נושלתם מהצוואה של הדודה – מה לעשות ?

פעמים רבות מגיעים למשרדנו לקוחות מוכי תדהמה לאחר שהתברר להם, כי בני משפחה קרובים (או פחות קרובים) נישלו אותם מהירושה, וכתבו צוואה במסגרתה הורישו את רכושם לבני משפחה אחרים ובמקרים מסוימים אף לאנשים זרים.

לרוב מדובר לקוחות אשר היו בקשר רציף עם המנוח, דאגו לו, טיפלו בו שנים רבות ואף סעדו אותו טרם פטירתו ולכן חשים תחושה עזה של אכזבה, עלבון ותדהמה.

נשאלת השאלה- האם מדובר בסוף פסוק? האם לאור הוראות הצוואה אותם יורשים /קרובים לא יזכו לקבל מאום מהעיזבון של קרוביהם?

במקרים רבים, כאשר קרוב המשפחה משאיר צוואה אשר על פניו נוגדת את הלך רוחו במשך השנים, ו/או חורגת מההיגיון ו/או מעניקה רכוש משמעותי לאנשים זרים ו/או מנשלת חלק מקרובי המשפחה שהיו עימו בקשר, מומלץ לפנות לייעוץ אצל עו"ד העוסק ומתמחה בנושא, שיבחן את נסיבות החתימה על הצוואה ואת אופן עריכתה. שכן, במקרים רבים מגלים כי אותו מנוח היה נתון ללחץ ו\או השפעה מצד מי שטיפל בו (זר או משפחה) ואף כי המנוח לא היה כשיר כלל לערוך את הצוואה המנשלת.

העילות העיקריות לפסילת צוואה קבועות בחוק הירושה, תשכ"ה-1965 והינן כדלקמן:

הצוואה כלל לא נחתמה על ידי המצווה.

בעת עריכת הצוואה המצווה לא היה כשיר לחתום על הצוואה ו/או לא ידע ו/או לא הבין כי המסמך עליו הוא חותם הינו צוואה.

הצוואה נערכה תחת איום, השפעה בלתי הוגנת, תחבולה או תרמית.

הצוואה נעשתה מחמת טעות, קרי בעת החתימה על הצוואה היה קיים פער בין המציאות האובייקטיבית לבין המציאות הסובייקטיבית של המצווה.

הצוואה מזכה את מי שערך אותה ו/או נטל חלק בעריכתה לרבות עדים לצוואה ו/או בן זוג של אחד העדים.

צוואה בלתי חוקית, קרי צוואה שביצועה הינו בלתי חוקי/בלתי מוסרי ו/או בלתי אפשרי לקיימה.

ישנה פסיקה ענפה בקשר עם כל אחת מעילות הביטול הנ"ל, במסגרתה נדונו המבחנים הרלוונטים לכל עילה ומה נדרש להוכיח על מנת ליהנות מעילת הביטול הנטענת.

הליך ההתנגדות לצוואה הינו הליך ארוך ומורכב, במסגרתו, לרוב, מוגשות חוות דעת בקשר עם כשירות המצווה, אותנטיות חתימה וכיו"ב. מדובר בהליכים ארוכים וסבוכים. אנו ממליצים להסתייע בשירותיו של משרד בעל ידע ונסיון בתחום, אשר יוכל לסייע בהשגת תוצאה טובה בזמן קצר יחסית.

למשרדנו קיים ניסיון רב שנים בטיפול בהתנגדויות לצוואות. עורכי הדין במשרדנו מייצגים באופן שוטף בתיקים מסוג זה בבתי המשפט לענייני משפחה. הנכם מוזמנים לפנות למשרדנו, בכל שאלה בנושא זה.

מאמר זה אינו מהווה בשום אופן תחליף לייעוץ משפטי, והוא נועד לשירות הציבור כידע כללי בלבד.

תקדים של המחוזי – נחלה חקלאית – צוואת האם מחייבת

העובדות

נחלה חקלאית במושב במרכז הארץ ששווייה כיום הוא כ – 10 מיליון ₪ היתה רשומה על שם הורי הצדדים.

לבעלי הנחלה נולדו 2 ילדים – בן ובת. הבן הבכור מתגורר בנחלה מזה עשרות שנים. הוא בנה שם ביתו יחד עם משפחתו.

הבת אינה מתגוררת בנחלה מזה עשרות שנים.

הבן התקבל כחבר אגודה ואף מחזיק בכתב התחייבות מאת הוריו המנוחים הנחזה להיות מסמך מינוי "בן ממשיך" במשק.

האם המנוחה הלכה לעולמה לאחר האב, והשאירה אחריה צוואה, על פיה היא מצווה את בית מגוריה בנחלה לביתה ואת מחצית מיתרת הנחלה.

 על פי כללי רשות מקרקעי ישראל שהיא הבעלים של הזכויות בנחלה לא ניתן לחלק באופן פיסי נחלה חקלאית.

נחלה חייבת להישאר כיחידה אחת בבעלות משפחה אחת.

בהתאם לחוזה הדו צדדי בין אגודת המושב לרשות מקרקעי ישראל כאשר אין בן ממשיך יש להחליט מי הוא הבן או בת "המוכן ומסוגל" לקבל את הנחלה ואותו בן או בת יקבלו את מלוא הזכויות במשק.

עד היום במקרה של בחירת אחד הילדים והעדפתו על פני אחרים, נושא הפיצוי קיבל פרשנויות שונות – חלק מבתי המשפט חייבו את הזוכה לפצות את היורשים האחרים וחלק שללו את הפיצוי.

הקביעות העובדתיות והמשפטיות של בית המשפט

בית המשפט המחוזי בתל אביב יפו בהרכב של 3 שופטים דן בסוגיות המשפטיות והעובדתיות של המקרה והגיע למסקנה חדשנית ותקדימית.

בית המשפט קבע פה אחד כי הבן שבנה את ביתו הוא הבן המוכן ומסוגל לקבל את מלוא כל הזכויות בנחלה, אולם עליו לפצות את אחותו בערך אותו חלק של המשק כפי שנקבע בצוואת האם.

