קטגוריה: מאמרים

1.רקע –

מעשה שהיה בעניין צוואה לא ברורה, כך היה.
אישה, ילידת ארה"ב, בגיל כ – 55, ד"ר בחינוך, הצליחה למכור רעיון ושיטה בחינוך בהרבה מיליוני $.
אותה אישה יזמית היתה גם חולה בסכרת והיא הביאה מארה"ב את אמה המבוגרת והחולה על מנת שתוכל לתמוך בה ולטפל בה בישראל. האישה לא היתה נשואה מעולם וגם ילדים לא היו לה.
לימים אכן הגיעה האם לישראל והיזמית בענייני חינוך לקחה מטפלת פיליפינית אשר טיפלה באם וגם ביזמית לפי הצורך.

2.ניסוח רשלני של צוואה

כמו כן ניסחה האשה-היזמית צוואה עדכנית קודם עם חברות ואח"כ בעזרת עורך דין.
לאשה עתירת ההון היה חשוב כי במקרה של פטירתה, ראשית הונה ישמש להמשך תמיכה באמה, אולם היא הקפידה כי נכסיה לא יעברו לרשות אמה.
כמו כן היה חשוב לה כי הונה יועבר להקמת גן ציבורי וכן יועברו סכומים קצובים לחברים וקרובי משפחה.
נוסחה צוואה ארוכה ומורכבת על ידי עורך הדין אולם מתוך טעות לא צוין באופן מפורש מה יקרה על רכושה של המצווה במקרה ואמה תחיה בפטירתה ולאחר פטירת אמה.

3.רצונה האמיתי של המצווה

מהצוואות הקודמות וגם מרוח הצוואה היה ברור כי רצונה של המצווה היה כי לאחר פטירת האם ומיתרת הכסף (במידה ויהיה) יוקם גן ציבורי ואף חבריה ו – 2 קרובות משפחה יקבלו מנות מוגדרות של סכומי כסף, אולם עניין זה לא נכתב באופן מפורש. למרבה הצער נפטרה המצווה ממחלתה לפני אמה, וצוואתה אושרה וניתן צו קיום צוואה כאשר אי הבהירות בצוואה הפכה להיות קריטית.

4.מה קורה כאשר הצוואה לוקה בחסר? ללא הוראה מפורשת בצוואה

לגבי חלוקת העיזבון לאחר פטירת האם יתחלק העיזבון לפי צו ירושה ובמקרה זה לאחיה של המצווה. המצווה הורתה במפורש כי היא לא רוצה שעיזבונה יעבור לאחיה.
כיצד ניתן להשלים צוואה כאשר המצווה נפטר ולא ניתן לשאול אותו לרצונו. האם אין מה לעשות ותתקבל תוצאה שהמצווה שנפטר לא רצה?

5.מה אם כן הפתרון לסוגיה זו

משרדנו העוסק בנושא צוואות, התנגדויות לצוואה וכו' ומייצג 4 יורשים על פי הצוואה מצא פתרון יצירתי לנושא והגיש בימים אלה תביעה למתן פסק דין הצהרתי ובו בקשה כי בית המשפט יצהיר על הפרשנות הנכונה לצוואה ובכך ימלא את הלקונה שנוצרה כתוצאה מהניסוח החסר.
בתביעה שהוגשה פורטו הנסיבות המיוחדות וכן בולט עורך הדין שערך את הצוואה אשר אמר בבית המשפט כי:

"עשיתי טעות שהכנסתי את הפסקה ולא תיקנתי את הצוואה".

הפתרון של פסק דין הצהרתי ייתן משקל ויכריע ברצונה האמיתי של המצווה ויגרום להעברת רכושה לאותם יורשים ומוסדות שהמצווה רצתה ביקרם.

למעשה התביעה מנסה לפתור את בעיית הרשלנות בניסוח הצוואה ולתת תוקף לרצון האמיתי של המצווה כפי שעולה באופן ברור מצוואות קודמות ואף מגוף הצוואה שניתן לה תוקף.

קיימים מקרים בהם בנים של חברי מושב (חברים באגודה השיתופית החקלאית של המושב) מקבלים משק חקלאי וזכות להתקבל לחברות באגודה, שלא על דרך מינוי "בן ממשיך".
במקרים כמוזכר לעיל לפעמים אותם בנים מתקבלים לחברות באגודה כחברים "מסוג ב'" – כאשר החברים הוותיקים (ההורים) מנסים לתת לילדים זכויות מופחתות באגודה.

האגודה מקבלת את אותם בנים לחברות, אך בתנאים שאינם שווים לחברים הוותיקים.למעשה, האגודה יוצרת מעמדות של חברים בתוך האגודה.

לדוגמא, במושב בערבה התקבלו שני זוגות לחברות באגודה החקלאית במושב וגם קיבלו משקים חקלאיים אולם האגודה העבירה החלטה באסיפה הכללית על פיה הם יהיו  חברי אגודה שאינם שווי זכויות ולמעשה חברי אגודה מסוג ב'.

הזוגות קיבלו זכויות במשק חקלאי והתקבלו לחברות מלאה, שעל פניה הייתה אמורה להיות שיוויונית לחלוטין, הן לעניין החובות והן לעניין הזכויות באגודה, לכלל חברי האגודה.

אותם זוגות התנהלו במשך שנים כחברים באגודה על כל המשתמע מכך: בחרו ונבחרו לתפקידים באגודה, השתמשו בשירותי האגודה, קיבלו מכסות מים מן האגודה ושכרו שטחים חקלאיים ועיבדו אותם, שיווקו תוצרת חקלאית וכו'.

להפתעתם, לאחר מספר שנות חברות, גילו אותם זוגות, כי בעבר האגודה קיבלה החלטה לפיה חברים חדשים ייהנו מכלל הזכויות של חברי האגודה, למעט הזכויות לפירות מן השטחים המשותפים של האגודה וכן קיפוח בזכויות לקבלת שטחים חקלאיים, זכויות למים וקרקע ומבני ציבור שהופרטו.

