מתי ממנים מנהל עיזבון? מה ההבדל בין מנהל עיזבון זמני לקבוע? מה סמכויותיו של מנהל העיזבון? על שאלות אלה ואחרות ניתן למצוא מענה ברשימה זו.
מנהל עיזבון הינו אדם, תאגיד או האפוטרופוס הכללי, אשר ממונה על ידי בית משפט לצורך כינוס נכסי עיזבון, ניהולם, סילוק חובות העיזבון ולבסוף חלוקת נכסי העיזבון ליורשים.
מנהל העיזבון ממונה על ידי בית המשפט או על-ידי הרשם לענייני ירושה, על פי בקשת יורש או נושה של עיזבון, או על פי בקשה של אפוטרופוס כללי או היועץ המשפטי לממשלה. מנהל העיזבון כפוף להוראות בית המשפט, לפיהן הוא צריך לבצע פעולות לצורך כינוס נכסי העיזבון, ניהולם, שמירתם וביטוחם, סילוק החובות וחלוקת יתרת נכסי העיזבון בין היורשים לפי צו ירושה או לפי צוואה. לצורך מילוי תפקידו מבצע מנהל העיזבון פעולות משפטיות, כגון הגשת בקשות לבית המשפט, ופעולות מנהליות כגון כינוס הנכסים ותשלום חובות.
להלן הסברים הנוגעים להליכי המינוי, ניהול וחלוקת העיזבון .
1.מבוא
1.1.מתי ימנה בית המשפט מנהל עיזבון?
מנהל עיזבון נידרש בהתקיים לפחות אחד מהמקרים הבאים:
1.1.1.קיים רכוש לחלוקה שהוא משמעותי ליורשים.
1.1.2.ידועה רגישות במערכות יחסים בין היורשים.
1.1.3.המוריש היה דמות דומיננטית בחיי היורשים וצפוי שיתקשו לקבל החלטות בהעדרו – במצב זה מנהל העיזבון משמש כתחליף לנפטר וכמגשר המרגיע ומפשר.
1.1.4.קיימת מורכבות ברכוש.
1.1.5.מערכות היחסים בין המוריש וקרוביו הושתתו על אמון באופן שקיים פער בין הרישום הפורמאלי והבעלות האמתית.
1.2.מנהל עיזבון
מנהל העיזבון יהיה האדם שאותו מינה המוריש או שעליו הסכימו היורשים או שנקבע על-ידי בית המשפט לענייני משפחה.חוק הירושה מסדיר את הכללים הנוגעים להסדרת עיזבון של אדם שניפטר וניהול עיזבונו. החוק מורה על חובת הדיווח של מנהל העיזבון שמונה על ידי בית המשפט ומסמיך את האפוטרופוס הכללי לפקח על מנהל העיזבון ועל פעולותיו בנוגע לניהול העיזבון.
מנהל עיזבון זמני – בקשה למינוי מנהל עיזבון זמני מוגשת בכל מקרה בו קיים צורך לבצע פעולות בעיזבון. למשל ביצוע תשלומים, שמירה על הכספים, השכרת נכס, כינוס נכסי העיזבון, תשלום חובות או ניהול הליכים משפטיים בשם או כנגד העיזבון.
אם יש סיבה כלשהיא הדוחה את מתן צו קיום הצוואה כתוצאה מהתנגדות לקיום צוואה אזי ממנים מנהל עיזבון זמני.
מינוי מנהל עיזבון קבוע – תפקידו של מנהל עיזבון זמני, מסתיים עם הכרזת היורשים כתוצאה ממתן צו קיום צוואה. במסגרת מתן צו קיום הצוואה, ניתן למנות מנהל עיזבון קבוע לעיזבון. מינוי שכזה יעשה כאשר בצוואת הנפטר קיים אינטרס ציבורי, כאשר אחד מהזוכים הוא קטין, קיימות הוראות לנאמנויות או כאשר ישנן הוראות בצוואה המצריכות פיקוח מיוחד.
כאשר לא צוינה בצו תקופת המינוי של מנהל העיזבון, תהא תקופת המינוי של מנהל עיזבון קבוע שנתיים ושל מנהל עיזבון זמני – 6 חודשים.
1.3.הוראות בית המשפט למנהל העיזבון
מנהל העיזבון משמש כפקיד של בית המשפט, הוא מקבל הוראות מבית המשפט ונמצא תחת פיקוחו. בית המשפט רשאי, בכל עת, לפי בקשת מעוניין בדבר או מיוזמתו, לתת למנהל העיזבון הוראות בכל דבר הנוגע למילוי תפקידיו. כמו כן, רשאי מנהל העיזבון לפנות בעצמו לבית המשפט בבקשה למתן הוראות.
