ניהול עזבונות מורכבים ומכתב תודה מלקוח

אחד מתחומי ההתמחות של משרדנו הוא ניהול עזבונות מורכבים עם נכסים רבים ויורשים רבים הפזורים ברחבי הגלובוס.

במסגרת זו אנו פועלים בצורה יסודית ומקיפה לאיתור כלל היורשים קבלת מידע ומסמכים נדרשים לצורך קבלת צו ירושה א וקיום צוואה.

אנו גם פועלים בצורה מקצועית לאיתור וריכוז נכסי העיזבון, ניהולם לצורך שמירה על ערך העיזבון.

כן אנו פועלים לקבלת צו ירושה \ קיו צוואה לצורך חלוקת העיזבון ליורשים.

כך למשל היום אנו מנהלים עיזבון בשיעור של 14,000,000 ש"ח לו מעל 200 יורשים בארץ ובחול (מרוקו, צרפת, קנדה, ארה"ב, ברזיל וישראל).

אחד העזבונות המורכבים בו משרדנו טיפל בעת האחרונה הוא עיזבון של אדם (עיזבון במליוני שקלים) שהוריש רכושו בצוואה ליורשים שאינם בני משפחתו אלא למטפלת, לעו"ס ולעוד צד ג'.

במסגרת הבקשה למתן צו קיום צוואת המנוח ביקש האפוטרופוס הכללי כי ימונה מומחה לאיתור קרובי משפחתו של המנוח על מנת שאלו ידעו בדבר הצוואה וימסרו עמדתם.

אותו מומחה איתר יורשים על פי דין (דהיינו – בני משפחה) בגרמניה, ארה"ב ואוסטרליה.

היורשים על פי דין שכרו את שירותי משרדנו על מנת שייצגם במסגרת התנגדות לצוואת המנוח בטענות של חוסר כשרות והשפעה בלתי הוגנת.

לאחר עבודה רבה שכללה הגשת חוות דעת בנושא כשירות, חקירות אודות היורשים על פי הצוואה (אשר לטענתנו ניצלו את היות המנוח לבדו ותלוי בהם) ההגענו להסכם פשרה לפיו היורשים על פי דין יהיו זכאים לשיעור משמעותי מעיזבון המנוח בסך 3,000,000 ש"ח.

לאור הטיפול המסור, השקוף והמדוייק, שלחו היורשים מכתב תודה בנוסח הבא:

"Hi Gabi & Eli

I confirm receipt of your Financial Report Summary.

On behalf of my sisters, R and H, and myself, I wish to thank you and your staff most sincerely for your services in relation to this extremely complex and drawn out matter, which has resulted in a very satisfactory outcome to us.

Best wishes to you and your families for a wonderful Pesach and good luck for the future.

Regards

Z"

ייצוג משפטי במסגרת מכרז בבולגריה

משרדנו עוסק בין השאר בייצוג חברות ישראליות בחו"ל.

כתוצאה מהניסיון של המשרד בייצוג חברות ישראליות בתחומים מגוונים בחו"ל, קיבל משרדנו ייצוג חברה ישראלית העוסקת באבטחת מידע לצורך השתתפות במכרז של משרד ממשלתי בבולגריה.

החברה הישראלית בונה פלטפורמות מותאמות לצרכים ספציפיים בנושא אבטחת מידע.

החברה הישראלית גם תדריך את הצוות אשר יפעיל את המערכות לאבטחת מידע וכן מפקחת על הפעלת המערכת לאורך תקופת בדק.

ממשלת בולגריה יצאה במכרז בינלאומי לקבלת הצעות בנושא אבטחת מידע לאחד ממשרדי הממשלה – הלקוחה העוסקת בנושא בישראל היתה זקוקה לייעוץ משפטי, שילווה את הגשת המכרז.

משרדנו נותן ייעוץ משפטי לחברה הישראלית, הן בהתנהלות המשפטית בנושא המכרז בבולגריה והן בהתקשרות עם גורמים מקומיים אשר ישתתפו איתה במכרז.