החלטה זו של האגודה התקבלה במסגרת אסיפה כללית, ולא נעשה שינוי של הוראות התקנון. חרף פניות רבות מצד החברים "סוג ב'", האגודה סירבה לנהוג בהם חברים שווי זכויות וטענה כי לאור החלטתה המחייבת שהתקבלה במסגרת אסיפה כללית, הזוגות אמנם חברים באגודה, אך אינם זכאים לכלל הזכויות כחבריה "הוותיקים".

משרדנו ייצג את אותם בנים "סוג ב'" בתביעה נגד האגודה אשר התבררה בהליך של בוררות  שהתנהל אצל בורר שמונה על ידי רשם האגודות השיתופיות.

במסגרת "התביעה" עתרו הבנים המקופחים (אשר כאמור התקבלו לחברות לפני מספר שנים) ודרשו כי האגודה תנהג בהם  באופן שווה וזהה לחלוטין ליתר חברי האגודה. בתביעה האגודה נדרשה לספק להם את אדמות חקלאיות, מכסות מים באופן שיויוני לחברים הוותיקים וכמובן את הדיווידנדים שחולקו מרווחי האגודה מהמטעים המשותפים.

בפסק הדין של הבורר חייב הבורר את האגודה להעניק לבנים את מלוא הזכויות מהן נהנים יתר חברי האגודה, לרבות שטחי עיבוד שווים, מכסות מים שוות וכיו"ב. הבורר קבע כי כעקרון כל חברי האגודה צריכים לקבל זכויות שוות.

המסקנה היא כדלקמן:
חברי אגודה מקופחים – אל תרימו ידיים אל מול התנהלות מפלה ולא שוויונית של האגודה כלפיכם. האגודה השיתופית כפופה לנורמות משפטיות ואין בכוחה לפעול ככל העולה על רוחה תוך רמיסת זכויותיכם.

את החברים (הבנים) המקופחים יצגו עוה"ד גבי מיכאלי ועודד זאוברמן ממשרד גבי מיכאלי ושות', משרד עורכי דין.

זוגות רבים שהחליטו כי הגיע המועד לערוך צוואה נתקלים במחשבה: "מה יהיה אם לאחר שאעצום את עיני בת\בן הזוג ימצאו בן\בת זוג חדשים? מה יעלה ברכוש שצברנו? מה יקרה אם לבן\בת הזוג החדשים ילדים משלהם?" ועוד.

חששות ומחשבות אלו אינם תלושים מן המציאות, "וכבר היו דברים מעולם" עת בן\בת הזגו הנותר בחיים פתח את "סבב ב' " מבחינה רומנטית.

חששות ומחשבות אלו גם "מתורגמים" לא אחת לתביעות משפטיות בקשר עם תוקף צוואה, רצון המצווה, הבטחות שנעשו בחיים, חלוקה לא שוייונית, ועוד.

ל- "כשל שוק" זה ישנו פתרון הקרוי "צוואה הדדית".

צוואה הדדית היא צוואה אשר בבסיסה הסכם בין בני הזוג בקשר עם אופן הורשת הרכוש בפטירת אחד או שני בני הזוג – הוראות הצוואה מחייבות את הצדדים בדיוק כמו הסכם.

הסכמה זו ניתנת לביטול בעוד שני בני הזוג בחיים, באמצעות מתן הודעה בכתב.

לעומת זאת, אם בן הזוג הנותר בחיים יבקש לבטל את הוראות הצוואה ההדדית או לסטות מהוראותיה, הרי שידרש להשיב את החלק שירש מאת בן\בת הזוג שהלך לעולמו ליורשיו או לפצותם (את יורשי הצד שהלך לעולמו) בסכום שווה ערך (אם נניח הייתה זו דירה שמכר).

סיפור:

בני זוג עם שני ילדים ובבעלותם דירה בתל אביב. בני הזוג עורכים צוואה הדדית במסגרתה מורים כי בפטירת אחד מהם חלקו יעבור לבן הזוג הנותר בחיים ולאחר מכן לילדיהם המשותפים בחלקים שווים.

דוגמא 1:

לאחר שנה אחד מהם מתחרט ומבקש לערוך צוואה חדשה בנוסח אחר, הרי שהוא רשאי לעשות באמצעות מתן הודעה בכתב לצד השני על ביטול \ חזרה מהוראות הצוואה ההדדית.

דוגמא 2:

לאחר שנה אחד מהם הולך לעולמו. השני, שנותר בחיים, מבקש כעת לשנות את אופן העברת הרכוש לאחר פטירתם.

בן הזוג הנותר בחיים רשאי לעשות כן אך ורק בקשר עם חלקו ברכוש (חצי מהדירה המשותפת לצורך הדוגמא).

אם טרם חולק העיזבון – עליו לוותר ויתור כללי לגבי המחצית שירש מבן\בת הזוג (החצי השני של הדירה) אשר תעבור ליורשים שנקבעו בצוואה ההדדית (במקרה זה לילדים).

לאור מורכבות העניין, חשוב לערוך צוואה אצל עורך דין המתמצא בנושא, וכך למנוע סכסוכים עתידיים וכדי לוודא שהרכוש שצברנו בזיעת אפנו יעבור ליורשים על פי בחירתנו.

1.הקדמה

דיירות מוגנת הינה מצב ייחודי שבו מוענקת לאדם זכות להתגורר בדירה ולשלם דמי שכירות מופחתים. זכות זו מוגדרת כזכות כלכלית והיא מוענקת לאדם מכוח חוק הגנת הדייר. משמעותה של הזכות היא שבעליו של נכס מקרקעין מסוים לא יוכל לפנות אדם המצוי בנכס ויש לו חזקה בו. כמו כן, בעל הנכס אינו יכול להעלות את שכר הדירה אשר משולם לו על ידי הדייר המוגן. למעשה, יש בחוק זה פגיעה ממשית בקניינו של בעל הנכס אשר אינו יכול לממש את הפוטנציאל הכלכלי של הנכסים.