בית המשפט נימק את מקור קביעתו לפיצוי האחות ברצון האם כפי שבא לידי ביטוי בצוואתה וכן קבע כי הצוואה מהווה מעין "הסכם משפחתי" פנימי המחייב את ילדיה לנהוג על פי רצונה.

כל זאת למרות שזכויות המנוחה היו זכויות בר רשות ולמרות שאין בהסכם הדו צדדי בין בימ"ש לאגודה כל אזכור לנושא הפיצוי.

עוד קבע בית המשפט כי סכום הפיצוי יהיה "נטו", דהיינו לאחר הפחתת המיסוי על מכירת אותו חלק בנחלה שאמור היה לעבור לאחותו.

בנוסף קבע בית המשפט כי הסנקציה על אי תשלום הפיצוי יהיה מכירת המשק לצד ג' וחלוקת התמורה בין הצדדים.

הבעיות המשפטיות בקביעות כאמור – לפי דעת הח"מ

בית המשפט הנכבד למעשה נתן לצוואת האם תוקף של הסכם בין ילדיה וגם ראה בעקרונותיו מקור משפטי לחיוב הבן המוכן ומסוגל לקיים את המשק החקלאי לשלם סכום פיצוי משמעותי מאוד לאחותו, תוך התעלמות ממסכים והתחייבויות כתובות קודמות שניתנו לבן על ידי ההורים המנוחים.

בית המשפט בפועל מוסיף להסכם בין האגודה לרשות מקרקעי ישראל סעיף פיצוי שלא קיים בהסכם עצמו וך התעלמות מהתחייבויות קודמות, בכתב או אחרת.

בנוסף מתעלם בית המשפט הנכבד מהעובדה הבסיסית כי בית המגורים שנבנה על ידי הבן הוא רכושו הבלעדי, כאשר ברור לכל הצדדים כי בית מגורים זה הינו קניינו הבלעדי וקניין בני משפחתו וכי לא ניתן לפנותו מהבית ולאלצו למכור אותו. זכות המגורים של הבן בבית הוכרה על ידי הפסיקה כזכות בלתי הדירה.

קביעה זו של פסק הדין גם מתעלמת מהעובדה הבסיסית כי הצפייה הלגיטימית והברורה של הבן בעת בניית הבית לפני עשרות שנים כי הוא יהיה הבעלים הבלעדי של הבית בכל מקרה.

בכוונת הבן להגיש ב.ר.ע. לבית המשפט העליון לאור הקביעה התקדימית כמתואר לעיל.

הבטחת לי את המשק החקלאי – הבת תבעה את אמא – מה פסק בית המשפט ?

הקדמה

הבת מתגוררת בנחלה (להלן: "התובעת" או "הבת התובעת") של ההורים מזה 42 שנים – מה מעמדה? האם יש לה זכויות בנחלה? או האם עליה לפנות את הנחלה כדרישת אמה?

בית המשפט לענייני משפחה בנצרת, כבוד השופט אסף זגורי, נתן פסק דין מפורט ותקדימי בנושא הבטחה בעל פה של ההורים לבתם ובעלה לקבלת הזכויות בנחלה החקלאית.

רקע עובדתי

בשנת 1980 ההורים הזמינו את הבת ובעלה לגור עימם בנחלה החקלאית שנמצאת במושב מוכר בצפון הארץ. ההורים ביקשו מהבת לעבור לגור בצמוד אליהם, ולטפל בהם בעת זקנה, והתחייבו כי לאחר פטירתם הבת ובעלה יקבלו את הזכויות בנחלה.

בני הזוג נענו לבקשת ההורים, עזבו את מקום מגוריהם ועברו לגור בבית צמוד לבית ההורים בנחלה. ההסדר והסיכום בין הצדדים, ההסדר המשפחתי, היה בעל פה וללא מסמך מסודר בכתב. בני המשפחה האחרים ידעו על ההסדר. לימים בני הזוג נפרדו ורק הבת התובעת נשארה לגור במשק, האבא נפטר, והאם החליטה להעביר את הזכויות במשק לבת אחרת שגרה במושב אחר.

האמא הכחישה לחלוטין את ההבטחה להעביר הנחלה לבת התובעת ודרשה מהתובעת לסלק את ידה מהבית, ולהתפנות מהמשק ללא כל פיצוי. הבת התובעת דרשה בתביעתה בבית המשפט לענייני משפחה את הזכויות במשק ולחילופין את הזכויות בבית המגורים בו היא מתגוררת מעל 40 שנים ברשות מלאה.

הבת התובעת התקבלה גם כחברה באגודת המושב והיא ובעלה דאז ניהלו את ענייני הנחלה במשק במשך מספר שנים. עת הבת התובעת ובעלה התגרשו הפעילות החקלאית בנחלה הופסקה.

הבת התובעת שיפצה את בית המגורים ואף עזרה במימון בניית חממה במשק ובמימון חייהם של ההורים באותה התקופה. הבת התובעת ובעלה דאז גם עסקו בעגלים ובמשק חלב ולימים הסתבכו כלכלית והגיעו לפש"ר.

האם העבירה את הזכויות במשק לבת אחרת מאחורי גבה של הבת התובעת וכאשר נודע הדבר לבת התובעת היא הגישה תביעה כאמור למימוש הבטחת האם בנוגע להעברת הזכויות בנחלה אליה, ולחילופין דרשה כי הזכויות בבית המגורים יועברו אליה.

המסקנות העובדתיות והניתוח המשפטי של בית המשפט

בית המשפט אימץ לחלוטין את גרסת הבת התובעת, אשר טענה כי נכרת חוזה מחייב בין הצדדים, וכי ההורים התחייבו להעביר לה את הזכויות בנחלה, לא קיבל את גרסת האם ואף קבע עובדתית כי הבת שקיבלה את הזכויות במשק מהאם הנתבעת ידעה על ההסכם המשפחתי להעביר הזכויות לבת התובעת.