גורם מקומי עוזר לחברה הישראלית הן בהגשת המכרז וגם יעזור בצד המנהלתי, במקרה שההחברה הישראלית תזכה במכרז. משרדנו ניסח חוזה שיתוף פעולה בין הגורם המקומי לחברה הישראלית.

מאמר זה אינו מהווה בשום אופן תחליף לייעוץ משפטי, והוא נועד לשירות הציבור כידע כללי בלבד.

רוצים לרכוש דירה בהונגריה?

משרדנו מתמחה בייצוג לקוחות בנושא נדל"ן בארץ ובחו"ל.

לאחרונה פנתה אלינו סטודנטית לרפואה הלומדת בהונגריה, אשר ביקשה לרכוש דירה שעודנה בבנייה.

משרדנו מייצג אותה מול היזם בחוזה רכישה מורכב הכולל גם סידור בדירה.

ברכישת נדל"ן בארץ ובחו"ל יש להקפיד על מספר כללים בסיסיים.

יש לוודא כי המוכר הוא הבעלים של הנכס – נושא זה הוא כמובן מרכזי ובעל חשיבות עליונה.

במקרה של רכישת נכס בבנייה – יש לקבל בטחונות מלאים לכך כי קניית הנכס תסתיים בהתאם למפרט וכי הזכויות בנכס תירשמנה על שם הקונה.

רישום הנכס – כמו כן, יש להקפיד ולוודא כי הנכס לאחר השלמת הקניה (ו\או הבניה) יירשם על שם הרוכש.

במקרה של העסקה הספציפית, לאחר שווידאנו את נושא הבעלות, הופקדה כל התמורה בחשבון נאמנות והוא ישוחרר רק כנגד סיום הבנייה ומסירת מפתח.

כמו כן נושא הרישום קיבל את הביטחונות המתאימים.

משרד עוה"ד גבי מיכאלי ושות' מייצג לקוחות ישראליים ואחרים בארץ ובחו"ל, הן בתחום הנדל"ן והן בתחומים מסחריים אחרים.

מאמר זה אינו מהווה בשום אופן תחליף לייעוץ משפטי, והוא נועד לשירות הציבור כידע כללי בלבד.

תביעה נגד יורשים בנוגע לזכויות למשק חקלאי

משרד עוה"ד גבי מיכאלי , נירה אשכנזי ושות' מתמחה בייצוג לקוחות מהמגזר החקלאי בכלל ובנושא נחלות בפרט.

במושב בדרום הארץ נרשם משק חקלאי על שם הסבתא של התובעים (אותם משרדנו מייצג).

לטענת התובעים המשק היה שייך להוריהם וכי הרישום על שם הסבתא אינו משקף מצב אמת, אלא נועד לאפשר להורי התובעים לרכוש משק נוסף במושב. שהרי, על פי כללי רשות מקרקעי ישראל, אדם לא יכול להיות רשום כבעל זכויות (בר רשות או אחרות) ביותר ממשק חקלאי אחד.

לימים, לאחר פטירת הסבתא והוריהם, ביקשו התובעים לרשום את המשק החקלאי על שמם.

התובעים פנו ליורשי הסבתא ובקשו את הסכמתם לרישום, אולם אלו סירבו בטנעה שלהם זכויות במשק לאור היותם יורשי הסבתא המנוחה. .

בלית ברירה, התובעים הגישו תביעה, באמצעות משרד עוה"ד גבי מיכאלי ושות', בבית המשפט לענייני משפחה בקריית גת, על מנת שיצהיר כי המשק החקלאי שייך להוריהם המנוחים חרף הרישום על שם הסבתא, וכי בהתאם לכך, ולאור פטירת ההורים, הרי שהמשק שייך לתובעים.

מבחינה עובדתית המשק הוחזק על ידי הורי התובעים ועובד על ידם במשך עשרות שנים. הורי התובעים "הוכרו" על ידי אגודת המושב כבעלי המשק לכל עניין ודבר ואף שילמו חובות המשק "למשקם".

יתר בני המשפחה לא הביעו כל התנגדות או טענו לכל זכות במשק במשק טרם פטירת הסבתא ו\או הורי התובעים.