2.תקופת אי התשלום – "ניתוק של המשכיות התשלומים"

גם אם ייקבע שהייתה הפרה לעניין תשלום דמי השכירות, ייתכן כי מדובר במחדל זניח, אשר נמשך תקופה קצרה יחסית לתקופה הארוכה שבה מוחזק הנכס, ולכן אין זו הפרה יסודית ומתמשכת המעמידה את הדייר המוגן בסכנה של פינוי.

3.ההבדל בין דייר מוגן בעסק לדייר מוגן בדירת מגורים

בתי המשפט מתייחסים לאיחור  תשלום דמי השכירות של בעל העסק השוכר בדיירות מוגנת, באופן שונה מאשר לדיירים בדירת מגורים.כאשר מדובר בדירת מגורים, יתייחס בית המשפט לאיחור ביתר סלחנות ועם נטייה לא לפנות את הדייר.לעומת זאת, הצפי מאיש עסקים הנהנה משכר דירה נמוך במסגרת היותו דייר מוגן הוא כי ישלם בזמן וידייק. בתי המשפט מתייחסים באופן יותר מחמיר לבעל עסק המאחר בתשלום שכר הדירה, והנטייה לתת פסק דין של פינוי גדולה יותר.

4.נטל ההוכחה – מונח על התובע

בעל בית אשר תובע פינוי לפי עילה זו חייב להוכיח את העובדות שעליהן היא מושתתת. לאמור, נטל ההוכחה לטענת קיומה של עילת פינוי עקב אי תשלום דמי שכירות מונח על כתפיו של התובע.

5.לסיכום,

מטרתה של הדיירות המוגנת היא פעמים רבות סוציאלית – עזרה לחלשים שבחברתנו. לכן, כדי לפנות דייר מוגן מהנכס, נדרשת הוכחה של פעולה עקבית המפרה לחלוטין את הסכם הדיירות המוגנת. משכך, אם אין המדובר בהפסקת קבע של ממש בתשלום דמי השכירות, אזי אין עסקינן בעילת פינוי מגובשת.

1. נסתר מעיני מעסיקים ועובדים רבים – בשנת 2002 חוקק לו חוק הודעה לעובד (תנאי עבודה) התשס"ב –  2002(להלן – החוק), אשר רו בתי הדין לעבודה אוכפים אותו הן במישור האזרחי והן במישור הפלילי.

2.על מהותו של החוק ניתן ללמוד ישירות מסעיף 1 לחוק, לפיו חובת המעביד למסור לעובד, לא יאוחר משלושים ימים מהיום שהעובד התחיל לעבוד אצלו, הודעה בכתב שבה יפרט את תנאי העבודה של העובד.במידה שהעובד  הינו נער כהגדרתו בחוק עבודת הנוער, התשי"ג-1953 לא יאוחר משבעה ימים,  וזאת כמפורט בהוראותיו של חוק זה.

3.בהתאם לסעיף 2 לחוק על תוכן ההודעה לכלול פירוט תנאי העבודה כדלקמן:

3.1זהות המעביד וזהות העובד.

3.2תאריך תחילת העבודה או תקופת העבודה.

3.3תיאור עיקרי התפקיד.

3.4ציון שמו או תואר תפקידו של ממונה ישיר על העובד.

3.5סך כל התשלומים המשתלמים לעובד כשכר עבודה ומועדי תשלום השכר.

3.6אורכו של יום העבודה הרגיל או שבוע העבודה הרגיל של העובד.

3.7יום המנוחה השבועי של העובד.

3.8סוגי תשלומים של המעביד ושל העובד בעבור תנאים סוציאליים של העובד, וכן פירוט הגופים שאליהם המעביד מעביר בפועל את התשלומים האמורים.

3.9לגבי מעביד שהוא או שארגון מעבידים שהוא חבר בו – שם ארגון העובדים שהוא צד לאותו הסכם והמען לפניה אליו.

3.10לגבי מעביד שהוא צד לחוזה לביצוע עבודה או למתן שירותים או לגבי מעביד שהוא קבלן כוח אדם שהוא צד לחוזה עם מעסיק בפועל, והחוזה האמור כולל הוראות לעניין תנאי עבודה של עובדו של המעביד – תנאי העבודה כאמור, וכן תנאים הנוגעים לסיום יחסי עובד ומעביד.

3.11בנוסח ההודעה יצוין כי אין באמור בה כדי לגרוע מכל זכות המוקנית לעובד מכוח כל דין, צו הרחבה, הסכם קיבוצי, חוזה עבודה או חוזה אחר הנוגע לתנאי עבודתו.

4.במידה וחל שינוי בתנאי העבודה של העובד כפי שפורטו בהודעה, על המעביד למסור הודעה על כך לעובד בתוך שלושים ימים, ואם היה העובד נער – בתוך שבעה ימים, מהיום שנודע לו על השינוי.

5.הסנקציות אשר ניתן להטיל על מעביד המפר הוראות חוק זה, באמצעות בית הדין לעבודה הינן כדלקמן:

5.1פיצוי כספי עד לסך של 15,000 ₪, ללא צורך בהוכחת נזק.

5.2פיצויים בגין נזקים.

6.בנוסף לסנקציות האזרחיות ניתן להרשיע מעביד המפר הוראות  חוק זה בהליך פלילי לכל דבר ועניין, כאשר בצידן של הרשעות אלו יכול בית המשפט או לחילופין בית הדין לעבודה להטיל על המעביד קנס כספי נוסף בך העולה על כ– 15,000 ₪.