יחד עם הקביעה העובדתית כאמור לעיל, קבע בית המשפט כי בעוד ההסכם המשפחתי חל בין בני המשפחה מהפן הקנייני וכלפי רשות מקרקעי ישראל, לא מונתה הבת התובעת כבת ממשיכה, אין לה זכויות קנייניות במשק ולכן אינה זכאית לקבל בו את הזכויות.

עוד קבע בית המשפט מהפן המשפטי, כי האם היתה רשאית לחזור בה מהתחייבותה להעביר הנחלה לבת התובעת.

בניתוח משפטי תקדימי קבע בית המשפט כי מצד אחד הסכם בעל פה בין ההורים לבת הוא הסכם מחייב.

לאור המסקנה המשפטית כי מצד אחד ההסכם נכרת, בין ההורים לבת, אולם לא היתה העברת זכויות בפועל, דחה בית המשפט את התביעה לסילוק יד ופינוי, וקבע כי הבת זכאית לקבל את הזכויות הקנייניות (זכויות חכירה) בבית המגורים והמגרש הצמוד כמעין פיצוי על הפרת ההסכם על ידי האם, אולם הבת תאלץ לשלם עבור פיצול הבית והמגרש הצמוד מהנחלה.

סיכום

אנו למדים כי להתחייבות בעל פה יש תוקף משפטי מחייב, ובמיוחד עת הצד המסתמך שינה חייו בעקבות ההתחייבות. 

הבת התובעת שוקלת לערער על המסקנות המשפטיות של בית המשפט.

זמן קורונה – הבראת חברה

במציאות העסקית הקשוחה חברות רבות נקלעות לקשיים ולמשברים כלכליים. קל וחומר בעת משבר כלל עולמי כגון זה שאנו חווים כעת עם "נגיף הקורונה". אז כיצד שורדים את המשבר?  

חרף הקשיים והמכשולים, ישנה אופציה בעלת עדיפות חברתית וכלכלית (ואולי אף משפטית) על אפשרות הפירוק וסיום פעילות החברה.

האופציה האמורה היא – "הבראת החברה". כלומר, שיקום העסק במקום פירוקו.

מה זה הבראת חברה?

חברה תגיע למצב של חדלות פירעון עת אינה מסוגלת לעמוד בהתחייבויותיה הכלכליות.  במצב של חדלות פרעון עומדות בפני החברה שתי אפשרויות – פירוק או הבראה ושיקום.

הבראה כשמה היא – הליך של קיצוץ וייעול באופן שיאפשר שיקום החברה והמשך הפעלת החברה –  ממשיכים להעסיק עובדים, תשלום לספקים, שכירויות וכיו"ב.

זאת להבדיל מהליך פירוק במסגרתו תופסק פעילות החברה וכלל נסיכה (המוחשיים והאחרים) ימכרו לצורך כיסוי חובותיה.

הבראה ושיקום הוא הליך עדיף לרוב מאחר שהמשך פעילות החברה יכול לשרת אינטרסים של הנושים אשר יזכו (במצב האידיאלי) לפרעון כל או שיעור גדול יותר מחוב החברה כלפיהם.  

מה השלבים להבראה?

שלב ראשון הוא הוא הגשת בקשה להקפאת הליכים, כך שלא ניתן יהיה להמשיך או לפתוח בשום הליך משפטי ו\או הליכי גביה נגד החברה אלא באישור ובתנאים שיקבע בית המשפט.

לאחר מכן, בית המשפט ממנה נאמן בעל סמכויות דומות לאלו של  מפרק או נאמן בהליך פשיטת רגל. הנאמן הוא "ידו הארוכה של בית המשפט" והוא פועל על פי ובהתאם להנחיות בית המשפט.

הנאמן יפעל לצורך מיפוי החברה וזיהוי הנקודות החלשות והחזקות בה. בהתאם לכך הנאמן יכין תוכנית עסקית (תוכנית הבראה) לאופן המשך הפעלת החברה בצורה רווחית.  

תוכנית ההבראה תובא לאישור הנושים. החלטת הנושים צריכה להתקבל  ברוב הנדרש על פי דין. לבית המשפט הסמכות לאכוף את תוכנית ההבראה על הנושים אף אם לא אישור אותה.

לסיכום:

מטרת הבראת החברה היא מניעת פירוק החברה והפיכת החברה ליציבה ורווחית, באופן שיאפשר המשך פעילותה ופרעון חובותיה כולם או חלקם במקרה של מחיקת חובות. היתרון בכך הוא ברור הן לנושים והן למערכת הכלכלית הכללית – שהרי החברה תמשיך להעסיק עובדים, לשלם לספקים, לשכור משרדים וכיו"ב. היתרון הכלכלי והאישי הוא ברור.  

הבראת חברה הינו הליך מורכב מבחינות רבות ויש להיעזר באנשי מקצוע בעלי ידע ונסיון בתחום . למשרדנו נסיון רב שנים בייצוג חברות ועסקים , ובין היתר בתחום שיקום והבראת החברה.

אין באמור לעיל משום תחליף לייעוץ משפטי.

זמן קורונה – פשיטת רגל וחדלות פרעון

מגפת הקורונה התפשטה במהירות "והציפה את השוק" בסוגיות משפטיות ייחודיות, ובכלל זה גם מקרים של עסקים ופרטיים שנקלעו לקשיים כלכליים עד כדי "חדלות פרעון".

עסקים רבים, עם או בלי קשר לנגיף הקורונה, מגיעים למצב בו יש חובות רבים שהולכים ותופחים מבלי שביכולתם לפרוע אותם וזאת כתוצאה ישירה של המגיפה.

במצב דברים זה, הנושים של אותה חברה או פרט, יחלו לנקוט בהליכי גביה כגון:  הגשת תביעות, שטרות למימוש, הטלת עיקולים וכיו"ב.

במקרים כאלו, על החייב (הפרט או החברה) לצעוד לכיוון של עיכוב הליכים ובמקרים קיצוניים לפשיטת רגל (פרט) או פירוק (חברה). נושאים אלו מוסדרים בחוק החדש:  "חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי".