מבחינה משפטית – התובעים טוענים כי רישום המשק על שם הסבתא היה במסגרת של נאמנות ו\או נאמנות משתמעת, וזאת במסגרת היחסים הפנים משפחתיים.

התובעים ידרשו להוכיח כי הרישום הפורמלי אינו משקף מצב משפטי\קנייני אמיתי, וכי האמת הקניינית – משפטית היא כי נרשמה כבעלת הזכויות במשק לצורך החזקה בו בנאמנות בלבד.

מאמר זה אינו מהווה בשום אופן תחליף לייעוץ משפטי, והוא נועד לשירות הציבור כידע כללי בלבד.

נושלתם מהצוואה של הדודה – מה לעשות ?

פעמים רבות מגיעים למשרדנו לקוחות מוכי תדהמה לאחר שהתברר להם, כי בני משפחה קרובים (או פחות קרובים) נישלו אותם מהירושה, וכתבו צוואה במסגרתה הורישו את רכושם לבני משפחה אחרים ובמקרים מסוימים אף לאנשים זרים.

לרוב מדובר לקוחות אשר היו בקשר רציף עם המנוח, דאגו לו, טיפלו בו שנים רבות ואף סעדו אותו טרם פטירתו ולכן חשים תחושה עזה של אכזבה, עלבון ותדהמה.

נשאלת השאלה- האם מדובר בסוף פסוק? האם לאור הוראות הצוואה אותם יורשים /קרובים לא יזכו לקבל מאום מהעיזבון של קרוביהם?

במקרים רבים, כאשר קרוב המשפחה משאיר צוואה אשר על פניו נוגדת את הלך רוחו במשך השנים, ו/או חורגת מההיגיון ו/או מעניקה רכוש משמעותי לאנשים זרים ו/או מנשלת חלק מקרובי המשפחה שהיו עימו בקשר, מומלץ לפנות לייעוץ אצל עו"ד העוסק ומתמחה בנושא, שיבחן את נסיבות החתימה על הצוואה ואת אופן עריכתה. שכן, במקרים רבים מגלים כי אותו מנוח היה נתון ללחץ ו\או השפעה מצד מי שטיפל בו (זר או משפחה) ואף כי המנוח לא היה כשיר כלל לערוך את הצוואה המנשלת.

העילות העיקריות לפסילת צוואה קבועות בחוק הירושה, תשכ"ה-1965 והינן כדלקמן:

הצוואה כלל לא נחתמה על ידי המצווה.

בעת עריכת הצוואה המצווה לא היה כשיר לחתום על הצוואה ו/או לא ידע ו/או לא הבין כי המסמך עליו הוא חותם הינו צוואה.

הצוואה נערכה תחת איום, השפעה בלתי הוגנת, תחבולה או תרמית.

הצוואה נעשתה מחמת טעות, קרי בעת החתימה על הצוואה היה קיים פער בין המציאות האובייקטיבית לבין המציאות הסובייקטיבית של המצווה.

הצוואה מזכה את מי שערך אותה ו/או נטל חלק בעריכתה לרבות עדים לצוואה ו/או בן זוג של אחד העדים.

צוואה בלתי חוקית, קרי צוואה שביצועה הינו בלתי חוקי/בלתי מוסרי ו/או בלתי אפשרי לקיימה.

ישנה פסיקה ענפה בקשר עם כל אחת מעילות הביטול הנ"ל, במסגרתה נדונו המבחנים הרלוונטים לכל עילה ומה נדרש להוכיח על מנת ליהנות מעילת הביטול הנטענת.

הליך ההתנגדות לצוואה הינו הליך ארוך ומורכב, במסגרתו, לרוב, מוגשות חוות דעת בקשר עם כשירות המצווה, אותנטיות חתימה וכיו"ב. מדובר בהליכים ארוכים וסבוכים. אנו ממליצים להסתייע בשירותיו של משרד בעל ידע ונסיון בתחום, אשר יוכל לסייע בהשגת תוצאה טובה בזמן קצר יחסית.

