תגית: צוואה

אחד מתחומי ההתמחות של משרדנו הוא ניהול עזבונות מורכבים עם נכסים רבים ויורשים רבים הפזורים ברחבי הגלובוס.

במסגרת זו אנו פועלים בצורה יסודית ומקיפה לאיתור כלל היורשים קבלת מידע ומסמכים נדרשים לצורך קבלת צו ירושה א וקיום צוואה.

אנו גם פועלים בצורה מקצועית לאיתור וריכוז נכסי העיזבון, ניהולם לצורך שמירה על ערך העיזבון.

כן אנו פועלים לקבלת צו ירושה \ קיו צוואה לצורך חלוקת העיזבון ליורשים.

כך למשל היום אנו מנהלים עיזבון בשיעור של 14,000,000 ש"ח לו מעל 200 יורשים בארץ ובחול (מרוקו, צרפת, קנדה, ארה"ב, ברזיל וישראל).

אחד העזבונות המורכבים בו משרדנו טיפל בעת האחרונה הוא עיזבון של אדם (עיזבון במליוני שקלים) שהוריש רכושו בצוואה ליורשים שאינם בני משפחתו אלא למטפלת, לעו"ס ולעוד צד ג'.

במסגרת הבקשה למתן צו קיום צוואת המנוח ביקש האפוטרופוס הכללי כי ימונה מומחה לאיתור קרובי משפחתו של המנוח על מנת שאלו ידעו בדבר הצוואה וימסרו עמדתם.

אותו מומחה איתר יורשים על פי דין (דהיינו – בני משפחה) בגרמניה, ארה"ב ואוסטרליה.

היורשים על פי דין שכרו את שירותי משרדנו על מנת שייצגם במסגרת התנגדות לצוואת המנוח בטענות של חוסר כשרות והשפעה בלתי הוגנת.

לאחר עבודה רבה שכללה הגשת חוות דעת בנושא כשירות, חקירות אודות היורשים על פי הצוואה (אשר לטענתנו ניצלו את היות המנוח לבדו ותלוי בהם) ההגענו להסכם פשרה לפיו היורשים על פי דין יהיו זכאים לשיעור משמעותי מעיזבון המנוח בסך 3,000,000 ש"ח.

לאור הטיפול המסור, השקוף והמדוייק, שלחו היורשים מכתב תודה בנוסח הבא:

"Hi Gabi & Eli

I confirm receipt of your Financial Report Summary.

On behalf of my sisters, R and H, and myself, I wish to thank you and your staff most sincerely for your services in relation to this extremely complex and drawn out matter, which has resulted in a very satisfactory outcome to us.

Best wishes to you and your families for a wonderful Pesach and good luck for the future.

Regards

Z"

פעמים רבות מגיעים למשרדנו לקוחות מוכי תדהמה לאחר שהתברר להם, כי בני משפחה קרובים (או פחות קרובים) נישלו אותם מהירושה, וכתבו צוואה במסגרתה הורישו את רכושם לבני משפחה אחרים ובמקרים מסוימים אף לאנשים זרים.

לרוב מדובר לקוחות אשר היו בקשר רציף עם המנוח, דאגו לו, טיפלו בו שנים רבות ואף סעדו אותו טרם פטירתו ולכן חשים תחושה עזה של אכזבה, עלבון ותדהמה.

נשאלת השאלה- האם מדובר בסוף פסוק? האם לאור הוראות הצוואה אותם יורשים /קרובים לא יזכו לקבל מאום מהעיזבון של קרוביהם?

במקרים רבים, כאשר קרוב המשפחה משאיר צוואה אשר על פניו נוגדת את הלך רוחו במשך השנים, ו/או חורגת מההיגיון ו/או מעניקה רכוש משמעותי לאנשים זרים ו/או מנשלת חלק מקרובי המשפחה שהיו עימו בקשר, מומלץ לפנות לייעוץ אצל עו"ד העוסק ומתמחה בנושא, שיבחן את נסיבות החתימה על הצוואה ואת אופן עריכתה. שכן, במקרים רבים מגלים כי אותו מנוח היה נתון ללחץ ו\או השפעה מצד מי שטיפל בו (זר או משפחה) ואף כי המנוח לא היה כשיר כלל לערוך את הצוואה המנשלת.