בהנחה שהחייב עומד בכל התנאים והדרישות של החוק ושל בית המשפט, הוא יכול למצוא עצמו בסוף התהליך שכל חובותיו נמחקים – מה שבמוכר בשם המשפטי "הפטר". במצב זה החייב יחל דרך חדשה ונקיה ללא חובות.

כיצד מתנהל ההליך ?

בתחילה עורכים חישוב ובדיקה לגבי היקף החובות שיש לחייב, מה מקורם והאם הם נוצרו בתום לב או בהתנהלות חסרת אחריות, פזיזות או אף בכוונה ובידיעה מלאה.

מצבת החובות (במסגרת בקשה ערוכה כדין בליווי תצהיר ואסמכתאות) מוגשת לממונה על הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי.

לאחר הגשת פירוט החובות והגשת בקשה להקפאת הליכים, מורה הממונה, באמצעות צו רשמי ומחייב, על הקפאת כל ההליכים נגד החייב. ההקפאה היא מוחלטת – היא חלה על חובות החייב בין אם הם לאנשים פרטיים, לחברות, למוסדות פיננסיים, לעיריות וכיו"ב. הקפאת ההליכים מעניקה לחייב "שקט" מעיקולים והליכי גביה.

מצד שני החייב מחוייב לפעול על פי הנחיות ודרישות הממונה ובין היתר: לשלם סכום חודשי על חשבון סה"כ החובות שלו ולעבור הליך שנקרא "חקירת יכולת" לגבי הכנסות והוצאות החייב, שיעורן ומידת סבירותן.

ככל שהחייב ממלא אחר הנדרש ממנו, תתגבש תוכנית לפרעון החוב בהתחשב במצבו של החייב, נכסיו ויכולתו לעמוד בתשלום החובות במסגרת זמן סביר.  בסוף התהליך יקבל החייב "הפטר" מלא מכל חובותיו ויצא לדרך חדשה נקי מכל חוב.

פשיטת הרגל היא צעד דרסטי ולא נעים, אך במקרים בהם אין כל ברירה אנו ממליצים לנקוט בהליך זה באופן מיידי. נקיטת הליך מהיר מונע "התעללות" בחייב ובני ביתו.

כמובן שיש לפנות לעו"ד שמתמחה ועוסק בתחום – כגון משרדנו.

אין באמור לעיל משום תחליף לייעוץ משפטי פרטני.

ביטול חוזה – "כוח עליון"

מגפת הקורונה התפשטה במהירות "והציפה את השוק" בסוגיות משפטיות שונות, ובכלל זה בקשר עם תוקפם של חוזים בעת משבר כגון זה שאנו חווים.

כידוע, עסקים רבים נדרשו (על ידי הממשלה) להפסיק פעילות ואחרים פשוט נאלצו (כורח הנסיבות) להפסיק פעילות כלכלית נוכח המצב.

אותם עסקים עמדו ועומדים בפני מצב בו הם לא מסוגלים לעמוד בהתחייבויותיהם החוזיות שלא באשמתם. מה גורלם?

בחוק החוזים (תרופות) קיים מנגנון למקרים מסוג זה, המאפשר לצד לחוזה להפר את החוזה ואותו צד מפר ייהנה מהגנה מתביעות אכיפה ו\או פיצויים.

הסעיף הוא סעיף 18 לחוק החוזים – המקנה לצד להסכם פטור מהפרת חוזה, במצבים שהפרת החוזה היא תוצאה של נסיבות שהמפר לא צפה ולא יכול היה לצפות, ושהפכו את קיום החוזה באותן נסיבות לבלתי אפשרי.

אין הדבר אומר כי כל הפרה של חוזה (נניח אי תשלום שכירות, איחור במסירת דירה, איחור בביצוע משלוחים, איחור בייצור מוצרים וכיו"ב) תהנה מהגנת הסעיף, אלא יש לבחון כל מקרה לגופו.

חשוב להבהיר שבתי המשפט לא מעניקים פטור אוטומטי מקיום חובות חוזיות ובפרקטיקה היכולת לעשות שימוש בסעיף זה היא מוגבלת. שכן, הפסיקה בארץ אינה מחילה הוראות סעיף זה בקלות אלא לאחר שהוכח כי אותו אירוע שהביא להפרת החוזה הוא "אירוע שלא ניתן היה לצפות" וכי במערכת הנסיבות הפרטנית אכן יש מקום לקבל את טענת "הסיכול".

לאורך השנים בתי המשפט לא ראו באירועים קיצוניים (כגון מלחמה, נזקי טבע וכיו"ב) כאירועים המסכלים חוזה באופן בו הצד המפר נהנה מהגנה כאמור.

עם זאת, עתה אנו חווים סוג אחר של "כוח עליון" שסביר שבתי המשפט ימצאו אותו כאירוע מסכל בקנה מידה זה או אחר.

מבחינה פרקטית אנו מציעים וממליצים לבחון את החוזה הרלוונטי לגופו וכן לבחון את המערכת הנסיבתית של כל מקרה לגופו.

למשרדנו ניסיון רב בייצוג עסקים ו- "פרטיים" בהליכים משפטיים בקשר עם דיני החוזים בכלל, ובפרט בקשר עם ביטול חוזים בגין הפרות וסיכול.

האמור לעיל אינו מהווה תחליף לייעוץ משפטי!

יפוי כח מתמשך – מאפשר לך לתכנן את העתיד

תיקון מספר 18 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות הכניס, לראשונה, את השימוש ביפוי כח מתמשך. המדובר בכלי חשוב ומשמעותי לתכנון עתידו של כל אדם.

החוק קובע את הכללים באשר לאופן מינויו של מיופה כח, את דרך עריכתו של יפוי כח, כמו כן את הסמכויות והמגבלות החלות על מיופה הכח. ברשימה הבאה נענה על מספר שאלות בסיסיות ונפוצות בנושא.

  • מהו יפוי כח מתמשך?