למשרדנו קיים ניסיון רב שנים בטיפול בהתנגדויות לצוואות. עורכי הדין במשרדנו מייצגים באופן שוטף בתיקים מסוג זה בבתי המשפט לענייני משפחה. הנכם מוזמנים לפנות למשרדנו, בכל שאלה בנושא זה.

מאמר זה אינו מהווה בשום אופן תחליף לייעוץ משפטי, והוא נועד לשירות הציבור כידע כללי בלבד.

תקדים של המחוזי – נחלה חקלאית – צוואת האם מחייבת

העובדות

נחלה חקלאית במושב במרכז הארץ ששווייה כיום הוא כ – 10 מיליון ₪ היתה רשומה על שם הורי הצדדים.

לבעלי הנחלה נולדו 2 ילדים – בן ובת. הבן הבכור מתגורר בנחלה מזה עשרות שנים. הוא בנה שם ביתו יחד עם משפחתו.

הבת אינה מתגוררת בנחלה מזה עשרות שנים.

הבן התקבל כחבר אגודה ואף מחזיק בכתב התחייבות מאת הוריו המנוחים הנחזה להיות מסמך מינוי "בן ממשיך" במשק.

האם המנוחה הלכה לעולמה לאחר האב, והשאירה אחריה צוואה, על פיה היא מצווה את בית מגוריה בנחלה לביתה ואת מחצית מיתרת הנחלה.

 על פי כללי רשות מקרקעי ישראל שהיא הבעלים של הזכויות בנחלה לא ניתן לחלק באופן פיסי נחלה חקלאית.

נחלה חייבת להישאר כיחידה אחת בבעלות משפחה אחת.

בהתאם לחוזה הדו צדדי בין אגודת המושב לרשות מקרקעי ישראל כאשר אין בן ממשיך יש להחליט מי הוא הבן או בת "המוכן ומסוגל" לקבל את הנחלה ואותו בן או בת יקבלו את מלוא הזכויות במשק.

עד היום במקרה של בחירת אחד הילדים והעדפתו על פני אחרים, נושא הפיצוי קיבל פרשנויות שונות – חלק מבתי המשפט חייבו את הזוכה לפצות את היורשים האחרים וחלק שללו את הפיצוי.

הקביעות העובדתיות והמשפטיות של בית המשפט

בית המשפט המחוזי בתל אביב יפו בהרכב של 3 שופטים דן בסוגיות המשפטיות והעובדתיות של המקרה והגיע למסקנה חדשנית ותקדימית.

בית המשפט קבע פה אחד כי הבן שבנה את ביתו הוא הבן המוכן ומסוגל לקבל את מלוא כל הזכויות בנחלה, אולם עליו לפצות את אחותו בערך אותו חלק של המשק כפי שנקבע בצוואת האם.

בית המשפט נימק את מקור קביעתו לפיצוי האחות ברצון האם כפי שבא לידי ביטוי בצוואתה וכן קבע כי הצוואה מהווה מעין "הסכם משפחתי" פנימי המחייב את ילדיה לנהוג על פי רצונה.

כל זאת למרות שזכויות המנוחה היו זכויות בר רשות ולמרות שאין בהסכם הדו צדדי בין בימ"ש לאגודה כל אזכור לנושא הפיצוי.

עוד קבע בית המשפט כי סכום הפיצוי יהיה "נטו", דהיינו לאחר הפחתת המיסוי על מכירת אותו חלק בנחלה שאמור היה לעבור לאחותו.

בנוסף קבע בית המשפט כי הסנקציה על אי תשלום הפיצוי יהיה מכירת המשק לצד ג' וחלוקת התמורה בין הצדדים.

הבעיות המשפטיות בקביעות כאמור – לפי דעת הח"מ

בית המשפט הנכבד למעשה נתן לצוואת האם תוקף של הסכם בין ילדיה וגם ראה בעקרונותיו מקור משפטי לחיוב הבן המוכן ומסוגל לקיים את המשק החקלאי לשלם סכום פיצוי משמעותי מאוד לאחותו, תוך התעלמות ממסכים והתחייבויות כתובות קודמות שניתנו לבן על ידי ההורים המנוחים.