העילות העיקריות לפסילת צוואה קבועות בחוק הירושה, תשכ"ה-1965 והינן כדלקמן:

הצוואה כלל לא נחתמה על ידי המצווה.

בעת עריכת הצוואה המצווה לא היה כשיר לחתום על הצוואה ו/או לא ידע ו/או לא הבין כי המסמך עליו הוא חותם הינו צוואה.

הצוואה נערכה תחת איום, השפעה בלתי הוגנת, תחבולה או תרמית.

הצוואה נעשתה מחמת טעות, קרי בעת החתימה על הצוואה היה קיים פער בין המציאות האובייקטיבית לבין המציאות הסובייקטיבית של המצווה.

הצוואה מזכה את מי שערך אותה ו/או נטל חלק בעריכתה לרבות עדים לצוואה ו/או בן זוג של אחד העדים.

צוואה בלתי חוקית, קרי צוואה שביצועה הינו בלתי חוקי/בלתי מוסרי ו/או בלתי אפשרי לקיימה.

ישנה פסיקה ענפה בקשר עם כל אחת מעילות הביטול הנ"ל, במסגרתה נדונו המבחנים הרלוונטים לכל עילה ומה נדרש להוכיח על מנת ליהנות מעילת הביטול הנטענת.

הליך ההתנגדות לצוואה הינו הליך ארוך ומורכב, במסגרתו, לרוב, מוגשות חוות דעת בקשר עם כשירות המצווה, אותנטיות חתימה וכיו"ב. מדובר בהליכים ארוכים וסבוכים. אנו ממליצים להסתייע בשירותיו של משרד בעל ידע ונסיון בתחום, אשר יוכל לסייע בהשגת תוצאה טובה בזמן קצר יחסית.

למשרדנו קיים ניסיון רב שנים בטיפול בהתנגדויות לצוואות. עורכי הדין במשרדנו מייצגים באופן שוטף בתיקים מסוג זה בבתי המשפט לענייני משפחה. הנכם מוזמנים לפנות למשרדנו, בכל שאלה בנושא זה.

מאמר זה אינו מהווה בשום אופן תחליף לייעוץ משפטי, והוא נועד לשירות הציבור כידע כללי בלבד.

העובדות

נחלה חקלאית במושב במרכז הארץ ששווייה כיום הוא כ – 10 מיליון ₪ היתה רשומה על שם הורי הצדדים.

לבעלי הנחלה נולדו 2 ילדים – בן ובת. הבן הבכור מתגורר בנחלה מזה עשרות שנים. הוא בנה שם ביתו יחד עם משפחתו.

הבת אינה מתגוררת בנחלה מזה עשרות שנים.

הבן התקבל כחבר אגודה ואף מחזיק בכתב התחייבות מאת הוריו המנוחים הנחזה להיות מסמך מינוי "בן ממשיך" במשק.

האם המנוחה הלכה לעולמה לאחר האב, והשאירה אחריה צוואה, על פיה היא מצווה את בית מגוריה בנחלה לביתה ואת מחצית מיתרת הנחלה.

 על פי כללי רשות מקרקעי ישראל שהיא הבעלים של הזכויות בנחלה לא ניתן לחלק באופן פיסי נחלה חקלאית.

נחלה חייבת להישאר כיחידה אחת בבעלות משפחה אחת.

בהתאם לחוזה הדו צדדי בין אגודת המושב לרשות מקרקעי ישראל כאשר אין בן ממשיך יש להחליט מי הוא הבן או בת "המוכן ומסוגל" לקבל את הנחלה ואותו בן או בת יקבלו את מלוא הזכויות במשק.