7.יודגש כי בתי המשפט אינן מטילים בנקל פיצויים או קנסות אך לאחרונה מתרבים הליכים בגין הפרת חוק זה כאשר משרד התמ"ת מוביל מהלך זה בכדי למנוע מקרים שיש בהם פגיעה קשה בעובד.

8.בעניין ע"ע 154-10 קלרה שניידר נ' ניצנים אבטחה בע"מ, נקבע כי הדרישה למסור לעובד הודעה בכתב על תנאי עבודתו אינה עניין טכני, אלא מהווה חלק מהחובה לנהוג בתום לב ובדרך מקובלת ביחסי העבודה. בין תכליותיה – ליידע את העובד באופן שקוף ומלא על כל תנאי עבודתו, לייתר אי הבנות או סימני שאלה ביחס לתנאי העבודה ולמנוע מחלוקות משפטיות לגבי תנאי העבודה המוסכמים.

9.זאת ועוד נקבע כי הפרתו של חוק הודעה לעובד מהווה עבירה פלילית, אך יש לה גם השלכות במערכת היחסים המשפטית שבין העובד למעסיק. כך, וכדוגמא, הפרת החוק עשויה להעביר את הנטל למעסיק, ככל שקיימת מחלוקת על תנאי העבודה. בנוסף, עצם הפרת החוק אפשר שתגרום לנזק לא ממוני שהעובד זכאי לפיצוי בגינו – מבלי שמוטלת עליו חובה להוכיח נזק ממוני או קונקרטי לצורך כך.

10.זאת ועוד נקבע מסירת הודעה בעל פה על תנאי העבודה, אין בה כדי לייתר את החובה הכלולה בחוק להודעה מפורטת בכתב, ואין בה משום טענת הגנה המצדיקה אי פסיקת פיצוי כספי בגין הפרת החוק.

11.במישור הפרקטי הודעה לעובד בכתב אם בצורת הסכם ואם בהתאם לאמור בחוק, מצמצמת באופן וודאי את לא מעט מחלוקות אשר יכול והיו עולות ללא הודעה זו. כמו כן הודעה כאמור יכולה למונע הליכים פלילים כנגד המעביד ואף להסיר מן המעביר את הנטל שהיה יכול להישמר לו ביום הדין.

1.מתי בן/בת ממשיך/ה יקבל את הזכויות במשק

מינוי בן או בת ממשיכים מבטיח את העברת הזכויות במשק החקלאי (נחלה) של ההורים לאחר פטירת ההורה. יש לציין שהמינוי צריך להיות על פי מסמכי וכללי רשות מקרקעי ישראל.
העברת הזכויות נעשית במינהל מקרקעי ישראל כפוף לכך, כי הבת או הבן הממשיך רשומים כדין בספרי רשות מקרקעי ישראל או בספרי הסוכנות היהודית לארץ ישראל.
יש כמובן להוכיח את עובדת פטירת ההורים באמצעות תעודת פטירה ואין צורך בצו ירושה או צו קיום צוואה.

2.מתי אם בכלל צריך לפצות את האחים

בדרך כלל אין כל הוראה בחוזים בין רשות מקרקעי ישראל לבין האגודה (המושב) המחייבת את הבן הממשיך לפצות את האחים במקרה של קבלת זכויות כבן/בת ממשיכים.
נושא פיצוי האחים טרם קיבל ביטוי בבית המשפט העליון ולמרות שקיימים מספר פסקי דין בבתי המשפט לענייני משפחה, עדיין אין הלכה מחייבת. – בחלק מהמקרים פסקו שעל הבן הממשיך לפצות את אחיו והאחרים לא.

3.1.חוזה משולש – החלת סעיף 114 לחוק הירושה

בחוזים מסוימים בהם עדיין הסוכנות היא צד שלישי לחוזה בנוסף לרשות מקרקעי ישראל ולאגודה קיים סעיף הקובע כי כאשר שני בעלי המשק הולכים לעולמם ואין בן ממשיך יעברו הזכויות במשק על פי סעיף 114 לחוק הירושה.
סעיף 114 קובע מנגנון לבחירת אותה בת או בן שיקבלו את משק ההורים וכן מנגנון פיצוי יתר האחים.
האם הכוונה להחיל את מבחן סעיף 114 דהיינו הבת/הבן המתאימים ביותר – או האם הכוונה היא להחיל גם את מנגנון הפיצוי כאמור בסעיף.
נושא זה טרם הוכרע על ידי בתי המשפט ויתכן כי יהיו מקרים מסוימים בהם הבת או בן המתאימים יאלצו לפצות את אחיהם.

3.2.כאשר יש חוזה מפורש בין הילדים

יש מקרים בהם כל הילדים של בעלי המשק החקלאי מחליטים לפני או אחרי פטירת ההורים כי הם יתחלקו בזכויות במשק החקלאי, או כי ימכרו אותו ויתחלקו בתמורה.
במקרה של הסכם מפורש עליו חתומה גם הבת/הבן הממשיכים ובתנאי כי תנאי החוזה ברורים בנושא זה – אין ספק כי יהיה צורך לחלק את התמורה או לפצות את האחים.

3.3.ויתור על מינוי בן ממשיך

קיימים מקרים בהם מתוקף הסדר משפחתי או צורך למינוי בן ממשיך על מנת לבנות בית מגורים, מחליטה המשפחה כי המינוי יהיה פורמלי גרידא.
במקרה כזה קיים בדרך כל הסכם בעל פה או בכתב בו מוותרת הבת או הבן הממשיך על זכויותיהם מראש.
במקרה של ויתור מפורש על זכויות הבת/בן ממשיך יתחלק המשק בין כל הילדים באופן שווה.