בית המשפט בפועל מוסיף להסכם בין האגודה לרשות מקרקעי ישראל סעיף פיצוי שלא קיים בהסכם עצמו וך התעלמות מהתחייבויות קודמות, בכתב או אחרת.

בנוסף מתעלם בית המשפט הנכבד מהעובדה הבסיסית כי בית המגורים שנבנה על ידי הבן הוא רכושו הבלעדי, כאשר ברור לכל הצדדים כי בית מגורים זה הינו קניינו הבלעדי וקניין בני משפחתו וכי לא ניתן לפנותו מהבית ולאלצו למכור אותו. זכות המגורים של הבן בבית הוכרה על ידי הפסיקה כזכות בלתי הדירה.

קביעה זו של פסק הדין גם מתעלמת מהעובדה הבסיסית כי הצפייה הלגיטימית והברורה של הבן בעת בניית הבית לפני עשרות שנים כי הוא יהיה הבעלים הבלעדי של הבית בכל מקרה.

בכוונת הבן להגיש ב.ר.ע. לבית המשפט העליון לאור הקביעה התקדימית כמתואר לעיל.

הבטחת לי את המשק החקלאי – הבת תבעה את אמא – מה פסק בית המשפט ?

הקדמה

הבת מתגוררת בנחלה (להלן: "התובעת" או "הבת התובעת") של ההורים מזה 42 שנים – מה מעמדה? האם יש לה זכויות בנחלה? או האם עליה לפנות את הנחלה כדרישת אמה?

בית המשפט לענייני משפחה בנצרת, כבוד השופט אסף זגורי, נתן פסק דין מפורט ותקדימי בנושא הבטחה בעל פה של ההורים לבתם ובעלה לקבלת הזכויות בנחלה החקלאית.

רקע עובדתי

בשנת 1980 ההורים הזמינו את הבת ובעלה לגור עימם בנחלה החקלאית שנמצאת במושב מוכר בצפון הארץ. ההורים ביקשו מהבת לעבור לגור בצמוד אליהם, ולטפל בהם בעת זקנה, והתחייבו כי לאחר פטירתם הבת ובעלה יקבלו את הזכויות בנחלה.

בני הזוג נענו לבקשת ההורים, עזבו את מקום מגוריהם ועברו לגור בבית צמוד לבית ההורים בנחלה. ההסדר והסיכום בין הצדדים, ההסדר המשפחתי, היה בעל פה וללא מסמך מסודר בכתב. בני המשפחה האחרים ידעו על ההסדר. לימים בני הזוג נפרדו ורק הבת התובעת נשארה לגור במשק, האבא נפטר, והאם החליטה להעביר את הזכויות במשק לבת אחרת שגרה במושב אחר.

האמא הכחישה לחלוטין את ההבטחה להעביר הנחלה לבת התובעת ודרשה מהתובעת לסלק את ידה מהבית, ולהתפנות מהמשק ללא כל פיצוי. הבת התובעת דרשה בתביעתה בבית המשפט לענייני משפחה את הזכויות במשק ולחילופין את הזכויות בבית המגורים בו היא מתגוררת מעל 40 שנים ברשות מלאה.

הבת התובעת התקבלה גם כחברה באגודת המושב והיא ובעלה דאז ניהלו את ענייני הנחלה במשק במשך מספר שנים. עת הבת התובעת ובעלה התגרשו הפעילות החקלאית בנחלה הופסקה.

הבת התובעת שיפצה את בית המגורים ואף עזרה במימון בניית חממה במשק ובמימון חייהם של ההורים באותה התקופה. הבת התובעת ובעלה דאז גם עסקו בעגלים ובמשק חלב ולימים הסתבכו כלכלית והגיעו לפש"ר.

האם העבירה את הזכויות במשק לבת אחרת מאחורי גבה של הבת התובעת וכאשר נודע הדבר לבת התובעת היא הגישה תביעה כאמור למימוש הבטחת האם בנוגע להעברת הזכויות בנחלה אליה, ולחילופין דרשה כי הזכויות בבית המגורים יועברו אליה.