עד היום במקרה של בחירת אחד הילדים והעדפתו על פני אחרים, נושא הפיצוי קיבל פרשנויות שונות – חלק מבתי המשפט חייבו את הזוכה לפצות את היורשים האחרים וחלק שללו את הפיצוי.

הקביעות העובדתיות והמשפטיות של בית המשפט

בית המשפט המחוזי בתל אביב יפו בהרכב של 3 שופטים דן בסוגיות המשפטיות והעובדתיות של המקרה והגיע למסקנה חדשנית ותקדימית.

בית המשפט קבע פה אחד כי הבן שבנה את ביתו הוא הבן המוכן ומסוגל לקבל את מלוא כל הזכויות בנחלה, אולם עליו לפצות את אחותו בערך אותו חלק של המשק כפי שנקבע בצוואת האם.

בית המשפט נימק את מקור קביעתו לפיצוי האחות ברצון האם כפי שבא לידי ביטוי בצוואתה וכן קבע כי הצוואה מהווה מעין "הסכם משפחתי" פנימי המחייב את ילדיה לנהוג על פי רצונה.

כל זאת למרות שזכויות המנוחה היו זכויות בר רשות ולמרות שאין בהסכם הדו צדדי בין בימ"ש לאגודה כל אזכור לנושא הפיצוי.

עוד קבע בית המשפט כי סכום הפיצוי יהיה "נטו", דהיינו לאחר הפחתת המיסוי על מכירת אותו חלק בנחלה שאמור היה לעבור לאחותו.

בנוסף קבע בית המשפט כי הסנקציה על אי תשלום הפיצוי יהיה מכירת המשק לצד ג' וחלוקת התמורה בין הצדדים.

הבעיות המשפטיות בקביעות כאמור – לפי דעת הח"מ

בית המשפט הנכבד למעשה נתן לצוואת האם תוקף של הסכם בין ילדיה וגם ראה בעקרונותיו מקור משפטי לחיוב הבן המוכן ומסוגל לקיים את המשק החקלאי לשלם סכום פיצוי משמעותי מאוד לאחותו, תוך התעלמות ממסכים והתחייבויות כתובות קודמות שניתנו לבן על ידי ההורים המנוחים.

בית המשפט בפועל מוסיף להסכם בין האגודה לרשות מקרקעי ישראל סעיף פיצוי שלא קיים בהסכם עצמו וך התעלמות מהתחייבויות קודמות, בכתב או אחרת.

בנוסף מתעלם בית המשפט הנכבד מהעובדה הבסיסית כי בית המגורים שנבנה על ידי הבן הוא רכושו הבלעדי, כאשר ברור לכל הצדדים כי בית מגורים זה הינו קניינו הבלעדי וקניין בני משפחתו וכי לא ניתן לפנותו מהבית ולאלצו למכור אותו. זכות המגורים של הבן בבית הוכרה על ידי הפסיקה כזכות בלתי הדירה.

קביעה זו של פסק הדין גם מתעלמת מהעובדה הבסיסית כי הצפייה הלגיטימית והברורה של הבן בעת בניית הבית לפני עשרות שנים כי הוא יהיה הבעלים הבלעדי של הבית בכל מקרה.

בכוונת הבן להגיש ב.ר.ע. לבית המשפט העליון לאור הקביעה התקדימית כמתואר לעיל.

בשנת 2013 הלך לעולמו מנוח ערירי בגיל 98. בסמוך למועד פטירתו, וכאשר ישנו ספק אם היה כשיר לעשות כן, ערך המנוח צוואה במסגרתה הוריש את מלוא רכושו (דירת 4 חדרים במרכז תל אביב וכן כספים רבים) לעובד הסוציאלי, למטפלת הסיעודית שטיפלו בו בסמוך לפטירתו וכן לעובדת סיעודית מטעם לשכת הרווחה המקומית.

בסמוך מאוד לאחר פטירתו, הגישו הנ"ל – הזוכים עפ"י הצוואה בקשה לקיום צוואת המנוח. את הבקשה הגישו לרשם הירושה בתל אביב.