אדם ממנה, באמצעות יפוי הכח המתמשך, אדם אחר, אשר ינהל עבורו את ענייניו כשלא יהיה מסוגל לעשות זאת בעצמו. למעשה, אדם קובע היום, כאשר הינו במצב קוגניטיבי טוב, את האופן והדרך בהם ינוהלו ענייניו, כאשר לא יוכל לעשות זאת.

יפוי הכח המתמשך מהווה כלי הסכמי בין הממנה לבין מיופה הכח, שאינו מערב את בית המשפט, והוא יכול להוות חלופה פשוטה והרבה פחות מסורבלת מאפוטרופסות.

  • איך עושים את זה?

קיימת רשימה של עורכי דין אשר הוכשרו במיוחד על ידי משרד המשפטים (האפוטרופוס הכללי), בשיתוף עם לשכת עורכי הדין לערוך יפוי כח מתמשך על פי חוק.רק עורך דין אשר עבר הכשרה מיחודת לצורך עריכת יפוי כח מתמשך, ובידיו תעודה מתאימה, יוכל לערוך יפוי כח מתמשך.

יש לפנות אך ורק לאחד מעורכי הדין המצוינים ברשימה, על מנת שיערוך עבורך יפוי כח מתמשך. * חריג – לעורך יפוי הכח אסור שיהיה עניין אישי ביפוי הכח, והוא אינו יכול להיות מיופה כח באותו המסמך.

  • האם כל אחד יכול למנות מיופה כח במסגרת יפוי כח מתמשך?

הממנה חייב להיות בגיר, ובעל כשירות, כלומר, במצב בו הוא מסוגל להבין את משמעות מתן יפוי הכח המתמשך, את המטרות שלו, ואת התוצאות שלו.מומלץ כי במקרים בהם קיים ספק, תינתן חוות דעת רפואית באשר למצבו של הממנה.

  • מה כולל יפוי הכח?

יפוי הכח המתמשך יכלול את הפרטים הבאים:

  • פרטיהם של  מייפה הכח, ומיופה הכח.
  • אופן פעולתם של מספר של מיופי כח – למשל האם עליהם לפעול ביחד או ביחד ולחוד.
  • רשימת הנושאים, העניינים והסמכויות של מיופה הכח.
  • מינוי מיופה כח מחליף (מומלץ בעיקר למיופה כח יחיד).
  • המועד בו יכנס יפוי הכח לתוקף.
  • מי רשאי להתמנות כמיופה כח?

בגיר (אחד או יותר), שלא מונה לו אפוטרופוס ואין יפוי כח מתמשך תקף בענייניו.

  • האם יש מגבלות נוספות בקשר עם מינויו של אדם כמיופה כח?

החוק אינו מאפשר לכל אדם להיות מיופה כח בעניינים רכושיים, וזאת לאור האחריות הרבה הרובצת על מיופה הכח, והחשש שמיופה הכח יהיה מונע ממניעים אישיים שאינם לטובת הממנה. לאור זאת, לא ימונה כמיופה כח בעניינים רכושיים אדם שהינו:

 פושט רגל, שלא ניתן לו הפטר;

חייב מוגבל חמור;

מי שנותן לממנה טיפול רפואי תמורת תשלום במישרין או בעקיפין;

מי שמספק לממנה מגורים תמורת תשלום במישרין או בעקיפין;

מי שהינו עוה"ד או בעל המקצוע שערך את יפוי הכח המתמשך;

מי שכבר מונה כמיופה כח של 3 אנשים (קיימים חריגים במקרה שמדובר בקרוב של הממנה).

  • מה הסמכויות שמקבל מיופה הכח?

ראשית, מה שיקבע ביפוי הכח על ידי הממנה, כאשר הכלל הוא שכל פעולה המצויה בסמכותו של הממנה, ניתן להעביר לסמכותו של מיופה הכח.

ניתן לקבוע ביפוי הכח מיופה כח אחד או יותר, שיפעלו ביחד או לחוד, כאשר ניתן למנותם לפי נושאים:

עניינים רכושיים; עניינים אישיים (לרבות רפואיים), וכל עניין אחר.

יחד עם זאת, החוק קבע מגבלות וחריגים לסמכויותיו של מיופה הכח, למשל:

מיופה הכח לא יוכל לבצע פעולה שעל פי מהותה וטיבה על הממנה לבצעה באופן אישי, כמו למשל המרת דת, אימוץ השתתפות בבחירות, פעולות שהממנה היה מוסמך לעשותן במסגרת היותו אפוטרופוס, עריכת צוואה, קביעת מוטבים לגבי סכומים שיש לשלם עקב מותו של אדם ועוד.

מיופה הכח לא יוכל לבצע פעולה המצריכה הסמכה מפורשת או אישור בית משפט מראש כגון, עסקאות נדל"ן, מתן תרומות או הלוואות או מתנות מעל גובה של 100,000 ₪, פעולות במוצר פנסיוני, טיפול ואשפוז בבית חולים פסיכיאטרי (קיימים חריגים בחוק), פעולות משפטיות ששווין הכולל בין  100,000 ₪ ל- 500,000 ₪, ועוד.

  • האם מיופה הכח יכול להיעזר בעורך דין לצורך ניהול ענייניו של הממנה?

מיופה כח יהיה מוסמך למנות שלוח לצורך ייצוגו של הממנה בהליכים משפטיים, ובכל הנוגע לענייני רכוש, והכל בכפוף להוראות שקבע הממנה ביפוי הכח. שימו לב –  מיופה הכח לא יוכל למנות מיופה כח אחר!

  • איזה חובות מטיל החוק על מיופה הכח?

החוק מטיל אחריות משמעותית על מיופה הכח, וזוהי לשון החוק: "מיופה כח חייב לפעול בשקידה, במיומנות, במסירות ובלא התרשלות ולנהוג בתום לב לשמירת ענייניו של הממנה ולא לטובת ענייניו שלו". (סעיף 32 ז' לחוק)

על מיופה כח לשמור על כבודו ופרטיותו של הממנה, ולפעול בדרך שתאפשר לממנה את מרב עצמאותו האפשרית בהתאם ליכולותיו. על מיופה הכח להגביל באופן מינימלי את זכויותיו וחירותו של הממנה, תוך עידוד הממנה לקבל החלטות ככל שהוא יכול.