המסקנות העובדתיות והניתוח המשפטי של בית המשפט

בית המשפט אימץ לחלוטין את גרסת הבת התובעת, אשר טענה כי נכרת חוזה מחייב בין הצדדים, וכי ההורים התחייבו להעביר לה את הזכויות בנחלה, לא קיבל את גרסת האם ואף קבע עובדתית כי הבת שקיבלה את הזכויות במשק מהאם הנתבעת ידעה על ההסכם המשפחתי להעביר הזכויות לבת התובעת.

יחד עם הקביעה העובדתית כאמור לעיל, קבע בית המשפט כי בעוד ההסכם המשפחתי חל בין בני המשפחה מהפן הקנייני וכלפי רשות מקרקעי ישראל, לא מונתה הבת התובעת כבת ממשיכה, אין לה זכויות קנייניות במשק ולכן אינה זכאית לקבל בו את הזכויות.

עוד קבע בית המשפט מהפן המשפטי, כי האם היתה רשאית לחזור בה מהתחייבותה להעביר הנחלה לבת התובעת.

בניתוח משפטי תקדימי קבע בית המשפט כי מצד אחד הסכם בעל פה בין ההורים לבת הוא הסכם מחייב.

לאור המסקנה המשפטית כי מצד אחד ההסכם נכרת, בין ההורים לבת, אולם לא היתה העברת זכויות בפועל, דחה בית המשפט את התביעה לסילוק יד ופינוי, וקבע כי הבת זכאית לקבל את הזכויות הקנייניות (זכויות חכירה) בבית המגורים והמגרש הצמוד כמעין פיצוי על הפרת ההסכם על ידי האם, אולם הבת תאלץ לשלם עבור פיצול הבית והמגרש הצמוד מהנחלה.

סיכום

אנו למדים כי להתחייבות בעל פה יש תוקף משפטי מחייב, ובמיוחד עת הצד המסתמך שינה חייו בעקבות ההתחייבות. 

הבת התובעת שוקלת לערער על המסקנות המשפטיות של בית המשפט.

זמן קורונה – הבראת חברה

במציאות העסקית הקשוחה חברות רבות נקלעות לקשיים ולמשברים כלכליים. קל וחומר בעת משבר כלל עולמי כגון זה שאנו חווים כעת עם "נגיף הקורונה". אז כיצד שורדים את המשבר?  

חרף הקשיים והמכשולים, ישנה אופציה בעלת עדיפות חברתית וכלכלית (ואולי אף משפטית) על אפשרות הפירוק וסיום פעילות החברה.

האופציה האמורה היא – "הבראת החברה". כלומר, שיקום העסק במקום פירוקו.

מה זה הבראת חברה?

חברה תגיע למצב של חדלות פירעון עת אינה מסוגלת לעמוד בהתחייבויותיה הכלכליות.  במצב של חדלות פרעון עומדות בפני החברה שתי אפשרויות – פירוק או הבראה ושיקום.

הבראה כשמה היא – הליך של קיצוץ וייעול באופן שיאפשר שיקום החברה והמשך הפעלת החברה –  ממשיכים להעסיק עובדים, תשלום לספקים, שכירויות וכיו"ב.

זאת להבדיל מהליך פירוק במסגרתו תופסק פעילות החברה וכלל נסיכה (המוחשיים והאחרים) ימכרו לצורך כיסוי חובותיה.

הבראה ושיקום הוא הליך עדיף לרוב מאחר שהמשך פעילות החברה יכול לשרת אינטרסים של הנושים אשר יזכו (במצב האידיאלי) לפרעון כל או שיעור גדול יותר מחוב החברה כלפיהם.  

מה השלבים להבראה?

שלב ראשון הוא הוא הגשת בקשה להקפאת הליכים, כך שלא ניתן יהיה להמשיך או לפתוח בשום הליך משפטי ו\או הליכי גביה נגד החברה אלא באישור ובתנאים שיקבע בית המשפט.