2.הגשת בקשה למינוי מנהל עיזבון
2.1.המסמכים שיש לצרף לבקשה למינוי מנהל העיזבון
כאשר הבקשה למינוי מנהל עיזבון מוגשת בהסכמת כל היורשים, וללא כל התנגדות, יש להגישה לרשם לענייני ירושה שבאזור פעולתו היה מושבו של המוריש במותו, בצירוף המסמכים הבאים:
2.1.1.טופס בקשה על פי התוספת לתקנות הירושה.
2.1.2.הסכמה בכתב של אדם המוצע להיות מנהל עיזבון בחתימתו.
2.1.3.הסכמה בכתב של היורשים על פי דין או של הנהנים על פי צוואה בחתימתם.
2.1.4.תצהיר תומך לבקשה ובו נימוקים לבקשה למנות מנהל עיזבון.
2.1.5.שובר תשלום על אגרת בקשה למינוי מנהל עיזבון.
2.1.6.שובר תשלום אגרת פיקוח. (*במחוז ת"א – רק אם הרשם הורה על מינוי).
את כל המסמכים והטפסים הגישו בשלושה עותקים: לאחד צרפו את כל המסמכים המקוריים, ולשניים האחרים – העתקים מכל המסמכים.
כאשר הבקשה למינוי מנהל עיזבון איננה בהסכמתם של כל היורשים למינוי – יש להגיש את הבקשה בבית משפט לענייני משפחה, לפי מקום מושבו של המוריש.
3.
הפעולות הנדרשות ממנהל העזיבון
מנהל העיזבון נדרש לכנס את נכסי העיזבון, לנהל את העיזבון, לסלק את חובות העיזבון ולחלק את יתרת העיזבון בין היורשים.
3.1.רישום הערות בפנקסים בדבר מינוי מנהל העיזבון
משנודע למנהל העיזבון שיש בעיזבון מקרקעין או נכסים אחרים המתנהלים לגביהם פנקסים על-פי דין, המשמשים לרישום זכויות בעלות, ידאג כונס הנכסים שתירשם בפנקסים הערה על מינויו.
3.2.הגשת פרטת העיזבון
בהקדם האפשרי, ולא יאוחר מ-60 יום לאחר המינוי, יגיש מנהל העיזבון לאפוטרופוס הכללי פרטה של נכסי העיזבון ושל חובותיו ויאמתה בתצהיר.
3.3.פרסום הודעה לנושים
מנהל העיזבון חייב להזמין את נושי המוריש להודיע לו בכתב על תביעותיהם. ההזמנה תפורסם ברבים (לרוב בעיתון יומי) ולמתן ההודעה תיקבע תקופה של שלושה חדשים לפחות מיום הפרסום.בית המשפט רשאי לפטור את מנהל העיזבון מן החובה להזמין את הנושים, אם ראה שבנסיבות העניין אין הצדקה להזמינם.אין בהוראה זו כדי לגרוע מחובת מנהל העיזבון לסלק חובות שעליהם נודע לו בדרך כל שהיא.
3.4.השקעת כספי העיזבון
כספי העיזבון שאינם דרושים לצורכי התנהלותו השוטפת של העיזבון, חייב מנהל העיזבון להחזיקם או להשקיעם כדרוש לשם שמירת הקרן והבטחת הפירות.
3.5.דוחות מנהל העיזבון
מנהל העיזבון נדרש, בכל ענייני העיזבון, לנהל חשבונות ולהגיש לאפוטרופוס הכללי דין וחשבונות לפחות אחת לשנה ועם שחרורו מהתפקיד.
3.6.סדר עדיפות בין חובות העיזבון
חובות העיזבון יסולקו לפי סדר עדיפות זה:
3.6.1.ההוצאות הכרוכות בהלוויית המוריש, בקבורתו ובהצבת מצבה על קברו, לפי הנהוג באותן נסיבות.
3.6.2.ההוצאות של צו ירושה, של צו קיום ושל ניהול העיזבון במידה שהן חלות על העיזבון.
3.6.3.החובות שהמוריש היה חייב ערב מותו ולא התבטלו במותו, לרבות המגיע לאשתו על פי כתובה במידה שסכום הכתובה אינו עולה על סכום סביר.
3.6.4.המגיע לבן-זוגו של המוריש על פי עילה הנובעת מקשר האישות, פרט לכתובה כאמור, והמגיע לבן זוג לפי חוק יחסי ממון בין בני זוג, או לפי הסכם ממון כמשמעותו באותו חוק.