על מיופה הכח לשמור על ערכיו התרבותיים והדתיים של הממנה, תוך שיתוף בחיי הקהילה, ושמירה על קשר עם בני המשפחה. על מיופה הכח להתייעץ עם גורמים מקצועיים, בני משפחה וקרובים לצורך קידום ענייניו של הממנה.

  • ערכתי יפוי כח מתמשך. מתי ואיך נכנס יפוי הכח לתוקף?

יפוי הכח המתמשך ייכנס לתוקפו במועד שבו חדל הממנה להיות מסוגל להבין בדבר (דהיינו חדל להיות מסוגל לקבל החלטות בעניין שלשמו ניתן יפוי הכח). תנאי לכניסת יפוי הכח לתוקף – מיופה הכח מסר לאפוטרופוס הכללי הצהרה כי התקיימו התנאים לכניסת יפוי הכח לתוקף.

ככל שביפוי הכח קיימת חובת קבלת חוות דעת מומחה, אשר תהווה תנאי לכניסת יפוי הכח לתוקף, תצורף להצהרה חוות הדעת.שימו לב – הממנה רשאי לקבוע את הדרך בה יקבע שהוא אינו מבין בדבר, ובלבד שהחלטה כאמור לא תינתן על ידי מיופה הכח בלבד!! בכל מקרה – אין בכניסתו לתוקף של יפוי הכח כדי לשלול את כשרותו המשפטית של אדם.

  • התמניתי כמיופה כח, ויפוי הכח נכנס לתוקף, מה עלי לעשות?

על מיופה הכח ליידע את הגורמים הבאים על כניסתו לתוקף של יפוי הכח:

הממנה; קרוב שהממנה מתגורר אצלו, או מנהל המעון, אדם נוסף – אם נקבע על ידי הממנה. מיופה הכח ימסור הצהרה לאפוטרופוס הכללי, ועותק ממוחשב של יפוי הכח עם אישור האפוטרופוס הכללי, הכולל תאריך ההפקדה והכניסה לתוקף, יישלח למיופה הכח ויוכל לשמש אותו לצור מימוש סמכויותיו.

  • התמניתי כמיופה כח, כיצד עלי לקבל החלטות בקשר לענייני הממנה?

ככלל, החוק מחייב את מיופה הכח לשמוע את דעת הממנה, ולשתפו בכל החלטה. לשם כך על הממנה למסור ולפרוש בידי הממנה מידע וחלופות (כולל יתרונות וחסרונות).

החוק קובע מדרג באשר לאופן העדפת רצונו של הממנה:

  1. אם נתן הממנה הנחיות מקדימות, ביפוי הכח יש לפעול על פיהן (קיימים חריגים).
  2. בהיעדר הנחיות – בהתאם לרצונו העכשווי של הממנה.
  3. אם לא ניתן לברר את דעתו – יש להתחקות אחר רצונו בעבר.
  4. אם לא ניתן לעמוד על רצונו של הממנה, בהתאם לטובתו, בהתאם למכלול הזכויות, האינטרסים והצרכים של אדם.
  • הממנה מסר הנחיות מקדימות ביפוי הכח אשר אינן ניתנות לביצוע – מה עושים?

הכלל הוא, כי על מיופה הכח לפעול בהתאם להנחיות המקדימות, או בקירוב. יחד עם זאת, מיופה הכח יהיה פטור מלפעול בהתאם להנחיה מקדימה בהתקיים אחד מאלה:

בלתי אפשרי לקיים או לבצע את ההנחיה;

ביצוע ההחלטה כרוכים בהוצאה כספית שאין בידי הממנה להוציאה;

המדובר במעשה בלתי חוקי, או שעשוי לפגוע פגיעה חמורה בממנה;

כאשר הממנה מבין ורוצה לסטות מההנחיה;

מיופה יהיה פטור בהתאם להחלטת בית משפט.

  • האם הממנה יכול "לכבול את רצונו ביפוי הכח" ולהגביל את עצמו באמצעות הנחיות מקדימות?

החוק קובע כי הממנה רשאי לקבוע שהמיופה יעדיף את רצונו הקודם (הכתוב בהנחיות המקדימות) על פני רצונו העכשווי, דהיינו הממנה רשאי לכבול את רצונו ביפוי הכח.

יחד עם זאת, החוק קובע כי בעניין רפואי מהותי, או בעניין אישי מהותי, לא יפעל מיופה הכח בניגוד לרצון הממנה אם הוא מתנגד לכך בשעת המעשה או בסמוך לכך (למרות ההנחיות המקדימות). בנסיבות שכאלה, קיימת אפשרות לפנות לבית המשפט, לצורך מתן הוראות.

  • התמניתי כמיופה כח – האם אני זכאי לשכר עבור פועלי כמיופה כח?

מיופה כח זכאי לקבל שכר בעבור ביצוע תפקידו מנכסי הממנה, אם קבע זאת הממנה ביפוי הכח, בגובה השכר שנקבע ביפוי הכח. מיופה כח רשאי לנכות מנכסי הממנה את ההוצאות הסבירות שהוציא לשם הפעלת סמכויותיו לפי יפוי הכח.

  • התמניתי כמיופה כח, האם אני צריך לשמור תיעוד בקשר לפעולותיי?

מיופה הכח ישמור תיעוד לגבי החלטות מהותיות שקיבל בשם הממנה, ולגבי פעולות שפעל בענייניו, כמו כן מומלץ לשמור אסמכתאות בקשר להוצאות.

  • מיניתי את בני וביתי כמיפויי כח, אך אני מעוניין למנות אדם נוסף שיהיה מיודע בקשר להחלטות שלהם. האם זה אפשרי?