ב"כ האפוטרופוס הכללי סירב לאשר את הבקשה והגיש הודעה כי בכוונתו להתערב בהליך. ב"כ האפו' הכללי "הריח" כי יש ניחוח של רמיה. בשל כך התיק עבר לדיון בבית המשפט לענייני משפחה בתל אביב.

בית המשפט לענייני משפחה קבע כי טרם תאושר הצוואה או תינקט כל פעולה אחרת, יש לנסות לאתר את יורשי המנוח על פי דין (בהתאם לחוק הירושה). לפיכך מינה בית המשפט מומחה בתחום הגנאלוגיה לצורך איתור בני משפחת המנוח.

לאחר עבודה מאומצת של המומחה במשך למעלה משנתיים, איתר המומחה למעלה מ-30 יורשים מהפרנטלה השלישית של המנוח, קרי צאצאיהם של דודיו של המנוח, משני צידי הוריו.

חלק מן היורשים אותם איתר המומחה התאגדו ופנו למשרדנו, לצורך הגשת התנגדות לצוואה הנ"ל.

במסגרת הטיפול והייצוג, משרדנו הגיש התנגדות לקיום צוואת המנוח ממספר נימוקים:
השפעה בלתי הוגנת של הזוכים עפ"י הצוואה על המנוח. שכן המנוח היה תלוי בהם טרם פטירתו וטעם מרכזי נוסף הוא כי המנוח לא היה כשיר לחתום על צוואה בגילו המופלג ולאור מצבו הרפואי. בד בבד הגיש משרדנו גם בקשה למתן צו ירושה במסגרתו יירשו את המנוח יורשיו על פי דין.

לצורך הוכחת הטענות הנ"ל פעל משרדנו אל מול כל המוסדות הרפואיים בישראל, לקבלת התיעוד הרפואי של המנוח, בשנים האחרונות לחייו. על פניו, עולה כי המנוח לא היה כשיר לצוות במועד עריכת הצוואה. אך הדבר עוד טעון הוכחה והכרעה של בית המשפט לענייני משפחה בתל אביב.

המלצת משרדנו הינה, כי במידה ויש לכם קרוב משפחה ערירי ו/או קרוב משפחה המטופל ע"י מטפלת סיעודית זרה במשך 24 שעות ביממה, יש להסדיר ענייניו הממוניים והגופניים עוד בהיותו כשיר ולהיות ערים לאפשרות שצד ג' ואף בן משפחה עלול לנסות לנצל את חולשתו לצורך זכיה ברכושו.

1.רקע –

מעשה שהיה בעניין צוואה לא ברורה, כך היה.
אישה, ילידת ארה"ב, בגיל כ – 55, ד"ר בחינוך, הצליחה למכור רעיון ושיטה בחינוך בהרבה מיליוני $.
אותה אישה יזמית היתה גם חולה בסכרת והיא הביאה מארה"ב את אמה המבוגרת והחולה על מנת שתוכל לתמוך בה ולטפל בה בישראל. האישה לא היתה נשואה מעולם וגם ילדים לא היו לה.
לימים אכן הגיעה האם לישראל והיזמית בענייני חינוך לקחה מטפלת פיליפינית אשר טיפלה באם וגם ביזמית לפי הצורך.

2.ניסוח רשלני של צוואה

כמו כן ניסחה האשה-היזמית צוואה עדכנית קודם עם חברות ואח"כ בעזרת עורך דין.
לאשה עתירת ההון היה חשוב כי במקרה של פטירתה, ראשית הונה ישמש להמשך תמיכה באמה, אולם היא הקפידה כי נכסיה לא יעברו לרשות אמה.
כמו כן היה חשוב לה כי הונה יועבר להקמת גן ציבורי וכן יועברו סכומים קצובים לחברים וקרובי משפחה.
נוסחה צוואה ארוכה ומורכבת על ידי עורך הדין אולם מתוך טעות לא צוין באופן מפורש מה יקרה על רכושה של המצווה במקרה ואמה תחיה בפטירתה ולאחר פטירת אמה.

