חובות וזכויות חבר על פי הוראות תקנון הקיבוץ

מהו תקנון הקיבוץ?
תקנון הקיבוץ הוא הסכם מחייב בין החברים לבין הקיבוץ ובין החברים לבין עצמם. התקנון מסדיר ומעגן את החובות והזכויות של כל אחד מהצדדים.
חלק מהוראות התקנון הן ברורות וחד משמעיות וחלקן הן הוראות "סל", אותן ניתן להחיל על מקרים ומצבים רבים וכך להקים חובה מצד הקיבוץ כלפי החבר.
חשוב לציין שחיוב חבר בתשלום ו\או בכל חובה אחרת אינה אפשרית אלה אם נושא זה עוגן בתקנון בצורה מפורשת וברורה, אולם זה נושא למאמר אחר.

היחס בין החובות והזכויות של חבר הקיבוץ
בין הזכויות והחובות הנובעות מתקנון הקיבוץ, בין אם מדובר בקיבוץ שיתופי או מופרט\מתחדש, קיימת הדדיות מוחלטת.
כלומר, לא ניתן לנתק את חובות החבר מזכויותיו ולהיפך. לאמור, על החבר הרוצה ליהנות מזכויותיו החובה לקיים אחר חובותיו על פי הוראות התקנון.

החובה לנהוג בשוויון
חובתו הבלתי מעורערת של הקיבוץ כלפי החברים בו היא לנהוג בהם בצורה שווה ושוויוניות. לא יתכן שחבר קיבוץ לא יזכה לאותן הטבות ו\או לאותו יחס הניתן לחברים אחרים.
כאמור, החובה לנהוג בחברים באופן שווה וללא משוא פנים היא מאבני היסוד של דיני האגודות השיתופיות והפרתה מהווה הפרה של הוראות התקנון – הפרות שמקימות עילות תביעה רבות לחבר כנגד הקיבוץ.

הפרת חובת הקיבוץ לנהוג בשוויון יכולה לבוא לביטוי בצורות רבות ושונות מכל תחומי החיים.

לאור העובדה שמשרדנו מייצג חברי קיבוץ מזה שלושה עשורים, הרי שנחשפנו למקרים רבים ושונים.
באחד המקרים, פנה אל משרדנו חבר קיבוץ מוכשר אשר ביקש להיבחר לתפקיד מפתח בהנהלת הקיבוץ.
כאמור, אותו חבר קיבוץ היה מוכשר ומתאים לתפקידים השונים אולם הוא לא היה פופולארי בקרב מחזיקי תפקידי המפתח בקיבוץ באותה העת.
לאור זאת, כאשר ביקש החבר להיבחר לתפקיד, אותם נציגי הקיבוץ פעלו בדרכים לא כשרות והקימו מכשולים רבים בדרכו. אחת מפעולותיהן הפסולות (ביחד עם הוצאת דיבתו ופרסומים בזויים בגנותו) הייתה קבלת החלטה לפיה מאותו מועד בחירות, יהיה סף תנאי חדש שמעולם לא היה קיים וכאשר סף זה חל רק לגבי אותו תפקיד אליו ביקש החבר להיבחר.
במצב דברים זה הרי ברור שמטרתם היחידה של נציגי הקיבוץ הייתה לסכל בחירתו של אותו חבר להנהלת הקיבוץ.

משרדנו מייצג את החבר האמור בהליך נגד הקיבוץ. הליך אשר עודנו מתברר במסגרת של גישור.

במקרה אחר, פנה אל משרדנו חבר קיבוץ אשר עבד במשך כארבעה עשורים כמנהל ענף בקיבוץ בצפון הארץ.
בתחילת שנות ה– 2000 אותו קיבוץ עבר הליך של הפרטה שינוי אורחות החיים. באותה העת תומחרה משרתו של אותו חבר בהתאם להיקף עבודתו ומהותה. לאור היקף עבודתו ומהות העבודה שביצע, משרתו של אותו חבר תומחרה באופן גבוה למדי.

מסיבות שונות נציגי הקיבוץ (אשר מייצגים את הקיבוץ ומהווים ידו הארוכה) לא ראו בעין יפה את העובדה שאותו חבר משתכר בשכר כה גבוה.
משך תקופה של שנים אותם גורמים וחליפיהם (למעשה הקיבוץ) פעלו באופן שיטתי כדי לפגוע בענף שניהל החבר עד כדי הפיכתו ללא ריווחי. אותם גורמים הצליחו ולבסוף התקבלה החלטה של מוסדות הנהלת הקיבוץ לסגור את הענף והחבר מצא עצמו ללא עבודה וללא פרנסה, וכל זאת 4 שנים טרם הגיעו לגיל פנסיה.

הקיבוץ נהג בחבר באופן מפלה ופעל בשיטתיות כדי לפגוע בענף. כך למעשה הפר הקיבוץ חובותיו כלפי אותו חבר.

נוהג מחייב
כאשר במשך תקופה נוהג הקיבוץ בחבר בדרך מסוימת, המיטיבה עם החברים, הרי שדרך זו משתרשת והיא מהווה הוראה מחייבת והקיבוץ אינו יכול לסטות ממנה. כך קיבוץ המעניק הטבה מסוימת או מאפשר לחברים בו להשכיר את דירתם לצדדי ג', הלכה למעשה מחויב לכך ואינו יכול לחזור בו מהסכמתו.

כך במקרה בו משרדנו טיפל, חברת קיבוץ תבעה מן הקיבוץ החזר של קצבת השאירים שקיבלה מאחר ובמשך שנים רבות קיבלה את קצבת השאירים והשלמת הכנסה מהקיבוץ. אולם, לפתע, הקיבוץ החליט באופן חד צדדי לקזז את קצבת השאירים מהשלמת ההכנסה, חרף העובדה שבמשך שנים רבות לא עשה כן.
בעקבות פניה להליך בוררות הקיבוץ חויב בהחזר למפרע של קצבת השאירים לחברה בנוסף לפיצוי נוסף בגין עוגמת נפש והוצאות משפט.
בהקשר זה חשוב להבהיר "שנוהג רע", כזה המחיל על חברי הקיבוץ חיובים כספיים למשל, אינו משתרש וכי "נוהג רע" חייב לקבל ביטוי בתקנון האגודה או שמא הוראותיו אינן חלות.

סיכום
כאמור לעיל, הקיבוץ מחויב כלפי החבר במסגרת חוזית היא תקנון הקיבוץ. אותה מסגרת מגדירה את החובות והזכויות ההדדיות של הצדדים (החבר והקיבוץ).
חלק מהחובות הנחות על הקיבוץ ביחס לחבר אינן מוגדרות באופן חד משמעי וניתן להשתמש בהוראות אלו ולפרשן כך שיחולו במקרים רבים ושונים.
חשוב להדגישהבסיס הוא אחד ויחיד: על הקיבוץ לנהוג בצורה שווה בחבריו, ואילו הפר חובה זו הרי שקמה לזכות החבר עילת תביעה נגד הקיבוץ.
בנוסף, אילו הקיבוץ היטיב עם חבריו באופן מסוים הרי שלמעשה מדובר בנוהג מחייב והקיבוץ אינו יכול להתנער ממנו בנקל.