החוק מאפשר לממנה לקבוע זהות של אדם אחד או יותר, שיהיה על מיופה הכח לדווח להם על החלטות או פעולות בנושאים המפורטים ביפוי הכח ("אדם מיודע"). תכלית המינוי הנ"ל היא לקבוע מנגנון פרטי או ציבורי של בקה ופיקוח על פעולות מיופה הכח.יחד עם זאת, אין חובה למנות "אדם מיודע".

האדם המיודע לא יהיה קרוב של מיופה הכח, אלא אם מיופה הכח הינו קרוב של הממנה.         האדם המיודע יקבל הודעה על כך שיפוי הכח נכנס לתוקף.

האדם המיודע רשאי לקבל מידע מאת האפוטרופוס הכללי על ההפקדה של יפוי הכח, על מהות מיופה הכח, ועל היקף המינוי, אלא אם כן, הממנה הגבילו ביפוי הכח.יוער כי על פי החוק, הממנה רשאי לקבוע שמיופה הכח ידווח על פעולותיו לאפוטרופוס הכללי.

  • מתי פוקע יפוי כח?

יפוי הכח המתמשך יפקע בהתקיים אחד מהאירועים הבאים:

  1. תנאי שהממנה קבע ביפוי הכח.
  2. פטירת הממנה או מיופה הכח.
  3. התקיימו התנאים שאינם מאפשרים למיופה הכח לשמש כמיופה כח (למשל הפך לפושט רגל).
  4. מיופה הכח מונה בשל היותו בעל מקצוע ורישיונו נשלל.
  5. מיופה הכח הודיע כי הוא אינו מעוניין לשמש כמיופה כח.
  6. מיופה הכח הוא בן זוג של הממנה, וקשר הנישואין פקע לאחר מתן יפוי הכח (אלא אם כן צויין אחרת ביפוי הכח).
  7. מיופה הכח הוא ידוע בציבור של הממנה וחדל לנהל עימו משק בית משותף מתוך כוונה לפפרק את חיי המשפחה באופן קבוע.
  • מתי מסתיים התפקיד של מיופה הכח?

תפקידו של מיופה הכח מסתיים בעת שבוטל יפוי הכח או לחילופין בפקיעתו של יפוי הכח (מן הסיבות שפורטו להלן). בסיום התפקיד, חובה למסור לממנה או למי שקבע בית המשפט את נכסי הממנה והמסמכים הנוגעים להם.

יוער כי במקרה של פטירת הממנה, כל עוד לא הוסמך גורם אחר כדין, מוסמך מיופה הכח לענייני רכוש, להמשיך לטפל בתשלומים השוטפים לרבות להמשיך לנהל ניהול שוטף של נכס או עסק וכן לשלם את הוצאות האבלות והקבורה.טיפול זה מוגבל ל- 90 ימים.

  • ולסיכום:

יפוי הכח המתמשך, הוא כלי מצוין לתכנון העתיד של כל אחד ואחת מאתנו, בשעה שאנו כשירים, צלולים ומצויים במצב המיטבי כדי, לשקול היטב את צרכינו, וטובתנו האישית  בעת שלא נהיה כשירים לעשות זאת.

יפוי הכח המתמשך מונע את המסלול המידי למינוי אפוטרופוס, ומאפשר לנו לקבוע הנחיות מקדימות, ומנגנונים יעילים  בקשר עם ניהול העניינים הרכושיים והבריאותיים, במגבלות הקבועות בחוק (יפוי הכח המתמשך אינו חל על מתן הנחיות מקדימות למיופה כח בקשר לטיפול רופאי בחולה הנוטה למות).

אנו ממליצים בחום, להיעזר ולהתייעץ עם עורך דין, אשר הוכשר על ידי משרד המשפטים (האפוטרופוס הכללי), לפני שמקבלים החלטה בנושא.

**     הכותבת הינה עורכת דין אשר הוסמכה והוכשרה לערוך יפוי כח מתמשך לפי חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ"ב – 1962 שנערכה על ידי האפוטרופוס הכללי בשיתוף עם לשכת עורכי הדין בישראל.

 **     מאמר זה אינו מהווה בשום אופן תחליף לייעוץ משפטי, והוא נועד לשירות הציבור כידע כללי בלבד.

תיקון רישום של דירה בטאבו לאחר עשרות שנים ממועד רכישתה

בשנת 1998 רכשה לקוחה של משרדנו דירת מגורים חדשה מקבלן בבניין בשכונת הגפן היוקרתית ברמת גן.

הקבלן רכש זכויות בנייה שלא מומשו בבניין קיים ומכוחן בנה שתי דירות חדשות, אשר אחת מהן נרכשה על ידי לקוחת המשרד כאמור.

במשך שנים רבות ניסה הקבלן לתקן את רישום הבית המשותף כך שהדירות הללו ירשמו כתתי חלקות בלשכת רישום המקרקעין אך לאור התנגדויות מטעם הדיירים בבניין ובגלל הליכים משפטיים אשר התנהלו בין הקבלן לדיירים, לא הצליח  הקבלן להשלים את רישומן בלשכת רישום המקרקעין.

לפני כשנה לערך, פנתה אלינו הלקוחה לערוך צוואה במשרדנו. במסגרת זו בדקנו את היקף רכושה ונדהמנו לראות כי דירתה כלל אינה רשומה בלשכת רישום המקרקעין, והיא רשומה כמחסן משותף יחד עם דירתו של הקבלן – הלקוחה לא ידעה !

בהתאם לכך ובשיתוף פעולה עם הקבלן, פנינו לכלל דיירי הבניין בבקשה (ואז בדרישה) לחתום על כלל המסמכים לצורך תיקון רישום הבית המשותף.

אף לא אחד מהדירים נענה לבקשתנו\דרישתנו – דבר אשר לא הותיר כל ברירה ומשרדנו נאלץ להגיש בתביעה לבית המשפט המחוזי בתל אביב, במסגרתה התבקש בית המשפט להורות על תיקון הרישום של הבית המשותף וכן למינוי עו"ד גבי מיכאלי ככונס נכסים, לצורך ביצוע התיקון בשם הדיירים.