3.רצונה האמיתי של המצווה

מהצוואות הקודמות וגם מרוח הצוואה היה ברור כי רצונה של המצווה היה כי לאחר פטירת האם ומיתרת הכסף (במידה ויהיה) יוקם גן ציבורי ואף חבריה ו – 2 קרובות משפחה יקבלו מנות מוגדרות של סכומי כסף, אולם עניין זה לא נכתב באופן מפורש. למרבה הצער נפטרה המצווה ממחלתה לפני אמה, וצוואתה אושרה וניתן צו קיום צוואה כאשר אי הבהירות בצוואה הפכה להיות קריטית.

4.מה קורה כאשר הצוואה לוקה בחסר? ללא הוראה מפורשת בצוואה

לגבי חלוקת העיזבון לאחר פטירת האם יתחלק העיזבון לפי צו ירושה ובמקרה זה לאחיה של המצווה. המצווה הורתה במפורש כי היא לא רוצה שעיזבונה יעבור לאחיה.
כיצד ניתן להשלים צוואה כאשר המצווה נפטר ולא ניתן לשאול אותו לרצונו. האם אין מה לעשות ותתקבל תוצאה שהמצווה שנפטר לא רצה?

5.מה אם כן הפתרון לסוגיה זו

משרדנו העוסק בנושא צוואות, התנגדויות לצוואה וכו' ומייצג 4 יורשים על פי הצוואה מצא פתרון יצירתי לנושא והגיש בימים אלה תביעה למתן פסק דין הצהרתי ובו בקשה כי בית המשפט יצהיר על הפרשנות הנכונה לצוואה ובכך ימלא את הלקונה שנוצרה כתוצאה מהניסוח החסר.
בתביעה שהוגשה פורטו הנסיבות המיוחדות וכן בולט עורך הדין שערך את הצוואה אשר אמר בבית המשפט כי:

"עשיתי טעות שהכנסתי את הפסקה ולא תיקנתי את הצוואה".

הפתרון של פסק דין הצהרתי ייתן משקל ויכריע ברצונה האמיתי של המצווה ויגרום להעברת רכושה לאותם יורשים ומוסדות שהמצווה רצתה ביקרם.

למעשה התביעה מנסה לפתור את בעיית הרשלנות בניסוח הצוואה ולתת תוקף לרצון האמיתי של המצווה כפי שעולה באופן ברור מצוואות קודמות ואף מגוף הצוואה שניתן לה תוקף.

פסק דין חשוב ששניתן על ידי כבוד השופט דוד גדול בענין זכויותיו של הבן הממשיך (אותו יצג משרדנו) כנגד הוראות צוואה מאוחרת של האם בעלת המשק, המבטלת לכאורה את מינוי וזכויות הבן הממשיך והמעבירה הזכויות במשק החקלאי לילדים אחרים.
ראה תמ"ש 8630/03 בבית משפט השלום בכפר סבא – פס"ד מיום 22.6.05.

פסק הדין מדגים שוב כמה חשוב לבן הממשיך ולהוריו להתייעץ עם עו"ד הבקיא בנושא ולחתום על חוזה מפורט בין ההורים לבן הממשיך כל זאת לפני כניסת הבן ואשתו להשקעה בבנית בית במשק ההורים.

העובדות
מדובר במשק חקלאי הנמצא במושב ירחיב בו מנוהלים מקרקעי המושב על ידי רשות מקרקעי ישראל והסוכנות היהודית לארץ ישראל בחוזים תלת שנתיים מתחדשים (להלן: "החוזה המשולש").

חברי האגודה השיתופית המרכיבים את המושב מחזיקים במשקים מכח זכויותיהם כברי רשות. בעל המשק המקורי (במקרה שלנו) חתם על חוזה בר רשות ואחרי פטירתו קיבלה את כל הזכויות במשק אשתו, אשר חתמה על מסמכי התקשרות חדשים בשנת 1987 עם המוסדות המיישבים.