לאחר מכן, בית המשפט ממנה נאמן בעל סמכויות דומות לאלו של  מפרק או נאמן בהליך פשיטת רגל. הנאמן הוא "ידו הארוכה של בית המשפט" והוא פועל על פי ובהתאם להנחיות בית המשפט.

הנאמן יפעל לצורך מיפוי החברה וזיהוי הנקודות החלשות והחזקות בה. בהתאם לכך הנאמן יכין תוכנית עסקית (תוכנית הבראה) לאופן המשך הפעלת החברה בצורה רווחית.  

תוכנית ההבראה תובא לאישור הנושים. החלטת הנושים צריכה להתקבל  ברוב הנדרש על פי דין. לבית המשפט הסמכות לאכוף את תוכנית ההבראה על הנושים אף אם לא אישור אותה.

לסיכום:

מטרת הבראת החברה היא מניעת פירוק החברה והפיכת החברה ליציבה ורווחית, באופן שיאפשר המשך פעילותה ופרעון חובותיה כולם או חלקם במקרה של מחיקת חובות. היתרון בכך הוא ברור הן לנושים והן למערכת הכלכלית הכללית – שהרי החברה תמשיך להעסיק עובדים, לשלם לספקים, לשכור משרדים וכיו"ב. היתרון הכלכלי והאישי הוא ברור.  

הבראת חברה הינו הליך מורכב מבחינות רבות ויש להיעזר באנשי מקצוע בעלי ידע ונסיון בתחום . למשרדנו נסיון רב שנים בייצוג חברות ועסקים , ובין היתר בתחום שיקום והבראת החברה.

אין באמור לעיל משום תחליף לייעוץ משפטי.

זמן קורונה – פשיטת רגל וחדלות פרעון

מגפת הקורונה התפשטה במהירות "והציפה את השוק" בסוגיות משפטיות ייחודיות, ובכלל זה גם מקרים של עסקים ופרטיים שנקלעו לקשיים כלכליים עד כדי "חדלות פרעון".

עסקים רבים, עם או בלי קשר לנגיף הקורונה, מגיעים למצב בו יש חובות רבים שהולכים ותופחים מבלי שביכולתם לפרוע אותם וזאת כתוצאה ישירה של המגיפה.

במצב דברים זה, הנושים של אותה חברה או פרט, יחלו לנקוט בהליכי גביה כגון:  הגשת תביעות, שטרות למימוש, הטלת עיקולים וכיו"ב.

במקרים כאלו, על החייב (הפרט או החברה) לצעוד לכיוון של עיכוב הליכים ובמקרים קיצוניים לפשיטת רגל (פרט) או פירוק (חברה). נושאים אלו מוסדרים בחוק החדש:  "חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי".

בהנחה שהחייב עומד בכל התנאים והדרישות של החוק ושל בית המשפט, הוא יכול למצוא עצמו בסוף התהליך שכל חובותיו נמחקים – מה שבמוכר בשם המשפטי "הפטר". במצב זה החייב יחל דרך חדשה ונקיה ללא חובות.

כיצד מתנהל ההליך ?

בתחילה עורכים חישוב ובדיקה לגבי היקף החובות שיש לחייב, מה מקורם והאם הם נוצרו בתום לב או בהתנהלות חסרת אחריות, פזיזות או אף בכוונה ובידיעה מלאה.

מצבת החובות (במסגרת בקשה ערוכה כדין בליווי תצהיר ואסמכתאות) מוגשת לממונה על הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי.

לאחר הגשת פירוט החובות והגשת בקשה להקפאת הליכים, מורה הממונה, באמצעות צו רשמי ומחייב, על הקפאת כל ההליכים נגד החייב. ההקפאה היא מוחלטת – היא חלה על חובות החייב בין אם הם לאנשים פרטיים, לחברות, למוסדות פיננסיים, לעיריות וכיו"ב. הקפאת ההליכים מעניקה לחייב "שקט" מעיקולים והליכי גביה.