3.4.הנחלה – משק חקלאי קיימים נכסים שאינם "מחוברים"

יש לזכור ולהדגיש כי רק הנחלה וכל המחובר אליה אינם ברי הורשה.
כל רכוש אחר של ההורים המנוחים הוא בר הורשה ויתחלק לפי צו ירושה או צו קיום צוואה.
לדוגמא כאשר במשק חקלאי יש מכונות ו/או כלים חקלאיים (טרקטורים) ו/או במשק יש חברה העוסקת בפיתוח זנים של צמחים ו/או פרחים וכן כל הנכסים שהוזכרו לעיל ודומים להם הם ברי הורשה ולכן הבן/בת הממשיכים יאלצו לפצות את היורשים האחרים בגין רכוש זה.
4.סיכום

מתי ממנים מנהל עיזבון? מה ההבדל בין מנהל עיזבון זמני לקבוע? מה סמכויותיו של מנהל העיזבון? על שאלות אלה ואחרות ניתן למצוא מענה ברשימה זו.

מנהל עיזבון הינו אדם, תאגיד או האפוטרופוס הכללי, אשר ממונה על ידי בית משפט לצורך כינוס נכסי עיזבון, ניהולם, סילוק חובות העיזבון ולבסוף חלוקת נכסי העיזבון ליורשים.

מנהל העיזבון ממונה על ידי בית המשפט או על-ידי הרשם לענייני ירושה, על פי בקשת יורש או נושה של עיזבון, או על פי בקשה של אפוטרופוס כללי או היועץ המשפטי לממשלה. מנהל העיזבון כפוף להוראות בית המשפט, לפיהן הוא צריך לבצע פעולות לצורך כינוס נכסי העיזבון, ניהולם, שמירתם וביטוחם, סילוק החובות וחלוקת יתרת נכסי העיזבון בין היורשים לפי צו ירושה או לפי צוואה. לצורך מילוי תפקידו מבצע מנהל העיזבון פעולות משפטיות, כגון הגשת בקשות לבית המשפט, ופעולות מנהליות כגון כינוס הנכסים ותשלום חובות.
להלן הסברים הנוגעים להליכי המינוי, ניהול וחלוקת העיזבון .

1.מבוא

1.1.מתי ימנה בית המשפט מנהל עיזבון?

מנהל עיזבון נידרש בהתקיים לפחות אחד מהמקרים הבאים:

1.1.1.קיים רכוש לחלוקה שהוא משמעותי ליורשים.

1.1.2.ידועה רגישות במערכות יחסים בין היורשים.

1.1.3.המוריש היה דמות דומיננטית בחיי היורשים וצפוי שיתקשו לקבל החלטות בהעדרו – במצב זה מנהל העיזבון משמש כתחליף לנפטר וכמגשר המרגיע ומפשר.

1.1.4.קיימת מורכבות ברכוש.

1.1.5.מערכות היחסים בין המוריש וקרוביו הושתתו על אמון באופן שקיים פער בין הרישום הפורמאלי והבעלות האמתית.

1.2.מנהל עיזבון

מנהל העיזבון יהיה האדם שאותו מינה המוריש או שעליו הסכימו היורשים או שנקבע על-ידי בית המשפט לענייני משפחה.חוק הירושה מסדיר את הכללים הנוגעים להסדרת עיזבון של אדם שניפטר וניהול עיזבונו. החוק מורה על חובת הדיווח של מנהל העיזבון שמונה על ידי בית המשפט ומסמיך את האפוטרופוס הכללי לפקח על מנהל העיזבון ועל פעולותיו בנוגע לניהול העיזבון.

מנהל עיזבון זמני – בקשה למינוי מנהל עיזבון זמני מוגשת בכל מקרה בו קיים צורך לבצע פעולות בעיזבון. למשל ביצוע תשלומים, שמירה על הכספים, השכרת נכס, כינוס נכסי העיזבון, תשלום חובות או ניהול הליכים משפטיים בשם או כנגד העיזבון.

אם יש סיבה כלשהיא הדוחה את מתן צו קיום הצוואה כתוצאה מהתנגדות לקיום צוואה אזי ממנים מנהל עיזבון זמני.

מינוי מנהל עיזבון קבוע – תפקידו של מנהל עיזבון זמני, מסתיים עם הכרזת היורשים כתוצאה ממתן צו קיום צוואה. במסגרת מתן צו קיום הצוואה, ניתן למנות מנהל עיזבון קבוע לעיזבון. מינוי שכזה יעשה כאשר בצוואת הנפטר קיים אינטרס ציבורי, כאשר אחד מהזוכים הוא קטין, קיימות הוראות לנאמנויות או כאשר ישנן הוראות בצוואה המצריכות פיקוח מיוחד.
כאשר לא צוינה בצו תקופת המינוי של מנהל העיזבון, תהא תקופת המינוי של מנהל עיזבון קבוע שנתיים ושל מנהל עיזבון זמני – 6 חודשים.

1.3.הוראות בית המשפט למנהל העיזבון

מנהל העיזבון משמש כפקיד של בית המשפט, הוא מקבל הוראות מבית המשפט ונמצא תחת פיקוחו. בית המשפט רשאי, בכל עת, לפי בקשת מעוניין בדבר או מיוזמתו, לתת למנהל העיזבון הוראות בכל דבר הנוגע למילוי תפקידיו. כמו כן, רשאי מנהל העיזבון לפנות בעצמו לבית המשפט בבקשה למתן הוראות.

2.הגשת בקשה למינוי מנהל עיזבון

2.1.המסמכים שיש לצרף לבקשה למינוי מנהל העיזבון

כאשר הבקשה למינוי מנהל עיזבון מוגשת בהסכמת כל היורשים, וללא כל התנגדות, יש להגישה לרשם לענייני ירושה שבאזור פעולתו היה מושבו של המוריש במותו, בצירוף המסמכים הבאים:

2.1.1.טופס בקשה על פי התוספת לתקנות הירושה.

