעת לשנות את אופן העברת הרכוש לאחר פטירתם.

בן הזוג הנותר בחיים רשאי לעשות כן אך ורק בקשר עם חלקו ברכוש (חצי מהדירה המשותפת לצורך הדוגמא).

אם טרם חולק העיזבון – עליו לוותר ויתור כללי לגבי המחצית שירש מבן\בת הזוג (החצי השני של הדירה) אשר תעבור ליורשים שנקבעו בצוואה ההדדית (במקרה זה לילדים).

לאור מורכבות העניין, חשוב לערוך צוואה אצל עורך דין המתמצא בנושא, וכך למנוע סכסוכים עתידיים וכדי לוודא שהרכוש שצברנו בזיעת אפנו יעבור ליורשים על פי בחירתנו.

הקדמה
נושא הבן הממשיך מהווה אבן שואבת לבעיות וסוגיות משפטיות שחלקם עדיין לא קיבל ביטוי בפסקי דין ולהלן מאמר בנושא האקטואלי ביותר כיום במושבים דהיינו כיצד מבטלים את זכות הבן הממשיך.
ביטול מעמדו של "בן ממשיך" תלוי קודם כל בדרך מינויו – המינוי ודרכו קובעים את דרך הביטול.

צורות שונות למינוי בן ממשיך
בן ממשיך יכול שימונה לצורך פורמלי בלבד כגון לקבלת אישור לבנות בית שני בנחלה ויכול שימונה באופן ענייני ומתוך מטרה שיקבל את כל זכויות המשק-הנחלה-לאחר פטירת ההורים ויכול שימונה כנגד התחייבותו לתמוך בהורים הן כלכלית והן בכל דרך אחרת נדרשת לעת זיקנתם ויש גם מינויים מגוונים אחרים.

הדרך הפורמלית למנות בן ממשיך
על מנת שמינוי הבן הממשיך יהיה תקין ושלם יש לבצע מהלכים פרוצדורליים מסודרים וממוסדים באגודת המושב, בסוכנות היהודית לארץ ישראל ובמינהל מקרקעי ישראל.
מינהל מקרקעי ישראל יכיר בזכויות הבן הממשיך אך ורק אם כל הצדדים הרלוונטים יחתמו על כל המסמכים והתחייבויות הן של בעלי המשק, הן מטעם אגודת המושב, הסוכנות היהודית לארץ ישראל מקבלי הזכות (הבן הממשיך) וכמובן מינהל מקרקעי ישראל.
מינהל מקרקעי ישראל מקפיד על הפרוצדורה וללא רישום פורמלי של הבן הממשיך במינהל מקרקעי ישראל המינהל לא יתן כל תמיכה או הכרה למעמד זה.

הדרכים לביטול זכויות הבן הממשיך
כאמור הדרכים לביטול המינוי תלויות קודם כל בדרך המינוי כמתואר בכתבה זו והן גורם נוסף וחשוב לא פחות הוא האם הבן הממשיך (ולפעמים בן/בת זוגו וילדיו) בנו את ביתם במשק וגרים בו או לאו ?

פגמים במינוי עצמו
כאשר יש פגמים במינוי הבן הממשיך כגון שרק חלק מהמוסדות חתומים על הטפסים וההסכמים, או כאשר אחד ההורים או יותר אינם חתומים על המסמכים הנדרשים-יסתמך הביטול קודם כל על טענות בנוגע לחוסר מינוי מלכתחילה.
הביטול במקרה זה יהיה קל יחסית – אולם עדיין יש צורך לעשותו שכן אחרת הבן הממשיך עלול לדרוש מהוריו ואחיו זכויות בנוגע למשק החקלאי.

כאשר יש חוזה בין ההורים לבן הממשיך
יש לזכור כי חוזה כאמור יכול להיות מפורש, בעל פה, או על פי התנהגות הצדדים.
במקרה כאמור לעיל תהיה עילת הביטול תלויה קודם כל בתנאי החוזה-קיומם או הפרתם.
לדוגמא כאשר הבן הממשיך ובן/בת זוגו חייבים לדאוג (כלכלית ופיסית) להורים בעלי המשק ולכבדם והם אינם עושים בן כראוי-מקנה ההפרה זכות ביטול.
לדוגמא כאשר מתחייב הבן הממשיך לעבור ולגור במשק והוא לא עושה כן – מקנה ההפרה האמורה זכות ביטול.
לסיכום עניין זה יש לבדוק היטב את כל תנאי החוזה וקיומם על ידי הצדדים ולפעול ראשית בהתאם לתנאי החוזה.

כאשר אין חוזה מפורט בנוגע למינוי ותנאיו
במקרה כאמור לעיל תהיה ההסתמכות בעיקר על חוק המתנה ותנאיו.
לדוגמא, על פי חוק המתנה כאשר מצבו הכלכלי של נותן המתנה (ההורים במקרה שלנו) משתנה לרע באופן מהותי, רשאי נותן המתנה (בתנאים מסויימים) לחזור בו. דהיינו ההורים שמצבם הכלכלי הורע רשאים לחזור בהם ממינוי הבן הממשיך.
דוגמא נוספת היא, כאשר מקבל המתנה מתנהג באופן מחפיר כלפי נותן המתנה, רשאי נותן המתנה לבטל את המתנה.
דוגמא: במידה וההורים רוצים למכור את המשק ולעבור לבית אבות יתכן ותקנה להם הזכות לביטול הבן הממשיך כפוף לפיצויי בגין השקעותיו בבית המגורים.

קיימים כמובן מקרים רבים נוספים בהם ניתן ולפעמים רצוי לבטל מעמד הבן הממשיך ויש לבדוק כל מקרה לגופו – כגון האם שינה מקבל המתנה את מצבו לאור מתן המתנה וגורמים נוספים הקשורים לכל מקרה לגופו.

סיכום
מינוי בן ממשיך הוא צעד בר משמעות רבה הן לנותן הזכות והן למקבל הזכות ורצוי מאוד לחקור את כל היבטיו טרם ההתקשרות. רצוי שההתקשרות תהיה ברורה ובכתב ותאפשר במקרים מסוימים לצדדים לחזור בהם.