מצד שני החייב מחוייב לפעול על פי הנחיות ודרישות הממונה ובין היתר: לשלם סכום חודשי על חשבון סה"כ החובות שלו ולעבור הליך שנקרא "חקירת יכולת" לגבי הכנסות והוצאות החייב, שיעורן ומידת סבירותן.

ככל שהחייב ממלא אחר הנדרש ממנו, תתגבש תוכנית לפרעון החוב בהתחשב במצבו של החייב, נכסיו ויכולתו לעמוד בתשלום החובות במסגרת זמן סביר.  בסוף התהליך יקבל החייב "הפטר" מלא מכל חובותיו ויצא לדרך חדשה נקי מכל חוב.

פשיטת הרגל היא צעד דרסטי ולא נעים, אך במקרים בהם אין כל ברירה אנו ממליצים לנקוט בהליך זה באופן מיידי. נקיטת הליך מהיר מונע "התעללות" בחייב ובני ביתו.

כמובן שיש לפנות לעו"ד שמתמחה ועוסק בתחום – כגון משרדנו.

אין באמור לעיל משום תחליף לייעוץ משפטי פרטני.

ביטול חוזה – "כוח עליון"

מגפת הקורונה התפשטה במהירות "והציפה את השוק" בסוגיות משפטיות שונות, ובכלל זה בקשר עם תוקפם של חוזים בעת משבר כגון זה שאנו חווים.

כידוע, עסקים רבים נדרשו (על ידי הממשלה) להפסיק פעילות ואחרים פשוט נאלצו (כורח הנסיבות) להפסיק פעילות כלכלית נוכח המצב.

אותם עסקים עמדו ועומדים בפני מצב בו הם לא מסוגלים לעמוד בהתחייבויותיהם החוזיות שלא באשמתם. מה גורלם?

בחוק החוזים (תרופות) קיים מנגנון למקרים מסוג זה, המאפשר לצד לחוזה להפר את החוזה ואותו צד מפר ייהנה מהגנה מתביעות אכיפה ו\או פיצויים.

הסעיף הוא סעיף 18 לחוק החוזים – המקנה לצד להסכם פטור מהפרת חוזה, במצבים שהפרת החוזה היא תוצאה של נסיבות שהמפר לא צפה ולא יכול היה לצפות, ושהפכו את קיום החוזה באותן נסיבות לבלתי אפשרי.

אין הדבר אומר כי כל הפרה של חוזה (נניח אי תשלום שכירות, איחור במסירת דירה, איחור בביצוע משלוחים, איחור בייצור מוצרים וכיו"ב) תהנה מהגנת הסעיף, אלא יש לבחון כל מקרה לגופו.

חשוב להבהיר שבתי המשפט לא מעניקים פטור אוטומטי מקיום חובות חוזיות ובפרקטיקה היכולת לעשות שימוש בסעיף זה היא מוגבלת. שכן, הפסיקה בארץ אינה מחילה הוראות סעיף זה בקלות אלא לאחר שהוכח כי אותו אירוע שהביא להפרת החוזה הוא "אירוע שלא ניתן היה לצפות" וכי במערכת הנסיבות הפרטנית אכן יש מקום לקבל את טענת "הסיכול".

לאורך השנים בתי המשפט לא ראו באירועים קיצוניים (כגון מלחמה, נזקי טבע וכיו"ב) כאירועים המסכלים חוזה באופן בו הצד המפר נהנה מהגנה כאמור.

עם זאת, עתה אנו חווים סוג אחר של "כוח עליון" שסביר שבתי המשפט ימצאו אותו כאירוע מסכל בקנה מידה זה או אחר.

מבחינה פרקטית אנו מציעים וממליצים לבחון את החוזה הרלוונטי לגופו וכן לבחון את המערכת הנסיבתית של כל מקרה לגופו.

למשרדנו ניסיון רב בייצוג עסקים ו- "פרטיים" בהליכים משפטיים בקשר עם דיני החוזים בכלל, ובפרט בקשר עם ביטול חוזים בגין הפרות וסיכול.

האמור לעיל אינו מהווה תחליף לייעוץ משפטי!