2.1.2.הסכמה בכתב של אדם המוצע להיות מנהל עיזבון בחתימתו.

2.1.3.הסכמה בכתב של היורשים על פי דין או של הנהנים על פי צוואה בחתימתם.

2.1.4.תצהיר תומך לבקשה ובו נימוקים לבקשה למנות מנהל עיזבון.

2.1.5.שובר תשלום על אגרת בקשה למינוי מנהל עיזבון.

2.1.6.שובר תשלום אגרת פיקוח. (*במחוז ת"א – רק אם הרשם הורה על מינוי).

את כל המסמכים והטפסים הגישו בשלושה עותקים: לאחד צרפו את כל המסמכים המקוריים, ולשניים האחרים – העתקים מכל המסמכים.

כאשר הבקשה למינוי מנהל עיזבון איננה בהסכמתם של כל היורשים למינוי – יש להגיש את הבקשה בבית משפט לענייני משפחה, לפי מקום מושבו של המוריש.

הפעולות הנדרשות ממנהל העזיבון

מנהל העיזבון נדרש לכנס את נכסי העיזבון, לנהל את העיזבון, לסלק את חובות העיזבון ולחלק את יתרת העיזבון בין היורשים.

3.1.רישום הערות בפנקסים בדבר מינוי מנהל העיזבון

משנודע למנהל העיזבון שיש בעיזבון מקרקעין או נכסים אחרים המתנהלים לגביהם פנקסים על-פי דין, המשמשים לרישום זכויות בעלות, ידאג כונס הנכסים שתירשם בפנקסים הערה על מינויו.

3.2.הגשת פרטת העיזבון

בהקדם האפשרי, ולא יאוחר מ-60 יום לאחר המינוי, יגיש מנהל העיזבון לאפוטרופוס הכללי פרטה של נכסי העיזבון ושל חובותיו ויאמתה בתצהיר.

3.3.פרסום הודעה לנושים

מנהל העיזבון חייב להזמין את נושי המוריש להודיע לו בכתב על תביעותיהם. ההזמנה תפורסם ברבים (לרוב בעיתון יומי) ולמתן ההודעה תיקבע תקופה של שלושה חדשים לפחות מיום הפרסום.בית המשפט רשאי לפטור את מנהל העיזבון מן החובה להזמין את הנושים, אם ראה שבנסיבות העניין אין הצדקה להזמינם.אין בהוראה זו כדי לגרוע מחובת מנהל העיזבון לסלק חובות שעליהם נודע לו בדרך כל שהיא.

3.4.השקעת כספי העיזבון

כספי העיזבון שאינם דרושים לצורכי התנהלותו השוטפת של העיזבון, חייב מנהל העיזבון להחזיקם או להשקיעם כדרוש לשם שמירת הקרן והבטחת הפירות.

3.5.דוחות מנהל העיזבון

מנהל העיזבון נדרש, בכל ענייני העיזבון, לנהל חשבונות ולהגיש לאפוטרופוס הכללי דין וחשבונות לפחות אחת לשנה ועם שחרורו מהתפקיד.

3.6.סדר עדיפות בין חובות העיזבון

חובות העיזבון יסולקו לפי סדר עדיפות זה:

3.6.1.ההוצאות הכרוכות בהלוויית המוריש, בקבורתו ובהצבת מצבה על קברו, לפי הנהוג באותן נסיבות.

3.6.2.ההוצאות של צו ירושה, של צו קיום ושל ניהול העיזבון במידה שהן חלות על העיזבון.

3.6.3.החובות שהמוריש היה חייב ערב מותו ולא התבטלו במותו, לרבות המגיע לאשתו על פי כתובה במידה שסכום הכתובה אינו עולה על סכום סביר.

3.6.4.המגיע לבן-זוגו של המוריש על פי עילה הנובעת מקשר האישות, פרט לכתובה כאמור, והמגיע לבן זוג לפי חוק יחסי ממון בין בני זוג, או לפי הסכם ממון כמשמעותו באותו חוק.

חובות העיזבון בעלי עדיפות שווה יסולקו לפי יחס הסכומים שלהם.
עדיפותם של מסים ותשלומי חובה אחרים תהיה בהתאם להוראות החוקים הדנים בהם.
חובות העיזבון עדיפים על מזונות מן העיזבון.
היה מקום להניח שיהיה בעיזבון כדי סילוק כל חובות העיזבון, רשאי מנהל העיזבון לסלק חובות גם לפני גמר בירורם של שאר החובות.
התברר שאין בעיזבון כדי סילוקם של כל חובות העיזבון, חייב מנהל העיזבון להגיש בקשה למתן צו ניהול העיזבון בפשיטת רגל לפי דיני פשיטת רגל, אם לא ציווה בית המשפט על דרך אחרת של חיסול העיזבון.

4.בקשה לצו ירושה או לצו קיום צוואה

4.1.הגשת הבקשה

בקשה לצו ירושה או לצו קיום צוואה תוגש בליווי תצהיר ויצורפו לה המסמכים הבאים:

4.1.1.תעודת פטירה או הצהרת מוות.

4.1.2.הצוואה המקורית (בבקשה לצו קיום צוואה).

4.1.3.אישור על משלוח ההודעה בדואר רשום ליורשים על-פי דין או לזוכים על-פי הצוואה.

4.1.4.ייפוי כוח לעורך דין אם המבקש מיוצג.

4.1.5.אישור על תשלום אגרה.

4.1.6.אישור כי במרשם הארצי אין רישום בדבר בקשה קודמת לצו ירושה או לצו קיום צוואה.

4.2.הודעת הסתלקות של יורש מזכותו בעיזבון

יורש המעוניין להסתלק מחלקו בעיזבון יגיש הודעת הסתלקות בליווי תצהיר.הסתלקות של קטין או פסול דין טעונה אישור של בית המשפט.