חובות העיזבון בעלי עדיפות שווה יסולקו לפי יחס הסכומים שלהם.
עדיפותם של מסים ותשלומי חובה אחרים תהיה בהתאם להוראות החוקים הדנים בהם.
חובות העיזבון עדיפים על מזונות מן העיזבון.
היה מקום להניח שיהיה בעיזבון כדי סילוק כל חובות העיזבון, רשאי מנהל העיזבון לסלק חובות גם לפני גמר בירורם של שאר החובות.
התברר שאין בעיזבון כדי סילוקם של כל חובות העיזבון, חייב מנהל העיזבון להגיש בקשה למתן צו ניהול העיזבון בפשיטת רגל לפי דיני פשיטת רגל, אם לא ציווה בית המשפט על דרך אחרת של חיסול העיזבון.
4.בקשה לצו ירושה או לצו קיום צוואה
4.1.הגשת הבקשה
בקשה לצו ירושה או לצו קיום צוואה תוגש בליווי תצהיר ויצורפו לה המסמכים הבאים:
4.1.1.תעודת פטירה או הצהרת מוות.
4.1.2.הצוואה המקורית (בבקשה לצו קיום צוואה).
4.1.3.אישור על משלוח ההודעה בדואר רשום ליורשים על-פי דין או לזוכים על-פי הצוואה.
4.1.4.ייפוי כוח לעורך דין אם המבקש מיוצג.
4.1.5.אישור על תשלום אגרה.
4.1.6.אישור כי במרשם הארצי אין רישום בדבר בקשה קודמת לצו ירושה או לצו קיום צוואה.
4.2.הודעת הסתלקות של יורש מזכותו בעיזבון
יורש המעוניין להסתלק מחלקו בעיזבון יגיש הודעת הסתלקות בליווי תצהיר.הסתלקות של קטין או פסול דין טעונה אישור של בית המשפט.
4.3.פרסום הודעה על הגשת בקשה והגשת התנגדויות
הוגשה בקשה לצו ירושה או לצו קיום צוואה, יפרסם על כך הרשם הודעה בעיתון יומי וב"רשומות", ויקבע זמן מתאים שלא יפחת משבועיים להגשת התנגדויות.
4.4.העברת הבקשה לצו יורשה או לצו קיום צוואה לבית המשפט לענייני משפחה
במקרים המפורטים להלן יעביר הרשם לענייני ירושה את הבקשה לבית משפט לענייני משפחה, ויראו את הבקשה כתובענה שהוגשה לבית המשפט, כאשר מגיש הבקשה יירשם כתובע, ומגיש ההתנגדות או היועץ המשפטי לממשלה יירשמו כנתבעים:
4.4.1.הוגשה התנגדות לבקשה.
4.4.2.המדינה או מוסד ממוסדותיה הם צד לבקשה.
4.4.3.היועץ המשפטי לממשלה ראה לנכון ליזום הליך הבקשה או להצטרף להליך.
4.4.4.האפוטרופוס הכללי מייצג בבקשה חסוי, קטין או נעדר.
4.4.5.הצוואה היא צוואה בעל-פה.
4.4.6.בצוואה קיים פגם או חסר.
4.4.7.על הירושה חלים כללי המשפט הבינלאומי הפרטי, למשל יהודי תושב ואזרח חו"ל.
4.4.8.הרשם לענייני ירושה ראה לנכון להעביר את הבקשה לבית המשפט.
לאחר העברת הדיון לבית משפט לענייני משפחה, רשאי הוא להצהיר על זכויות היורשים. עשה כן – יועבר העתק הצו לרשם לענייני ירושה לשם רישום במרשם הארצי של צווי ירושה וצווי קיום צוואה.
4.5.ערעור על החלטת הרשם לענייני ירושה
הרואה עצמו נפגע מהחלטת הרשם לענייני ירושה, רשאי לערער עליה בפני בית המשפט לענייני משפחה בתוך 15 יום מהמצאת ההחלטה.הרשם לענייני ירושה שנתן החלטה רשאי להורות על עיכוב ביצוע החלטתו עד להכרעה בערעור, אם הוגשה לו בקשה שכזו.
השימוש ביפוי כח מתמשך. המדובר בכלי חשוב ומשמעותי לתכנון עתידו של כל אדם.
לדווח להם על החלטות או פעולות בנושאים המפורטים ביפוי הכח ("אדם מיודע"). תכלית המינוי הנ"ל היא לקבוע מנגנון פרטי או ציבורי של בקה ופיקוח על פעולות מיופה הכח.יחד עם זאת, אין חובה למנות "אדם מיודע".