לאור הגשת התביעה הדיירים התעשתו והחלו לשתף פעולה. לאחר מו"מ קצר נחתמו כלל המסמכים הנדרשים לצורך ביצוע תיקון הרישום. וכך לאחר למעלה מ-20 שנה מהמועד בו רכשה לקוחת משרדנו את דירתה היא תירשם בפועל בלשכת רישום המקרקעין.

מעשה בהשפעה בלתי הוגנת והורשה של דירות בתל אביב למטפלים באמצעות צוואה

בשנת 2013 הלך לעולמו מנוח ערירי בגיל 98. בסמוך למועד פטירתו, וכאשר ישנו ספק אם היה כשיר לעשות כן, ערך המנוח צוואה במסגרתה הוריש את מלוא רכושו (דירת 4 חדרים במרכז תל אביב וכן כספים רבים) לעובד הסוציאלי, למטפלת הסיעודית שטיפלו בו בסמוך לפטירתו וכן לעובדת סיעודית מטעם לשכת הרווחה המקומית.

בסמוך מאוד לאחר פטירתו, הגישו הנ"ל – הזוכים עפ"י הצוואה בקשה לקיום צוואת המנוח. את הבקשה הגישו לרשם הירושה בתל אביב.

ב"כ האפוטרופוס הכללי סירב לאשר את הבקשה והגיש הודעה כי בכוונתו להתערב בהליך. ב"כ האפו' הכללי "הריח" כי יש ניחוח של רמיה. בשל כך התיק עבר לדיון בבית המשפט לענייני משפחה בתל אביב.

בית המשפט לענייני משפחה קבע כי טרם תאושר הצוואה או תינקט כל פעולה אחרת, יש לנסות לאתר את יורשי המנוח על פי דין (בהתאם לחוק הירושה). לפיכך מינה בית המשפט מומחה בתחום הגנאלוגיה לצורך איתור בני משפחת המנוח.

לאחר עבודה מאומצת של המומחה במשך למעלה משנתיים, איתר המומחה למעלה מ-30 יורשים מהפרנטלה השלישית של המנוח, קרי צאצאיהם של דודיו של המנוח, משני צידי הוריו.

חלק מן היורשים אותם איתר המומחה התאגדו ופנו למשרדנו, לצורך הגשת התנגדות לצוואה הנ"ל.

במסגרת הטיפול והייצוג, משרדנו הגיש התנגדות לקיום צוואת המנוח ממספר נימוקים:
השפעה בלתי הוגנת של הזוכים עפ"י הצוואה על המנוח. שכן המנוח היה תלוי בהם טרם פטירתו וטעם מרכזי נוסף הוא כי המנוח לא היה כשיר לחתום על צוואה בגילו המופלג ולאור מצבו הרפואי. בד בבד הגיש משרדנו גם בקשה למתן צו ירושה במסגרתו יירשו את המנוח יורשיו על פי דין.

לצורך הוכחת הטענות הנ"ל פעל משרדנו אל מול כל המוסדות הרפואיים בישראל, לקבלת התיעוד הרפואי של המנוח, בשנים האחרונות לחייו. על פניו, עולה כי המנוח לא היה כשיר לצוות במועד עריכת הצוואה. אך הדבר עוד טעון הוכחה והכרעה של בית המשפט לענייני משפחה בתל אביב.

המלצת משרדנו הינה, כי במידה ויש לכם קרוב משפחה ערירי ו/או קרוב משפחה המטופל ע"י מטפלת סיעודית זרה במשך 24 שעות ביממה, יש להסדיר ענייניו הממוניים והגופניים עוד בהיותו כשיר ולהיות ערים לאפשרות שצד ג' ואף בן משפחה עלול לנסות לנצל את חולשתו לצורך זכיה ברכושו.

בשורה חשובה מאוד לבעלי המשקים החקלאיים הקלות משמעותיות בהסדרת שימושים חורגים

כידוע השימושים בקרקע ומבנים המותרים בנחלה חקלאית מוגבלים לשימוש חקלאי בלבד.

הגדרת רשות מקרקעי ישראל לשימוש חקלאי היא הגדרה צרה ביותר ואינה מאפשרת שימושים שאינם חקלאיים "טהורים" או כאלה הקשורים באופן ישיר לחקלאות.

למשל חוות סוסים לצורך רכיבה אינה מהווה שימוש חקלאי לפי הפרשנות הנ"ל.

כמו כן מכירת תוצרת חקלאית בשטח או תיירות חקלאית– גם הן מפורשת כשימוש חורג על ידי רשות מקרקעי ישראל.

אפילו אחסון של תוצרת חקלאית שאינה גדלה באופן ישיר במשק החקלאי מהווה שימוש חורג.

כתוצאה מהאמור לעיל חלק גדול מבעלי הנחלות החקלאיות חוטאים בעבירת השימוש החורג.

הסנקציה על שימוש חורג

רשות מקרקעי ישראל גובה סכומי כסף גבוהים מאוד עבור שימוש חורג וזאת בנוסף להעמדה לדין פלילי.

מבצע הסדרת שימושים חורגים

לאחרונה התקבלה החלטה ברשות מקרקעי ישראל המקלה באופן משמעותי על הסדרת נושא השימושים החורגים בחלקה א' של הנחלה.

הזכאים להסדר – הם אזרחים ותיקים בגיל הפנסיה, ומדובר על הסדרת שימושים חורגים הניתנים להסדרה.

ההקלות

בין ההקלות שאושרו: דמי שימוש מופחתים עבור השימוש בעבר בבנייה החורגת.

כמו כן עזרה בהסדרת השימושים החורגים במסלול מזורז.

כיצד פועלים

יש לפעול בנושא הסדרת השימושים עם אנשי מקצוע לרבות עו"ד, מודד ואדריכל.

משרדנו מתמחה בנושא נחלות חקלאיות, בנים ממשיכים, ירושת הנחלה וכל הקשור לחקלאי, נחלה, מושב ורשות מקרקעי ישראל.