4.3.פרסום הודעה על הגשת בקשה והגשת התנגדויות

הוגשה בקשה לצו ירושה או לצו קיום צוואה, יפרסם על כך הרשם הודעה בעיתון יומי וב"רשומות", ויקבע זמן מתאים שלא יפחת משבועיים להגשת התנגדויות.

4.4.העברת הבקשה לצו יורשה או לצו קיום צוואה לבית המשפט לענייני משפחה

במקרים המפורטים להלן יעביר הרשם לענייני ירושה את הבקשה לבית משפט לענייני משפחה, ויראו את הבקשה כתובענה שהוגשה לבית המשפט, כאשר מגיש הבקשה יירשם כתובע, ומגיש ההתנגדות או היועץ המשפטי לממשלה יירשמו כנתבעים:

4.4.1.הוגשה התנגדות לבקשה.

4.4.2.המדינה או מוסד ממוסדותיה הם צד לבקשה.

4.4.3.היועץ המשפטי לממשלה ראה לנכון ליזום הליך הבקשה או להצטרף להליך.

4.4.4.האפוטרופוס הכללי מייצג בבקשה חסוי, קטין או נעדר.

4.4.5.הצוואה היא צוואה בעל-פה.

4.4.6.בצוואה קיים פגם או חסר.

4.4.7.על הירושה חלים כללי המשפט הבינלאומי הפרטי, למשל יהודי תושב ואזרח חו"ל.

4.4.8.הרשם לענייני ירושה ראה לנכון להעביר את הבקשה לבית המשפט.

לאחר העברת הדיון לבית משפט לענייני משפחה, רשאי הוא להצהיר על זכויות היורשים. עשה כן – יועבר העתק הצו לרשם לענייני ירושה לשם רישום במרשם הארצי של צווי ירושה וצווי קיום צוואה.

4.5.ערעור על החלטת הרשם לענייני ירושה

הרואה עצמו נפגע מהחלטת הרשם לענייני ירושה, רשאי לערער עליה בפני בית המשפט לענייני משפחה בתוך 15 יום מהמצאת ההחלטה.הרשם לענייני ירושה שנתן החלטה רשאי להורות על עיכוב ביצוע החלטתו עד להכרעה בערעור, אם הוגשה לו בקשה שכזו.

קוסטה ריקה מדינה מיוחדת במינה במרכז אמריקה הזדמנות עסקים ליזמים בעלי מעוף ודמיון.
מדינה הנותנת ביטחון בהשקעות הן מהבחינה החוקית משפטית והן לאור יציבותה הפוליטית לאורך שנים.
המדינה שוכנת במרכז אמריקה כ -3 – 5  שעות טיסה בלבד ממספר יעדים בארה"ב.
במדינה 4 מיליון תושבים – 95% מאזרחי המדינה הם ממוצא אירופי, ספרדי, איטלקי, גרמני ואירי.
במדינה מדברים ספרדית אבל בקהילה העסקית ניתן להסתדר גם עם אנגלית.
המצב הפוליטי היציב לאורך שנים מאפשר סביבה פוליטית שקטה ויציבה.

קוסטה ריקה – מדינה ללא צבא – דמוקרטיה לאורך 60 השנים האחרונות
ב – 60 השנים האחרונות, לאחר ביטול הצבא בשנת 1948, קוסטה ריקה היא מופת של דמוקרטיה ושלטון החוק והיחידה ביבשת אשר בשנת 1948 הודיעה על ביטול הצבא.

החוקה מעגנת את חשיבות החינוך במדינה
חוקת המדינה קובעת כל כל התקציר שיועד למימון הצבא מועבר באופן קבוע למערכת החינוך במדינה.

קוסטה ריקה – מופת לאיכות סביבה
חוקי המדינה הופכים את המדינה למתקדמת ביותר בנושא ה"אקו תיירות" המשלבת עקרונות של טבע ושמירת איכות הסביבה.
35% משטח המדינה מוכרז בחוק כשמורת טבע לאומית – אוצר של יערות גשם, חיות בר, צמחים נדירים ועוד.

חוקים המעודדים משקיעים זרים בתחומי הנדל"ן, חקלאות ואנרגיה
הממשלות בשנים האחרונות יצרו סביבת חוקים בתחומי הכלכלה והמסחר המאפשר לעסקים זרים מכל העולם סביבה עסקית אטרקטיבית להשקעות בתחומי הנדל"ן, חקלאות, תיירות אנרגיה וכו'.
להלן מספר דוגמאות לחוקים בתחום המיסוי ההומניטארי ההופכות את ההשקעות הזרות בקוסטה ריקה לאטרקטיביות במיוחד.

• להיות אזרח ישראל \ חברה המאוגדת כדין בישראל.
• בעלות בקרקע החקלאית עליה תוקם המשתלה וכמובן מכסת מים.
• אישור ועד האגודה להקמת המשתלה.
• אישור משטרת ישראל.
• עמידה בתקני ייצור ואבטחה.
• הסכם שריר וקיים עם "החוליה הבאה בשרשרת".

גידול השתילים לצמחים בוגרים בעלי תפרחת:
חוות הגידול אחראית אך ורק על גידול שתילי הקנביס הרפואי שהתקבלו מהמשתלה, עד לצמח בוגר עם תפרחת. התפרחת מהשתילים הבוגרים תיאסף ותשלח אל החוליה הבאה בשרשרת לצורך עיבודם למוצרים שונים.

המבקש רישיון להפעלת חוות גידול יידרש לקיים אחר התנאים הנ"ל עם שוני אחד – על המועמד להציג הסכם שריר וקיים עם החוליה הקודמת בשרשרת ועם החוליה הבאה.