סמוך למועד החתימה חתמה בעלת המשק על התחייבות בלתי חוזרת לפיו היא ממנה את בנה ואשתו "כבן ממשיך" (להלן: "הנתבעים").
האגודה, רשות מקרקעי ישראל והסוכנות היהודית לארץ ישראל אישרו את ההצהרה ואף איפשרו לבן הממשיך לבנות את ביתו במשק החקלאי.

יש להוסיף ולציין כי גם אחיו של הבן הממשיך חתמו על הסכמתם להסדר הנ"ל על פיו יקבל הבן הממשיך ואשתו את הזכויות במשק לאחר פטירת האם.

בשנת 1992 אחת מאחיותיו של הבן הממשיך נכנסה לגור עם האם ולאחר הלכים משפטיים בין הבן הממשיך לבת הוסכם כי הבת ובני ביתה יוכלו לגור בבית האם עד שנה לאחר פטירת האם.
בשנת 1993 חתמה האם על צוואה ובה הוראה להעברת המשק החקלאי לבת הנ"ל.
לאחר פטירת האם הגישה הבת תביעה לביטול מעמדו של הבן ואשתו כבן ממשיך.

הטענות המשפטיות

הבת טענה כי הקניית הזכויות מהאם עומדת בסתירה לסעיף 8 לחוק הירושה.

כמו כן טענה הבת כי העובדה שהזכויות במשק הן זכויות אישיות אינה מחייבת מסקנה כי הן אינן ניתנות להורשה והפנתם בענין זה את בית המשפט לפסק הדין בפרשת אזולאי נ' אזולאי ובפרשת ברמלי נ' ברמלי.

כמו כן טענה הבת באמצעות עוה"ד שלה כי תנאי החוזה המשולש שצריכים לחול הן החוזה במעמד הקנית הזכות של בן ממשיך ולא במועד פטירת האם.
בחוזה האחרון קיימת הוראה מפורשת כי זכויות הבן הממשיך גוברות על כל זכות אחרת ואילו בחוזה משנת 1987 (השנה בה התמנה הבן הממשיך) הענין פחות ברור.

הנתבעים (הבן הממשיך) הרשות והסוכנות היהודית ארץ ישראל טענו כי זכויות בר רשות אינן ברות הורשה וכי חוזה המשולש (אישיות) גובר על חוק הירושה וכי ההענקה היא מתנה שהסתיימה ולא ניתן לחזור ממנה.

הכרעת בית המשפט
בית המשפט הנכבד קיבל את טענות הנתבעים וקבע חד משמעית כי כאשר זכות המתיישב היא זכות בר רשות חוק הירושה לא חל אלא אם הותר באופן מפורש בהסכם בין הצדדים.
כמו כן קבע בית המשפט כי על פי החוזה שחתמה האם וכן לאור סעיף 20(ה) לחוזה המשולש, המשק החקלאי אינו חלק מעזבון האם.
כן קבע בית המשפט כי תנאי החוזה המשולש שהיה בתוקף בעת פטירת האם יחולו.
לסיכום קבע בית המשפט הנכבד כי לנתבעים מלוא הזכויות במשק החקלאי כבן ממשיך ואין לילדים האחרים כל זכות במשק.
כמו כן חייב בית המשפט את התובעים בהוצאות משמעותיות של כ- 25,000 ₪ כולל מע"מ.

סיכום ומסקנות

כאשר בן ממשיך והוריו חותמים על חוזה מפורט שנעשה על ידי עו"ד מומחה בנושא וכן משלימים כראוי את הפרוצדורה במוסדות המשקים, מבטיח הבן את עתידו הכלכלי במשק גם כנגד התנגדות חריפה של אחיו לאחר פטירת ההורים והחוזה וכן המינוי של בן ממשיך גוברים על חוק הירושה וצוואה נוגדת.