השלב הבא – ייצור המוצרים השונים מהתפרחת:

הגוף הבא הוא מפעל הייצור של המוצרים השונים מהתפרחת. המפעל יהיה אחראי על איסוף התפרחת מחוות הגידול והעיבוד שלו למוצרים שיחולקו בסופו של תהליך למטופלים, כגון: שמן קנביס רפואי, משחות, מיצויים, תפרחת לאידוי ועוד ועוד ועוד.
המבקש רישיון להפעלת חוות גידול יידרש לקיים אחר תנאים רבים ודרישות נוקשות, על פי דרישת משרד הבריאות.

בנוסף – על המועמד להציג הסכם שריר וקיים עם החוליה הבאה בשרשרת.

השלב הבא –מרכז לוגיסטי לאחסון וחלוקה:
זה הגוף שיקבל את כל התוצרת שייצרו המפעלים השונים, ירכזם ויאחסנם באופן תקין ומאובטח.
קבלת אישור להקמת המרכז הלוגיסטי כרוכה בדרישות שונות, בדומה לדרישות של המשתה וחוות הגידול וכן המועמד נדרש להציג הסכם שריר וקיים עם החוליה הבאה בשרשרת – בתי המרקחת.

השלב האחרון בשרשרת–בתי המרקחת:

בית המרקחת יהיה האחראי על חלוקת המוצרים השונים מהקנביס הרפואי למטופלים אשר מחזיקים רישיון כדין מאת היק"ר.

לצורך קבלת רישיון להקמת וניהול של בית מרקחת ידרש המועמד להציג, בין היתר:

• רישיון עסק להפעלת בית מרקחת

• אישור של משטרת ישראל.

• אישור היק"ר לזהות הרוקח האחראי.

משרדנו ליווה במשך שנים את אחד המגדלים המורשים של הקנביס הרפואי בישראל על פי רישיון כדין מאת משרד היק"ר, וכן הוא מעורב בעולם זה במספר מישורים. 

משרדנו מתמצה היטב ברגולציה הרלוונטית לענף וכן במתן פתרונות משפטיים לצרכים השונים ולסוגיות השונות הקיימים והמתעוררים בענף החל מהסכמי העסקה ספציפיים, הסכמי מתן שירותים, עבודה מול היק"ר ועוד.

קוסטה ריקה היא יעד להשקעה של ישראלים רבים. המדינה במרכז אמריקה שרכשה לעצמה תדמית של גן עדן עלי אדמות, במידה רבה של צדק.
תיירים ששבו מביקור מספרים על נפלאות הטבע שלה, חופי האוקיינוסים, האטלנטי והשקט, יערות הגשם, שמורות הטבע, חוות הקפה, הרי הגעש, כפרי הנופש, ועוד ועוד, שלא לדבר על העם המסביר פנים הידוע בטבעו החביב והאופטימי.

סקר בינלאומי שפורסם בעיתונות בתחילת יולי 2009
הציב את קוסטה ריקה במקום הראשון ברשימת "המדינות המאושרות בתבל".

מי שהתעמק, יודע כי מעבר לכך, זאת המדינה  הלטינו-אמריקאית היציבה ביותר, 60 שנות דמוקרטיה אמיתית, ללא צבא, עם מוסדות שלטון מודרניים, מערכת חינוך משובחת, מערכת בריאות בסטנדרטים גבוהים-וחשוב מאוד-כלכלה יציבה ומערכת בנקאות מפותחת.

הצעות ההשקעה המגיעות לישראלים, הן בעיקר בתחום רכישת הקרקעות והנדל"ן, וכן בתחום התיירות.

השנים האחרונות הראו כי יזמים ומשקיעים מישראל עשו חיל בקוסטה ריקה, מחירי קרקעות עלו בצורה משמעותית והביאו רווחים יפים לרוכשים, אתרי נדל"ן משכו קונים רבים שחיפשו בית שני לפרישה לגמלאות, או בית נופש, מארה"ב, מקנדה וממקומות אחרים. התיירות, ענף ההכנסה מספר אחד במדינה, מושך יותר ויותר תיירים, כאשר התיירות ה"אקולוגית", המבוססת על מסורת שמירת הטבע, מתפתחת במהירות.

ייעוץ משפטי צמוד ובדיקה משפטית יסודית היא אכן יסוד לכל עסקה בריאה.
אולם, הפעילות בקוסטה ריקה מחייבת גם זהירות. מעבר לעובדה כי קיימים הבדלים תרבותיים עסקיים העלולים להביא לחוסר הבנה, מעבר לכך שמחירי השוק נזילים וקשה לקבל תמונת אמת ממרחק, אורבות למשקיעים הפוטנציאליים גם סכנות מסוגים אחרים. בשנים האחרונות נחשפו למשל, מעשי מרמה של מכירת קרקעות שלא על ידי הבעלים האמיתיים, והשקעות ירדו לטמיון. או מקרים שקרקעות נרכשו ללא בדיקה לגבי הגבלת הפעילות הנדל"נית באיזור כתוצאה מחוקי שמירת הטבע הנוקשים (שליש משטח המדינה מוגדר בשמורת טבע!). וכך גם לגבי סלילת דרכים למקום, שימוש במים ועוד.

מכל אלה עולה, כי בדיקה משפטית מוקדמת לגבי הסיכונים והסיכויים של השקעה בקוסטה ריקה היא דבר שחשיבותו אינה מוטלת בספק – לכל מי שאינו מעוניין לשים את כספו על קרן הצבי.

למשרד עורכי הדין גבי מיכאלי ושות', המעניק בין השאר שירותי ייעוץ משפטי לשגרירות קוסטה ריקה בישראל, יש קשרי עבודה עם קוסטה ריקה, יחסי שיתוף פעולה עם משרד עורכי דין במדינה, וכן קשרים עם דמויות מפתח בכלכלה ובחברה בקוסטה ריקה. באמצעות כל אלה, תוכל לקבל תמונה מהימנה ומקטינת סיכונים של עתיד השקעתך במדינה, וכן טיפול משפטי בהמשך הדרך.